ברלין – בבל

ספרו של רוברט האריס 'ארץ אבות' הוא מותחן משטרתי מאתגר המתרחש בגרמניה המדומיינת לאחר ניצחונה במלחמת העולם השנייה, ליתר דיוק ב־1964. 'ארץ אבות' התייחד בכך שהיה מחלוצי ז'אנר ספרי המתח המשטרתיים שעלילתם מתרחשת על רקע הדרמה הברלינאית. אומנם ההיפותזה היא כי מדובר בברלין מאוחדת ובגרמניה השולטת על כל אירופה, אך הוא משתלב היטב בספרים שנכתבו בהמשך על רקע הקונפליקט שנבע מחלוקת העיר לאזורי חסות בין מעצמות הכיבוש, עד לאיחודה ב־1989. ברלין של המלחמה הקרה סיפקה חומר גלם, ו"תדלקה" את דמיונם של יוצרי ספרים וסרטי טלוויזיה וקולנוע במידה לא פחותה משעשתה זאת ברלין של המשטר הנאצי, וברלין שקדמה לה – ברלין של רפובליקת ויימאר.

לברלין המודרנית, זו של המאה העשרים, תפקיד מעניין כמרכז תרבותי, חרף היותה בירתה של פרוסיה –המדינה בעלת המשטר הנוקשה, שהתפרסמה בקשיחותה המיליטנטית, ושכפתה על שכנותיה הגרמניות איחוד תחת כנפי רייך כל־גרמני ב־1870, לאחר מאות שנים של חזון לא ממומש.

שלט הנצחה לסופר רוברט מוסיל בברלין

ברלין זכתה לפריחה תרבותית והייתה מרכז ליוצרים שהתקבצו אל הבירה הפורחת. אל העיר הגיעו גם סוכני התרבות העברית החדשה כשהם נסוגים מערבה מאימי המהפכה הבולשוויקית של רוסיה, כמו טשרניחובסקי, שחולץ מרוסיה בעור שיניו. כך גם הגיעו אליה יוצרים רוסים אחרים כמו נאבוקוב, שאף כתב בה את ספרו 'המתנה', תחת הפסבדונים ולדימיר סירין. זה היה הרומן הרוסי האחרון שלו, בטרם הפליג מערבה לארה“ב, ואח"כ לשווייץ. גם הסופר רוברט מוסיל התגורר בעיר, ועל פי הידוע שם יצר את הרומן הגדול שלו 'האיש ללא תכונות'.

נבוקוב, 'הרומן הברלינאי' שלו

ש"י עגנון, שכבר היה בראשית המאה העשרים תושב יפו, שב לאירופה והתגורר בברלין. כמוהו הגיעו לכרך הענק יוצרים רבים, או נולדו בה, כוולטר בנימין, גרשום שלום, אלפרד דוולין [ברלין: אלכסנדר פלאץ], או ג'וזף רוט שהפליא לתאר את היום־יום הברלינאי בטורו ב'נויה ברלינר צייטונג' רב התפוצה, או לאה גולדברג שבאה ללמוד בה. גם לאחר מלחמת העולם השנייה הצליחה ברלין למשוך אליה שוב את ברטולד ברכט, את ארנולד צווייג, ואת שטפן היים.

כאמור, דווקא ספרו של רוברט האריס המסמן את הפנייה לרומן המשטרתי הברלינאי, הוא סמן לספרים נוספים ולסדרות טלוויזיה וסרטים שבהם ברלין היא הרקע לעלילה בלשית. Deutschland '83 קופרודוקציה ישראלית גרמנית, או 'ללכת על המים', סרט מתח המרחש בברלין, או הסדרה 'תחנת ברלין', על רקע ההדלפות מתיקי הסי־איי־אֵיי של אדוארד סנודן בברלין.

הסדרה הגרמנית החדשה של נטפליקס בת שישה־עשר הפרקים, 'בבילון ברלין', היא ההפקה היקרה ביותר בשפה האנגלית של סדרה שמקורה בספרי מתח גרמניים, עם תקציב של ארבעים ושבעה מיליון דולר. כרבות מסדרות המתח הבלשיות הסדרה מבוססת על סדרת ספרים מצליחה. בסדרה זו ברלין שוב משמשת יותר מרקע, באשר מודגשים בה סממנים של העיר הדקדנטית תחת רפובליקת ויימר הליברלית. הסדרה מבוססת על רבי המכר של הסופר הגרמני פולקר קוצ'ר. כאמור, אירועי הסדרה מתרחשים בברלין של 1929, בדמדומי הרפובליקה של ויימאר (אדולף היטלר והמפלגה הנאצית עלו לשלטון ב־1933).

'בבילון ברלין' עוקבת אחר גרון רת (Volker Bruch), מפקח משטרה שנשלח מקלן לפתרון תעלומת רצח. כמו בהרבה מספרי וסרטי הז'אנר, הבלש החוקר מסובך בקונפליקט אישי, ומנסה להתגבר על עבר בעייתי [בדרך כלל אלכוהוליזם, פרידה כואבת מבת זוג, אובדן או כישלון מקצועי], ומגיע לבירה הגרמנית כדי למחוק את עברו הטראומטי. השותפה הבלתי סבירה שלו היא שרלוט ריטר (ליב ליסה פרייס), קלדנית במשטרת ברלין וחיית לילה, שנולדה בשכונת עוני ברלינאית, ונאחזה בתפקיד משטרתי בעולם גברי עוין. צמד הבלשים, הבלש גרון והבלשית לוטה – שהם שוב מאפיין של המותחנים המשטרתיים כשני שותפים שונים בתכונותיהם שהמשימות מגבשות אותם לכדי צמד מושלם – מגלים במהרה מזימות ותככים בקנה מידה המדהים אותם. עלילות הסדרה נעות בין דמויות פושעים של עולם פשע ברלינאי קשוח, שוטרים מושחתים, סייענים, סוכנים סובייטיים, חיילי פשע מאורגן, מהפכנים קומוניסטים, ריאקציונרים, ובליינים. שוב עולה דיוקן העיר התוססת של שנות העשרים עם עוני, פריצות, ואובדן עשתונות. הבירה הגרמנית נקרעת בין אנרכיסטים לבין כוחות האופל הנושפים בעורפה להחזירה למשטר דכאני. מחזה של ניגודים בסגנון 'קברט' או 'המלאך הכחול', חיי לילה נטולי רסן על רקע הניוול, העוני, והשחיתות.
הסדרה היא דרמה תקופתית שסופה ידוע מראש [סוף התקופה]. כל היצירות המשחזרות את החיים בבירה הגרמנית בתקופת הדמדומים של רפובליקת ויימר נושאות בחובן את הידוע לקורא ולצופה מראש: הסוף הבלתי נמנע של פרץ החיות, הפריחה האומנותית, הדקדנס. הצופה מתקשה להיסחף לעומק האירועים ללא אותו צל ידוע המוטל עליהם, צילו של השלטון שעומד להפוך את ברלין למרכז הרוע והרשע של העולם, לבית קברות לאותם יוצרים ואומנים שלא נמלטו ממנה או לא הפכו את טעמיהם האומנותיים לאלתר.
אנצל הזדמנות זו של עיסוק בברלין ובתרבותה בכדי להזכיר את הסופרים הישראלים שהלכו בשנים האחרונות לעולמם, ושכתבו אודות ברלין בטרם שבה העיר להיות מוקד זוהר של סדרות טלוויזיה: דוד שיץ, יליד העיר ברלין 1941 – 'העשב ובחול'. יורם קניוק – 'הברלינאי האחרון', ונעמי פרנקל ילידת ברלין 1918 – 'שאול ויוהנה'.

אודות אבי גולדברג

בעל תואר בפילוסופיה ובמשפטים. עורך דין ומנהל חברות. פרסם את "מסדר קוזימה" בהוצאת ידיעות ספרים 2007 ו"חוף בלי ים" 2012.את ״רצח בטור דה פראנס״ בשנת 2013, ואת ״אל תקרא לי סוחוי" בשנת 2017​. פרסם "סיפורי חיים" במוסף הנדל"ן של דה מרקר.
הפוסט הזה פורסם בתאריך טלוויזיה, ספרות מתח ובלשים עם התגים , , . קישור קבוע.

תגובה אחת על ברלין – בבל

  1. מאת אור ארנסט:‏

    סדרת סיי פיי מוצלחת שממשיכה את קו המאמר היא – Counterpart
    שמשתמשת בפיצול ההיסטורי בין ברלין המזרחית למערבית
    כדי ליצור חלוקה חדשה – ברלין וזו שהתפתחה בעולם מקביל

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*