הסגנון עושה תאטרון: עלילות כותב ממוצא רוסי בתיאטרון העברי – רשומה מאת יורי מור

Image result for ‫יורי מור‬‎

יורי מור, סופר בלשים ברוסית ומומחה ללשון עברית, מתאר את חוויותיו של כותב רוסי בתיאטרון העברי

אין עוררין על כך ששפה היא המאפיין האולטימטיבי של בן אדם. כבר מהמשפטים הראשונים כל אחד יכול להבין מאיזו קבוצה בא בן שיחו, האם הוא שייך לאנשי האקדמיה המתנשאים או בעל בסטה מכובד בשוק כרמל. לי מספיקות 5 דקות חֵברה עם עולה מברית המועצות כדי לקבוע (עם אחוז גבוה של וודאות) כמה זמן הוא החזיק מעמד באולפן, באיזו שבוע מתחילת הלימודים הוא נשר, מיואש.

הרבה יסכימו ששפה יכולה לקבוע את גורלו של ברנש; זוכרים את יצירתו המפורסמת של הגאון הבריטי (האירי), ברנרד שואו, 'פיגמליון'? גיבורו הראשי פרופסור היגינס כבר בתחילת המחזה מכריז: "תן לי כמה חודשים – ואני אהפוך מוכרת פרחים מרחוב לדוכסית, אותה ישמחו לארח בבית המלוכה."

קונסנזוס פחות רחב לגבי האמירה שהשפה יכולה לבנות אישיות, להוציא אותו מהמסלול בו היו שקועים דורות של בני משפחתו.

הפתיח הזה מיועד להכין את הקוראים למאמר לא רגיל – על המחזה שכתבתי באחרונה.

לפני זמן מה נתקלתי בעיתון בראיון עם סופרת ידועה ומוצלחת אשר הודתה ששלחה את המחזה החדש שלה לכמה תיאטראות ומכולם קיבלה תשובה שלילית.

אז גם אני החלטתי לצאת מהארון ולמרות שזה מביך – להודות ברבים ששלחתי את המחזה שלי לתיאטראות ולא הצלחתי לעניין אותם. אך הנושא בעיניי כה חשוב, שהחלטתי לספר בקצרה על המחזה. אני יודע, יודע, כי אין הנחתום מעיד על עיסתו, לכן לא מתכוון לשבח את יצירתי, רק אספר עליה. לא אשמש ספוילר, לא אגלה לכם את העלילה, אתרכז בגימיק שבו השתמשתי, בהמצאה, שעליה בנויה הקומדיה.

בקצרה הנה הרעיון שמימשתי: איזשהו תיאטרון (בפריפריה?) מחליט להעלות מחזה זר כדי לצאת לסיבוב הופעות באותה המדינה הזרה (הידידותית לנו). שרת התרבות מעודדת, מברכת את הפרויקט ואפילו מקצה למטרה זאת מיליון שקלים. לו"ז לחוץ, עוד חודש – בכורה. שולחים את המחזה לתרגום למתורגמן מקצועי, מקבלים 20 העמודים הראשונים (שליש) ומתחילים בחזרות. עבודת הלהקה בעיצומה – ופתאום מקבלים הודעה שהמתורגמן קיבל התקף לב, והובא לבית חולים חסר הכרה.

באין ברירה מוצאים בחיפזון מתורגמן חלופי (יש לציין, כי אין הרבה מתורגמנים מהשפה הנדירה הזאת בארץ). המתורגמן החדש מתרגם 20 עמודים נוספים (עוד שליש). הבמאי והשחקנים פותחים את העמודים האלה ולתדהמתם מגלים, שהמתורגמן החדש תרגם הכול בשפה ובסגנון אחר לגמרי! אם בעמודים הראשונים הגיבורים דיברו בסגנון די מכובד ונראו כמו בורגנים מצויים, אצל המתורגמן השני הם הפכו לדוברי הסלנג! שפת הרחוב, שפת השוק בפיהם, כל מיני 'אחלה' 'כוסית', 'שבו"ז', 'אהבל', 'דפוק', 'אח שלו'… כפי שמסכמת השחקנית שמגלמת את דמותה של הגיבורה הראשית: "אז אנחנו עושים שכונה?"

אבל אין מה לעשות, הזמן לוחץ, על כף המאזניים – מיליון שקל שלא באים ברגל. ממשיכים אם זה, ורואים שבעקבות הסגנון משתנות גם הדמויות! הן הופכות לערסים. בהתאם לשפה כל הדמויות משנות את התנהגותן – ובאופן פלא משתנה גם מסר המחזה שהן מעלות. הגיבורה הראשית שבתרגום הראשון הייתה ספק אשמה – ספק קורבן, הופכת למפלצת, מכשפה ערמומית.

הלהקה בקושי עיכלה את כל השינויים, המשיכה בחזרות, סיימה עם העמודים החדשים האלה ומתבשרת שהמתורגמן הראשון שבינתיים עבר השתלת לב, התאושש, מתלוצץ עם רופאיו ובמיטתו בבית חולים תרגם את שאר עמודי המחזה. אלא מה – הלב החדש שמצאו לו – היה שייך לשרת התרבות (שנספתה בינתיים בתאונת דרכים – אתם עדיין איתי?), וסגנון התרגום הפעם שונה לגמרי גם מהגרסה השנייה עם הסלנג, וגם מהגרסה הראשונה של אותו המתורגמן, שהיה אז עם לב משלו, לב גברי. לא ברור מה משפיע – אולי העובדה שהלב הוא נשי – אך שוב הדמויות משתנות מקצה לקצה, עכשיו לפנינו בני אצולה אניני טעם, מכופתרים ומאופקים, והגיבורה הראשית נראית צדיקה. שאר הדמויות גם לא מגלות עקביות. משתנה פעם נוספת המסר. בדרך מצפות לנו עוד הפתעות – עד לפינלה המיוחלת…

אם טרם איבדתי אתכם, קוראים יקרים, אז המחזה לא לגמרי חסר סיכוי. אולי אתם תוהים, למה לא הצלחתי לעניין בו אף תיאטרון?

כאמור, שלחתי את הקומדיה לכעשרה תיאטראות החשובים בארץ – מהתאטרון הלאומי ודרומה (אני מת על הביטוי הזה!). חצי הרשימה כלל לא הועילה להגיב. שאר התשובות זכאיות להתייחסות מיוחדת – אחת־אחת.

כל אלה שהגיבו, בשורה הראשונה של מכתבם הודו על כך שבחרתי לשלוח את פרי עמלי דווקא להם (בשכל לא גיליתי להם, ששלחתי את יצירתי במקביל לכמה מוסדות תרבות). המשך המכתב היה שונה מתיאטרון לתיאטרון.

תיאטרון אחד ענה שאזל אצלם התקציב המיועד לתשלום ללקטורים, אשר קוראים כתבי יד.

מה לעשות – קורה. כפי שהיה מגיב המתורגמן הראשון מהקומדיה שלי: נגלה חמלה ולא נבוא בטענות למי שאין ידו משגת.

התיאטרון השני דווקא החמיא לי על המחזה המעניין, אך בצער רב הודיע שדווקא בעונה הזאת הם מחפשים מחזות עם מסר כבד. מחשבתי הראשונה הייתה: למה מחזה על השפה העברית שבונה אישיות – לא מספיק רציני?

קראתי את המכתב הקצר שנית, ושמתי לב שהתשובה נשלחה אליי בדיוק שעה אחרי ששלחתי לשם את כתב היד – וספק אם היה למישהו מהעבר השני של הקו האלקטרוני זמן לפחות לפתוח את הקובץ שלי, שלא לומר – לקרוא. 'כוסעמק!' – כפי שהיה אומר המתורגמן 'עממי' מהקומדיה שלי.

די קרוב למועד שליחת המחזה קיבלתי תשובה מתיאטרון נוסף, שהודיע (גם בצער רב) שיש אצלם בקנה רשימה ארוכה של מחזות שמחכים לתורם. אין לי צ'אנס לזכות לבמה שלהם גם בשנה הקרובה, גם בשנה שאחריה, וגם בשנה שאחרי זה. עמוס.

הבנתי מייד שהמנהל האומנותי אשר חתום על התשובה, לפני כן כיהן כמנכ"ל עמידר. כפי שהיה מגיב המתורגמן השלישי: כל העולם כולו – גשר צר מאוד, ואין עליו מקום לכל מתמודד…

עוד תיאטרון הודיע בסגנון ראסמי אחרי הרהורים רבים שהוא מקבל רק טקסטים מודפסים על נייר בשלושה עותקים עם גופן של 12, וצירף כתובת הדואר שלו (ואני, חתיכת חשוך, שלחתי בדוא"ל!)

שאר הנמענים טרם הגיבו – ייתכן שמעכלים את היצירה שלי ויש תקווה שמישהו מהם בעתיד יאזור אומץ, יזרוק את כובעו לזירה הלשונית ויזמין קהל לקומדיה 'העברית' שלי.

yuramedia@gmail.com

Image result for ‫תיאטרון עברי‬‎

אודות יורי מור

יורי מור הוא סופר, מחזאי, ויו"ר אגודת הסופרים דוברי רוסית בישראל. בברית המועצות פרסם שני רומנים בלשיים, ועשרה מחזות (בתוכם שניים - בלשיים) שהוצגו בתיאטראות ממלכתיים. בארץ, הוא כותב טור שבועי במספר עיתונים בשפה הרוסית. פרסם מאות מאמרים וכתבות על ספרים, שפות, ואקטואליה, ברוסית ובעברית במדיה הכתובה והמקוונת בארץ ובחו"ל. כתב ארבעה ספרי עיון על העברית בשפה הרוסית, שהפכו לרבי-מכר בקרב דוברי הרוסית, ופרסם שני ספרי בלשים ברוסית: 'הזמנה לשוד' ו-'תיק הבכורה של הבלש הפרטי' . בימים אלו סיים ספר ראשון שלו בעברית – קובץ סיפורים בלשיים בשם 'תיק הבכורה של הבלש הפרטי'.
הפוסט הזה פורסם בתאריך ביקורת, תיאטרון, תרגום עם התגים . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*