אספנית של שירים על השפה העברית – שיחה עם לאה צבעוני

לאחרונה יצאה לאור האסופה 'עורי שפת עבר – אלפיים שנות שירה על השפה העברית' בעריכתה של ד"ר לאה צבעוני. לרגל שבוע הספר העברי אנחנו עוסקים באחד הספרים המומלצים ביותר לרכישה בשבוע הספר הזה – אנתולוגיה על שירה שכל כולה עוסקת בלשון העברית

באסופה יש 870 שירים של 547 משוררים ומתרגמים, והינה תקציר הספר:

השירים נכתבו בארצות אסיה ואירופה, בצפון אפריקה, באמריקה הצפונית ובאמריקה הדרומית. הם נכתבו בכל השפות שעם ישראל דיבר ודובר בתפוצותיו. רובם בעברית, רבים ביידיש, ויש בה גם שירים באנגלית, בצרפתית, בגרמנית, ברוסית, בספרדית, בפורטוגלית, בסלובקית, בערבית יהודית. השירים מובאים בלשון המוצא ולצדם תרגום. זוהי שירה של תקווה ותהילה, שיר הלל לאלה ששמרו על שפת עבר אחרי שבָּלל אלוהים את השפות במגדל בבל, שיר הודיה למחדשי השפה, לאומה, לתנ"ך, לאלוהים, לפעמים למלכים ולפטרונים. במרוצת הדורות קמו משוררים רבים, חלמו וכתבו, ובבוא יומם הותירו לדורות הבאים משא של כמיהה, געגועים, תקוות, בכי ומרורים ושאלות על מהות החיים ועל מהות הקיום שלהם, של דורם ושל עם ישראל, על גורלה של שפת הקודש, שפת עבר.

האסופה מקיפה דורות רבים. היא פותחת בשיר ששרו אבותינו על נהרות בבל, "איך נשיר שיר ה' על אדמת נכר", ממשיכה בספר יצירה שנכתב לפני כאלפיים שנה, ודרך הפייטנים, משוררי ימי הביניים, ההשכלה, התחייה והיישוב – מגיעה עד ימינו. מובאים בה שירים, פזמונים, פואמות ושירי ילדים, והמשותף לכולם הוא מילת הקסם "עברית".

מרגש ולא מפליא לראות שהשפה העברית הייתה מאז ומעולם שפת החלומות של עם ישראל, ומשוררי עמנו לא חדלו לערוג אליה. מרטיטים את הלב שיריהם של אסירי ציון ושל משוררים צעירים שנרצחו בשואה. מרגשים שיריהם של משוררי היידיש שחלמו על התנ"ך ועל שפת התנ"ך. מרטיטים את הלב שיריהם של משוררי ספרד.

האנתולוגיה מביאה שירים של אבות ובנים, של אבות ובני בנים, וכולם עורגים אל השפה, כולם רוצים בהתחדשותה ובהמשך קיומה.

פרנץ קפקא, היהודי שלא הזכיר את יהדותו בכתביו, ערך בשנת 1912 בפראג רסיטל על שירת יידיש, ובו נשא נאום על שפת היידיש. ידידו השחקן יצחק לוי קרא שם את שירו מוריס רוזנפלד, די גרינע (הירוקים), המובא באסופה זו.

המעיין באסופה זו עתיד לבוא לידי ריגוש שבגילוי. כך כתב בפתח האסופה פרופ' משה בר־אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית: "ראוי שכל שהעברית יקרה לליבו יחזיק בביתו את הספר הזה וירבה להידרש לו כדי להתענג על שבח הלשון."

עורכת הספר היא ד"ר לאה צבעוני העוסקת בעריכה שנים רבות. היא בוגרת החוגים אנגלית וצרפתית, בעלת תעודה בעריכה לשונית, תואר שני ותואר שלישי בלשון עברית מן 'האוניברסיטה העברית בירושלים'. עבדה במועצה להשכלה גבוהה בשנים 1979–1988, ובשנים 1988–2004 שימשה כמזכיר האקדמי של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ערכה את 'איגרת' כתב העת של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ערכה ותרגמה ספרים רביםד
משנת 2004 היא הבעלים והמוציאה לאור של 'צבעונים' הוצאה לאור ועורכת את כל ספרי ההוצאה.

והנה ראיון עימה על הספר המקיף וחסר התקדים:

אלי: איך נוצר הרעיון לספר?

Image result for ‫עיינו ערך עריכה‬‎

לאה: לפני שש־עשרה שנים ראה אור ספרי הראשון בתחום הלשון העברית, 'עיינו ערך עריכה'. מאז כתבתי עוד תשעה ספרים בתחום הלשון העברית, רובם בסדרת 'עברית כהווייתה' מתוך מחשבה ורצון לתרום לתחום עריכת הלשון. לפני כשלוש שנים, עם הופעת ספרי 'לתקנת הלשון', עלתה בי התחושה שמפעלי הלשוני לא יהיה שלם בלי פנייה לצד הספרותי וההיסטורי של הלשון, והחלטתי להוציא לאור אסופּה של שירים על הלשון העברית. פרסמתי קול קורא לִמְשוררים, ושירים רבים הגיעו אליי. אך מיד נוכחתי שלא די בשירים של משוררי זמננו. הרי זה דורות רבים נשמעת שירת עמנו בכל ארצות העולם, ולעתים קרובות מושא הזעקה הוא השפה העברית – מילה נרדפת לַלְּאום, לָאומה, לעם ישראל. פניתי אפוא אל הדורות הקודמים. תת־הכותרת הייתה '1500 שנות שירה על השפה העברית', ובתוך זמן קצר הגעתי לספר יצירה ושיניתי אותה ל'2000 שנות שירה על השפה העברית'. וכך הלך והתרחב היקף האסופּה, ומצאתי את עצמי מחפשת ובולשת ומגלה עוד ועוד שירים שנכתבו בכל הדורות, נכתבו ברחבי העולם, בכל מקום שבו חי עם ישראל ושמר על הגחלת היהודית, ובכל השפות שבהן דיבר עם ישראל.

וכך קרה שככל שגדל האוסף, כן התרחקתי מסיומו. כי השירים הלכו ורבו, ונגלו לפניי עוד ועוד שירים. שירים שקטים ושירים זועקים, שירי אהבה ושירי בכייה, וגם פואמות, פזמונים, שירי ילדים. וכך מצאו את מקומם באסופת 'עורי שפת עבר' מאות משוררים ומאות שירים.

אלי: איך בחרת את היצירות על השפה העברית?

לאה: המלאכה לא הייתה קלה. במשך שנתיים מצאתי את עצמי יושבת שעות מול קטלוג הספרייה הלאומית ומזמינה ספרים. עשרים. שלושים. לפעמים ארבעים בכל פעם. רגילים, נדירים, להשאלה או לא להשאלה, ואז עושה את דרכי מתל אביב לירושלים, מקבלת את ערימת הספרים שהזמנתי ומתחילה לחפש שירים. לפעמים יורדת לקומת המרתף אל הנדירים, השמורים מכל משמר ואפשר לעיין בהם רק בחדרון קפוא. שעות רבות השקעתי גם בחיפוש שירים באתר העיתונות המביא את כל כתבי העת היהודיים מן המאות הקודמות. קראתי מאמרים מחקריים כדי לגלות עוד שמות של משוררים עבריים ולחפש את כתביהם. שעות רבות שוטטתי בין מדפי פח בספריית הר הצופים והורדתי מהם ספרים חשודים בשירה על השפה. חיפשתי גם שירים ביידיש, שפה שאיני שולטת בה, ונעזרתי בידידים כדי להבין ולתרגם. כך עשיתי גם בשפות אחרות, בסך הכול עשר שפות.

בתוך זמן קצר פיתחתי יכולת ראייה שלא כתוב עליה בספרי הרפואה. המילים עֵבר, עברית, לשון קודש, שפת קודש, עברייה, שפת עבר, שפת אמת, שפה ברורה, שפה מצוחצחת – כל אלה החלו קופצות אל מול עיניי אפילו בדפדוף שטחי מימין לשמאל או משמאל לימין. וכשהייתי רואה מילה, הייתי עוצרת בהתרגשות. ואז בודקת, מסמנת, מצלמת, מדפיסה, מנקדת, מגיהה. וכך הלכו השירים ונצברו משבוע לשבוע.

אלי: איפה חיפשת את כל מאות ואלפי השירים בנושאי השפה העברית?

לאה: בספרייה הלאומית, בספריית הר הצופים, באתר העיתונות היהודית, בפרויקט בן־יהודה של האקדמיה ללשון, בעיתונים ובכתבי עת, בפייסבוק, בהאזנה לתוכניות רדיו.

אלי: הייתה לכם רשימה שממנה בחרתם?

לאה: ממש לא. השירים הלכו ונצברו ותויגו כל אחד בזמנו.

אלי: לפי איזה קרייטריונים הם נבחרו?

לאה: הקריטריון היחידי היה השפה העברית. לפעמים מתוך התגמשות. למשל שירים שעוסקים בתנ"ך או בגנזים עבריים נכנסו גם הם. לפעמים לא רציתי לוותר על משורר מסוים, והתפשרתי על בית כנסת ותפילה (למשל שירו של לאנגר בעמ' 187).

אלי: היו יצירות שלא נכנסו לספר מסיבות שונות?

לאה: לא נכנסו יצירות שלא נגעו לעברית, כלומר היו נכונות לכל שפה שהיא. לא נכנסו מעט יצירות שחשבתי שאינן ראויות. רק מעט. כמו שכתבתי בהקדמה לספר לא שמתי את עצמי שופטת על. יצאתי מתוך ההנחה שהשירים שאני מקבלת הם שירת ימינו, ולא כל המשוררים הם ביאליק ואלתרמן. דרך אגב, חיים באר מאוד אהב את הגישה הזאת.

עד כאן לאה צבעוני.

וכאמור, בשבוע הספר העברית ובכל שבוע בכל זמן קנו ותיהנו מהספר 'עורי שפת עבר' שגיבורתו היא השפה העברית, זאת שעל פי המסורת בה נברא העולם.

איור - יודי

ראו גם:

מפעל חיים : משה גרנות סוקר ומבקר את "עורי שפת עבר"

עורי שפת עבר: דף הפייסבוק

מי הזיז את העברית שלי?

מנסה להשפיע על העברית

Related image

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך ראיון עם התגים , , . קישור קבוע.

תגובה אחת על אספנית של שירים על השפה העברית – שיחה עם לאה צבעוני

  1. מאת יוס ואחיו:‏

    מקוה שיהיה זמין גם אלקטרונית, כמו ספריה האחרים

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*