Image result for ‫עדי לויתן‬‎

עדי לויתן, שחקן, במאי ומחזאי, מורה לתיאטרון עם נשמה של אופנוען, יצר קמפיין גיוס כספים בהדסטראט כדי להוציא את ספרו הראשון, ‘תקווה 9’

מזה שנים רבות שהוא מתגורר בעיירה רחוקה במדבר והיא־היא מקור ההשראה לגיבורי ספרו ‘תקווה 9’. הוא מספר שגילה את הכתיבה כאשר כתב מחזה לילדים ומאז החיבור של אות לאות ומילה למילה מהלך עליו קסם. ‘תקווה 9’ הוא ספר הביכורים שלו ועדי מקווה שהוא יראה אור גם בתמיכת הציבור.

הסיפור ‘סולומון קינג’ המופיע בקובץ, התפרסם ב”יקום תרבות”.

לפניכם ריאיון שערכתי עימו.

אלי: ספר לי על עצמך.

עדי: שמי עדי לויתן. הייתי קצין בצבא, פועל בניין באמריקה, מלצר ומסגר. מזה שנים רבות אני עוסק בהוראת תיאטרון ב’בית הספר התיכון לאומנויות’ במצפה רמון. העיסוק בתיאטרון מלווה אותי שנים רבות. למדתי משחק ב’בית צבי’ ושיחקתי בתיאטראות שונים (‘הבימה’, ‘אורנה פורת’, ‘תיאטרון הספרייה’ ועוד) כבנו של מורה לספרות ומשורר נמשכתי מילדות למילים הכתובות והרביתי לקרוא. בשלב יחסית מאוחר בחיי גיליתי גם את יכולת הכתיבה וכתבתי מחזות לילדים ולמבוגרים. בהמשך, ובמקביל ללימודי בימוי בסמינר הקיבוצים, התחלתי לכתוב סיפורים קצרים ושירים שהתפרסמו במגזינים ספרותיים ועל במות אינטרנטיות (‘המעיין’, ‘שבו’, ‘מאזניים’, ‘יקום תרבות’ ועוד). מאוחר עוד יותר החלטתי להרחיב את השכלתי הספרותית ולמדתי לתואר שני בספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון.

אלי: ספר לי על הספר ועל הסיפורים שבו.

עדי: הספר ‘תקווה 9’ התגבש במשך שנים ארוכות של מגורים במצפה רמון. הנידחות הגאוגרפית, מרחבי המדבר המקיפים את היישוב והנוף האנושי המרתק הקיים בו היוו מנועי השראה לכתיבה. לעיתים סיפור אנושי אחד נמזג לכמה דמויות ולעיתים חילופי מילים במרכז המסחרי הקטן היוו את המרעום לדרמה אנושית הנפרשת בסיפור. ההיכרות המעמיקה שלי עם המקום, עם נופיו ועם תושביו שימשה קרקע פורייה שעליה נבטו גרעיני הסיפורים, ואלו התפתחו והלכו לכלל קובץ הסיפורים ‘תקווה 9’. ועוד דבר הלך והתבהר במהלך הכתיבה – הסיפורים שזורים זה בזה. דמות ראשית בסיפור אחד ניצבת כדמות משנית בסיפור אחר וכן הלאה.

אלי: האם זה הספר הראשון שאתה מפרסם?

עדי: אכן כן. זהו הספר הראשון שאני מפרסם והדבר מעורר בי התרגשות רבה!

אלי: ספר לי על כל אחד מן הסיפורים שזכו בפרס.

עדי: לאורך השנים זכו שלושה מן הסיפורים בספר בפרסים שונים. למעשה את הסיפור הראשון, ‘חג אורים שמח’, כתבתי כך: יום אחד בעוברי במתנ”ס שבעיירתנו הרחוקה נתקלו עיניי במודעה שנתלתה על אחד הלוחות. במודעה נכתב שעיירתנו מתכבדת לקחת חלק בפרויקט עידוד כישרונות צעירים בתחום הכתיבה. הפרס מטעם מפעל הפיס היה סכום נכבד של 7500 ש”ח! החלטתי כי זהו תמריץ שראוי לפצוח למענו בקריירה ספרותית.

כתבתי סיפור קצר בשם ‘חג אורים שמח’ שלחתי אותו לכתובת שצוינה במודעה והמשכתי בשגרת החיים. שלושה חודשים לאחר מכן קיבלתי הזמנה להשתתף בטקס הכרזת הזוכים שהתקיים במתנ”ס. כל הכותבים ובני משפחותיהם התקבצו באולם הקפה תיאטרון ולאחר ברכות מטעם נציגי המועצה ומפעל הפיס הוכרזו הזוכים. למרבה שמחתי זכיתי במקום הראשון ובצ’ק המיוחל. שבועיים לאחר מכן בעודי חוזר בלילה אפל וחסר ירח מעיר המחוז, התנגשתי בכלב תועה שחצה את הכביש. מכוניתי הושבתה והמנוע כבה. נאלצתי להזמין את המכונאי המקומי שיגרור אותי לעיירתנו. את כספי הזכייה השקעתי במנוע חדש.

‘חג אורים שמח’ עוסק בתהליך העיוורון המתגבר שאיתו מתמודד גיבור הסיפור, שלמה ווייל, ובעצם בהחלטתו המודעת לקחת אחריות על גורלו לנוכח עתידו שמחשיך והולך.

הסיפור השני שזכה בפרס הוא ‘תקווה’. הסיפור הזה היה התשיעי בקובץ ועל שמו קרוי הקובץ כולו. הסיפור מספר את סיפורה של תקווה המהלכת ברחובות עיירתנו ומקווה למצוא חתן. בני שיחה הן הנשים במחסן בגדים יד שנייה, איציק מעמידר שמאוד רוצה “לישון” אתה ועוד כהנה וכהנה טיפוסים המאכלסים את חיי היומיום ביישובנו.

הסיפור ‘תקווה’ זכה בפרס מטעם עיריית מודיעין.

Related image

הסיפור ‘גברגבר ואיששטח’ זכה בפרס שלישי בתחרות סיפורים קצרים מטעם ‘ידיעות אחרונות’ והוא מספר את סיפורו של מדריך טיולי מדבר שמהגג הגיגים פילוסופיים בעת שהוא בעצם רעב ומעוניין לסיים את הטיול וללכת לאכול שווארמה.

כל הסיפורים האלו ואחרים יהיו בקובץ הסיפורים שלי, והציבור מוזמן לתמוך בו.

עד כאן עדי לויתן ואנו מזמינים את הציבור לתמוך בו ובספרו.

ראו גם:

פרוייקט הדסטארט של עדי לויתן

דף הפייסבוק של עדי לויתן

תגובה אחת

  1. אלי שלום
    משמח לקרוא אודות יוצר נוסף שהשראתו באה לו ממצפה רמון
    מאחל לו הצלחה
    אבי

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

4 × 4 =