שורות משירת יהודי ספרד בימי הביניים – רשימה מאת זאב ברקן

פסל של המשורר שלמה אבן גבירול בקיסריה

שורות משירת ספרד

מאת זאב ברקן

מבוא

כאשר שלמה המלך בנה את בית המקדש הוא הזמין לירושלים את טובי הבנאים בעולם, וטרח להשיג את חומרי הבנייה המשובחים ביותר בעולם. לכאורה יכול היה להסתפק בבנאים ישראלים ובחומרי בנייה מקומיים, אבל הוא לא רצה פרקטי חסכוני ומקומי – הוא רצה מפואר, עשיר ומרשים. הוא רצה שידעו בכל העולם שזה הבית של האל, ושאין בית חשוב ממנו.

זה גם היה ההיגיון שלפיו יצרו היהודים הגולים בספרד את שירתם. בגלל שלא הייתה להם ריבונות הם ייחסו חשיבות לאומית עליונה לעברית. הם לא רצו אותנטיות וביטוי אישי – הם רצו שכל יהודי ידע שהשפה העברית היא עד כדי כך חשובה לעמו עד שהיא מקבלת מעמד של קדושה. הם בנו תחליף לבית המקדש בתוך השפה. זו הסיבה לכך ששירת ספרד היא מפוארת, עשירה ומרשימה.

לבני דורי שחונכו, כמוני, במערכת החינוך הישראלית, כבר יש ריבונות. העברית לא חשובה לנו כפי שהייתה חשובה לגולי ספרד. לכן השירה שלנו רזה, נמוכה, לא יפה ולא מרשימה.

על רקע הפער הזה בין התרבות של יהודי ספרד לבין התרבות של עמנו בימינו בארצנו קל להבין מדוע קשה לי להתחבר לשירת ספרד. יש בה יותר מדי אלמנטים מלאכותיים, קישוטיים, יותר מדי מילים נדירות, קשות ולא שימושיות; אפילו כשאני מזהה משמעות של מילה מסתבר שהמשורר התכוון למשמעות אחרת. חסרות לי בה האותנטיות והפשטות, הפרוזאיות ושפת היום יום.

ועם כל זאת לעיתים כובשת אותי איזו שורה משירת יהודי ימי הביניים. זה קרה לי כששמעתי בילדותי את שירו של דונש בן לברט בלחן עממי תימני "דרור יקרא לבן עם בת וינצורכם כמו בבת [...] שבו ונוחו ביום שבת". תמיד חשבתי שהשיר הזה הוא שיר שנכתב בארץ, לאחרונה, בידי יוצא תימן. לא העליתי בדעתי שנכתב לפני למעלה מאלף שנים בספרד.

בנערותי הרשים אותי שירו של יהודה הלוי בביצוע נחמה הנדל: "יפה נוף משוש תבל קריה למלך רב. לך נכספה נפשי מפאתי מערב". רק את שתי השורות האלה אני זוכר משיר שיש בו עשר שורות. אפילו נחמה הנדל שרה רק את שתי השורות הראשונות של השיר ואת שתי שורותיו האחרונות. השיר מלא פאתוס, וכך גם המנגינה והביצוע.

Image result for ‫שמואל הנגיד‬‎

בבגרותי סחף אותי שירו של נתן יונתן 'נאסף תשרי' בהלחנתו ובביצועו של צביקה פיק. השיר נפתח בשורה משיר ישן של שמואל הנגיד "מת אב ומת אלול ומת חומם גם נאסף תשרי ומת עמם". השורה הזאת היא כל מה שאני זוכר מהשיר הזה.

מתוך מפגשים שכאלה הבנתי ששירת ספרד משפיעה את השפעתה עליי כמו צילום במאקרו, כשהיא מנותקת מההקשר. כשורה ולא כשִׁירה.

את שירת ספרד קשה לתרגם. מתרגמים מנסים כפי יכולתם, במסגרת מוסכמות מקצועם, להישאר נאמנים לתוכן. אין להם אומץ להישאר נאמנים לצורה, שהיא העיקר בשירת ספרד, כי אין מי שיסמיך אותם לכתוב את השיר מחדש, בחריזה בשפת היעד, במילים נדירות בשפת היעד.

לדוגמה, איך אפשר לתרגם לשפה זרה את השורה הווירטואוזית, המהממת באבסורדיות שלה, בדחיסותה, בקיצורה, במצלולה:

אֶברַח מִמֶּךָּ אֵלֶיךָ אֶתְכַּסֶּה מֵחֲמָתְךָ בְּצִלֶּךָ

מאת שלמה אבן גבירול (משירו 'כתר מלכות')

איך אפשר לשמור על החרוז של ארבע מתוך שש המילים של השורה ('ממך' 'אליך' 'חמתך' 'צילך')?

להלן מבחר של שורות משירת ספרד שמצאו חן בעיניי:

אַתָּה נִמְצָא

אֲבַל לְעַצְמֶךָ

וְאֵין לְאַחֵר עִמֶּךָ

=שלמה אבן גבירול=

***

בְּמָקוֹם נֶאֱמָן תִּשְׁכֹּן בְּחֻבִּי

הֲכִינוֹתִי מְקוֹמְךָ בֵּין צְלָעַי

וְתָקַעְתִּי לְךָ אֹהֶל בְּקִרְבִּי

אֲבַקֶּשְׁךָ וְגַם אֶמְצָאֲךָ שָׁם

כְּמוֹ רוּחִי אֲשֶׁר אֶמְצָא

בְקִרְבִּי

=שלמה אבן גבירול=

###

זִכְרִי יְמֵי חִשְׁקֵךְ

כְּמוֹ אֶזְכּוֹר אֲנִי לֵילוֹת תְּשׁוּקוֹתָיִךְ

כַּאֲשֶׁר דְּמוּתֵךְ בַּחֲלוֹמִי יַעֲבֹר

כֵּן אֶעְבְּרָה נָא בַּחֲלוֹמוֹתָיִךְ

=יהודה הלוי=

###

וישבנו בצל רמון וערמון

בארמון

(לא בצל אלון ואלה)

ותחתנו

למצעות

עשבים

=שמואל הנגיד=

###

והיית כלוחש סוד לחרש

ודורש מלשון אלם דברים…

וחלב מזנב כלב להזיל

ולצמיח בכף היד שערים

=משה אבן אלתקאנה=

###

יְרָא מִיּוֹם אֲשֶׁר נוֹרָא וְאָיוֹם

וְהוּא יֹקֵד כְּמוֹ תַנּוּר

וּבֹעֵר

וְהוּא הַיּוֹם אֲשֶׁר אֵין אַחֲרָיו יוֹם

=משה אבן עזרא=

###

יְרִיבוּנִי עֲלֵי עָזְבִי בְרִית אֵל בְּצֵאתִי מִבְּרִית צֶדֶק לְעַוְלָה

הֲלֹא שִׁבַּר בְּנוֹ עַמְרָם בְּאַפּוֹ שְׁנֵי לוּחוֹת כְּתָב נוֹרָא עֲלִילָה

וְגוּר אַרְיֵה יְהוּדָה בָא לְתָמָר וְאַמְנוֹן עַל אֲחוֹתוֹ הַבְּתוּלָה

וְגַם דָּוִד בְּחָנוֹ אֵל וְשָׁגַג בְּבַת שֶׁבַע… וְשִׁמְשׁוֹן עִם דְּלִילָה

=יצחק אבן עזרא=

###

אל מי אהי מגיש עצומותי אם אל זמן משפט זמן אקרב

=יצחק אבן עזרא=

###

תאמר

בתבל אין אשר יכול לפעול ברעו רע ולא פעל

כי כל בני אדם כבר נשוו יחד

והגועל והנגעל

=שמואל הנגיד=

***

וְאֶדֹּם מִלְּדַבֵּר עִמְּךָ עוֹד

וְעֵינַי מִלְּהַבִּיטָךְ אֲקֵּר

וְקֶשֶת פִּי אֲזַי תִּהְיֶה דְרוּכָה

וּמֵעֶיךָ בְּחֵץ הַשִּׁיר אֲדַקֵּר

=יצחק אבן כלפון=

###

ואין השר בנו יוסף לפני

אשר יסמוך לנפשי הזנוחה

אשר פיהו לכל צמא מרוה

ומלתו לכל רעב ארוחה

=יצחק אבן כלפון=

###

וגנזתי לכל ספר רפואות

ופשעתי בגאלינוס פשיעה

וגעלתי לכל ספרי היפוקרטס ואפלטון

וקרעתים קריעה

=יצחק אבן כלפון=

###

סוד יש לאל בכם

בני יעקב

יען אשר הותירכם עד הלום

פן תֽאמרו

"הנה אנחנו כלי נמאס!"

הימאס כלי יהלום?

=יוסף אבן-ברזל=

###

אחד

ואין לו בן

ואין לו אח

ולא אב קדמו

=שמואל הנגיד=

###

הָקֵל יְקָר תֵּבֵל

וְאַל יִשִׂיאֲךָ עֹשֶׁר וְלֹא כָבוֹד

וְגַם לֹא יֶלֶד

דַּע נַפְשְׁך הֵיטֵב

בְּיַעַן הִיא לְבַד מִן הַשְּאֵר תִּשְאַר

וּמִן הַגֶּלֶד

=שלמה אבן גבירול=

###

וְקָנָנִי בְּרָב חֵשֶׁק וְאַהְבָה

וְאַחַר כֵּן מְכָרַנִי כְעַבְדּוֹ

וְאִלּוּ אֶהְיֶה כִזְבוּב וְאָעוּף עֲלֵי דוֹדִי

עֲקָרַנִי בְיָדוֹ

וְלוּ אֹרֵג אֲרָגַנִי כְּמוֹ חוּט עֲלֵי בִגְדוֹ…

הֱסִירַנִי לְבִגְדוֹ

=שלמה אבן גבירול=

וראו גם:

המשורר שלמה אבן גבירול ב'יקום תרבות'

אודות זאב ברקן

יליד 1948. בוגר החוג לספרות עברית ופילוסופיה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב לבן ולבת. תושב ירושלים. חוקר תרבות, משורר, ומצלם צילומים אמנותיים. עסק בעיקר בחקר סמל המגן דוד. הוציא לאור בנושא זה שני ספרים בעברית וספר באנגלית: מגן דוד שחור לבן, אלבום הטלאי הצהוב, ‪Star of David Album‬. יזם תערוכות אמנות רבות שבהן השתתפו מאות אמנים שביצירתם מופיע מגן דוד. חקר גם את השפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל, ויזם כמה תערוכות אמנות שהציגו יצירות בהשפעת התנ"ך. פרסם בהוצאה עצמית ספר צילומים בשם "שם דבר" שבו מופיעים צילומים של שמות של דברים שעשויים מהדברים עצמם, כמו המילה בננה כשהיא עשויה מבננות. אלפי צילומים שלו מופיעים בויקימדיה, אתר התמונות של ויקיפדיה. החל לכתוב שירה כאשר היה נח"לאי בקיבוץ רביבים לפני חמישים שנה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך ביקורת, יהדות, סופרים עם התגים , , , , , , . קישור קבוע.

סגור לתגובות.