בגן הבוטני השלו / אמוץ דפני

פרופסור אמוץ דפני

מאת יואב איתמר

"הנכנס בשערי ממלכתו השירית של אמוץ דפני מתחבר עד מהרה למחוזות שופעים של טבע עשיר ויפעה מרובה." כך כתב רפי וייכרט על שירתו של אמוץ דפני, שהגדיר כשירה "חכמה ובשלה אבל שומרת על התלהבות נעורים של פגישה לאינקץ בין אדם לעולם."

אמוץ דפני נולד בתל אביב בז' באייר תש"ד, 30 באפריל 1944. למד באוניברסיטה העברית בירושלים. משורר ופרופסור (בדימוס) לבוטניקה בחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה. "בעוד שמכותרת ספר שיריו הראשון 'היום הארוך ביותר' (2008) לא ניתן היה להסיק דבר מוגדר על עולמו הפיוטי הייחודי, הרי שספריו הבאים הסגירו יותר משמץ סודו של עולם זה. כך 'לְדַבֵּר אביב' (2009) עם תפארת פריחת הפרג האדומה על העטיפה ותצלומי הטבע המרהיבים של שי לוי וכך 'זמן עלה' (2011) שבחזיתו עלה בגון הנחושת שבשל האור שעובר דרכו רואים אותו – אנושי שכמותו – עד נימי נימיו על רקע גבעולי דשא ירוקים הנשלחים לכל עבר כאצבעות."

אמוץ תרם לנו רשימה המשלבת בין שני מוקדי חייו – שירה ובוטניקה והרי היא לפניכם:

Image result for ‫אמוץ דפני‬‎

לכל מין צמח יש בית גידול אופייני ומולדת משלו. יום אחד, בעת ביקור בגן בוטני, הבחנתי שלמרות שבערוגה אחת היו צמחים בני חמש יבשות נראה כאילו הם חברו זה לזה משבעת ימי בראשית. פרחים אלו השתמשו באותם אמצעי פיתוי וחלקו ביקורים של אותם החרקים.

שְׂפַת הַפְּרָחִים
בַּגַּן הַבּוֹטָנִי
שְׁלִיחִים
מִקַצְוֵי תֵּבֵל,
מִגְדַּל בָּבֶל
שֶׁל צְמָחִים,
לָשׁוֹן אַחַת -
שְׂפַת הַפְּרָחִים.

בעת ביקור בגן הבוטני בסנט־לואיס התגאו העמיתים בחלקת הצומח הים תיכוני שהם מטפחים בהצלחה מרובה. לאחר שלא גיליתי התלהבות יתר ממה שממילא יש לי בשפע בבית, בישר לי מנהל הגן בכבודו ובעצמו שזו הפעם הראשונה שפורח אצלם הדודא שאפילו צולם בטלוויזיה ו"עשה הרבה רעש". הנחתי שהדודא מדבר עברית ונעניתי להזמנה לבקרו.

נִפְלְאוֹת הַדּוּדָא
בְּאַחַד הַמַּסָּעוֹת
רָאִיתִי בַּחֲמָמָה מְטֻפַּחַת
דּוּדָא רְפוּאִי
נִלְחָם עַל חַיָּיו
חִוֵּר וּנְפוּל פָּנִים .
הַשֶּׁלֶט הַמְשַׁבֵּחַ נִפְלְאוֹתָיו
גָּדוֹל מִמֶּנּוּ כַּמָּה מוֹנִים .
מִיָּד כַּאֲשֶׁר נִפְגַּשְׁנוּ
לָחַשׁ לִי נִים-לֹא-נִים :
"
מְסֹר לַחֲבֵרַי כַּאֲשֶׁר תַּחֲזֹר
שֶׁאֲנִי -
סַם הַחַיִּים וּסְגֻלָּה לְבָנִים
לֹא מָצָאתִי מָזוֹר.

ישנם כמה מיני צמחים בעלי פרחים יפים ונדירים ההופכים, בעונת פריחתם, לאתרי עלייה לרגל של המוני בני ישראל. לא לחינם צעדת הגלבוע חופפת למועד פריחתו של איריס הגלבוע המצוי, לא בכל העולם, רק בארץ. מין מפואר זה נמנה על קבוצת 'איריסי ההיכל' ובהחלט ראוי לכהן ככתר הגלבוע.

אירוס. צילום: יח"צ

אִירִיס הַגִּלְבֹּעַ
כַּאֲשֶׁר דָּוִד הָלַךְ מָחָה
"
אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם"
הוּא לֹא הִתְכַּוֵּן
לְאִירִיס הַגִּלְבֹּעַ.
פֶּרַח שֶׁל שִׂמְחָה
הַמַּלְבִּישׁ אֶת הָהָר
שָׁנִי עִם עֲדָנִים
גַּם בְּאֵין בְּרָכָה.
כֶּתֶר הַמֶּלֶךְ
לֹא יָשׁוּב רֵיקָם
מִתְּהוֹמוֹת שִׁכְחָה.

חובבי הפרחים מכירים אתרי פריחה מסוימים ופוקדים אותם באדיקות מדי שנה. בעונת האביב של שנת תשע"ז הופיעה, לפתע, פריחה המונית ובלתי צפויה של צבעונים מסמאי עיניים במעגן מיכאל. הצבעוני מעצם טבעו הוא צמח בודד שרק לעתים נדירות מופיע בהמוניו. הבוטנאים נשארו חסרי מענה מדוע דווקא בשנה זו יצאו הצבעונים מגדרם.

צבעוני ההרים. צילום: נועם עביצל

חִידַת הַצִּבְעוֹנִים
הַצִּבְעוֹנִים בְּמַעֲגָן מִיכָאֵל
חָגְגוּ הַשָּׁנָה
בְּטֵרוּף לֶהָבָה
נִתְקַנְּאוּ בְּשִׁגְעוֹן אֲחֵיהֶם
בְּהוֹלַנְד הַשְּׁלֵוָה.
עִם תֹּם הַחֹרֶף
בְּשֹׁךְ רַע
פָּרַח גְּבִיעַ הָאֵלִים
מִמֶּנּוּ נִשְׁתֶּה לְשָׁכְרָה.
חוֹקְרֵי פְּרָחִים וְאַקְלִים
אָמְרוּ בְּהַצְּדָקָה:
"
כָּל שָׁנָה
מְשֻׁגַּעַת בְּדַרְכָּהּ".

יום אחד נדרשתי להכין כתבה על אודות הדרדר הכחול. להפתעתי כמעט שלא נכתב עליו דבר. לפיכך נאלצתי לשבת בשדה ולבלות כמה ימים שלמים בחברתו, ולעקוב אחר המתרחש סביבו. עד מהרה גיליתי שביקורי הדבורים מתקיימים בתדירות נמוכה, ומצאתי עצמי ממתין ארוכות לביקורן בפרחים. לרגע קט זנחתי את הכובע המדעי והזדהיתי עם ציפיותיו של הפרח המחכה בכליון אבקנים לביקורי הדבורים שיבטיחו את עתידו.

דרדר כחול. צילום: נועם עביצל

הַדַּרְדַּר הַכָּחֹל
הַדַּרְדַּר הַכָּחֹל
לֹא שָׁמַע
שֶׁהוּא צֶמַח מוּגָן,
לֹא נִשְׁאַל
וְנִזְרַע בַּגַּן.
אֵינוֹ יוֹדֵעַ
שֶׁהוּא צֶמַח רְפוּאָה,
מַאֲזִין בְּרֹב קֶשֶׁב
לַדְּבוֹרָה שֶׁצִּפָּה לְבוֹאָהּ.

במסגרת מחקריי בחנתי אלו צמחים נשתלים בבתי קברות לכבודם של הנפטרים. עד מהרה הסתבר שקיימות שלוש קבוצות של צמחים, ולכל אחת מהן סמליות משלה: עצים גבוהים וזקופים, כמו הברוש, נושאים תפילות בשם המתים; צמחים בעלי בשומת עזה אמורים לגרש את עין הרע וריחות בלתי נעימים; פרחים לבנים מעידים על זַכּוּת נשמתם וצדיקותם של המנוחים.

חבצלת בבית הקברות. צילום: עמית מנדלסון

הַתְמָדַת הַחֲבַצָּלוֹת
בְּשִׁקְמוֹנָה בִּקְצֵה הַטַּיֶלֶת
פֹּורְחוֹת חֲבַצָּלוֹת
זוֹכְרוֹת שֶׁפַּעַם
הָיוּ כָּאן הַפֶנִיקִים
בָּאֳנִיּוֹת לְלֹא גְּבוּלוֹת.
בְּבֵית הַקְבָרוֹת הַבְּרִיטִי
נְשָׁמוֹת טְהוֹרוֹת,
אַזְכָּרָה חוֹגֶגֶת
בִּתְפִלַּת חֲבַצָּלוֹת.
גַּם אַחֲרֵי כְּלוֹת
תִּפְרַחְנָה מִדֵי שָׁנָה
לְהָאִיר שִׁכְחָה וְלֵילוֹת.

הצמחים בגן הבוטני הם אסירים נושאי תוויות זיהוי המעידות על שמם ועל מוצאם. הגננים מתחמים את גבולותיהם באדיקות ומקפידים שאף אחד מהם לא ישיג את חלקת רעהו לבל תיפגע ההתאמה בין השלט לבין הצמח הגדל בקרבתו. לעומתם הדבורים חוצות כל גבול ואיש לא ירסנן.

הגן הבוטני באילת. צילום: יח"צ

דְּבַשׁ-חֹפֶשׁ
בַּגַּן הַבּוֹטָנִי הַשָּׁלֵו -
הַצְּמָחִים נְעוּלִים בְּשׁוּרוֹת
אָסוּר בִָּהֵם לָגַעַת.
מִדֵּי פַּעַם גַּנָּן
מְנַכֵּשׁ בִּקְפִידָה
צְמָחִים אֲסִירֵי מִשְׁמַעַת.
דְּבוֹרִים אוֹרוֹת צוּף
חוֹצוֹת כָּל סְיָג
לִיצֹר דְּבַשׁ-חֹפֶשׁ
מִבְּלִי דַּעַת.

בגן הבוטני נטועים הצמחים במקומם, הדבורים מרחפות בחופשיות והאדם תוהה על מקומו שבין הנייח לבין הנייד – מחפש את שורשיו.

גן אורבני Hans Vredeman de Vries

"לִקְטֹף פְּרָחִים בִּשְׂדוֹת הַזְּמַן"
איסקנדר אבקריוס היסטוריון ארמני-לבנוני בן המאה ה-19
הֵכַנְתִּי טֶנֶא
וְמַזְמֵרָה
לִקְטֹף פְּרָחִים
בִּשְׂדוֹת הַזְּמַן.
בָּחַנְתִּי
בְּמַגְדִּיר צְמָחִים
מַה פּוֹרֵחַ בָּעוֹנָה
וְאֵינֶנּוּ מוּגָן.
הָאֲדָמָה מְהַלֶּכֶת תַּחְתַּי
מַסּוֹעַ בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה
וַאֲנִי נָטוּעַ
מְחַפֵּשׂ פְּרָחִים בַּגַּן.

מתוך: דפני, א. (2018), "בגן הבוטני השלו" אשר יופיע בקרוב

Image result for ‫אמוץ דפני‬‎


נִפְלְאוֹת הַדּוּדָא
בְּאַחַד הַמַּסָּעוֹת
רָאִיתִי בַּחֲמָמָה מְטֻפַּחַת
דּוּדָא רְפוּאִי
נִלְחָם עַל חַיָּיו
חִוֵּר וּנְפוּל פָּנִים .
הַשֶּׁלֶט הַמְשַׁבֵּחַ נִפְלְאוֹתָיו
גָּדוֹל מִמֶּנּוּ כַּמָּה מוֹנִים .
מִיָּד כַּאֲשֶׁר נִפְגַּשְׁנוּ
לָחַשׁ לִי נִים-לֹא-נִים :
"
מְסֹר לַחֲבֵרַי כַּאֲשֶׁר תַּחֲזֹר
שֶׁאֲנִי -
סַם הַחַיִּים וּסְגֻלָּה לְבָנִים
לֹא מָצָאתִי מָזוֹר.

ישנם כמה מיני צמחים בעלי פרחים יפים ונדירים ההופכים, בעונת פריחתם, לאתרי עלייה לרגל של המוני בני ישראל. לא לחינם צעדת הגלבוע חופפת למועד פריחתו של איריס הגלבוע המצוי, לא בכל העולם, רק בארץ. מין מפואר זה נמנה על קבוצת 'איריסי ההיכל' ובהחלט ראוי לכהן ככתר הגלבוע.

אודות פרופסור אמוץ דפני

אמוץ דפני, יליד 30 באפריל 1944, הוא בוטנאי ומשורר ישראלי. פרופסור אמריטוס במכון לאבולוציה ובחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך שירה עם התגים , . קישור קבוע.

2 תגובות על בגן הבוטני השלו / אמוץ דפני

  1. מאת אביחי קמחי:‏

    מזה 6 שנים שאני קורא ומתפעל משירת הטבע של אמוץ דפני. זו שירה ייחודית, מדויקת להפליא והמצריכה התעמקות.
    שמח לקראת ספרו החדש, 'בגן הבוטני השלו'.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*