אנשינו: שיחה על השואה בליטא ומבצעיה עם רוטה ונאגייטה, סופרת ליטאית שנויה במחלוקת

תוצאת תמונה עבור רותה ונגייטה מסע עם האויב

שיחה של אלי אשד עם רוטה ונאגייטה, סופרת ליטאית שנויה במחלוקת

לרגל מסע שערכתי בליטא עם אנשי ארגון 'בית יוצאי וילנה' ראיינתי כמה סופרים ליטאיים ידועים על ספריהם ועל התרבות הליטאית בכלל, ותוכלו להאזין על כך בתוכנית רדיו בהנחיית דורין מרגלית

בין השאר ראיינתי את סופר המדע הבדיוני הליטאי הידוע אנדריאוס טאיפינס על סדרת היסטוריה חלופית שלו שבה תיאר את העיר וילנה הנשלטת בראשית המאה ה־20 בידי משפחת רוטשילד היהודית.

וכעת לפניכם ריאיון נוסף עם סופר ליטאי ידוע והפעם עם רוטה ונאגייטה, אחת הסופרות הליטאיות הידועות וגם השנויות ביותר במחלוקת. ואחת הבודדות שספר שלהן תורגם לעברית.

ותחילה תקציר הספר בעברית:

'מסע עם האויב: השתתפותם של ליטאים בפשעי השואה' מאת אפרים זורוף, רוטה ונאגייטה; מאנגלית: צילה אלעזר, הוצאת ידיעות, 2018 ,207 עמודים.

מה הניע ליטאים רבים כל כך לקחת חלק פעיל, מיוזמתם, בחיסול היהודים שחיו בקרבם שנים רבות בשכנות טובה יחסית והיוו חלק נכבד באוכלוסייה?

מסע עם האויב מתאר מסע של שני אנשים שמבקשים לרדת לחקר האמת בשאלת רצח יהודי ליטא בתקופת השואה; האחד צייד נאצים יהודי, השנייה סופרת ליטאית מצליחה. המסע הזה ישפיע על כל אחד מהם באופן דרמטי.

רוטה ונאגייטה יצאה למסע לאחר שהתברר לה שכמה מקרובי משפחתה לקחו חלק פעיל בתהליך רצח היהודים במקומות שונים בתקופת השואה וסייעו גם בהסתרת חלקם של משתפי פעולה בפשעי שואה.

ד"ר אפרים זורוף, צייד הנאצים האחרון ומנהל של מרכז ויזנטל, עמל במשך שנים ארוכות על מנת להביא למשפט פושעי מלחמה ליטאים ולגרום לשלטונות בליטא לחשוף את האמת על אודות מה שאירע במדינה בזמן השואה. העובדה שסבו וסבתו מצד אמו נולדו בליטא ושהוא נקרא על שמו של דוד-רבא שנרצח עם משפחתו בווילנה בעזרתם הפעילה של ליטאים העניקה למסע שלו נופך אישי במיוחד.

מסע עם האויב חושף את התפקיד המשמעותי ביותר שמילאו מנהיגים פוליטיים והממסד הליטאי בביצוע הפתרון הסופי; בד בבד המחברים אינם חוששים לדון במניעים שהביאו אלפי ליטאים פשוטים לרצוח את שכניהם היהודים.

תוך שימוש בחומרים ליטאיים בלבד: ספרים שכתבו היסטוריונים ליטאים; עדויות של רוצחים; ראיונות עם עדי ראייה ותושבים מקומיים, כולל כאלה החיים עד היום בקרבת אתרי הרציחות ההמוניות, מנתחים ונאגייטה וזורוף את העדויות ומתווכחים ביניהם על פרשנותן, בעודם תרים את הארץ לאורכה ולרוחבה ומבקרים ביותר מ־30 אתרים שבהם נרצחו יהודי ליטא, כ־212 אלף במספר מתוך 220 אלף היהודים שחיו בה טרם הכיבוש הנאצי. זהו אחוז הנרצחים הגבוה ביותר בקרב הקהילות היהודיות הגדולות במהלך השואה.

עד כאן תקציר הספר

הסופרת

תוצאת תמונה עבור ‪: Rūta Vanagaitė; book cover‬‏

רוטה ונאגייטה (Rūta Vanagaitė) הייתה סופרת, אשת תיאטרון ומבקרת תיאטרון ידועה בליטא. כותבת מוכרת בנושאי נשיות. מארגנת של פסטיבלי תיאטרון ואף שימשה כיועצת ראש הממשלה הליטאי בשנים 1999–2001 ובנושאי תרבות ותקשורת. היא הייתה מעורבת בפוליטיקה האזורית והארצית בליטא ואף ניסתה להיבחר לפרלמנט הליטאי הסיים ב־2012 אם כי ללא הצלחה. בשנת 1993 היא זכתה בפרס אשת השנה.

תוצאת תמונה עבור ‪Rūta Vanagaite‬‏

היא הייתה דמות ידועה ופופולארית מאוד בליטא עד שב־2015 כל זה השתנה באופן דרמטי והיא הפכה למוקצה בארצה.

היא נפגשה עם חוקר השואה אפרים זורוף מנכ"ל מרכז ויזנטל לחקר פשעי הנאצים. בשיחה עימו היא שמעה לראשונה על היקף פשעי הליטאים כנגד היהודים בליטא ויצאה עימו למסע ברחבי ליטא בעקבות מעשי הרצח הליטאיים ביהודים והשוד של רכושם. לאחר מכן כתבה עם זורוף על כך ספר (שבליטא יצא תחת שמה בלבד אם כי הספר היה כתיבה המשותפת של שניהם) שהיה חסר תקדים בליטא בנועזותו לגבי מה שקרה בשואה עם היהודים שמהם נרצחו כמאתיים אלף בליטא במהלך השואה הטבח הגדול ביותר בקהילה יהודית בודדה באירופה אי פעם.

הליטאים עסקו בחקר ההיסטוריה של השואה רק בצנעה במחקרים אקדמאיים שלא נועדו לקהל ליטאי גדול, והעדיפו ומעדיפים לראות את עצמם כקורבנות ג'נוסייד  בעצמם של הסובייטים.

. היא העזה לטעון לראשונה בשפה הליטאית ששואה בליטא התייחדה בכך שהליטאים ביצעו אותה וטבחו את שכניהם היהודים ולא הנאצים הגרמנים.

תוצאת תמונה עבור ‪Rūta Vanagaite‬‏

הספר שפרסמה רוטה ונאגייטה בליטאית בינואר 2016 תחת השם "Mūsiškiai 'אנשינו' (מילה שמאז הפכה להיות מזוהה בליטא עם פשעי השואה) הפך לרב מכר גדול בליטא ותורגם לשפות שונות ובהן לעברית. הספר עורר שיח חדש ותוסס באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות והחזיר את העבר הקשה של ליטא לסדר היום הציבורי במדינה. אבל אחרי כמה חודשים המו"ל הוציא אותו מהחנויות באופן ספציפי בגלל הערות שפרסמה שנטען שהן דיבה על כוונתו של הפרלמנט הליטאי הסיים לכבד את מנהיג פרטיזנים ליטאי ידוע Adolfas Ramanauskas-Vanagas אף על פי שמכון ויזנטל מצא עדויות על מעורבותו ברצח יהודי ליטא. ונאגייטה הצביעה על כך שהפרטיזן המפורסם היה רוצח המונים.

בעקבות יוזמה בפרלמנט הליטאי  להקדיש את 2018 לזכרו של רמנאוסקס, שנתפס בליטא כגיבור לאומי שנלחם בסובייטים, ונאגייטה העלתה כמה שאלות בנוגע לאיש. היא קראה חלק מהתיק שלו בארכיון המיוחד של המשפטים שערכו הסובייטים למשתפי פעולה עם הנאצים, ובתיק נכתב שלאחר המלחמה רמנאוסקס הסכים להיות מרגל סובייטי, מסר שמות של אנשים שעזרו לו, ואף נתן נאום שלם על כך שהשיטה של ברית המועצות היא הטובה ביותר. בעקבות זאת היא העלתה שאלות לגבי ההחלטה להקדיש לו את שנת 2018, דבר שעורר רעש עצום בליטא.

ההוצאה, שהספר כבר עורר עבורה התנגדות ציבורית לא רצויה, מצאה בכך עילה כדי להוציא את הספר מהחנויות ולהשמיד את כל העותקים.

ידידים וקרובי משפחה של ונאגייטה שמצאו אותו כפוגע בכבוד העם הליטאי ניתקו עימה כל קשר.היא הפכה למנודה בארצה.

תמונה קשורה

הלשונות הרעות בליטא טענו שונאגייטה כתבה אותו כי ניהלה רומן עם זורוף (רומן בין השניים ככל הנראה התקיים וונגאייטה אישרה את קיומו). היא עוררה זעם רב גם בקרב אנשים תומכי יהודים כמו המדריך שלי במסע לליטא, נכד של חסידת אומות העולם שאין להאשים אותו בעוינות ליהודים, ובהחלט מכיר את ההיסטוריה של השואה. לדעתו ונאגייטה שמה דגש חזק מדי על פשעי הליטאים ודגש חלש מדי על הליטאים שסייעו להציל יהודים, ובכך היא גורמת נזק חסר תקדים וחסר תועלת ביחסי שני העמים.

בגלל העוינות שחשה כיום ונגאייטה בליטא היא עברה להתגורר בישראל, לפחות חלק מהזמן.

והינה שיחה קצרה עם ונגאייטה על ספרה:

תוצאת תמונה עבור ‪Rūta Vanagaite‬‏

המהדורה הפולנית של 'אנשינו'

אלי: מה בעצם גרם לך סופרת ומבקרת ידועה ודמות ציבורית חשובה בליטא לעסוק בנושא הטאבו הגדול שם של שואת היהודים?

רוטה: התחלתי להתעניין בשואה בגלל שאף אחד לא ידע אז. כלום עליה.
אמנם נכתבו בליטאית כמה רומנים בנושא ובעיקר יצירות אקדמאיות מחקריות אבל אל אינן ו זמינות לקהל הרחב. אני עסקתי עד אז בכתיבת ספרים על פסיכולוגיה פופולארית חיי האישה וכו'.

הייתי אז מעורבת בפרויקט חינוכי לילדים בליטא ששמו 'להיות יהודי'. רבים מהמשתתפים באירועים אלו החלו להתעניין יותר ויותר במורשת, התרבות והדת היהודית.

הופתעתי לגלות כי כמעט אף אחד מהמשתתפים לא ביקר בפונאר, ליד וילנה, שבה נרצחו כ- 80,000 יהודים על ידי הגרמנים הנאצים והליטא הם כמעט לא ידעו דבר על השואה. יתרה מזאת, רבים מהם נאלצו להתמודד עם מתקפות אנטישמיות מצד חברים או קרובי משפחה לאחר ששיתפו בחוויותיהם מהפרויקט. ובזה התחיל הכל.

אלי: על פי העדויות של הניצולים במעשי הרצח של הליטאים התאפיינו בסדיזם מיוחד ושנאה של שכנים ליטאיים לאנשים שהיו שכניהם מזה דורות והיו בינם יחסים טובים ועד לשואה לא גילו כלפיהם כל עוינות מיוחדת,ומשום כך גילויי השינאה הרצחנית האלו היו מפתיעים ומזעזעים במיוחד דווקא משום שהיו כל כך בלתי צפויים ממי שנחשבו שכנים טובים ואדיבים. מה בעצם לדעתך גרם ללליטאים לבצע את מעשי הרצח ההמוניים והבלתי צפויים האלו? היה משהו בתרבות הליטאית שגרם לזה?
רוטה: כן בוודאי שהיה. הכנסייה הטיפה לשנאת יהודים. הייתה אנטישמיות בפולקלור הליטאי ומה שגרם לכך ישירות היה הפחד מהקומוניסטים והגרמנים אבל השנאה הייתה תמיד ברקע.
אלי: בכל זאת הליטאים רצחו יותר יהודים מכל עם אחר להוציא הגרמנים עצמם ועשו זאת כמדומה בהנאה מיוחדת. את יכולה להסביר למה?
רוטה: פחד ושנאה ורצון למצוא חן בעיני הגרמנים אין הסברים מעבר לזה. אני התחלתי להתעניין בנושא הזה כי גיליתי שבמשפחה שלי עסקו ברצח יהודים וכך גם כמעט בכל משפחה ליטאית אחרת. וגם כי הפריע לי המידה הגבוהה של אנטישמיות שמצאתי בחברה הליטאית שלא ידעה ולא רצתה לדעת על מה שקרה בשואה.

אלי: קרובי משפחה שלך השתתפו בשואה?

רוטה: אני לא יודעת את זה בוודאות. אבל הם ככל הנראה השתתפו בצד האדמיניסטרטיבי. סבי יונאס ואנאגס, שנחשב בליטא לדמות הרואית של מי שנאבק בסובייטים וסבל בגולאג של סטלין, השתתף בוועדה שרשמה את שמות היהודים

בעלה של דודתי אנטנאס היה קצין אמיתי קולונל בצבא ליטא העצמאית. תחת הכיבוש הנאצי הוא היה ראש המשטרה בעיירה פוניבאז'. מפקד של יחידת ביטחון שכנראה השתתפה בפשעים. הוא ברח לארה"ב ולימים שלח לנו מכתבים אוהבים שאליהם צירף כתשורות כל מיני מוצרים טובים כמו מיכנסי ג'ינס ותקליטים. היום יש לזכרו פסל בעיר ליטאית.

שמו המלא מופיע לצערי הרב ברשימה של 5000 שמות של ליטאים ששיתפו פעולה עם הנאצים שהרכיב איגוד יוצאי וילנה בישראל.

למיטב ידיעתי אף אחד מהם לא לחץ על ההדק. אם הייתי יודעת זאת זה היה קשה מדי בשבילי לכתוב. סבי לא השתתף ישירות ברצח ההמוני של היהודים ולא חמד את רכושם או את שיני הזהב שלהם כמו ליטאים רבים אחרים הוא כבר היה עשיר דיו. אבל הם היו באדמיניסטרציה של הפשעים. קרוב לוודאי שהם היו מעורבים בהכנת רשימות של יהודים שיש לחסלם וייתכן שגם בבידוד היהודים לפני הירצחם.

כאשר התחלתי במחקרי על השואה החלטתי להתבסס אך ורק על מקורות ליטאים. רציתי להיות בטוחה שלא יוכלו להאשים אותי כי אני "מושפעת" מפרסומים של עדים "לא אובייקטיביים" או כותבים מחו"ל. להפתעתי, גיליתי כי ההיסטוריונים הליטאים הציגו את האמת על מי שביצע את השואה במדינתנו. קראתי את ספריהם, השתתפתי בהרצאותיהם ודיברתי אתם. ביליתי שישה חודשים בארכיון המיוחד של ליטא וקראתי עדויות של הנרצחים עצמם ושל מי שהיו עדים לפשעים. כולם היו ליטאים.

על פי מקורות יהודים, יותר מ־20,000 ליטאים היו מעורבים ברצח העם בשואה. בליטא, אף אחד לא מדבר על מספרים. העמדה הרשמית הייתה ועודנה כי היהודים נרצחו על ידי חבורת "מפלצות".

הממצאים העיקריים שלי היו כי לא כל הרוצחים היו מפלצות. בשנת 1941 הצטרפו הליטאים לגדודי הגנה כדי לשרת את מדינתם. פשעי השואה התאפשרו בגלל שיתוף פעולה של מנהיגי ליטא והמנהל האזרחי עם הנאצים. התשתית המנהלתית של המדינה שלנו עמדה לשירות הנאצים.

המהדורה הרוסית של 'אנשינו' של ונגייטה

אלי: קיבלת תמיכה בעת שביצעת את המחקר?

רוטה: כשביצעתי את המחקר לספר התגובות היו של פחד רק אנשים מועטים לא פחדו לדבר על הנושא. היסטוריונים היו מוכנים לפגוש אותי רק במקומות בטוחים בחוץ. על ספסל מחשש שיאזינו להם. יש היסטוריונים שסירבו לתת לי לצטט אותם. כל הנושא נחשב למסוכן לדיון בליטא.

אלי: מאיפה הפחד הזה?  לליטא הרי יש קשרים עם ישראל וב־1995 ראש ממשלת ליטא התנצל על מה שקרה בשואה למרות שהייתה עליו על כך ביקורת קשה בבית.

רוטה: הם עשו שלום עם ישראל כדי שהנושא לא יעלה יותר לדין. גם בשביל זה (בהחלט לא רק בגלל זה!) ליטא תומכת בישראל באו"ם וקיבלה יפה מאוד את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שהוא ממוצא ליטאי.

הקהילה היהודית בליטא כמעט לא עוסקת יותר בנושא השואה וכך גם ישראל. למה לפגוע בקשרים עם הליטאים? אני מבינה את השיקולים שלהם אבל לא מסכימה איתם. יש לעסוק בנושא הזה. ב-2012 המרכז הליטאי לחקר הגנוסייד הגיש רשימה של 2055 איש שהיו מעורבים ברציחות לממשלה. הרשימה שוכבת שם עד היום איפה שהוא באיזו מגירה באיזה משרד ושום דבר לא נעשה איתה ובנתיים כל העדים מזדקנים ומתים. הלכתי לחבר בכיר בממשלה ושאלתי אותם למה שום דבר לא נעשה עם הרשימה הזאת. ענו לי: מה שלא נעשה זה לא יספיק ליהודים.

סיירתי עם זורוף ברחבי ליטא יש עדים ש הם כיום בני 90 ומעלה. אם יחקרו הם ידברו. אבל כמה זמן נצטרך לחכות לזה?

תוצאת תמונה עבור ‪Rūta Vanagaite‬‏

אלי: איך פגשת את אפרים זורוף שבלשון המעטה קיצונית הוא לא אדם אהוד בליטא?

תוצאת תמונה עבור רותה ונגייטה

ד"ר אפרים זורוף. צילום: אן סי גורסמן

רוטה: הוא נחשב לאויב בליטא, מפני שהוא מאשים את הליטאים בפשעי השואה שאיננו רוצים לדעת עליהם. פגשתי אותו בכנס שהכנתי על נושא הנחלת ידיעת השואה והזמנתי אותו אליו למרות שהוזהרתי לא לעשות זאת.  אנשים אמרו לי אל תביאי אותו, שהם לא יסכימו להשתתף בכנס שהוא מופיע בו מאחר שהוא עלול להתחיל לבכות לצעוק לצרוח להשתולל על הבמה, להילחם שם עם אנשים וכו'.

Efraim Zuroff, Rūta Vanagaitė

רוטה ונגאייטה עם אפרים זורוף

נפגשתי איתו, שאלתי אותו אם הוא עובד כשביל פוטין כנגד ליטא בהשמצת הליטאים כמו שטוענים אצלנו. הוא שאל אותי אם אני עובדת על פרוייקטים יהודיים בשביל כסף.

סיפרתי לו שגיליתי שבמשפחתי היו אנשים שהיו קשורים לרצח היהודים הוא ענה לי שאני הליטאי הראשון מזה 25 שנה שהוא עובד בליטא שאומר לו דבר כזה. אם כי כמובן הוא פגש אנשים רבים מספור שהוא ידע שקרוביהם היו קשורים ועוד איך. אלפים רבים של ליטאים היו מעורבים ברצח היהודים.

אמרתי לו: אתה לא באמת מבין את מצבם של הליטאים עם קטן בין גרמניה וברית המועצות, אתה לא מבין את האילוצים הקשים שהיו עליהם ,אתה מתקיף את הליטאים על התנהגותם בשואה בלי צדק. בוא נצא למסע במכונית ברחבי בליטא בעקבות השואה. נדבר עם האנשים ונראה מי צודק. הוא הסכים. הסכמנו גם שהוצאות הדלק יתחלקו בין שנינו.

המסע ארך שלוש שבועות. ביקרנו ביותר מ־35 עיירות שבהן חיו קהילות יהודיות. ואני מספרת עליו בספר ששנינו כתבנו. אבל בליטא הופיע רק תחת שמי כי אם שמו של זורוף היה מופיע עליו זה היה מחסל כל אפשרות של מכירה שלו. זורוף כאמור שנוא ומושמץ בליטא. לו שמו היה מופיע על כריכת המהדורה הליטאית, קוראים ליטאים רבים לא היו פותחים אפילו את הספר.

אלי: מה גיליתם במהלך  המסע?

רוטה: רוב האנשים ששאלנו דיברו ,רובם לא היסכימו להיות מצולמים או לתת את שמותיהם.  אחרים חששו מאנשים שעלולים לבוא להרוג אותם כנקמה על כך שפתחו את פיהם. מי? ליטאים.

במהלך המסע גילינו כי עדי ראייה לרצח המוני עדיין פוחדים לדבר. גילינו גם עובדה כואבת נוספת: זיכרון הקורבנות נמחק למעשה מעיני הציבור, וקבריהם מוזנחים לעתים קרובות.

אבל הם סיפרו שברוב המקרים יהודים נשמרו ונהרגו בידי האבות והסבים של שכניהם. הם היו מוכנים לחשוף את שכניהם (אם כי כמובן לעולם לא דיברו על עצמם) והם בדרך כלל זכרו היטב. מן הראוי שצוות חוקרים ילך אל האנשים האלו ויראיין אותם כדי לחשוף את כל מה שעוד אפשר כשהם עוד בחיים.

תוצאת תמונה עבור רותה ונגייטה

אלי: וכאשר יצא הספר לאור? איך היו התגובות?
רוטה: היו גם חיוביות וגם שליליות. הממשלה זעמה על הספר הוא לא מצא חן בעיניהם בכלל. הם ראו בו ממש איום על ביטחון המדינה. התגובה היחידה מטעם הרשויות הייתה הצהרה שפרסמה הוועדה לביטחון המדינה שאמרה כי הספר משרת את מכונת התעמולה של פוטין וייתכן שנעשה בהשראת הנשיא הרוסי.

וכך גם אנשים מבוגרים שמעדיפים לשכוח את אותה תקופה או להתעלם ממנה. אנשים צעירים הם לכאורה חיוביים יותר לגבי הספר.

תוצאת תמונה עבור ‪Rūta Vanagaitė  book cover‬‏
אלי: הספר מעניין את הצעירים הליטאיים?
רוטה: האמת היא שלא. הם גלובליים.  לא מתעניינים בהשמדת היהודים או בעבר וכו' הם רק רוצים עתיד טוב ורצוי מאוד מחוץ לליטא.

תוצאת תמונה עבור ‪: Rūta Vanagaitė; book cover‬‏
אלי: את חושבת שיש עתיד לליטא?
רוטה: אני מעדיפה לא לחשוב על זה יותר מדי אבל לא אני לא רואה שיש עתיד לליטא. האנשים מהגרים מכאן בהמוניהם הכפרים נהרסו החקלאים נוטשים את האדמות. האיחוד האירופאי משלם לנו כדי שלא נעבד את האדמות. לצערי אני לא רואה עתיד אז לפחות שנזכור את העבר שלנו.

אלי: ולסיום, בארצך האשימו אותך בסיוע לזורוף בהשמצת ליטא. מה את חושבת בסופו של יום על הספר ועל תרומתו?

רוטה: אילולא רצחנו כל כך הרבה תושבים שלנו היינו יכולים להיות מדינה גדולה עם הרבה יותר מדענים ורופאים. יכלו להיות לנו יוצרים חשובים. הרבה יותר ממה שיש לנו היום. התרבות הליטאית יכלה להיות ידועה היום הודות להם בכל רחבי העולם.  אבל העדפנו טהרה גזעית. ואת שיני הזהב שלהם והיום אנחנו משלמים את המחיר.

אני מרגישה שעשיתי כעת את חובתי לארצי כשפרסמתי את  העדויות האלו אפילו שארצי לא ביקשה זאת.

תוצאת תמונה עבור ‪Rūta Vanagaitė‬‏

ראו גם:

רוטה ונאגייטה בוויקיפדיה

רוטה ונגאייטה בפייסבוק

הרצאה של ונגאייטה בכנס של יוצאי וילנה בקריית אונו

מאמרים על ונגאייטה

מאמר ליטאי על ונגאייטה

הצנזורה נגד ונגאייטה בליטא
'למצוא קבר המוני במרחק של חצי שעה מהבית', עופר אדרת על 'מסע עם האויב'

'העם שלך נרצח בידי העם שלי' חבצלת פרבר על 'מסע עם האויב'

ראו עוד על הספרות הליטאית:

ליטאית בעברית על הספרות הליטאית בשפה העברית

ראיון עם סופר ליטאי נוסף:

'נניח ש… משפחת רוטשילד הייתה שולטת בוילנה בראשית המאה ה־20' ריאיון עם סופר הפנטזיה הליטאי אנדריאס טאיפינאס

קראו עוד מליטא ביקום תרבות:

שני שירים של המשוררת הליטאית גייֶדְרֶה קַזְלאוּסְקאיְטֶה על הגאון מוילנה

תוצאת תמונה עבור ליטא

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך ארצות ועמים, היסטוריה וחקר התנ"ך עם התגים , , , , , , , . קישור קבוע.

3 תגובות על אנשינו: שיחה על השואה בליטא ומבצעיה עם רוטה ונאגייטה, סופרת ליטאית שנויה במחלוקת

  1. מאת דינה:‏

    אישה אמיצה. תודה על הכתבה!

  2. פינגבאק: ליטאית בעברית :הספרים על ליטא והתרבות וההיסטוריה הליטאית-ליטבאקית בשפה העברית | המולטי יקום של אלי אשד

  3. מאת אלי אשד:‏

    אלי אשד בשיחה עם דורין מרגלית על הספרות הליטאית כיום ועל השפעתה של ליטא על התרבות העברית דרך סופרים כמו לאה גולדברג וסיוון בסקין :
    https://www.facebook.com/dorin.margalit/videos/10156357809389877/UzpfSTU1OTcxMDM4MToxMDE1NTk2MDMzNTU0NTM4Mg/