שטוקהולם. צילום: אבי גודלברג

החזרה לשטוקהולם

אין תרגיל מרענן יותר בשלהי קייטא הלוהטים מאשר להסב את המחשבות לארץ קרה, מקום שבו נושבות רוחות מקפיאות, כמתואר ברומן המתח הרביעי בסדרת ‘מילניום’ – ‘הנערה ברשת העכביש’.

אזהרות החזאים בדבר שיא החום שלחו אותי לספרייה העירונית במצוד אחר מותחן סקנדינבי שדי בקריאת תיאורי סופות הכפור החודרות מבעד לכל כיסוי, בכדי לצנן כל גוף מזרח תיכוני מצוי.

הנערה ברשת העכביש. צילום: ויקיפדיה

‘הנערה ברשת העכביש’ הוא הספר הרביעי בסדרת ספרי המתח המעולה, ששלושת הראשונים בה נכתבו בידי סטיג לארסן ואין צורך להציגה לאחר ששמונים מיליון עותקים נמכרו במקור ובתרגום.

Image result for ‫הנערה ברשת העכבי‬‎

הספר הרביעי ‘הנערה ברשת העכביש, נכתב בידי הסופר דיוויד לגנקרנץ, סופר שוודי ידוע בארצו, שמנהלי עזבונו של הסופר המנוח סטיג לארסן מינו כממשיך כתיבת הסדרה. כתיבת ספרי המשך לאחר מות המחבר אינה תופעה חדשה; ספרי עלילותיו של ג’ימס בונד חדשים ממשיכים להופיע, וכן עלילות שרלוק הולמס, הרבה לאחר שיוצריהם המקוריים כבר אינם יכולים להשפיע על תוכנן. אכן, ספר ההמשך ‘הנערה ברשת העכביש’ בתרגומה לעברית של רות שפירא הוא מותחן ראוי, וימי קיץ אינם הזמן המתאים לנתחו או לעמוד על היחס בינו לבין שלושת כרכי הטרילוגיה הקודמים, שהרי מטרת קריאתו היא הסחת הדעת מחום הקיץ, וצלילה לטמפרטורות הקרירות של שטוקהולם החורפית. הספר נפתח בראשית נובמבר ונמשך על פני החודש שתושבי שטוקהולם עצמם מסמנים כחודש השנוא עליהם ביותר; המעבר מסתיו, מעלי השלכת ומהשקיעות האדומות, אל חודש הפכפך בטרם ישתלט החורף הלבן על עירם.

הספר רווי תיאורי רוחות מקפיאות הנושבות בעצמה ברחובות, מגיחות מהים החובק את הבירה השוודית היפה. אך בתיאור מזג האוויר החורפי של שטוקהולם לא נמצה את חוויית הקריאה החורפית בה החלנו.

במותחנים עירוניים חביבה עליי הגאוגרפיה האורבנית המתוארת בצורה אוטנטית, המציינת את מקומות ההתרחשות במדויק ומאפשרת לקורא להתמצא במהלכי העלילה, המעקב, וההתחמקות בסמטאות ובפתחי בתים. הספר ממלא את הפונקציה הזו במלואה. השיטוט של הדמויות הפועלות ברחובות העיר בימי נובמבר סחופי רוחות מקפיאות (בדרך כלל בלבוש קל מדי) הוא מדויק ומרעיד את הקורא הצועד עימם ברחובות העיר הנורדית הקפואים.

אחת הסצנות מקפיאות הדם בספר (שוב סממן טוב להפגת חום אוגוסט) מתרחשות ברחוב ראשי בשטוקהולם – בסוואוגן. שוטטתי בו פעמים רבות בעבר וברחובות המצטלבים. לעורק תחבורה עמוס זה יצאו מוניטין מאז הירצחו של ראש ממשלת שבדיה אולף פלמה, בחורף 1986, כשיצא מבית הקולנוע גרנד סינמה שברחוב בחברת אשתו. פלמה לא היה מוגן בידי שומרי ראש, ונרצח בדם קר על המדרכה ההומה קהל, כפי שנרצח יצחק רבין ברחוב אבן גבירול הסואן בתל אביב. אשתו נפצעה אף היא.

במעלה הרחוב, במספר 73, שוכנת הספרייה העירונית במבנה העגול המרשים, ומולה, במדרכה הנגדית, שכנה חנות ספרים משומשים בשפות השוודית והאנגלית. ריח עז של טבק מקטרות עמד בה. רכשתי שם לפני שנים, באחד משיטוטי, את קובץ סיפוריו הקצרים של סומרסט מוהם, שלושה כרכים משומשים במצב טוב, בכריכה נוקשה בצבע אדום, שסרט בד תפור בכריכת כל אחד מהם כסימנייה, כפי שהיה נהוג פעם להתייחס לספרים בכריכיות.

Image result for ‫אשנדן‬‎ Image result for ‫אשנדן‬‎

כריכת ‘אשנדן’ בתרגומיו העבריים

סומרסט מוהם האנגלי למד רפואה אך לאור הצלחתו הספרותית נטש את העיסוק בה והתפנה לכתיבה. במהלך מלחמת העולם הראשונה שימש מוהם ברוך הכישרונות כמרגל עבור ה־MI 6 הבריטי. את סיפורי הריגול העלה בספר ‘אשנדן, או הסוכן הבריטי’. ספר מצוין וראוי לקריאה בכל עת. ומדוע אני נזכר דווקא בו על מדרכת סוואוגן בשטוקהולם? באשר עלילת הספר מביאה סיפור בו מככבות סוכנויות הריגול השבדית וה־NSA, סוכנות הביון ואיסוף המידע, האח הגדול האמריקאי, שאחד מנציגיו ‘אד־דה־נד’ מגיע לשטוקהולם ומתאכסן בגראנד הוטל המפואר. חבורת הפושעים הרוסים מוצאת מחסה במלון קלריון. קורא המעוניין יכול להשתמש במפת גוגל, לבקר בשני בתי המלון הללו ולהשוות מחירים, ולהחליט מי מהדמויות בחר באכסון טוב יותר.

ולסיום לא נוותר על “הנקודה היהודית”

מפקח בובלנסקי האחראי על פענוח מקרי הרצח והתעלומות המפותלות בכל ספרי סדרת ‘מילניום’ הוא יהודי, איש אמפתי שכמעט קשה לחבר את דמותו עם תפקידו של קצין משטרה קשוח. אין בשטוקהולם קהילה יהודית גדולה. רוב יהודי שטוקהולם הם צאצאי ניצולי שואה שהגיעו לשבדיה בסיוע הצלב האדום השבדי בסוף מלחמת העולם השנייה ב”אוטובוסים הלבנים”. כבר בשנת 1943 ניצלו ששת אלפים מיהודי דנמרק שהתקבלו כפליטים בשבדיה ובאוגוסט 1945, נקלטו כחמשת אלפים ניצולים מברגן בלזן. רבים מהם היו במצב קשה ופונו על אלונקות מאירופה החרבה. הם זכו לטיפול רפואי ולאשפוז בבתי חולים רגילים ובבתי חולים לשעת חירום. יהודי דנמרק שבו מן הסתם לארצם ופליטי המחנות – חלקם היגר לישראל או ליעדים אחרים וחלק נותר בשבדיה וזכה לאזרחות שבדית.

ראו גם:

סדרת ‘מילניום’ בוויקיפדיה

Image result for The Girl in the Spider's Web

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שלוש עשרה − 1 =