כתר לוהט כאש – נאומי סופרים בעת קבלת 'פרס ברנר' מאת נורית גוברין ורחל סטפק – מאמר מאת עופרה מצוב־כהן

ד"ר עופרה מצוב-כהן, חוקרת ספרות ומרצה בחוג לספרות עברית באוניברסיטת אריאל בשומרון, על הספר 'עטרת קוצים' מאת נורית גוברין ורחל סטפק

מאת עופרה מצוב-כהן

'עטרת קוצים, דברי סופרים בפרס ברנר' מאת נורית גוברין ורחל סטפק, תל אביב, הוצאת גוונים, 2017, 256 עמודים

שישים ושבעה טקסטים, "דברי סופרים", שמציגים את דבריהם של כלות פרס ברנר וחתניו כפי שהגידו במעמד קבלתם את פרס ברנר משנתו הראשונה, 1945, מכונסים בספרן של נורית גוברין ורחל סטפק, 'עטרת קוצים'. בהצגתם של דברי היוצרים הזוכים בספר אחד, כיחידה מרוכזת על הציר הכרונולוגי של השנים שבהן הוענק הפרס, הופך הספר למסמך מרשים וחשוב.

במבוא שכותרתו 'מחשבות על פרסים ועל פרס ברנר', מציינת גוברין בהרחבה את שיטת ארגון הטקסטים שבספר:
"המבוא, ראשון מסוגו, מבוסס, כצפוי, אך ורק על אותם נאומים שאותרו הקשורים בברנר – 31 במספר. לא נכללו בו דבריהם של מי שלא הזכירו את ברנר." (עמ' 11) גוברין עומדת על ההשפעה של ברנר על מרחב הספרות העברית לא רק כסופר משפיע וחשוב על "דורות של סופרים" (עמ' 12), אלא כמי שעיצב ביצירותיו סוגיות שבערתן האקטואלית לא דעכה, יצירותיו חשובות ובעלות זיקה לסוגיות אקטואליות הרוחשות בחיי העם והאומה. על מקומו של ברנר כסופר מכונן ומשפיע כבר דנה גוברין במחקרים קודמים שלה. אציין למשל את 'ברנר, "אובד־עצות" ומורה־דרך' [משרד הביטחון ואוניברסיטת תל אביב, 1991], 'צריבה, שירת התמיד לברנר [משרד הביטחון ואוניברסיטת תל אביב, 1995] וכן מאמרים על ברנר שהתפרסמו בששת הכרכים של 'קריאת הדורות, ספרות עברית במעגליה' [הכרכים יצאו לאור בין השנים 2002–2015].

נושא נוסף שבו עוסק המבוא, והוא בעל חשיבות בעולם הספרות, היא הפוליטיקה שקיימת ורוחשת ומשפיעה על שיקולי הבחירה של שופטים והתחרות המתקיימת בין שלל הפרסים הספרותיים שפועלים במרחב התרבותי־ישראלי. לכך יש השפעה על הבחירות בזוכי הפרס. מקצת מהפרסים החשובים הם פרס ביאליק, פרס ישראל, פרס ספיר, פרס אמת ועוד.

גוברין טוענת שבין הפרסים קיימת תחרות גלויה או סמויה על יוקרתו של הפרס במרחב התרבותי שאינו חף מעיסוקים שאינם ענייניים, שהם מכוערים ופוגעניים. מאז היווסדו של פרס ברנר, שהחל לפעול לאחר פרס ביאליק הוותיק (1933), התהוו יריבויות שונות בין חברי ועדות הפרסים למיניהן, שתוכנן יכול למלא טורי רכילות. דוגמה לסקנדל שנחשף בהרחבה בעיתונות בשנת 1963 היה קשור לסירובה של יוכבד בת־מרים לקבל את פרס ברנר. סירובה של המשוררת שנודעה בצניעותה הרבה, לקבל את פרס ברנר היוקרתי גרר תגובות מצידם של אנשי ועדת פרס ברנר שכן הם התקשו להבין את הסיבה לסירוב. ב־2 בפברואר 1963 פרסם העיתונאי צבי אלגת כתבת תחקיר ובה חשף כי מגוון קבוצות לחץ הצליחו להשפיע על המשוררת לסרב לקבל את פרס ברנר. רבים פירשו את תגובתה כפגיעה במעמדו של הסופר ברנר. אלא שהסקנדל לא תם: שנה לאחר מכן קיבלה בת־מרים את פרס ביאליק, המתחרה. בתגובה טענו מבקרי תרבות שמקרה זה מצביע על יוקרתו של פרס ביאליק על פני פרס ברנר. גוברין מציגה את העובדות הנוגעות לאירוע ספציפי כדי להציג את עמדתה המפורשת כי כל פרס מכבד את יוצרו ואת היוצר שנושא את שם הפרס. היא מאירה על דברי הסופר הזוכה בפרס ומבקשת להביא לקדמת הבמה את נאומו, בדומה ליצירה שבזכותה זכה בפרס, ומנמקת: "זהו חלון הראווה של פני הספרות" (12).

נאומיהם של הזוכים מעניינים ומאלפים. רבים מן הטקסטים הן יצירות בפני עצמן וראויים להילמד במסגרות אקדמיות ופדגוגיות שונות. כך דבריה עמליה כהנא־כרמון שמתייחסת לנאומו של א.ב. יהושע בעת קבלת פרס ברנר, שבו הזכיר את "אשתו המטפורית של ברנר", כשביקש לציין את תרומתה של הרעייה המסורה מאחורי הקלעים ליצירתו של בעלה הסופר. אלא שכהנא־כרמון אינה משיבה על שאלתו של א.ב. יהושע שהוא עצמו לא פיתח, על חלקה של אשתו של ברנר בעולם יצירתו, אלא מציגה את חיה ברוידא כאישיות מיוחדת ומשפיעה בזכות עצמה. לראייה מעידה כהנא־כרמון שהכירה את ברוידא מקרוב כשהתחנכה כילדה בגן הילדים של ברוידא הגננת. כך, חושפת הזוכה בפרס ברנר את המקורות הארס־פואטיים של עולם יצירתה, המושפע מסתבר משיטותיה הפדגוגיות של הגננת שלה, חיה ברוידא. הגננת, אשת הסופר, מובאת מירכתי הבמה שבה מוסתרת אשתו של הסופר המשפיע והחשוב ומוצבת כלאחר כבוד בחזית הבמה – לא לצידו של ברנר, כיאה לרעיה המסורה של הסופר, אלא כשחקנית ראשית בעלת תפקיד והשפעה מכוננת על הסופרת כהנא־כרמון.

לסיכום, ספר חשוב, הקריאה בו מהנה ופותחת אשנבים מעניינים לעולמות הזוכים ולתפיסותיהם כפרטים וכסופרים בקהילה.

ראו גם:

תקנון פרס ברנר

הודעה על פרס ברנר לשנת 2017

פרס ברנר בוויקיפדיה

הרצל חקק על 'עטרת קוצים'

פרסים ספרותיים בעבר ובהווה ראיון של אלי אשד עם פרופסור נורית גוברין


Image result for ‫פרס ברנר‬‎

אודות ד״ר עופרה מצוב-כהן

ד"ר עופרה מצוב-כהן, חוקרת ספרות ומרצה בחוג לספרות באוניברסיטת אריאל. מחברת הספר"קריאת החיים עיון ביצירתו של אשר ברש", ספט' 2017, הוצאת אוניברסיטת אריאל.
הפוסט הזה פורסם בתאריך סופרים עם התגים , , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*