הבלדה על הגוררת הקטנה-שיר ילדים מאת יוסיף ברודסקי תרגום: דניאל ברוק

יוסיף ברודסקי (1940 – 1996) הוא מגדולי המשוררים בשפה הרוסית, שזכה בפרס נובל לספרות בשנת 1987. משנת 1963 ברודסקי נרדף ע"י שלטונות ברית המועצות, גורש מהמדינה בשנת 1972, ומאז התגורר בארצות הברית.

Brodsky

בתחילת דרכו הספרותית, ברודסקי כתב מספר יצירות לילדים. "הבלדה על הגוררת הקטנה", אשר מובאת כאן בתרגום לעברית של דניאל ברוק, פורסמה בכתב עת לילדים ולנוער "מדורה" בשנת 1962.  בשנת 2016 הפואמה פורסמה כספר עם איורים של איגור אולייניקוב וזכתה לאהדה של קוראים בכל הגילים.

גיבור הבלדה הוא 'גורר' – בזכר  – ספינת גרר שפועלת בנמל בעיר לנינגרד (סנקט-פטרבורג כיום). לבלדה יסודות אוטוביוגרפיים. יוסיף ברודסקי נולד וגדל בלנינגרד– עיר נמל לחופו של הים הבלטי, בשפך נהר 'נֵבָה'. ברודסקי הילד בילה שעות רבות במוזיאון ימי, בו עבר אביו, ונפשו נקשרה לים. לאחר ההגלייה, יוסיף ברודסקי ביקר לעיתים קרובות בוונציה, שהזכירה לו את עירו האהובה. יוסיף בן ה-16 רצה ללמוד בבית ספר תיכון ימי של לנינגרד, אך לא התקבל.

לפואמה רובד אלגורי, הפונה לקורא המבוגר. הרובד הגלוי – סיפור חייה של הגוררת הקטנה –  כתוב בצורה עדינה וכנה, והוא מרגש עד דמעות, כפי שניתן לראות בסרטון כאן בו ילדה מקסימה קוראת את הפואמה בכשרון מרשים, ואף בוכה בסופה.

הפואמה כתובה בחרוזים, ובמקצב גמיש ייחודי, ולא בתבנית נוקשה של השירים לילדים שהיו מקובלים אז.  התרגום מצליח להעביר את המוזיקליות של המקור, את הדילמה של נמל בית / מסעות למרחקים,  ואת האווירה המציאותית-חלומית.

הבלדה על הגוררת הקטנה מאת יוסיף ברודסקי

תרגום: דניאל ברוק

עריכה: חגית בת-אליעזר


זוֹ אֲנִי

וְאַנְטֵיָאה הוּא שְׁמִי

כְּלָל אֵינֶנִּי

מֵעֵת עַתִּיקָה,

רַק גּוֹרֶרֶת אֲנִי!

וּבֵיתִי ­– הַנָּמֵל.

כָּאן עוֹבֶדֶת אֲנִי,

זֶה עִנְיָן שֶׁל הֶרְגֵּל.

מֵי הַיָּם מִתַּחְתַּי,

מֵעַל שָׁמַיִם פְּרוּשִׂים,

בֵּינֵיהֶם – רַק

עֲשַׁן אֳנִיּוֹת כְּפָסִים.

וּבַקּוֹל

צוֹפְרֵי אֳנִיּוֹת כּוֹעֲסִים.

רַק גּוֹרֶרֶת אֲנִי.

כָּאן בֵּיתִי הָאֶחָד.

זֶהוּ רַב הַחוֹבֵל.

לוֹ סִיגַרְיָה בַּצַּד.

הוּא אוֹתִי מְכַוֵּן

וּבַהֶגֶה מַחֲזִיק.

זֶהוּ אִישׁ הַסָּקָה -

בִּי פֶּחָם הוּא מֵזִין.

וְזֶה הַנַּוָּט.

אֵלּוּ שֵׁנִי מַלָּחִים.

וְהַיּוֹם, אֶת הַסִּפּוּן הֵם שׁוֹטְפִים.

כָּאן אַנְשֵׁי מְכוֹנָה.

דּוֹאֲגִים לִי מַמָּשׁ כְּמוֹ רוֹפְאִים.

וּמִי נִמְצֵאת שָָׁם?

בִּזְנַב הַסְּפִינָה?

מַלָּחִית מַמְלִיחָה?

כַּמּוּבָן טַבָּחִית

מְכִינָה בִּשְׁבִילֵנוּ הִיא כָּל אֲרוּחָה.

וַאֲנִי הַגּוֹרֶרֶת.

הֵם – צִוְתֵי הַשָּׁלֵם.

הִנֵּה אָנוּ שָׁטִים.

הַמַּרְאֶה מְהַמֵּם:

לְפָנִים נוֹף תָּכֹל.

מֵאָחוֹר נוֹף תָּכֹל.

עִטּוּרֵי מְנוֹפִים

מְצִיצִים עַל הַכֹּל.

בְּאִיִּים נְטוּשִׁים.

מוֹרִיק דֶּשֶׁא בַּחוֹל.

שָׁם, בִּקְצֵה הַמִּפְרָץ,

הַנָּהָר הַגָּדוֹל.

וְשָׁטִים עֲנָנִים

בַּעֲשַׁן אֳנִיּוֹת,

וּבַיָּם מִשְׁתַּקְּפִים.

וַאֲנִי שָׁטָה עוֹד,

בִּמְחוֹזוֹת נִפְלָאִים

שֶׁל יְמֵי נְּעוּרַי,

הַשְּׁחָפִים שָׁם דּוֹאִים,

וְעָשָׁן אַחֲרַי.

עֵת זְרִיחָה בַּנָּמֵל

וְכֻלָּם יְשֵׁנִים

בְּחָסוּת עֲרָפֶל,

מֵאָחוֹר וּלְפָנִים,

אֶל הַחֹשֶׁךְ יוֹצֵאת,

מַפְלִיגָה אֶל הַלֵּיל.

כִּי הִגִּיעָה סְפִינָה

חֲדָשָׁה לַנָּמֵל.

וְאַחֵר הוּא בֵּיתָהּ,

וְרָחוֹק הוּא כַּהֹגֶן.

אֲנִי שָׁם לְעוֹלָם

לֹא אַטִּיל אֶת הָעֹגֶן.

חֲלוֹמוֹת מְתוּקִים –

שָׁם חוֹפִים בּּדְמָמָה,

וְרַק קוֹל הַתֻּכִּי

מֵהַדֶּקֶל נִשְׁמָע.

אוֹקְיָנוֹס חָצִיתְ,

עַד לְכָאן עִם הָרוּחַ,

מוּל חוֹמַת הָרָצִיף.

עַתָּה זְמַן לַךְ לָנוּחַ.

הָיָה שַׁיִט מַתִּישׁ,

מִיַּבֶּשֶׁת אֵחָרֵת.

לָךְ אוֹמַר שָׁלוֹם חִישׁ,

בְּרוּכָה אַתְּ, מְבַקֶּרֶת.

מַלָּחִים נָא סִלְחוּ,

בִּלְעָדַי  לֹא תִּשְׂחוּ,

מַהֲרוּ נָא לִרְאוֹת,

אַתְּ, תָּשׁוּטִי אַחֲרַי

לֹא יָכוֹל זֶה לִקְרוֹת,

שֶׁתִּסְתַּדְּרִי בִּלְעָדַי.

אַעֲמִיד אוֹתָךְ  כָּאן,

בֵּין כָּל שְׁאַר הַסְּפִינוֹת,

בְּחֶבְרַת אֲחֵרִים דַּי נֶחְמָד

לַחֲנוֹת.

מִיָּמִין – הַנָּהָר.

וּמִשְּׂמֹאל – סַלְעֵי חוֹף.

וְיִפְרֹשׂ אֶת זְרוֹעוֹ,

מֵעָלַיִךְ מָנוֹף.

אַחַר כָּךְ שׁוּב יִתְּנוּ

אֲרוּחָה מִפֶּחָם,

אַחַר כָּךְ שׁוּב אָשׁוּט,

לִסְפִינָה אֶל הַיָּם.

עָמֵלָה כָּךְ אֲנִי,

בְּלִי הֶפְסֵק, בְּרִיצָה,

וּמַשְׁכִּיחַַ חֲלוֹם

אֶת חַיֵּי הַיְּקִיצָה,

כָּל הַזְּמַן הָרִיצָה,

כָּל הָעֵת הֶאָצָה.

מְבִיאָה, מוֹצִיאָה,

מְבִיאָה, מוֹצִיאָה.

כָּךְ עוֹבֶדֶת כָּל פַּעַם

וְרַק נָחָה לִי קְצָת,

מִן הַכָּאן אֶל הַשָּׁם,

מִתְעַיֶּפֶת מְעַט.

וּכְשֶׁשָּׁטָה אֲנִי

מוּל רָצִיף, אֶל בֵּיתִי,

וּשְׁקִיעָה חֲפוּזָה

עַל זְנַב יַרְכְּתַי,

מֵי נָהָר מִתְגַּלִּים

בְּשַׁלְהֶבֶת כְּסוּפָה,

אָז שׁוֹמַעַת מִלִּים,

וּמְבִינָה הַשָּׂפָה.

מִסָּבִיב כָּךְ נִדְמֶה

כָּל סְפִינָה נֶעֶמְדָה,

וְאוֹמְרוֹת אָז כֻּלָּן:

"עֶרֶב טוֹב, יְדִידָה!"

אוֹ אוּלַי בַּחֲשֵׁכָה

כְּשֶׁמִּטְעָן תַּעֲמִיס,

צַרְפָתִיּה בִּלְחִישָׁה:

"בּוֹן סוֹאַר, מוֹן אַמִּי!"

"גוּטֵן אַבֵנְד קוֹמְרַאד!"

גֶּרְמָנִיָּה בֵּין גַּלִּים,

"הוֹ גוּד בַּיי!" – אָז מִיָּד

יִצְעֲקוּ הָאַנְגְּלִים.

נִתְרָאֶה יְדִידַי

נִתְרָאֶה בְּקָרוֹב

אַל רַחֲמוּ נָא עָלַי

לֹא אוּכַל לַעֲזֹב.

עֵת לָשׁוּט מִבֵּיתִי,

הִלְבִּין שַׁחַר חָדָשׁ.

לָאוֹקְיָנוֹס דּוֹדִי,

נָא מִסְרוּ בִּשְׁמֵי דַּ"שׁ.

סְעוּ לָאֹפֶק הַזָּר,

רְגִילָה לְפְרֵידוֹת.

גּוֹרָלֵנוּ נִגְּזַר

לִדְבֹּק בָּאָרֶץ הַזֹּאת.

גּוֹרָלִי זֶה אָכֵן,

בְּכָל פַּעַם זוֹ אֲנִי,

יִתְגַּלּוּ לִפְנֵיכֶם,

מְקוֹמוֹת נִפְלָאִים.

חֲלוֹמוֹת מְתוּקִים –

שַׁם חוֹפִים בִּדְמָמָה,

וְרַק קוֹל הַתֻּכִּי

מֵהַדֶּקֶל נִשְׁמָע.

גַּם אִם עֶצֶב עוֹלֶה,

עַל שֶׁאֵינִי מַלָּחִית,

וְגַם לֹא אֲגַלֶּה

מְקוֹמוֹת רְחוֹקִים.

הַפְּרִידָה כֹּה מָרָה

מִסְּפִינוֹת יְקָרוֹת.

אֲבָל אֵין כָּל בְּרֵרָה!

לִי זְקוּקוֹת אֲחֵרוֹת!

יוֹם אֶחָד אֶזְדַּקֵּן,

בְּמִפְרָץ מַחְסֶה,

בְּיוֹם זֶה אֲרֻבָּה

מְעַל תְּרָנִים תִּתְנַשֵּׂא.

וְיִפְקֹד רַב-חוֹבֵל:

"אֶת הַהֶגֶה יָמִין!"

וְהָאִישׁ הַמַּסִּיק,

לִי יוֹסִיף פְּחָמִים.

הַנַּוָּט הַזָּקֵן בִּמְעִיל מְרֻפָּט,

לְאַחֵר שֶׁסּוֹבֵב אֶת הַהֶגֶה,

הַחַרְטוֹם אָז יִדְחֹף,

מֵהַחוֹף עִם הָרֶגֶל.

וְאָשׁוּט בְּשִׂמְחָה,

אֶל חֲלוֹם כֹּה נִכְסָף,

בֵּין עֲצֵי שִׁכְחָה,

אֱלֵי אֶרֶץ זָהָב.

שֶׁמִּמֶּנָּה כְּפִי

שֶׁשְּׁמוּעוֹת מְסַפְּרוֹת,

מֵעוֹלָם לֹא חָזְרוּ

עוֹד לְכָאן גּוֹרְרוֹת.

קראו את המקור ברוסית

ראו עוד על  יוסיף ברודסקי

יוסיף ברודסקי בויקיפדיה

1-24-13_Brodsky

יוסיף ברודסקי וידיד

אודות דניאל ברוק

יליד מוסקבה 1978. למד בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל-אביב. מורה לספרות, היסטוריה, ומחנך בתיכון בחולון. פרסם את הפואמה "איון הולך לישון בואון" במוסף ספרים ותרבות של "הארץ". מתרגם מרוסית.
הפוסט הזה פורסם בתאריך תרגום, תרגום שירה עם התגים , , , . קישור קבוע.

תגובה אחת על הבלדה על הגוררת הקטנה-שיר ילדים מאת יוסיף ברודסקי תרגום: דניאל ברוק

  1. אחלה פרסום, תודה. חבל שלא הצגתם את המקור במקביל לתרגום.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*