מכתבים מאפריקות, עריכה: נועה לוי, אילה קוריאל, לין שלר. תרגום מאנגלית: ערן צלנוב; תרגום מצרפתית טל סלע. הוצאת פרדס ומרכז אפריקה על שם תמר גולן באוניברסיטת בן גוריון בנגב, 2018

תקציר הספר:

‘מכתבים מאפריקות’ הוא אוסף שירה הכולל חמישים שירים מחמישים מדינות ביבשת אפריקה. האוסף מבקש לפתוח חלונות לעולם יצירתי ומגוון המוּנַע מתקווה, ייאוש, מאבק והומור. בכוונה תחילה נאספו יחד שירי עם, יצירות קלאסיות של משוררים ידועים, פרשנויות פוליטיות, ביקורות פמיניסטיות נוקבות ויצירות של אומנים צעירים. כל שיר פותח פתח לחוויה ייחודית, ויחד הם מעידים על המגוון העצום המאפיין את אפריקה כיום. מהשווקים במאוריטניה לחופי אגם ויקטוריה בטנזניה, השירים באוסף זה חוגגים אהבה, נישואין וידידות; מוחים על שחיתות פוליטית וניצול; מתאבלים על אלה שאבדו בסכסוכים אלימים; מתפעלים מהטבע ומהחוסן האנושי; ומספרים על הכמיהה לבית, לתחושת שייכות, לשגשוג ולשלום.
‘מכתבים מאפריקות’ מזמין את הקוראים לקשר עם כותבים המגיעים מכל רחבי אפריקה בעבר ובהווה, ומציע הזדמנות ייחודית להקשיב לקולותיהם ולשמוע את שיריהם.

אפריקה שלי

מאת ד”ר מלכה שבתאי

אפריקה תמיד הייתה ותמיד תהיה כנראה חלק בילתי נפרד מחיי. אפריקה של ילדותי, נוצרה מתוך מידע שקראתי בשקיקה באנציקלופדיה ‘תרבות’. משם אספתי ידע, פיתחתי את הדמיון, בחרתי תחפושות לפורים… ואף כתבתי את הספר הראשון שלי ‘הרפתקאות באפריקה’ (שלא פורסם). אחר החלה אפריקה להפוך לממש בנסיעות ובביקורים חוזרים ונשנים לאתיופיה, לקמרון, לקניה, לנמיביה, לדרום אפריקה, לזימבוואה.

ואפריקה, ובעיקר אנשים מאפריקה הפכו חלק בלתי נפרד מחיי.

מזה שלושים ושש שנים גiרלי קשור עם יהודי אתיופיה, ועם אתיופיה עצמה, רכשתי את השפה האמהרית, וגם כיום אני נמצאת בקשר יום־יומי עם קהילה יהודית מיוחדת שטרם זכתה להכרה של מדינת ישראל.

כיום אני עוסקת בחקר קהילות יהודיות מיוחדות ברחבי תבל, והעיקריות שבהן הן שבט הלמבה בזימבוואה, האביודיה באוגנדה, וכמו שציינתי, קהילת בית אברהם באתיופיה.

את אפריקה פגשתי שוב בעוצמה רבה: בביקורי זה מכבר בברזיל, בהשתתפות בסמינר שהתקיים בסלבדור בהאהיה, שהיא המדינה בעלת הריכוז הגדול של אפריקאים מחוץ לאפריקה, בביקור במוזיאון האפרו ברזילאי ובקשר עם חוקרים ממדינות אפריקה אחרות, דוברות פורטוגזית, שלא פגשתי עד כה.

לבסוף, ביום האחרון בברזיל, לא ויתרתי על ביקור בתערוכה המרשימה והמרגשת במוזיאון לאומנות בסאו פאולו (MASP), ששמה Afro-atalantica.

במשך שנים רבות חיפשתי ורכשתי ספרים שעוסקים בסוגיית העבדות והשלכותיה… הבולט בהם הוא הספר: The Slavery Reader by Gad Heuman and James Walvin.

Image result for The slavery reader by gad heuman and james walvin

ויצירות ספרותיות כמו – ‘עינהם צופות לאלוהים’, ‘החבשי’ ועוד.

הספר החדש, ‘מכתבים מאפריקות’, החזיר אותי באחת, לנופים, לצלילים, לריחות, לשפות לאנשים ולדרכים המיוחדות שבהן חוויתי אני את אפריקה – זו שבמציאות וזו שבלב.

אסופת השירים – שהיא לכאורה אקראית ולא מייצגת, ובעלת אג’נדה פוליטית מסוימת – היא בעיניי יותר מכול קליידוסקופ של רגשות, חוויות, אירועי חיים גדולים וקטנים, קולקטיביים ואישיים של אנשים שהם בעלי המכנה המשותף הרחב – אפריקאים. אבל קודם כל בני אדם, נשים וגברים בהקשרים רבים ומגוונים.

הספר אינו מתיימר לייצג את אפריקה, את הקולות הרבים הבוקעים ממנה או את מהותה של האפריקאיות בעבר ובהווה, אלא רק לאפשר מפגש אישי, קרוב, נוגע־לא־נוגע באנשים שחיים בנסיבות חיים שונות כל כך מאיתנו מצד אחד, וחוויות אנושיות שהן משותפות לכולנו.

שיר אחד שונה מאחרים משך את תשומת ליבי. זהו שירה של קלמנטין מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

היא פותחת וכותבת “אני באה מארץ מוזרה זו”, ואני שואלת את עצמי אם זהו שיר הלל לארץ אחת יוצאת דופן מכל האחרות, המגלמת אידיאל, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו? אם אכן כך הדבר, זהו מקום של אוטופיה שבו הייתי בוחרת לחיות. ואולי זו הארץ אותה רואה המשוררת בעיני רוחה, כזו שהיא מאחלת לעצמה ובני עמה לחיות בה?

כדי למצוא את התשובה אצטרך כנראה להגיע לשם ולחוש באמת את הכתוב או לחלופין אוכל לאתר ולשאול את המשוררת אם לכך התכוונה.

ועד אז אפשר לראות בספר גם הזמנה למסע, לביקור חלקי וקצר בכל הארצות שהעורך בחר להנכיח בספר זה, ואולי תרצו לראות בו הזמנה לביקור של ממש, ואפילו הזדמנות להכיר יותר לעומק את כותבי השירים ואת יצירותיהם הנוספות.

סיימתי את קריאת הספר ונותרו בי טעם של סקרנות וצמא גדול לעוד מהחומרים המיוחדים הללו, שלוקחים לארצות רחוקותובו בזמן לקרוב ביותר שאפשר לחוויה האנושית המשותפת לכולנו – כאן בישראל ובאפריקות באשר הן.

ולסיום, הינה עוד שיר נפלא מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, אותה ארץ מקסימה ואומללה שהיא – כמו השיר – משל ונמשל על מצבה של אפריקה כולה.

עוד על קונגו ראו:

קונגו -מסע אל לב האפלה

תגובה אחת

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שתים עשרה − 11 =