אנדראוס טפינאס בלבוש טיפוסי של אנשי המציאות החלופית שיצר

בזמן מסע שקיימתי בליטא, ובראש ובראשונה בבירתה וילנא, ראיינתי סופרים ליטאיים ידועים. לפניכם הריאיון הראשון עם סופר המדע הבדיוני הליטאי הידוע ביותר

Tapinas_IN_photo from the authors'archive

אנדריאס טאפינאס Andrius Tapinas הוא כיום סופר המדע הבדיוני והפנטזיה הידוע ביותר של ליטא ארץ שבהחלט אינה משופעת בסופרים כאלו.

לאמיתו דבר הוא ידוע הרבה יותר מכך.  הוא שדרן ליטאי מפורסם שמוכר לכול. משהו המקביל ליאיר לפיד בישראל לפני כניסתו לפוליטיקה (דבר שישנן שמועות שטאפינאס אולי עוד יעשה). כמו לפיד טאיפינאס הוא ידוע יותר מיצירתו והוא אחד הסלבריטאים הגדולים ביותר בליטא.

Tapinas in 2016

אנדריאוס טאיפינס שדרן ידוע בליטא, מעין גרסה ליטאית של יאיר לפיד

הוא חבר בקהילת המדע הבדיוני הליטאית הקטנה עוד מנערותו כאשר תרגם את סופר הפנטזיה המפורסם טולקין לליטאית והיה למתרגם הצעיר ביותר של טולקין אי פעם. אחר כך תרגם את טרי פראצ’ט.

בשנים 1992–1994, והוא בן שבע־עשרה, תרגם טפינאס לליטאית את שלושת הכרכים של הספר ‘שר הטבעות’. הוא השלים את תרגום כל הטרילוגיה עוד לפני שסיים את התיכון, ובכך הפך למתרגם ספרי הפנטזיה הצעיר בעולם.

Dvi tvirtovės (Žiedų valdovas, #2)

החלק השני של שר הטבעות בליטאית בתרגום הנער בן ה־17 טפינאס

ואחרי כן תרגם את שני שני הספרים הראשונים בסדרת ‘עולם הדיסק’ של טרי פראצ’ט.

Magijos Spalva

תרגום  לליטאית של טפינאס לספר של טרי פראצ’ט

מכאן הוא החל להגיש את תוכנית הבוקר ‘בוקר טוב ליטא’ ובכך נהיה לאחד המנחים הצעירים במדינה. באירוויזיון 1999 שנערך בירושלים הוא מסר למנחים בירושלים את תוצאות הניקוד הליטאי.

Image result for Andrius Tapinas.

ב־2003 התחיל להנחות את תוכניתו העוסקת בעולם העסקים הנקראת ‘דור הכסף’. היא רצה בערוץ טלוויזה ליטאי בהצלחה גדולה עד שב־2016 כשהמו”ם על התוכנית עם המממנים התפוצץ הוא חידש אותה כתוכנית ברשת במימון המונים. ב־2014 החל להנחות במקביל תוכנית מישחקים אינטלקטואלית.

הופעותיו התקשורתיות הביאו לו פרסום עצום והשפעה רבה. בין השאר הוא זכה לביקורת רבה בתקשורת הרוסית בגלל עמדותיו האנטי פוטיניות, מה שנחשב לאות כבוד בליטא.

ב־2017 הוא זכה בפרס ‘צלב האביר’, מעין תואר אצולה, מנשיאת ליטא על תרומתו לתקשורת במדינה.

מלבד כל אלו הוא חובב פוקר וב־2006 השתתף  באליפות העולם במשחק זה!

Image result for Andrius Tapinas

אותנו הוא מעניין משום שהוא מחבר סדרה של היסטוריה חלופית של ליטא, היוצאת מנקודת ההנחה שווילנה וחלקים מליטא נתקבלו ב־1870 בידי משפחת רוטשילד, בנקאים יהודים עשירים, כתשלום חוב ענק מהרוסים. אז וילנה הפכה לעיר עצמאית, חלק מתוך מעין פדרציה של שש ערים עצמאיות כמוה (בדומה לברית הואנזה של ערי סחר גרמניות בימי הביניים) המנהלות את עניניהן בעצמן. ללא עצמאות לאומית אבל גם ללא שנאת מיעוטים כמו היהודים כפי שהיה במציאות שלנו.

במציאות הזאת וילנה עשירה ומתוחכמת יותר מהטריטוריות של הצאר הרוסי שמקיפות אותה. במציאות הזאת אלכימאים מטיסים ספינות אוויר מעל לערים, מכונאים בונים אוטומטים שונים (בהם של חיות מכניות שונות כמו זאבים מפלצתיים) ואחוות סודיות של מכשפים מנסות ליצור אינטלגינציה מלאכותית. מציאות אולי טובה יותר לליטאים וטובה פחות לאחרים.

Fantasy-iron-wolf_1920x1200 (Custom)

זאב ביוני בספר של טאפינאס ‘שעת הזאב’

בסדרה זאת יצאו עד היום שני ספרים:

שעת הזאב’ Vilko valanda ,2013 שתורגם לאנגלית כ-Hour of the Wolf.

Hour of the Wolf cover

Related image

התרגום ללטבית של ‘שעת הזאב’

‘יום המגיפה’, Maro diena ,2015

Image result for Andrius Tapinas

ורומן גראפי Vilko valanda. Sidabras. Nuotykiai Arizonoj שפורסם ב-2015.

בספר הראשון, המתרחש בשנת 1905, מפקח המשטרה של וילנה צריך לפתור פשע מיסתורי במיוחד רצח בבית קברות עזוב בזמן שהוא מתמודד עם הפוליטיקה המסובכת של העיר העצמאית עם סוכני הצאר הרוסי והשכנים העוינים והמקנאים שמסביב לווילנה. ובהדרגה מתברר שמכשפים ואלכימאים שהם נפוצים מאוד בוילנה הזאת מעורבים בפשע ובמזימה מסובכת שמאחוריו. וכי להרג אחראי זאב ביוני קטלני שנוצר בידי מדען מטורף.

בספר מופיעות דמויות היסטוריות שונות מההיסטוריה של ליטא בתפקידים שונים במקצת מאלו שמילאו במציאות.

הספר השני לוקח את מפקח המשטרה לעיר הגדולה השנייה של ליטא ,קובנה ושוב מופיעות בו גרסאות חלופיות של דמויות ידועות של התקופה.

הספר השלישי אמור לצאת לאור בקרוב. ורבים מחכים לו בקוצר רוח. בנתיים טאפינאס יצר סיפור קומיקס נפרד המתרחש ביקום הזה, וגם משחק המתרחש בו.

Image result for Andrius Tapinas Vilko valanda. Sidabras.

לפניכם ריאיון עם טפנאס על ספריו:

Related image

אלי: האם יש בליטא סצינה משגשגת של חובבי וכותבי מדע בדיוני ופנטזיה?

טאיפינאס: לא באמת. מדע בדיוני מוגדר בידי הציבור הכללי כז’אנר מוגבל לקבוצה קטנה מתוך הציבור הרחב של הליטאים, ויש לנו רק סופרים מעטים בז’אנר זה. אבל לעומת זאת יש לנו חובבים רבים שצופים בסרטים או בסדת ‘משחקי הכס’ או הולכים לכנסי קומיקס ומדע בדיוני.

אולי משום כך ספרי ‘שעת הזאב’ הפך לרב מכר משום שהוא משך גם חובבי מדע בדיוני כבדים וגם את הציבור הליטאי הכללי אם כי היה זה “מדע בדיוני אמיתי”.

אלי: אתה יכול להצביע על כמה יצירות בולטות בתחום חוץ מאלו שלך?

טאיפינאס: בתחום המדע הבדיוני הסופר הידוע ביותר שלנו היה אלגיס בדריס (1931–2008), סופר ליטאי שחי בארה”ב וספרו הידוע ביותר הוא ‘ירח מתעתע’

( הערת המראיין :בדריס ידוע גם בעברית ספרו הידוע של בדריס who או בעברית ‘תעלומת הנשק הסודי’ שתרגם מנחם בן אשר ויצא בהוצאת ‘מועדון בולשת’, 1961), על מדען שכתוצאה מפגיעה קשה בתאונה רוב גופו מוחלף בידי הסובייטים לחלקים מכניים והוא הופך ל’קייבורג’, .לעברית תורגמו עוד שני סיפורים קצרים שלו ואת אחד מהם .  “איש לא יטריד את גאס’ (1955) תוכלו לקרוא ב’יקום תרבות’ א.א. ).

מלבד זאת אני יכול להזכיר את הספר ‘גנומס’ מאת ג’סטינאס זילינקאס ואת ספר האימה ‘הרוח מהים’ של Giedrius Vilpisauskas. יש גם כמה סופרים שעובדים בתחום הספרות לנוער אבל לצערי אין יוצר אמיתי של ספרות פנטזיה בליטאית.

Image result for Andrius Tapinas comics

אלי: למה אתה, שעוסק כל היום בניתוחים של המצב הפוליטי והכלכלי של ליטא בתוכנית שלך, החלטת לכתוב היסטוריה חלופית של ליטא?

טאיפינאס: אולי דווקא בגלל זה. אני תמיד שואל את עצמי איך זה יכול היה להיות אם ההיסטוריה שלנו הייתה שונה…

החלטתי לנסות את ידי בז’אנר שאף אחד עוד לא ניסה בליטא בעבר, ההיסטוריה החלופית, גם משום שאני אוהב מאוד הז’אנר ‘סטימפאנק‘  (Steampunk) ( תת ז’אנר העוסק בהיסטוריות חלופיות המרחשות באירופה של המאה ה-19 וראשית  המאה ה-20 ששם הטכנולוגיה הייתה מפותחת יותר מאשר במציאות שלנו  א.א.  ) . מאחר שאני אוהב לקרוא ספרים כאלו עלה במוחי הרעיון: למה לא לעשות משהו כזה במסגרת של היסטוריה מומצאת של ליטא? ואז לראות מה היה קורה עם ליטא אם ההיסטוריה שלה הייתה מתרחשת בצורה שונה מהווה שלנו.

Andrius Tapinas

טאפינס בכנס מדע בדיוני וקומיקס

אלי: למה בחרת דווקא בתקופה הזאת של ליטא בראשית המאה ה־20 ולא נניח ליטא של שנות העשרים והשלושים?

Andrius Tapinas painted readers in Vilnius steam

טאיפינאס: יש לי עניין בתקופה הזאת כאשר ליטא עדיין הייתה תחת טלפיה של האימפריה הרוסית הצארית אבל כבר חושבת ומתכוננת לרעיון העצמאות. בתקופה ההיא השפה הליטאית והדפוס הליטאי היו שוב חוקיים וכך זה מתחיל. מנקודת המבט של ה’סטימפאנק’ זה זמן מתאים ואידיאלי וזה גב פרק הזמן שבו משתמשים סופרי ה’סטימפאנק’ בעולם יותר מכל ראשית המאה ה־20.

Knygos „Maro diena“ pristatymas

אלי: היה לך מסר פוליטי ספציפי בסיפורים האלו שלך עבור הליטאים של היום ואולי עבור העולם כולו?

טאיפינאס: המסר העיקרי הוא הצורך בחופש מצד אחד אבל על עיר שפתוחה מצד שני, כמו שהיה הרצון הבסיסי של הדוכס גידנימאס שייסד את וילנה בימי הביניים. וכך היא בסיפור ובמציאות החלופית שיצרתי וכך היא צריכה להיות במציאות הלא חלופית.

אלי: בספרים שלך מופיעים אנשי שושלת רוטשילד שרכשו את וילנה מהאימפריה הרוסית. האם זה מבוסס על עובדות היסטוריות כלשהן או מבוסס על פנטזיה פרי יצירתך? האם מופיעות דמויות יהודיות אחרות?

טאיפינאס: יש בספרים עובדות היסטוריות שחקרתי ביסודיות והפרטים של חיי היום בווילנה החופשית הם מבוססים על המציאות ההיסטורית של התקופה. הרעיון של וילנה שנמכרת למשפחת רוטישילד הוא פנטזיה, אבל לא חסרת כל בסיס. הרוסים מכרו במאה ה־19 את אלסקה לאמריקנים, ובמהלך המחקר לסיפור הגעתי למסקנה שהרוטישילדים היו יכולים להיות קונים הגיוניים של איזור כזה, ויוצרים של הרעיון להקים איחוד של ערים חופשיות כמו איחוד האנזה הגרמני בימי הביניים, שריגה הייתה אחת מהן.

אלי: ישנם דמויות יהודיות אחרות בסיפורים מלבד הרוטשילדים? כאלו שמבוססים על יהודים ליטאיים היסטוריים אחרים?

טאיפינאס: כמה דמויות מינוריות בסיפורים, כמו שומרי אכסניות, ודמויות היסטוריות שמצאתי בארכיונים וכתבות ישנות מהעיתונות של התקופה. אחדים מהם דמיוניים לחלוטין אם כי אני בטח שהם היו אמיתיים ואנשים כמוהם התקיימו כאשר יהודים שיחקו תפקיד חשוב בוילנה. וכמה עובדות שאני מתאר על הקהילה היהודית בווילנה החלופית מבוססים על חקירה היסטורית ומוצגים בצורה מדוייקת.

Image result for Andrius Tapinas comics

אלי: הספר השלישי בסדרה הוא קומיקס. למה החלטת לפרסם אותו בצורה כזאת במקום בפרוזה?

טאיפינאס: זה לא היה ספר שלישי אלא מעין ממלא מקום בין הספר הראשון לשני בסדרה, שאינו המשך  ישיר, אלא מתרחש באותו היקום. בחרתי לעשות זאת בקומיקס כניסוי גם משום שהקומיקסים אינם פופולאריים בליטא, ואני רוצה לשנות זאת.

לצערי לא הצלחתי בכך ולא אצור קומיקסים נוספים.

אלי: יהיו ספרים נוספים בסדרה?

טאיפינאס: הספר השלישי בפרוזה יהיה המשך ישיר של הראשון והשני אבל החובבים יצטרכו לחכות לו. בינתיים אני מנסה את ידיי בז’אנר חדש עבורי, המותחן הפוליטי, שמבוסס על דברים לא דמיוניים בכלל המתרחשים בליטא.

Image result for Andrius Tapinas.

ראו על טאפינאס:

דף הפייסבוק ( בליטאית ) של טאפינאס

דף הטוויטר של טאפינאס

ראו גם:

ליטאית בעברית: ספרים על ליטא והתרבות הליטאית בעברית

מהגאון מווילנא ועד הרב קוק -רשמים מתערוכת ציורים ליטאית בקובנא

ראו עוד על מדע בדיוני בארצות אירופה:

מסע אל עולם המדע הבדיוני והפנטזיה של צ’כיה

Image result for Andrius Tapinas books

4 תגובות

  1. מאמר מאד מעניין. איש אשכולות האיש הזה. תודה, אלי. ואגב, בני תרגם מאנגלית את הסילמריליון מאת טולקין בהיותו בגיל 14-16.

  2. זה מעניין מאוד ארלט. אבל אני מניח שהתרגום של בנך לא יצא לאור בהוצאה מקצועית בניגוד לתרגום של טאפינאס.
    הסילמריליון שהוא ספר ההיסטוריה הקדומה של הארץ התיכונה של טולקין מקום ההתרחשות של “ההוביט ” ושל “שר הטבעות ” תורגם לעברית בידי עמנואל לוטם בהוצאת זמורה ביתן ב-1990.
    עמנואל לוטם ( שהוא גם המתרגם השני של “שר הטבעות ” לעברית לאחר רות לבנית ותרגומו זה הוא שנוי מאוד במחלוקת בקרב מעריצי “שר הטבעות ” בישראל ובמיוחד בידי יובל ווליס שמידי פעם מגיב כאן ) המשיך ותרגם יצירות נוספות של טולקין שהיו אמורות להיות חלק מהסילמלריון” בגירסה המקורית שלהן :
    סיפורים שלא נשלמו : מנומנור ומהארץ התיכונה /לוד : זמורה-ביתן, תשס”ב 2001 ‬

    סיפור ילדי הורין :/ אור יהודה : זמורה-ביתן, [תשס”ט], 2008

  3. קצת הגזמת בתאור האיש הזה. כשקראתי שאלתי את עצמי אם באמת יש אנשים כאלו, גם מתרגם את טולקין בגיל 17, גם אלוף העולם בפוקר, גם כותב בעצמו ספרים, וגם מארח תכנית רדיו וטלויזיה. מה שהוא עשה מספיק מרשים בלי להפוך אותו לאלוף בפוקר. לפי ויקיפדיה הוא הגיע ״רק״ למקום 400 ומשהו.
    כדי להיות אלוף העולם בפוקר צריך פשוטו כמשמעו לא לעשות שום דבר חוץ מלשחק. כפי שאתה לא מצפה שאלוף העולם בריצה יהיה גם משהו אחר חוץ מאצן ואותו דבר למשל גם בנגינה, אתלטים ונגנים מקצוענים מתאמנים 10 שעות ביום. פשוט אין להם זמן לדברים אחרים.
    נדמה לי שזה מספיק מאתגר גם לכתוב ספרים וגם להיות בעל תכנית רדיו וטלויזיה.
    דרך אגב, האם הספרים שלו מתאימים להגדרה של מדע בדיוני? נדמה לי שהם יותר פנטסיה, במיוחד מכיוון שיש בגלוי עירוב של כישוף ולא ״סתם״ ״מדע״ בלתי אפשרי ואנטי-מדעי.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שתיים × 4 =