ולדימיר ויסוצקי.

לפניכם ‘הפסגה’ ו’פרדה מן ההרים’, שני שיריו הידועים של המשורר־הטרובדור הרוסי ולדימיר ויסוצקי. תרגם דודו ויסמן, ערכה חגית בת־אליעזר

את שיריו של המשורר ולדימיר ויסוצקי בקובץ זה תרגם דוד ויסמן. ויסמן הוא יליד רחובות, בן עשרים ושלוש, סטודנט לתואר ראשון בבלשנות ובפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, ויודע עברית ורוסית ברמת שפת אם. הוא התחיל לתרגם עוד בהיותו תלמיד בבית ספר תיכון. את השירים ערכה חגית בת־אליעזר.

ולדימיר ויסוצקי (1938–1980) היה משורר, מלחין ומבצע, שחקן תיאטרון וקולנוע. הוא נולד במוסקבה, והיה בן לקצין יהודי בצבא האדום, אחד מכוכבי תיאטרון ‘טאגאנקה’ האוונגארדי, שהיה מהמפורסמים ביותר לזמנו במדינה. ויסוצקי הצטיין בסגנון ביצוע דרמטי וייחודי וכתב במגוון נרחב של סוגות, משירה אירונית ועד בלדות ליריות, שירי לוחמים וליריקה פילוסופית. בחייו זכה להכרה חלקית בשל הצנזורה של שלטון בריה”מ. עם זאת יצירתו הייתה מוכרת ברבים, הוא השפיע על בני תקופתו והעשיר את השפה הרוסית. שיריו עודם אקטואליים ותורגמו לשפות רבות.

Vertikal (1967)

בשנת 1966 הוזמן ולדימיר ויסוצקי לשחק בסרט הקולנוע Vertikal (אנך) המוקדש למטפסי הרים (אלפיניסטים), וזה היה תפקידו המשמעותי הראשון בקולנוע. הוא כתב והלחין לסרט מחזור שירים. שניים ממנו מובאים כאן במקור ובתרגומו של דוד ויסמן. השירים הם חלק מפסקול הסרט וסימנו את ראשית הפופולאריות של ויסוצקי ברחבי בריה”מ. החוויה השפיעה עליו אישית, שכן כחלק מההכנות לצילומים ויסוצקי הוכשר בטיפוס הרים.

השיר ‘הפסגה‘ נכתב לאחר שוויסוצקי היה עד לגבורתה של משלחת מטפסים שנפגעה במפולת, ואחד מחבריה נספה.

עוד שיר בנושא זה הוא ‘פרדה מן ההרים‘ שויסוצקי העיד שהוא האהוב עליו מבין שירי Vertikal.

ולסיכום, נביא תרגומים נוספים של שירים אלו לצורכי השוואה

פסגות # ולדימיר ויסוצקי

כן, כאן זה לא עמק,

אוויר כאן שונה,

מפולת שלגים להיכן שתפנה,

סלעים רועדים-רועמים בהִדַּרְדְּרוּת.

מותר להקל,

עיקול לסכל,

אך אנו בחרנו בשביל מהתל,

משעול מלחמות, לנצח אותו או למות.

חוצבים מדרגה.

אין לפנות לאחור,

ברכיים נוקשות מריגוש ומקור,

ולב מתאווה לפסגה, מתדפק, לא נרגע.

עולם מתחתיך

נפרש על כף יד,

וגם הקנאה מתעוררת מיד,

בזה, שעתיד עוד לכבוש את הפסגה.

הפסגה

© זאב גייזל. תרגום, 2003

תשכח מהעמק! זה לא רק אקלים –

שולט כאן השלג החי, המדהים,

שרות אבנים בצניחה החופשית

אפשר לעצור, ללכת אחור;

יהיה זה נבון – אך עלינו לבחור

בדרך השקטה כמו דינמיט.

כל מי שמשם לא הגיע לכאן –

לא העמיד את עצמו במבחן,

אפילו אם כוכבים משמיים גנב!

למטה אף פעם לא תפגוש

במשך כל חיי האנוש

ולו אלפית של יופי כזה מכושף…

לא זר ורדים, לא אשכבה

ולא דומה למצבה

האבן שהעניקה לך מנוחה.

רק אש התמיד מהקרח תביט

עליך, כמו ברקת נצחית –

זאת הפסגה בה לא תדרוך רגלך.

יגידו אולי עליך, עלי

“משוגעים, זה יותר מדי!”

האם נזלת או וודקה – שיטה נאותה?

אל תצטער: יבוא אחר –

גם הוא את השביל הזה בוחר –

ימשיך בדרך שלא סיימת אותה.

כשהשיפוע – תשעים מעלות,

תשכח מביטוח ומזלות:

הצוק והקרח אינם אמינים במיוחד

אנחנו סומכים רק על וו ומסמר

ועל הידיים של חבר

ומתפללים שהחבל יחזיק מעמד!

אסור כבר לסגת, תמשיך לחצוב!

הברך רועדת – הגענו, סוף-סוף!

הלב לפניך קופץ על מדרגה.

אתה כל יכול, מאושר ואילם,

רק מה? אתה קצת מקנא בהם –

באלה שטרם כבשו את הפסגה

‘הפסגה’

© תרגום תמרה אמיתי, 2012

האקלים כאן שונה, אין זה מישור.

סחף שלגים, וקור שהוא כפור.

מפולת סלעים מפחידה עד אימה.

ואפשר לאגוף, – לעקוף תהום

אך אנו הולכים בלילה, ביום,

בדרך תלולה, לא קלה – נתיב מלחמה.

אם שם לא היית ולא הסתכנת

וכך עצמך מעולם לא בחנת

ורק למטה נגעת ברום.

הגעת אחרי כל מה שעברת,

כל שראית, כל ששמעת

לפסיק הפליאה של זה המקום.

לא סרטי אבלים, לא ורדים אדומים,

כמצבות הסלעים דוממים.

מאבן מנוחה תשאב מנוחה.

כלפיד זיכרון בוער לו לעד,

ראש על הקרח של האזמרגד,

עליו רגלך לא דרכה.

למטה ריכלוי שפיו לא סתם,

אך למעלה שום איש לא מת ככה סתם

ואם כן, זה עדיף על ודקה או על LSD.

אחריי יבואו רבים לנסות,

יסתכנו בטיפוס קשה עד מאוד

ויסיימו מסלול שכבר לא בידי.

הקירות שם תלולים, היזהר! זה הכלל

על המזל על תבנה כלל וכלל

לסמוך שם על קרח או אבן, זה רע.

שם בטח בחוזקם של כל השרירים,

ביתד הברזל, בידי חברים

ותאחל שהחבל לא יקרע.

חוצבים מדרגות, עלייה עם חזון,

הגוף מהמתח רועד ומקור

והלב כבר זועק לפסגה לזנק.

כשתרד בכף ידך מולך

אושר עם אבן קנאה בליבך

במי שאל השיא עוד משתוקק

פרידה אל ההרים

© תרגום: תמרה אמיתי, 2012

אל הבלי ההרים והמולת הכבישים

אנו שבים, בלי למצוא את עצמנו

ויורדים ממרומים, השיאים הכבושים

משאירים ההרים את ליבנו

אז עזבו את אותם פטפוטים כבר

לעצמי הן הבהרתי פתאום

עולה על כל הר הוא ההר

שלא עליתי עליו עד היום

מי חפץ כשקשה להיות לו לבד?

ורוצה לעזוב בניגוד ללבבו?

מפסגות ההרים יורדים אנו בדד

כאלים שאולצו אל הארץ לבוא

אז עזבו את אותם פטפוטים כבר

כשבגרתי הובהר לי פתאום

עולה על הכול הוא ההר

שלא עליתי עליו עד היום

שירים, סיפורים ושיחות עד אינספור

על הרים הקוראים לכולנו לחזור

ואנחנו יורדים למישור המגורים

אך בלב עוד גרים במרומי ההרים

אז עזבו את אותם פטפוטים כבר

כשבגרתי הובהר לי פתאום

עולה על הכול הוא ההר

שלא עליתי עליו עד היום

ראו עוד:

ולדימיר ויסוצקי בוויקיפדיה

ולדימיר ויסוצקי ,בן ה- 38, תמונה משנת 1976, הצלם פלוטניקוב.

תגובה אחת

  1. מעניין לציין, שסְטַנִיסְלַאב גוֹבְוֹרוּחִין,

    https://www.imdb.com/name/nm0332892/?ref_=nv_sr_2

    אחד משני במאיי הסרט “Vertikal”, כפי שרשום על כרזת הסרט, נפטר ב-14 ביוני 2018 – למחרת פרסום הפוסט הזה עם התרגומים של ולדימיר ויסוצקי. “Vertikal” היה הסרט הראשון שלו באורך מלא, אותו ביים בשנת 1966, בהיותו בן 30.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שלוש × 5 =