שירת ארץ גיזת הזהב: 'עוטי עור הנמר' – ריאיון עם אמיר אור על השירה הגיאורגית

'עוטי עור הנמר: אסופת שירה גיאורגית עכשווית', עריכה: דלילה גוגיה, אמיר אור, תרגום: אמיר אור, דיתי רונן, חיפה: פרדס הוצאה לאור, תשע"ח 2018.

תקציר הספר:

התרבות הגיאורגית היא תרבות עתיקה שראשיתה ההיסטורית במאה ה־12 לפנה"ס, בממלכת כּארתלי בקווקז ובממלכת קולכיס לחופי הים השחור, שאליה — על פי המיתוס — הפליג יאסון בחיפושו אחר גיזת הזהב. במאה ה־13 כתב שוֹתא רוסתוילי את האפוס הלאומי הגיאורגי "עוטה עור הנמר" במנזר המצלבה בירושלים, והיצירה תורגמה לעברית בידי בוריס גַפּוֹנוב. במאה ה־21 דור חדש של משוררים מטביע חותמו על הספרות הגיאורגית, ותרבות המערב מתוודעת כיום יותר ויותר ליצירתם. בולטים ביניהם משתתפיה של אסופה ראשונית זו — בָּאטוּ דָנֶלְיָה, ניקָה ז'וֹרְזָ'נֶלי, טֶאָה טוֹפּוּרְיָה, זְוִיאַד רַטְיָאנִי, פָּאטָה שָׁמוּגְיָה ולֶלה סַמְנְיאשווילי. עוטי עור הנמר של השירה הגיאורגית העכשווית מגיעים לישראל, מחוז יצירתו של רוּסתָוֶילי, ולראשונה זוכים כאן כמותו ללבוש עברי.
(אמיר אור)

Image result for ‫סמל גיאורגיה‬‎ Flag of Georgia

סמל ודגל גאורגיה

התרבות והספרות של גיאורגיה (גרוזיה) כמעט אינם מוכרים כלל בארץ הקודש. זאת למרות שהיצירה הידועה ביותר של תרבות זאת, 'עוטה עור הנמר', מאת שוטה רסטוילי, אפוס ענק (שאינו מתרחש כלל בגיאורגיה אלא בארצות המזרח) נכתבה כנראה בירושלים במנזר בידי המשורר שחי שם בשנות חייו האחרונות ואף נקבר שם.

Image result for ‫עוטה עור הנמר‬‎

אומנם היצירה דווקא זכתה לתרגום מופת בעברית בידי   בוריס -דב (בוריס) גפונוב, מתרגם מוכשר שתרגם את היצירה בברית המועצות, אולם פרט לכך לא ידוע לנו בישראל כמעט דבר על האומה והתרבות הגיאורגים העתיקים.

לסופר והמו"ל איתי בחור קשרים הדוקים בגיאורגיה. הוא פועל בשנים האחרונות לשינוי המצב, וכתב עם זוגתו, חדווה רוקח, כמה ספרים על גאורגיה. אולם עד לאחרונה שניים אלו היו בגדר קול קורא במדבר באשר לתרבות הגיאורגית בישראל.

Image result for ‫איתי בחור גיאורגיה‬‎

"סתיו בטביליסי " ספר המתאר מסע אל הארץ והתרבות בגאורגיה

כעת פורסמה אנתולוגיה חדשה המציגה לראשונה לפני הקורא העברי את מיטב היצירה השירית הגיאורגית העכשווית.

לפניכם ריאיון עם המשורר והמתרגם אמיר אור על האנתולוגיה פורצת הדרך.

אלי: איך נוצר הרעיון לאנתולוגיה?

Image result for ‫אמיר אור‬‎

אור: התבקשתי לפעול למען מיזם לקידום התרבות הגיאורגית בארץ, והצעתי מפעל של תרגום הדדי של אנתולוגיות שירה בת זמננו, גיאורגית ועברית. זה היה בעיניי עניין מתבקש: לאחר עצמאות גאורגיה התעוררה גם התרבות הגיאורגית מן הדיכוי הרוסי. דור חדש של משוררים יצר תנופה חדשה בספרות הגיאורגית. התרבות האירופית מתוודעת כיום יותר ויותר ליצירתם, ונראה לי ראוי שגם אנחנו, בעברית, נזכה להתוודע אליה. משום כך נכללו באסופה גם מבואות של המבקר והחוקר לֶוואן בֶּרגַדְזֶה ושלי – על משתתפיה ועל השירה הגיאורגית בכלל.

אלי: איך בסופו של דבר התממש הרעיון?

אור: לשמחתי, הרעיון לא נשאר רק על הנייר, והמפעל אכן התאפשר בזכות פעילותן המסורה של מננה דומבדזה, יועצת התרבות בשגרירות גיאורגיה וקטוואן דומבדזה, יועצת שר התרבות הגיאורגי. 'עוטי עור הנמר' של השירה הגיאורגית העכשווית מגיעים לישראל, מחוז יצירתו של רוסתוילי, וכמותו עוטים כאן לבוש עברי ראשון ליצירתם הפואטית. כמו כותרת הספר כך גם הסמל הגיאורגי העתיק של ה'בּוֹרְזְ'גָלי' ('שטף הזמן') המופיע על עטיפת הספר, מייצג את השמש בתנועתו – סמל לאותו רצף שבין עבר ועתיד הממשיך את תנועת החיים הנצחית. זהו רגע חגיגי, ועם זאת האנתולוגיות אלה, בגיאורגיה ובישראל, הן בעיניי סנוניות פואטיות ראשונות, שראוי שיבשרו מפעלים מקיפים יותר.

אלי: בעבר תורגמו שירים או יצירות פרוזה מגיאורגית־גרוזינית לעברית?

אור: כן, אבל מעט מאוד. תורגמה היצירה הקלסית הגיאורגית החשובה ביותר, 'עוטה עור הנמר' של שותא רוסתווילי, שהפכה לאפוס הלאומי של גיאורגיה. רוסתווילי, שהוגלה מארצו, כתב אותה כאן בארץ, במנזר המצלבה שבירושלים. בוריס  ( ששמו העברי הוא דב ) גפונוב תרגם את היצירה בתרגום מופת, והיא התפרסמה כבר בסוף שנות השישים. על שמה קראנו לאנתולוגיה הזו של יורשי הקלסיקה המודרניים של גיאורגיה 'עוטי עור הנמר'.

שירה מודרנית גיאורגית התפרסמה פה ושם בתרגומים לעברית. לעברית תורגם ספר שיריו של המשורר הגיאורגי גלקטיון טבידזה 'שירים נבחרים', תרגום: אורציון ברתנא וראובן אנוך, אריאל: אוניברסל, תשס"ד 2004.

תורגם גם רומן פרוזה בידי משוררת ממוצא גיאורגי שכתב גורם בתיאשוילי, 'האיש העשירי: רומן', תרגום מגרוזינית: ציפי מיכאלי תל אביב: חלונות, 1999.

Image result for ‫גורם   בתיאשוילי האיש העשירי :‬‎

רומן הפרוזה היחיד עד כה שתורגם מגיאורגית לעברית בידי המשוררת ללי ציפי מיכאלי

אך למיטב ידיעתי זו האנתולוגיה הראשונה של שירה בת זמננו מתרבות זו (הערה: הסופר והמו"ל איתי בחור מדווח שגם הוא עמל על תרגום קובץ של שירה גיאורגית לעברית שיצא מתי שהוא בעתיד .א.א.).

אלי: איך נבחרו המשוררים באנתולוגיה? באופן מקרי (הכרות אישית עם המשוררים)? או מתוך מבחר גדול שעמד לרשותכם וביצעתם בו סלקציה חמורה על פי קריטריונים של איכות? איך היה מהלך העבודה?

אור: המבחר לאנתולוגיה זו נעשה על ידי העורכת הגיאורגית, דלילה גוגיה. היא בחרה מדגם של משוררים בולטים בשירה בת זמננו, אך מה שעמד לנגד עיניה לא רק קריטריונים של איכות אלא גם, במידות הצנועות יחסית שמאפשרת האסופה הנוכחית, ייצוג של יוצרים ויוצרות ושל דורות וסגנונות שונים בפואטיקה הגיאורגית העכשווית.

אני מאמין גדול בעבודה דיאלוגית, והפורמט העבודה שהצעתי היה סדנאי: נסעתי עם המשוררת דיתי רונן לגיאורגיה לעבוד שם עם המשוררים ועם העורכת על התרגום. עבדנו מתרגומים מילוליים שכללו כל מידע רלבנטי – פרוזודי, היסטורי או גם תרבותי – ובנוסף הייתה לנו כך הפריבילגיה הנדירה של האפשרות להתייעצות ובירור עם המשוררים עצמם. אחרי העבודה המשותפת הוקצעו והושלמו התרגומים, ונוספו עליהם המבואות.

אלי: עד כמה מוכרת השירה והספרות העברית בגיאורגיה כיום אם בכלל?

אור: מעט מאוד. יצאה אנתולוגיה ראשונה של שירה עברית לפני מספר שנים, אך לא בהוצאה מרכזית. ספרי שירה של דיתי רונן, של ללי ציפי מיכאלי ושלי יצאו לאחרונה בטביליסי.

קובץ שירים של אמיר אור בגיאורגית

קובץ שירים של דיתי רונן בגיאורגית

עטיפת קובץ השירים של המשוררת ללי ציפי מיכאלי בגיאורגית

אני מקווה שפרסומים אלה יחד עם אנתולוגיית השירה העברית שתצא במסגרת המיזם ובחסות מפעל הספר הגיאורגי, ייצרו תיאבון מתגבר להיכרות הולכת ומעמיקה עם השירה העברית לדורותיה .

אלי: יש לדעתך מאפיינים ייחודיים לשירה הגיאורגית או שכל משורר שנתקלת בו עומד לחלוטין בפני עצמו ואי אפשר לדבר על אפיונים משותפים כלשהם?

אור: בפתח האסופה לֶוואן בֶּרגַדְזֶה טוען שהעיקרון שמאחד את רוב השירים באסופה זו הוא 'הגיון החלום' – כלומר, במרבית השירים מתגלה המציאות כשהיא מותמרת לצורה אחרת. בסגנון כתיבתם שירים אלה נראים כמו ציורים של מרק שגאל או סלוודור דאלי, ולעיתים העלילה השירית נשמעת כאילו נאמרה משפתי אורקל. אלה משוררים שמביאים אותנו, ולו לזמן קצר, לחוש במסתורין של העולם.

אני חושב שהצדק איתו, ועם זאת, מכיוון שהגיוון והייצוג היו מפתח חשוב לעריכת המבחר, נראה לי שבקריאה ראשונה הקורא ב'עוטי עור הנמר' יגלה באסופה סגנונות ועולמות פואטיים שונים ביותר. לֶלה סַמְנְיאשווילי כותבת שיר פמיניסטי על אישה־צפרדע, בעוד שניקָה ז'וֹרְזָ'נֶלי כותב שירה חדורה ברגש רליגיוזי עמוק, שחלקה נכתב בירושלים. טֶאָה טוֹפּוּרְיָה וזְוִיאַד רַטְיָאנִי כותבים בפשטות נוגעת ללב ובמעוף פואטי מרשים על מקרר ריק מאהבה או על אבא שמת ועודו חי בעץ שבחצר. שירתו של פָּאטָה שָׁמוּגְיָה היא שירת מחאה חברתית שמושפעת משירת דור הביט, בעוד זו שבשירתו של בָּאטוּ דָנֶלְיָה, שמייצג את הדור הוותיק יותר, ניתן למצוא נימה רומנטית וסיפורית.

ולסיכום הנה שיר מהספר של המשורר הגיאורגי פאטה שאמוגיה שיר המגלה התייחסות שוות נפש ביותר לרעיון אלוהים ולהשפעתו על חיי האדם.

ראו גם :

'עוטי עור הנמר'המבט הפואטי מתרחב מאת בכל סרלואי

שיר על גיאורגיה מאת המשורר הרוסי המפורסם לרמונטוב 'המלכה תמרה והמשורר לרמונטוב'

קובץ שירים של אמיר אור בגיאורגית

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך ארצות ועמים, ראיון, תרגום שירה עם התגים , , . קישור קבוע.

תגובה אחת על שירת ארץ גיזת הזהב: 'עוטי עור הנמר' – ריאיון עם אמיר אור על השירה הגיאורגית

  1. מאת אלי אשד:‏

    אירוע ההשקה ל"עוטי עור הנמר " יתקיים ביום שלישי, 20 בנובמבר 2018, בשעה 19:00 ב'סיפור פשוט', רח' שבזי 36, נווה צדק, תל אביב.

    משתתפים:

    המשוררים: אמיר אור, דיתי רונן (מתרגמים), ללי ציפי מיכאלי, דורית ויסמן.

    האירוע יתקיים בנוכחותם של המשוררים מגיאורגיה ששיריהם מופיעים בקובץ:
    ניקָה ז'וֹרזָ'נֶלי, טֶאָה טוֹפּוּרְיָה, בָּאטוּ דָנֶלְיָה, זְוִיאַד רַטְיָאנִי, פָּאטָה שָׁמוּגְיָה, לֶלה סַמְנְיאשווילי
    אירוע ההשקה בפייסבוק
    https://www.facebook.com/events/184905235788660/
    אנחנו רוצים שהשירה תיקח אותנו לאיזשהו עולם בלתי רגיל, תביא אותנו לצפות ביחסיהם וגישותיהם של בני אדם כלפי העצמים והאירועים שבסביבתם בעיניים רעננות ומנקודת מבט מיוחדת. אנחנו עומדים על כך שהשירה תגרום לנו להתבונן באופן אחר על חיינו ועל העולם. העיקרון שמאחד את רוב שירי האסופה הוא כמדומה הגיון החלום — במרביתם המציאות מותמרת לצורה אחרת; שירים אלה נראים כמו ציורים של מרק שגאל או סלוודור דאלי. לעתים העלילה השירית נשמעת כאילו נאמרה משפתי אורקל. זו הדרך שבה יוצרים אלה מנסים לקחת אותנו הרחק משגרת היומיום. הם מביאים אותנו, ולו לזמן קצר, לחוש במסתורין של העולם.
    (לֶוָאן בְּרֶגדְָזהֶ)

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*