בדרך כלל היא הייתה פראו הירש. לפעמים – אבל רק כשהיא בחרה בכך – היא הייתה אשתו של הר הירש. הרבה פעמים היא הייתה הסבתא־הגדולה של אלזה, אדולף, ברנרד וסילבי הג’ינג’ית. ופעם אחת בשנה היא הייתה יהודייה.

כולם – ה’צאנה וראנה’, ה’בית יעקב’, רגשי האשמה היהודיים, השטריימל של סבא־רבא ומלמוליו האדוקים – כל אלו הצטמצמו בחג השבועות לנקודה אחת: הנקודה היהודית של סבתא גרטרוד.

אף אחד לא ידע להסביר מה גרם לאלוהים לבחור דווקא בה באופן מיוחד בחג השבועות. בעצם כולם היו מופתעים מאלוהים, כי סבתא מעולם לא הסתירה את ניגוד האינטרסים ביניהם, הרבה לפני המלחמה הגדולה, כשזה כבר היה מקובל.

הרבה שנים יחלפו לפני שכולם ידעו שלא אלוהים הוא זה שבחר, אלא דווקא סבתא גרטרוד היא שעשתה את הבחירה המפתיעה. ושנים רבות עוד יותר יעברו בטרם אלזה תמצא את הסיבה לכך במעטפה צהובה ומוכתמת בארון בקיבוץ.

* * *

ההבדל בין קודש לחול ניכר בעיקר בתנועות האגן של סבתא גרטרוד. בחג השבועות נעו חמוקיה הנדיבים בקלילות, שטים בשלווה על פני השקט שגזרה עליה יהדותיה בת היום.

אלזה נצמדה לסבתא, ושתיהן נכנסות לחדר השינה וצועדות, מוטב לומר משייטות – כי השיִט דבק גם באלזה – לעבר ארון הבגדים. סבתא שׁרה. דולה מזיכרונה מילים רחוקות בשפה זרה אבל דומה, השפה שאלזה הכירה כשפת האלוהים של היהודים – יידיש. העיניים של סבתא, שנשטפו ברכות אמונית, נדדו על פני השמלות התלויות בארון, עד שידה חילצה מביניהן את השמלה היחידה שתלבש מידי שנה ביום יהדותה – השמלה הלבנה עם אמרת המשי.

אחר כך הן שטות לעבר קודש־הקודשים שהתפנה מנוכחותן הגויית של המבשלות אנה ודגמר. אסירות תודה על יום החופש הנוסף צחצחו המבשלות את כלי המטבח והעמידו אותם על השיש בשורה מדויקת.

סבתא הושיטה יד והצביעה על כיסא מרוחק. לא עזרו תחנוניה של אלזה בימי החילוניות של סבתא; אף אחד לא היה רשאי לקחת חלק בעבודת הקודש, גם לא אלזה, שהקפידה להתייצב מדי שנה בשנה בתקווה לאפות יחדיו וללמוד אחת ולתמיד את המתכון שסבתא הקפידה לשכוח. אבל שנה אחר שנה נאלצה אלזה להסתפק בנקודת התצפית הפינתית שנועדה להסתיר את המתרחש מאחורי גבה של סבתא.

ולכן, ככל שהתאמצה, אלזה לא יכלה לשחזר את מעשיה של סבתא גרטרוד במטבח הגדול. היא זכרה גב רחב שנע ברכות, קמח לבן מונף ונוחת על השיש, וריח חמצמץ של גבינה.

כשמצאה את האומץ, ואחר כך את הזמן, אלזה נכנסה למטבח בקיבוץ וערבבה חומרים משלל חומרים עד שיצרה מתכון שהזכיר במשהו את טעם העוגה היהודית של סבתא גרטרוד. דבר אחד נותר חסר – חסד האמונה של יום היהדות של גרטרוד. ובכל זאת, זה מה שאלזה השאירה אחריה.

העוגה היהודית של סבתא גרטרוד

בסיס – חומרים

מאה גרם חמאה

1/2 כוס סוכר

3 חלמונים

2 כוסות קמח טופח

מיץ מלימון אחד

הכנה

לערבב, לשטח בתבנית, לאפות עד השחמה ולהוציא מהתנור

שכבה שנייה – חומרים

3 קופסאות גבינה לבנה

1/2 כוס חלב

5 כפות קורנפלור מומסות בכוס מים

1/2 כוס סוכר

3 חלבונים

הכנה

לערבב את הגבינות עם החלב והקורנפלור

להקציף חלבונים תוך כדי הוספת הסוכר

להניח על הבסיס ולאפות בחום בינוני כשעה

שכבה שלישית – חומרים

1 שמנת מתוקה

1 אינסטנט פודינג וניל

1 כוס חלב

הכנה

לערבב את החומרים ולהניח על העוגה

תגובה אחת

  1. מרב כותבת, כמו תמיד, בשפה מענגת, חיה ועשירה, ומכניסה אותנו לעולם אחר עם אווירה ייחודית שלו. והפעם יש גם אקסטרה, מתכון אמיתי להתנסות בו. תענוג

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן