Image result for ‫שיגעון אירופה הנס  גובש‬‎

‘שיגעון אירופה 1934’

שיגעון אירופה 1934′, תרגם: מ.ז. ולפובסקי, תל-אביב, הוצאת ספרים ‘מצפה’ בע”מ. תרצ”ב. 1932. 224 עמ’. במקור: ‘Wahn-Europa 1934’ הספר יצא לאור בשנת 1931, בהוצאת פאקלרייטר המבורג-ברלין-לייפציג.

בשנת 1931, לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, כתב הנס גובש את ספרו ‘שיגעון אירופה 1934’ העוסק במלחמה עתידנית כוללת באירופה.

הספר זכה לתרגומים רבים, ובהם לאנגלית. ב־1932 תורגם לעברית, והיה סיפור המלחמה העתידנית הראשון בעברית מודרנית.

הנס גובש (Hanns Gobsch) נולד בעיר קמניץ ב־1 באוגוסט 1883. הוא היה בוגר האקדמיה הצבאית בברלין, קצין במלחמת העולם הראשונה, שבה אף נפצע. הוא מת במורנאו (באוואריה) בשנת 1957 או 1958.

ב־1931 כתב גובש ספר על מלחמה עתידנית – על אירופה שנכנסת לכאוס כשצרפת וגרמניה פולשות זו לשטחה של זו וצבאות ברית המועצות פולשים לפולין – ומתחילה וריאציה של מלחמת עולם שנייה.

ביקורת בעיתון בריטי של התקופה תיארה את הספר כך:

War between Italy and France ! Leon Brandt, Socialist Foreign Minister, backed by the 1934 workers of all Europe, heroically champions Peace… The style has the sparse hysteria of a Press telegram. Given the subject, even 320 pages of it make a good “thriller.”

“מלחמה בין צרפת ואיטליה! ליאון בראנדט, שר החוץ הסוציאליסטי, מגובה בכל פועלי אירופה התומכים בגבורה בשלום… הסגנון דחוס, כמו בטלגרמה עיתונאית. בהתחשב בנושא אפילו עם 320 עמודים הוא מותחן טוב.”

לפניכם רשימה שכתב אהוד בן עזר על הספר בשנת 1974, במלאת ארבעים שנה למלחמה שלא התרחשה. הרשימה פורסמה לראשונה במוסף ‘תרבות וספרות’ של עיתון ‘הארץ’ ביום 17 במאי 1974.

וכתוספת ביקורת מהזמן שבו פורסם בהספר בעברית בכתב העת של אוודת הסופרים העבריים “מאזניים” באוקטובר 1932″.

אלי אשד

Image result for HANNS GOBSCH Death Rattle

Image result for "Wahn-Europa 1934"

ב־20 באוגוסט 1934, בערב, עם קול מחי־הפעמון לשמונה שעות, מובאים לידי תנועה שני המניעים של אוניית האוויר ‘הליוס’, העומדת להפליג מכיכר־הטיִס בלה בורז’ה.

“הפרופלרים (המניפים) מנסרים באוויר. גופת האונייה וכנפיה מרטיטות על פני הכנה שלה, טרטור המניעים עולה כזמר פראי, האווירון פולט אוושת־נשימה ומתגלגל על פני מקום־המעגן. עם כל שנייה ושנייה גובר הטמפו, מקץ ארבעים וחמש שניות הוא עולה לחמישים מטר, למאה מטר, מתנדנד וגונח, למרות חוקי הכובד. האדמה שואפת לקלוט אותו חזרה. כי ‘הליוס’ יוצא למסע על פני האוקיינוס ועמוס הוא עד קצה גבול האפשרות. דומה, עוד מעט ויצנח, ויישמט שנית למטה. והינה תופסים בו איזה אגרופים בלתי נראים, בתנועה גסה הוא מתמתח צד־הפנים, תשע מאות כוחות סוס נשמעים לרצון הפילוט (הנהג). הציפור הענק מתנשא למרומי האוויר. קריאות־פרידה וקולות ברכה מידרדרים מאחוריו. הגופה הצהובה תלויה ככתם־של־צבע מבהיק בין הכנפיים האפורות־המכסיפות. מקץ דקות־מספר מיטשטשים כל שרטוטי האווירון. ‘הליוס’ נבלע באפלולית. במשך רגעים אחדים מעידה עדיין המיית הפרופלור האדירה על המגמה שזה אחז, לצד מערב: כלפי הים.”

כך נפתח הרומאן “האוטופי” ‘שיגעון אירופה 1934’ מאת הנס גובש. הרומאן תורגם לעברית ב־1932. הוא מתאר את איטליה כנתונה לשלטון פאשיסטי של “הדוצ’ה השני” (כלומר, הספר נכתב לאחר 1922, השנה בה נעשה מוסוליני לדיקטאטור של איטליה). על הנס גובש עצמו לא מצאתי פרטים בשום לכסיקון ספרותי. לפי צליל שמו ההונגרי ולפי עיסוקו הרב בספר בשאלות הפוליטיקה הפנימית בצרפת, אני משער שבדומה לסופרת בת־תקופתו יולן פלדש (מחברת ‘רחוב החתול הצד־דגים’) היה הונגרי שחי שנים רבות בפאריס, ובה כתב את ספרו. וייתכן, בצרפתית. (אם אחד הקוראים יודע פרטים מדויקים על הנס גובש, אנא יכתוב לי).

עם אירופי

Image result for "Wahn-Europa 1934"

בספינת האוויר ‘הליוס’ נוהג ליאון בראנדט, מיניסטר החוץ הסוציאליסטי והפציפיסטי בממשלת הקואליציה של צרפת. טייס קרבי גיבור מלחמת העולם הראשונה. הוא צרפתי, אך נוזל בעורקיו דם גרמני של אבי־אביו, שהיה אנוס להימלט מפרוסיה על שנלחם על הבריקאדות ב־1848, מצא לו מכורה חדשה בבראֵטן שבצרפת, וב־1870 כבר נלחם בנו נגד הצבא הגרמני.

בראנדט אינו רק מיניסטר חוץ, זה כעשר שנים שהוא טווה, מעל לראשי ממשלות אויבות או מהססות, בעבודה חרישית ועקשנית, קשרי הקמתו של סינדיקאט אינטרנאציונאלי אשר סניפיו מקיפים את כל הסתדרויות הפועלים באירופה השסועה, במטרה ליצור “עם אירופי” מלוכד ואחד.

תוך כדי נסיעתו בספינת האוויר מפאריס לוואשינגטון נודע לו על תקרית גבול בין יוגוסלאביה לאלבניה. אלבניה קשורה בברית הגנה עם איטליה הפאשסיטית (ב־1927 הצליח מוסוליני לכפות משטר חסות איטלקי על אלבניה, שבחוף המזרחי של הים האדריאטי. הספר נכתב מן־הסתם לאחר המאורעות האלה. אמנם, רק ב־1939 שלח מוסוליני את צבאו לאלבניה וסיפח אותה לאיטליה).

יוגוסלאביה קשורה בברית הגנה עם צרפת. גובש היה סבור כנראה כי תחילתה של מלחמת־העולם השנייה, כלומר של שיגעון אירופה 1934, תתרחש בדומה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, בעקבות סכסוך מזוין בין שתי מדינות בלקניות, אשר יגרוף את בעלי־הברית הגדולים למלחמת השמד הדדית.

קאפוני, הדוצ’ה השני של איטליה, אינו מוכן לצאת למלחמה ממש, אך הוא הולך על קצה גבול האיומים והסחיטה, גם כלפי חבר הלאומים. בראנדט מבין את המיכאניזם של המדיניות הפאשיסטית, ובטלגרמות שהוא מריץ מדרכו הטראנסאטלאנטית הוא מנסה לאתר את הסכסוך בעודו באיבו, לוותר על מראית עין של כבוד לאומי, ובלבד שייעצר תהליך ההסלמה.

אך כנגדו ניצב הבארון סן בריס, ראש המיניסטרים של צרפת, זקן עקשן, איש המפלגה הימנית, שדעתו אינה נוחה ממיניסטר החוץ הסוציאליסטי שלו. עקשנותו ואיומיו של סן בריס, בתגובה לקרבות הדמים המתפתחים על גבול אלבניה ויוגסלאביה, גורמת הסלמה מהירה של הסכסוך, שעה שהצדדים היריבים, אלבניה, יוגוסלאביה, איטליה וצרפת נקלעים לעמדות קשוחות יותר מאלו שלהן התכוונו, וללא דרך חזרה. כל צעד של פיוס מאבד את ערכו מאחר שלצעד שהצד שכנגד היה מוכן להסכים אתמול, שוב אינו יכול להסכים היום.

גם חזרתו המהירה של בראנדט מאמריקה אינה מצליחה לשנות את המצב. עיני כל אזרחי אירופה, בייחוד הפועלים, ובייחוד בצרפת, נשואות אל בראנדט, מתוך ביטחון שהוא ישכיל למצוא מוצא מן המשבר. המאבק נעשה בעיקרו פנים־צרפתי. ממשלת הקואליציה מתפוררת מאחר שבראנדט אינו מוכן להישאר בממשלה המתכוונת לצאת למלחמה. סן בריס זקוק לבראנדט מאחר שכל עוד הלה בממשלה, היא זוכה באמון המפלגות השמאליות. בראנדט מגיש אולטימטום לממשלת צרפת. עליהם למנותו לראש המיניסטרים ולתת את כל סמכויות השלטון בידו. אחרת, תפרוץ שביתה כללית של הסינדיקאט הסוציאליסטי, הארץ תיפול לתוהו ובוהו ולא תהיה מסוגלת לצאת למלחמה על איטליה.

מנשר מזויף

Image result for "Wahn-Europa 1934"

המצב דומה לזה ששרר בצרפת ובשאר מדינות אירופה ערב מלחמת העולם הראשונה (התקופה ההיא תוארה להפליא ב”בית טיבו” לרוזא מרטין די גאר). העיתונים משווים את בראנדט לז’וראס, חוגי הימין מנסים להתנקש בחייו.

במאמר מוסגר, מתוך ויקיפדיה: ז’אן לאון ז’ורס היה מנהיג סוציאליסטי צרפתי, מראשוני הסוציאל־דמוקרטים בצרפת. ניסה למנוע את פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ונרצח בשל כך בידי לאומן צרפתי.

בראנדט מוציא הוראות לשביתה כללית בכל סניפי הסינדיקאט, בגרמניה, איטליה, פולניה, אנגליה, וכמובן בצרפת עצמה. הוא מוכשל על־ידי המפלגה הקומוניסטית הצרפתית, אשר בראשה עומדת רהה לנדריכס, האוהבת אותו ומתחרה בו כאחד. בראנדט מכריז על שביתה כללית כדי למנוע מלחמה. רהה ושותפיה, בהשראת מוסקבה, רוצים בשביתה וגם במלחמה כדי לבנות משטר חדש על חורבות העולם הישן.

EUROPA EN DELIRIO 1934. HANNS GOBSCH. (Libros Antiguos, Raros y Curiosos - Historia - Otros)

גרמניה (עדיין איש אינו מתאר לעצמו ב־1931 שתהיה נאצית ב־1934) שומרת על ניטראליות, עם העדפה קלה של איטליה על צרפת. תוצאות חוזה ורסאי עדיין משפילות מכדי שתסכים להצטרף בברית צבאית לצרפת. הדוצ’ה סומך לחלוטין על בראנדט שישכיל למנוע את המלחמה. הוא נרגע בשומעו על דבר השביתה הכללית בצרפת. עתה לא יצטרך לממש את איומיו.

אולם רהה לנדריכס, הכובשת בעיצומן של הפגנות רחוב אלימות את תחנת השידור במגדל אייפל, משדרת משם מנשר מהפכני מזויף בשמו של בראנדט (שבינתיים, בלחץ השביתה האלימה, נתמנה ראש המיניסטרים של צרפת).

מנשר זה קורא לכל עמי אירופה לצאת למלחמה כדי להשמיד את קן הריאקציה הארורה באיטליה. ואכן, צבאות רוסיה זזים מערבה וכובשים את מחצית פולניה. לדוצ’ה לא נותרה ברירה. הוא מכריז מלחמה על צרפת ושולח לעבר עריה הראשיות את גלי מטוסיו הנושאים פצצות הרס איומות, טעונות גאזים מרעילים.

לבראנדט נודע באיחור דבר השידור המזויף. המטוסים האיטלקיים כבר עושים דרכם לצרפת. הוא נאלץ להכריז מלחמה על איטליה ולהורות על משלוח חיל האוויר הצרפתי להפצצת השמד דומה של כל ערי איטליה. אלה מול אלה:

“עכשיו טסים שני אווירונים איטלקיים בגובה של חמישים מטר מעל לגגות (פריס). רובים ומכונות־ירייה מתנפלים עליהם. אחד משליחי־המוות האלה שולח בשורת רצח לכיכר האינוולידים, משתער מעבר מזה של הסינה, מרעיש את גן־טילרי, מתעופף שוב למעלה בטלטלו את הפצצה השלישית על כיכר ונדום. ובעשותו עוד דרך של חמישים מטר הוא נשמט במערבולת־הגגות, אשר עמוד אש עולה מתוכו.

“האווירון השני נישא, כשבר אונייה טרופה, בכנפיים מדולדלות, משדה מרס [שאנז אליזה] על פני הסינה. עשרות כדורים פגעו כבר במכונתו, אך עוד הוא חותר הלאה צפונה. בכיכר אטואל פוגע בו גורלו. שרידיו מתרסקים בשער־הניצחון, אשר לרגליו עוד עומד החייל האלמוני ומוסיף לחלום את חלום מלחמת העולם האחרונה.

“רסיסי־אדם, שרידי אוטומובילים, פירורי־אספלט, תלי־אבנים שוטפים על פני הבולברים. זרמי־דם נוהרים לתוך הביבים. קיטור־ארס חודר בעד החומות ובעד עור בשרם של האנשים. פרפורי מוות מתמזגים בצחוק־מטורפים, אלומות־אש מתנפנפות כדגלים ברוח. כדורי־הנוגה של זורקי־האור חגים על פני כיפת־השמיים, תותחים רועמים, מכונות־ירייה משקשקות, אווירונים צונחים כמטאורים ברעש למטה. ליבה של צרפת, לב עם הראוי לאהבה, נקרע על־ידי רוחות רעות לגזרים.” (עמ’ 223)

ובאיטליה: “כשלהבת אדומה עולה שמש הבוקר על פני הים האדריתי. ריח חללים מיתמר לעומתה למעלה. בית־הכנסייה המילני [הקתדרלה במילאנו] מתרומם כתל־חורבות, כחטוטרת של שיש, מעל לים אדי הרעל. אין איש יודע מה נאנק, מה כלה שם למטה, שם, במקום שעמדו טורין, אלסנדריה, קרימונה ופלורנציה, שולחים רק שרידי מגדלים את קינתם ותלונתן מעל לענני הארס המיתמרים. אל נמל גינואה סוערים הגלים הכחולים ומטלטלים שברי־ספינות ואברי־אנשים אל החוף הסלעי. העיר עצמה הפכה לצל בוער, עשֵן. צבאות של חיילים ואזרחים מכסים את הדרכים. עדרי־חיות מחוסרי־בית, אשר צלם אדם להם, משוטטים ביערות, גוועים ככלבים מסוממים, כפרים הפכו ללפידים אילמים. ערים הומות מנשימות־גסיסה ומצחוק־יללה. נצחיותה של רומא עולה בשלהבת של עמודי־אש. חורבתה של כנסיית פטר שולחת מבט קופא, בלי רוח חיים, אל שמי הדרום הכחולים. פאלאצו ונציה עומד אילם בחורבנו. פגרי־אדם, ערמה על גבי ערמה, שומרים עליו בדממה מחרדת.” (עמ’ 224)

Image result for wells the shape of things to come

הערכה:

הנס גובש “החמיץ” לחלוטין את עצם הפיכתה של גרמניה לנאצית בשנים שאותן תיאר בספרו ואת חיזוי חלקה  המכריע של גרמניה במלחמת־העולם השנייה כשפרצה לבסוף  וגם הקדים את מועדה בחמש שנים.

מבחינה זאת הסופר הבריטי ה.ג. וולס שגם הוא תיאר בשנים אלו בספרו מ־1933  The Shape of Things to Come מלחמה עולמית שנייה היה מדויק ו”נבואי” הרבה יותר (ספרו זה של וולס לא תורגם לעומת זאת משום מה לעברית אם כי תורגמו אז ספרים אחרים של וולס ובהם ספרו על פלישה מהחלל החיצון ‘מלחמת העולמות’ שגם הוא תורגם בידי וולפובסקי)

מצד שני, מדהימה מידת הבהירות ששבה תיאר גובש תהליך של הסלמה, של התפוררות מאזן־האימה, ושל השמדה הדדית המתרחשת בין שתי מעצמות. וכך, כמעט במדויק, חזה את איום ההשמדה המרחף כצל של מלחמת עולם שלישית, שיופעלו בה נשק גרעיני וטילים בין־יבשתיים.

תוספת המערכת :

לפניכם ביקורת מהזמן שבו פורסם הספר של “שמואלי “( כנראה המתרגם אפרים שמואלי ) על הספר בכתב העת “מאזניים” מה-20 באוקטובר 1932  :

ראו גם: אלי אשד על מדע בדיוני גרמני בשפה העברית

Related image

תגובה אחת

  1. אציין ש”שיגעון אירופה-1934 ” הוא לא ממש סיפור המלחמה העתידנית הראשון שהופיע בשפה העברית.
    קדם לו בשלוש שנים תרגום הספר “מלחמת העולמות ” של ה.ג.וולס שתורגם לעברית בידי ישראל פישמן גם כן בהוצאת “מצפה” עוד בשנת 1929 ,ותיאר פלישה מכוכב הלכת מאדים לכדור הארץ.
    אם נרצה להקדים מכך אז יש את המגילה “מלחמת בני אור בבני חושך” מהמגילות הגנוזות מהמאה הראשונה לספירה או לפני זה שתיארה מלחמה עתידנית בין טובים ורעים שמסתיימת בגנוסיד עולמי של כל הרעים.
    המגילה הזאת כמובן התגלתה בידי הארכיאולוגים רק שנים לאחר פרסום ספרו של גובש.
    אבל פרט לאלה תרגום ספרו של הנס גובש אכן היה ראשון מסוגו ובמשך שנים רבות יחיד מסוגו בעברית בתיאור מלחמה של העתיד.כמובן שהוא היה שגוי לחלוטין בפרטיו,ומעל לכל בכך שהמחבר לא העלה על דעתו כלל כשכתב את הספר בערך ב-1930 שהמפלגה הנאצית עומדת לשחק תפקיד חשוב כל כך באירועי השנים הבאות.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

אחד × 5 =