'בודריס ושלושת בניו' – אגדה ליטאית מאת אדם מיצקביץ'

Image result for lithuania symbol

סמל ודגל ליטא

לפניכם אחת היצירות היחידות הקיימות בשפה העברית שעוסקות בליטא – לא זאת היהודית, ה"ליטבאקית", אלא הליטאית הפגאנית־נוצרית

אדם מיצקביץ' (1798–1855)

הבלדה שכתב הסופר והמשורר היהודי הידוע אדם מיצקביץ' עוסקת בתקופה שבה ליטא הייתה אימפריה שהשתרעה על חלקים גדולים מרוסיה של היום. מיצקביץ חי חלק מחייו בליטא, ועד היום הוא נחשב בליטא למעין משורר לאומי, ופסל שלו קיים בעיר וילנה. רוב יצירותיו הידועות ביותר עוסקות בליטא ובהיסטוריה הליטאית.

Image result for ‫מיצקביץ'‬‎

דיוקן של אדם מיצקביץ'

בעברית הופיעו שתי פואמות ידועות שלו העוסקות בהיסטוריה הקדומה של ליטא, והן בגדר היצירות היחידות שעוסקות בנושא זה הקיימות בעברית: הראשונה היא 'קונרד ולנרוד: סיפור היסטורי בשירה' (פורסם במקור ב־1828), תרגם שלמה סקולסקי, ירושלים ספרי תרשיש תש"ד, 1944. תרגום שני של שלומית הראבן , הקיבוץ הארצי 1958.

עלילות נער ליטאי שהופך לאביר צלבני גרמני, מגיע לראש מסדר ה"האבירים הטאוטונים" האימתני אבל זוכר את הקשר שלו לליטאים ומוביל את המסדר לתבוסה מכרעת בקרב גרוננואלד המפורסם. לדברי המחבר בהקדמה למדנית הסיפור מבוסס על עובדות היסטוריות.

השנייה היא 'גרז’ינה: סיפור ליטאי' (פורסם במקור ב־1823), תרגם לעברית: שלמה סקולסקי, תל-אביב: נ.טברסקי, תש"י 1950.

Image result for ‫גרז'ינה‬‎

זהו סיפור כמו פמיניסטי על מנהיגת שבט ליטאי הנלחמת בגבורה כנגד מסדר אבירי הצלב הטאוטונים שאיימו להשתלט על ליטא.

הדמות המתוארת בשיר, כך סבורים המבקרים, שאבה את מאפייניה מדמות אהובתו של מיצקביץ', נערה בת העיר קובנו בשם קרולינה קובלסקה.

Image result for pan tadeusz

יצירה חביבה מאוד על הפולנים כאפוס הלאומי שלהם אבל חביבה הרבה פחות על הליטאים אם כי היא מתרחשת בליטא היא 'פאן טדיאוש'.

מיצ'קביץ' כתב את היצירה הידועה ביותר על ליטא, 'פאן טדיאוש', על חיי האצילים הפולניים בליטא. היצירה הזאת נחשבת כיום ל"אפוס הפולני הלאומי" אם כי כל ליטאי ירים גבה כשישמע על כך ביודעו שהמדובר ביצירה על ליטא ולא על פולין.

אותם אצילים פולניים גיבורי האפוס הם כמובן בעיני הליטאים כוח כיבוש ודיכוי זר ועוין ומושחת ובהחלט לא "אחים גדולים של העם הליטאי" כפי שהציגו את עצמם הפולנים.

היצירה הזאת אהובה על הליטאים הרבה פחות מ'קונראד ולנרוד' ומ'גרז'ינה' מאחר שבה הם מוצגים כשום דבר יותר מצמיתים עלובים של הפולנים הגאים .

אבל הם אוהבים מאוד את שורות הפתיחה המפורסמות של פואמה זאת "ליטא מכורתי" שעובדו בידי משורר ליטאי והפכו לחלק מההימנון הליטאי.

Lithuania, my country! You are as good health:
How much one should prize you, he only can tell
Who has lost you. Your beauty and splendour I view
And describe here today, for I long after you.

בעברית שגם בה מיצ'קביץ המשורר ממוצא יהודי הוא נערץ מאוד הופיעה יצירה זאת בשתי מהדורות:

'פן טדיאוש או הכנסייה האחרונה בליטה' (במקור פורסם ב־1834), תרגם מפולנית: יוסף ליכטנבוים. ורשה: שטיבל, תרפ"א, 1921.

מהדורה שנייה: פן טדיאוש או: מסע האדרכתה האחרון בליטא, תרגם לעברית: יוסף ליכטנבום, בצירוף מבוא ובאורים מאת המתרגם, תל אביב: נ. טברסק 1953

מיצ'קביץ' מעולם לא היה פטריוט ליטאי. הוא חשב תמיד שעל ליטא להיות חלק מפולין גדולה. אבל יצירותיו הפואטיות על ליטא הקדומה השפיעו מאוד על המשוררים הליטאיים במאות ה־19 וה־20, ונתנו לליטאים מושג וגאווה על עברם הרחוק וההירואי. כמו כן הביאו לגל של חיקויים ליטאיים. תרגומים של מיצ'קביץ לליטאית היו פופולאריים מאוד בליטא בסוף המאה ה־19.

אבל הליטאים תיעבו את 'פאן טדיאוש' והקפידו לא לתרגם אותו במלואו עד לשנת 1927, ואפילו אז הקפידו למחוק בתרגום הליטאי את רוב או את כל האזכורים של "פולין" ו"פולנים", ויצרו את הרושם שהגיבורים הם כולם ליטאיים. דבר זה עורר זעם רב בפולין ולמחאות רשמיות מצידה.

פסל של מיצ'קביץ' בוילנה בירת ליטא

וכעת לפניכם יצירה קצרה של מיצ'קביץ' מנבכי האגדה וההיסטוריה הליטאית הקדומה החביבה מאוד גם על הליטאים וגם על הפולנים:

בודריס ושלושת בניו (אגדה ליטאית) בתוך 'משירת העולם: קובץ תרגומים לקורא ולקריין: בלדות, משלים, ליריקה, הומור', תרגם: חנניה רייכמן, תל-אביב:  י. שרברק, תשכ"ה 1964.

עוד על ליטא בספרות העברית ראו:

ליטאית בעברית

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך ארצות ועמים, במת העולם, תרגום שירה, תרגומים עם התגים , , , , , . קישור קבוע.

3 תגובות על 'בודריס ושלושת בניו' – אגדה ליטאית מאת אדם מיצקביץ'

  1. פינגבאק: ליטאית בעברית :הספרים על ליטא והתרבות וההיסטוריה הליטאית-ליטבאקית בשפה העברית | המולטי יקום של אלי אשד

  2. מאת אלי אשד:‏

    בודריס המוזכר בפואמה הוא כנראה דמות היסטורית בהיסטוריה הקדומה של ליטא המוכרת כיום רק למומחים.
    מעניין שהשם בודריס קיים במשפחות שליטאים שונים כיום ואולי הם צאצאיו.
    יכול להיות שסופר המדע הבדיוני אמריקני הידוע אלג'יס בודריס שהיה בן של דיפלומט ליטאי בארה"ב שספר שלו תורגם לעברית ( ספר ריגול מדעי בדיוני " שנקרא בעברית "תעלומת הנשק הסודי " והוסרט לסרט בכיכובו של אליוט גולד ) שני סיפורים קצרים תורגמו גם לעברית ( ואחד מהם יופיע בהמשך ב"יקום תרבות " ),הוא צאצא של בודריס הנ"ל מהפואמה.

  3. מאת אלי אשד:‏

    שאלו אותי לגבי מוצאו היהודי של מיצ'קביץ המשורר הלאומי הפולני והליטאי .
    הייתכן ?
    בההחלט .מיצקביץ היה צאצא של משפחה יהודית שהפכה לפרנקיסטית ולבסוף התנצרה .
    ואני מצטט כאן את מאמרה של פרופסור רחל אליאור חוקרת קבלה ותולדות ישראל ידועה שנותנת את הפרטים המדוייקים בעניין מוצאו של מיצקביץ': שלא רק שהיה ממוצא יהודי אלא כך הייתה גם אישתו.
    https://www.facebook.com/HebrwUJewishthought/posts/%D7%9C%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%91%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A5-%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99-%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92/755565674597169/
    "אחד מילדי הפרנקיסטים האלה היה ככל הנראה המשורר הלאומי הפולני, אדם מיצקייביץ (1798 – 1855). אמו, ברברה או יוספה רוזליה פליסיסימה מאז'ווסקה, נולדה למשפחה פרנקיסטית מומרת, ואשתו צלינה שימנובסקי הייתה ממוצא פראנקיסטי. לדברי מחברת הספר, שעטיפתו מובאת כאן, פרופ' קתרז'ינה קורנקה -סארלו, מאוניברסיטת פוזנאן, בפואמה הדרמטית הנודעת של מיצקייביץ, "האבות", "Dziady" שהיא הדרמה הלאומית הפולנית – המוגדרת כטרגדיה רומנטית משופעת במנהגים עממיים ובהלכי רוח מסתוריים, הכוללת את השיר הידוע "אודה לנעורים", בו הביע המשורר שאיפות עזות לשחרור לאומי, געגוע לימי הנעורים וכמיהה לחופש – יש מוטיבים יהודיים רבים, ביניהם רעיונות קבליים רבים הקשורים בצדיקים, בגלגולים ובדיבוק, בשדים ובליליות, באילן הנשמות, בצד הקדושה ובסטרא אחרא, או במסורת היהודית השבתאית והקבלית, ויש מוטיבים קבליים ופרנקיסטיים שהיו עשויים להיות ידועים למי שגדל במשפחה פרנקיסטית ואולי גם היתה לו גישה לכתבי היד של "ספר דברי האדון" שנשמר במשפחות פראנקיסטיות שונות – (דברי האדון הוא קובץ תורותיו וסיפוריו של יעקב פראנק מהעשורים האחרונים של. המאה ה-18 והוא חיבור שאין דומה לו משום שסופר על ידי אדם חסר בושה, חסר אשמה וחסר פחד שאיש לא קדם לו בעולם היהודי. החיבור "דברי האדון" מצוי במלואו ברשת בעברית, במהדורה שערכתי מתרגומה של פניה פרויד-שלום, אשתו של גרשם שלום, מפולנית לעברית) – שנכתב כנראה במקורו בעברית, ותורגם לפולנית עבור המשפחות הפרנקיסטיות בסוף המאה ה18 שילדיהן כבר לא ידעו לקרוא עברית אלא רק פולנית.
    בספר החדש של פרופ' קתרז'ינה קורנקה-סארלו, שראה אור בפולנית ב2016, יש דיון מעמיק בזהותם הכפולה של הפרנקיסטים הפולנים המומרים שחיו בין העולמות: מצד אחד הזדהו כפטריוטים נלהבים של פולין מולדתם, והזדהו עם לאומיותם הפולנית החדשה, ונלחמו בצבאה בנאמנות ובמסירות, אך מצד שני לא היו יכולים לקבל את האמונה הנוצרית שסתרה את ניסיון חייהם והשקפת עולמם ולא היו יכולים להזדהות עמה. לכן מעבר למעטה הלאומי הפולני הרומטי והפטריוטי של אוהבי חירות הרוצים לשחרר את מולדתם מעול זרים, שאתו הזדהו עד מאד, שמרו בסתר על זהותם הדתית היהודית השבתאית פראנקיסטית, ושמרו תורות קבליות ושבתאיות מזהותם הקודמת, הספר כולל ניתוח של התורות הפרנקיסטיות במאה ה 18-19בזיקה ליצירתו של מיצקייביץ. גיבור היצירה "האבות", קונראד, חי במתח שבין נאמנות ליהדות סמויה, ולנצרות גלויה לכאורה, ובין זהות פולנית פטריוטית לאומית גאה לבין זהות יהודית קבלית -פרנקיסטית נסתרת. לדברי המחברת, הביוגרפיה הבדיונית של קונראד, אינה אלא ייצוג של אלפי פרנקיסטים פולנים מומרים, שאכן ראו בפולין הקאתולית אליה נכנסו כמומרים בעלי סיכויי השתלבות בחברה, גן עדן, וראו בה מעין עולם הבא, ואהבו מאד את ארצם, אולם נדחו על ידי החברה הפולנית הקתולית הוותיקה, שחשדה במומרים ובמניעיהם. לקוראי פולנית המתעניינים בהיסטוריה של יהודי פולין במאות ה-18-19 ובספרות הפולנית הלאומית וגיבורה, אדם מיצקייביץ, מובטחת הנאה רבה.

    פרופ' יעקב טלמון קרא בספרו "רומנטיקה ומרי: אירופה 1815-1845", (תל אביב, 1973), ללאומיות הפולנית: "לאומיות מסוג אחר, מעין נוסח יהודי, לאומיותה של אומה כבושה, מושפלת ומדוכאה, החולמת חלומות תחייה". עוד המשיך טלמון וכתב: "פטריוטיות פולנית הייתה דבקות ברעיון האומה, ומאחר ואין לה אחיזה בקרקע, האחיזה הייתה בלבבות".
    עם פרוץ מלחמת קרים, היא מלחמת רוסיה עם תורכיה בשנים 1853-1856, התעוררה רוחו הלאומית של מיצקייביץ', כמו גם רוחם של רבים אחרים, שקיוו שמלחמה כלל-אירופאית תפתור את בעיית פולין, במיוחד לאחר שאנגליה וצרפת הצטרפו למלחמה לצידה של תורכיה. מיצקייביץ יצא בשליחותו של ראש הגולה הפולנית בפריז, הנסיך אדם צ'רטוריסקי, והגיע לקושטא, לסייע בארגון הלגיונות הפולנים, שילחמו לצד התורכים. עובדה מענינת היא שבנוסף למטרה עיקרית זו, שאף מיצקביץ' גם להקים לגיון יהודי, שיפעל במסגרת הלגיונות הפולנים, ואף דאג להקמתו של בית כנסת במחנה הצבאי בקושטא, לטובת הלוחמים היהודים."

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*