המלצות אנשי 'יקום תרבות' לסוף השבוע 5–6 באוקטובר 2018

חגית בת־אליעזר, שגרירת 'יקום תרבות' לאירועים, ממליצה על

ההצגה 'איך לקום מכיסא'

'החיפאית' היא קבוצת שחקנים צעירים יוצרים  בתיאטרון חיפה, שפועלת מאז 2010. בשנת 2018 מונתה הסופרת והבמאית רוני ברודצקי למנהלת האומנותית של 'החיפאית' המחודשת, בה אל רון ריכטר הוותיק הצטרפו שמונה שחקנים חדשים: שירה בליץ, אדר בק, אורי גוב, אוריה יבלונובסקי, ג'רמי אלפסי, יואל רוזנקיאר, ליאור לב, ומאשה שמוליאן.

ההצגה 'איך לקום מכיסא', לפי הרעיון של רוני ברודצקי ובבימויה, נוצרה בהשראת סרטוני ההדרכה הנמצאים ביוטיוב. שחקני הקבוצה צפו בסרטונים רבים עם הוראות הפעלה How to לדברים בסיסיים – כמו 'איך לקשור עניבה', 'איך לשטוף רצפה מבלי להחליק', 'איך להתנשק' – התחברו לדמויות, ויחד עם הבמאית יצרו הצגה מקורית, חדשנית.

קטעים קלילים, לעיתים הומוריסטיים, בנוסח "עשה זאת בעצמך" נטועים בתוך סיפור מסגרת טראגי. צעיר בודד נזכר בילדותו, ומתמקד בפרט קודר בה: הפחד ללבוש חולצה בגלל הרגעים של חושך בזמן שהראש נמצא בתוך חלל החולצה. הצעיר משועמם, אדיש, ורוצה לחזור ולהתרגש או לפחות להרגיש משהו בעת ביצוע הפעולות היומיומיות. את זמנו החופשי הוא מכלה בביתו, בצפייה ביוטיוב. הקהל רואה יחד איתו ערוצי יוטיוב של דמויות ססגוניות, אותן מגלמים שמונת שחקני 'החיפאית' במרץ ובהתלהבות. קטעי הדרכה בנושאים של מפגשים רומנטיים, תחזוקת הבית, קרב מגע, החיבה הכאובה לחתולים, יוצרים פסיפס צבעוני, שבו הדמויות עוברות מהלך רגשי. הצעיר הצופה מסתובב בבית, כמעט בלתי מורגש, ופתאום חוזר לכיסא שלו, לובש חולצה, לא מצליח לחלץ את ראשו ממנה, אף כורך שרוול סביב צווארו, בסצנת חניקה מותחת ומטלטלת, כשדמויות היוטיוב מתהלכות באדישות סביבו.

הצעיר, שיואל רוזנקיאר משחק בעוצמה רגשית, חוזר בשלישית אל הכיסא. התשובה לשאלה 'איך לקום מכיסא?', כשם ההצגה, שלכאורה שייכת לקטגוריית סרטוני How to, מתפתחת למונולוג דרמטי שבו הצעיר מצווה על עצמו לקום מהכיסא, להזדקף כנגד הכובד של עוגמת הנפש, לצאת ממצב מעוכב של הצופה הסביל, מהאדישות, מחוסר מעש, לצאת מהבית, להיפתח אל אנשים. הבמה מוחשכת ומוארת שוב. הכיסא ריק. שאלת 'האם הצליח לקום?' נותרת פתוחה.

אז מוקרנים סרטוני יוטיוב אחדים ששימשו בסיס להצגה, אשר מראים את תופעת סרטוני How to, למי שלא הכיר אותה קודם, ומוכיחים באופן חד משמעי ששחקנים מקצועיים עושים את עבודה הרבה יותר טוב מהחובבים, שרק רוצים להיות שחקנים, לפי אמרתו של שייקספיר מלפני 400 שנה "כל העולם במה וכולנו שחקנים" מהמחזה 'כטוב בעיניכם'.

בנוגע לשאלה 'באיזה מקום בהצגה לשבץ את הקרנת הסרטונים', אני חושבת שכדאי להקרינם לקראת הסוף, אחרי שהכרנו את דמויות ההצגה והתחברנו אליהן, אך לפני המונולוג 'איך לקום מכיסא', כי הוא, בנושאו ובעוצמתו, ראוי להיות אקורד הסיום הרועם, ושקט אחריו.

ההצגה 'איך לקום מכיסא' מקורית, נוצרה בשיתוף השחקנים, משוחקת בכישרון. מוזיקה, קולות ומראות משתלבים בה בצורה מתואמת. היא מראה את המורכבות של הקיום המודרני המערב את הממשי והוירטואלי.

'איך לקום מכיסא' מוצגת בתיאטרון חיפה מאז יוני 2018, ובשבוע הבא – ב 10 באוקטובר היא מגיעה לראשונה לתל אביב. ההצגה מעניקה חוויה רגשית ומעוררת מחשבה. אני מאחלת לקהל ולשחקנים למלא את האולם של בית ציוני אמריקה.

אודות אמנון סטופ

תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, לפני כ-15 שנה גיליתי מחדש את הקומיקס, ומזה כמה שנים אני מתענין במנגה ובאנימה. זכיתי בתואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת החוג לגאופיסיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.
הפוסט הזה פורסם בתאריך ביקורת עם התגים . קישור קבוע.

5 תגובות על המלצות אנשי 'יקום תרבות' לסוף השבוע 5–6 באוקטובר 2018

  1. מאת אמנון סטופ:‏

    ההצגה נשמעת מענינת, והנושא בכלל לא טריביאלי, במיוחד בימינו. ביפאן מוכרת תופעת ה״היקיקומורי״ כבר שנים, וכיום היא עלולה להתפשט למדינות אחרות. אחרי הכל, בשביל מה לצאת מהבית כשאפשר להזמין מזון באינטרנט, בגדים, לתקשר עם אנשים (אם ״לתקשר״ זה לכתוב פוסטים בפייסבוק או טוקבקים או דואל). אני נזכר בספרי המדע הבדיוני ״מערות הפלדה״ ובמיוחד ״השמש העירומה״ של אייזיק אסימוב. הצורך ״לקום מהכיסא״ ולהתמודד עם העולם החיצוני נעשה לא-מובן-מאליו. וזה עוד לפני שהזכרתי את בעיית הדיכאון, שאחד מסממניה הוא אי היכולת לגייס משאבים נפשיים לקום, לא רק מהכיסא, אלא אפילו מהמיטה. היקיקומורי הם לא דכאוניים, זו בעיה אחרת.
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99

  2. מאת ראובן שבת:‏

    סקירה מאוד מעניינת ומסקרנת בהחלט על כל גווניה.עושה חשק לראות מיידית את ההצגה

  3. מאת סברינה דה ריטה:‏

    איך לקום מהכיסא נשמע כהצגה מעוררת מחשבה על קיומינו בעולם. מחשבה אקזיסטנציאליסטית של האדם הבודד בעולם מנוכר ואכזר ונשמע ממה שכתבת שזה גורם לצופה לרצות לקום מהכסא ולצאת לעולם האמיתי. לדעתי הם יצרו משהו מיוחד. תודה חגית על הסקירה העניינית ומסקרנת.

  4. מאת ארלט:‏

    "היא מראה את המורכבות של הקיום המודרני המערב את הממשי והוירטואלי". אהבתי את הסקירה ואת משפט הסיכום. הרעיון נשמע באמת מקורי ויחד עם הביצוע מצליח לדבר את חיינו. תודה, חגית, על שאת מקדישה מעצמך על מנת להרחיב את עולמנו התרבותי. תודה גם ליקום תרבות שכשמו כן הוא.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*