המאבק על השיר "מסביב למדורה" – מאמר מאת אלי אשד לרגל שבעים שנה לפרסום הפזמון המפורסם של נתן אלתרמן

מסביב למדורה: הפזמון שגרם ל"מרד" בצה"ל

מאמר לרגל מלאת שבעים שנה למדינה ולרגל פרסום אחד הפזמונים המוכרים ביותר על הפלמ"ח, "מסביב למדורה", שפורסם ב־7 במאי 1948 בעיתון "דבר"

מאת אלי אשד

הפזמון "מסביב למדורה" שכתב נתן אלתרמן הוא אולי הפזמון המפורסם ביותר על הפלמ"ח, וידוע בגרסתו המושרת בפי דורית ראובני ולהקת פיקוד מרכז. השיר נכתב ופורסם לראשונה במדור "הטור השביעי" של אלתרמן ב-7 במאי 1948 לרגל מלאת שבע שנים לפלמ"ח. שבוע לאחר פרסום השיר הוכרזה וקמה מדינת ישראל.

לפניכם כפי שפורסם במקור וכן בתרגומים לאנגלית ולספרדית השיר מסביב למדורה, הפזמון היחיד בתולדות המדינה שהביא למרד (כן, מה שאתם קוראים) של הלהקה הצבאית שהייתה אמורה לבצע אותו באחראים עליה. הסיפור שימש  כבסיס לסרט הידוע של אבי נשר, "הלהקה".

מסביב למדורה (כולל כתוביות)

מילים: נתן אלתרמן

לחן: יאיר רוזנבלום

השיר מובא כאן באדיבות נתן סלור וכל הזכויות שמורות.

כך הופיע בעיתון דבר ב־7 במאי 1948 בחתימת "נתן א."

אומתם לא היתה להם אם.
לא ידעה בצאתם לדרך.
היה לילה עמוק ונושם
כתמיד בניסן, הירח.
וישבה שם עדת נערים בני־בלי־שם,
חשופי מרפקים וברך.
הם הקשיבו הקשב והחרש
או שילבו בשיחה דבר ויכוח.
לפניהם עלי רגל של אש,
מדורה חגה נעה ברוח.
לא יותר אך בכתב האומה העיקש
אותו־לילה נחרט עלי לוח.

את העול הפשוט כעפר
הם נשאו בלי הבט אחורה.
לא תקע לפניהם השופר,
לא לוטף קדקודם בליל־חורף.
לא. בשני שרוולים הקשורים לצוואר
רק הסוודר חיבקם מעורף.

נעליים נוקשות, ילקוטים,
סעודה של זיתים ופרי־תומר,
וספלי אלומיניום קמוטים
ורעות וקורבן לאין אומר…
מה נוסיף ונמנה?… מדברים פעוטים
נוצרות אגדות. זה החומר…

מה נשיר עליהם? מה נשיר?
הם עושים זאת יפה מאיתנו.
בעצמם הם כותבים להם שיר,
ואפילו ספרים כבר נתנו,
זהו טיב הפלמ"ח… הוא איננו משאיר
כל מלאכה ל"שלא משלנו".

אבל ככה יוגד נא לאמור:
נערים, להווי נא ידוע –
בין חגיו הגדולים של הדור
אין יפה מחגכם הצנוע.
למולכם האומה על סיפו של הדרור
משתחווה ובוכה. הבינוה.

"מסביב למדורה" תרגום לאנגלית מתוך:

No rattling of sabers: An anthology of Israeli war poetry. Translation and introduction by Esther Raizen. Center for Middle Eastern Studies, University of Texas at Austin, 1995

Image result for Alterman, Nathan, The Silver Platter, - in An Anthology,

תרגום  נוסף לאנגלית של "מסביב למדורה" ישנו כאן.

"מסביב למדורה" בתרגום לספרדית מתוך:

Ariel Schiller, Caminante en su tiempo: La poesía de Natán Alterman, Granada: Universidad de Granada, 1991

תרגום לספרדית

ב7 במאי, יום פרסום השיר ב"הטור השביעי", חגג הפלמ"ח שבע שנים לקיומו בעצרת המונים שנערכה בתל אביב. בדיוק חמישה חודשים לאחר מכן, ב־7 בנובמבר 1948, הורה ראש הממשלה דוד בן-גוריון על הפסקת פעולתו של מטה הפלמ"ח ולמעשה על פירוקו.

הפלמ"ח התקיים אם כך בדיוק שבע שנים וחמישה חודשים.

הפזמון נקרא היום כמו פזמון מיתי על ארגון אגדי שהיה פעם ואיננו עוד, וכיום קשה להאמין שמדובר בארגון שפעל שבע שנים בלבד ובעת כתיבת המילים היה פעיל מאוד. בזמן כתיבתו היה קשה להאמין שיפסיק להתקיים בתוך חמישה חודשים.

שימו לב שבאותו עמוד עצמו של "דבר" שבו הופיע "מסביב למדורה" יש קריקטורה של  אריה נבון שחוזה את עתידם של אנשי הפלמ"ח בעוד שבעים שנה

נתן אלתרמן

מן הסתם, נתן אלתרמן עצמו לא העלה על דעתו בזמן כתיבת השיר שהפלמ"ח הנערץ יפסיק להתקיים בתוך כמה חודשים. אבל גם אם לא חשב על כך במודע השיר היום נקרא כאלגיה למשהו שהיה ואיננו עוד.

הפזמון נכתב בהערצה אך בו זמנית אי אפשר לטעות בכך שיש בו גם אירוניה מסוימת כלפי האירגון שאותו הוא מתאר. עם כל ההערצה  והחיבה יש גם רמזים ברורים לוויכוחים ולחילוקי דעות שהיו אז  לאלתרמן עם סופרי ואנשי הפלמ"ח.

בפזמון אלתרמן מציין את העובדה שהפלמ"ח צמח בסערת ויכוחים ללא קונצנזוס ציבורי – "אומתם לא הייתה להם אם. לא ידעה בצאתם לדרך." – אבל זה אינו חשוב באמת מבחינתו. בשבילו חשובה העובדה שהפלמ"ח הפך לאגדה שבע שנים בלבד לאחר הקמתו, והוא מסביר את המרכיבים המדויקים של האגדה או המיתוס הזה:

נעליים נוקשות, ילקוטים,

סעודה של זיתים ופרי־תומר,

וספלי אלומיניום קמוטים

ורעות וקורבן לאין אומר…

מה נוסיף ונמנה?… מדברים פעוטים

נוצרים אגדות. זה החומר…

אלתרמן ממשיך להלל ולשבח את הפלמ"ח אבל גם מציין כבדרך אגב לעגנית כי הם עצמם וסופריהם (והכוונה הספציפית היא למשוררים חיים חפר וחיים גורי אנשי הפלמ"ח) עושים זאת היטב "יפה מאיתנו".

המשורר אף אינו מהסס לנזוף בפלמ"ח המיתי הזה כשהוא מציין בלעג שהפלמ"ח תמיד תובע בלעדיות "הוא איננו משאיר כל מלאכה ש'ללא משלנו'." דהיינו אלתרמן אינו מעריץ עיוור, אבל הוא מסיים בדברי הערצה אמיתיים:

למולכם האומה על סיפו של הדרור

משתחווה ובוכה, הבינוה.

ואכן, שבוע לאחר פרסום הפזמון הזה הוכרזה מדינת ישראל.

סביר להניח שהפזמון היה נשאר בין שאר טורי "הטור השביעי" ונשאר זכור רק לחוקרים וליודעי ח"ן (הוא פורסם בכרך א' של "הטור השביעי" בכתבי אלתרמן). אך למזלו הוא הוצא מ"הבוידעם" בידי יאיר רוזנבלום, איש להקת הנח"ל, שהחליט להלחין את הפזמון הקשה והמסובך מאין כמוהו ביחד עם פזמון נוסף ארוך ומורכב מאוד מ"הטור השביעי" בשם "נאום תשובה לרב חובל איטלקי".

בדיעבד זאת החלטה מדהימה. אני לא מעלה על דעתי שהיום מלחין היה מנסה להלחין פזמונים כאלו למילותיהם המסובכות והקשריהם המסובכים עוד יותר, שלא היו יכולים להיות מובנים לקהל של שנות השבעים ללא הסברים מפורטים. אלא שההצלחה של רוזנבלום בהלחנת "מסביב למדורה" הייתה אפילו גדולה מדי.

"מסביב למדורה" גרם לשערורייה שאיש לא העלה על דעתו.

המרד בלהקת הנח"ל

"מסביב למדורה" היה אמור להיכלל בתוכנית "הפלמ"חניק" של להקת הנח"ל ב־1971 בבימויים של יאיר רוזנבלום ודני ליטאי. הנח"ל ציין בתוכנית זאת מלאת שלושים שנה להקמת הפלמ"ח. זאת הייתה הפקה גרנדיוזית במונחי הימים ההם, והלחנה של השיר "מסביב למדורה" שכזכור נכתב במיוחד לרגל שבע שנים להקמת הפלמ"ח, נראתה מתאימה במיוחד. קצין החינוך של הנח"ל, סא"ל זאב פלג, כתב בתוכנייה:

"הרגשנו כי זכינו להעמיד הפעם תוכנית בלתי שגרתית, קצת יותר רצינית ומחייבת שיתוף והזדהות מסוימת מצד הקהל. חפצים אנו כי הנוער המתחנך בשורותינו יספוג אותו משב רוח נעים והתמים, ואותה אחוות הרעים והנכונות להקרבה אשר אפיינה את דור הפלמ"ח בשעתו ואת צה"ל כיום".

התוכנית חולקה לשני חלקים: החלק הראשון הוקדש להווי הפלמ"ח ובוצעה בו מחרוזת משירי הפלמ"ח הקלאסיים ובהם עיבוד מרגש לשיר "הרעות" בליווי חליל, גיטרות ומנדולינה. לצד אלו הולחנו בידי יאיר רוזנבלום כמה פזמונים חדשים שעסקו בפלמ"ח כמו, "בלדה ליצחק שדה", וכאמור, שני שירים מהטור השביעי של אלתרמן "נאום תשובה לרב חובל איטלקי" ו"מסביב למדורה", שככל הנראה היה אמור להיות קטע השיא של התוכנית כולה.

החלק השני, הקליל, התמקד בסיפורי ילדים ונקרא "היה היה". הוא גם זכה להצלחה גדולה יותר בקרב הקהל מאשר החלק הפלמ"חי המסובך והמורכב.

ה"פלמ"חניק" החל לרוץ על הבמות במאי 1972 כהפקת השיא של להקת הנח"ל, ואף הניב ספיישל טלוויזיוני ותקליט כפול במהדורה נפתחת וחגיגית שהוקלט בהופעה חיה. זאת הייתה התוכנית הגדולה האחרונה של הלהקה, שחתמה את תקופת הזוהר שלה. אך היא כמעט לא עלתה על הבמה, בייחוד בגלל "מסביב למדורה", שלבסוף אף  לא נכלל בתוכנית: בלהקת הנח"ל פרץ מרד של ממש כנגד יאיר רוזנבלום, אחד משני מנהליה, שהואשם בפי כמה חברי הלהקה שהוא כפה עליהם יותר מדי משמעת ויותר מדי עונשי משמעת מעליבים ומשפילים.

הגורם הישיר למרד, הטריגר שהביא לפריצתו והביא להעלאת כל התסכולים של חברי הלהקה על השולחן  היה  סירובם הנרגז של חברי הלהקה לרצונו של רוזנבלום, שהזמר החדש באופן יחסי, גידי גוב, ישיר את הפזמון  סולו. הם כולם רצו להשתתף בפזמון המיוחד הזה, ומן הסתם היו מי שחשבו, מסיבות של ותק ויוקרה, שלהם "מגיע" הרבה יותר לשיר כסולו את הפזמון החשוב ביותר של התוכנית.

מה קרה כתוצאה מהמרד שנוי במחלוקת: לפי יאיר רוזנבלום – בתגובה למרד ובגלל תמיכתו הנמרצת בגידי גוב כזמר סולו הוא פרש בזעם ומרצונו מהכנת התוכנית. לפי גרסה אחרת הוא "התפוטר" מן הלהקה וגידי גוב היה בכלל אחד מראשי המורדים כנגדו. וישנן גם גרסאות אחרות באשר למה שקרה שם. כנראה כמספר האנשים שהיו מעורבים ב"מרד"…

בכל אופן, מה שברור הוא שאת מקומו של רוזנבלום תפס המוזיקאי בני נגרי.

הפרשה זכתה מאז לעיבוד קולנועי בסרט "הלהקה" של אבי נשר, שבה ניתנה גרסה דרמטית של האירועים האלו ושם, כזכור, גידי גוב מגלם את ראש "המורדים" בבמאי, שאותו מגלם טוביה צפיר.

אם האירועים אכן התרחשו כגרסת יאיר רוזנבלום הרי יש בכך אירוניה אכזרית, שהרי לטענתו המרד נגדו התחולל משום שהוא התעקש לתמוך ולקדם את גידי גוב כנגד דעת שאר חברי הלהקה, אכולי הקנאה בגוב הצעיר והבלתי ידוע.

יאיר רוזנבלום הזועם והמתוסכל נטש את להקת הנח"ל שאותה הביא לשיאים בלתי ידועים עד אז. אבל הוא נקם את נקמתו; הוא העביר את הגורם הישיר למרד כנגדו, את "מסביב למדורה", לצוות הווי חטיבת הצנחנים ושלישיית פיקוד המרכז, ואלו שרו אותו בתוכנית "אחריי לצנחנים" ב־1971. זמרת הסולו הייתה דורית ראובני. בכך לא תמו גלגוליו של השיר; הוא הושר שוב ב־1972 בפי להקת פיקוד המרכז בתוכנית "שר מי ששר אחרון " ושוב הסולנית הייתה דורית ראובני שהציעה להציג אותו שוב.

הפזמון זכה להצלחה גדולה אם כי לא זכה בתואר "שיר השנה" של "קול ישראל" כפי שהגיע לו. בתואר זה זכה באותה שנה פזמון אחר של הלהקה מאותה התוכנית ועם אותה הסולנית, דורית ראובני – "היום היום". "מסביב למדורה" הגיע רק למקום השלישי במצעד הפזמונים…

הקליפ הטלוויזיוני של הפזמון הוא אחד המרשימים ביותר שהופקו אי פעם, בוודאי הקליפ המרשים ביותר שנעשה לפזמון כלשהו של להקה צבאית; זהו קולאז' של תמונות קלאסיות של הפלמ"ח, והוא נפתח בתמונה מהממת של להקת פיקוד המרכז בדמות אנשי פלמ"ח שלושים שנה קודם לכן, ומעצים את התחושה שהמדובר בשיר מיתי על ארגון מיתי.

כשאנו רואים את הקליפ ושומעים את הפזמון שוב אין מנוס מהמחשבה שזהו אחד הפזמונים המיתיים, פשוטו כמשמעו, והמרשימים ביותר של התרבות הישראלית. והסרט שנוצר על פי האירועים הדרמטיים שליוו את העלאתו על הבמה, "הלהקה", גם הוא אחד הסרטים המיתיים המרשימים ביותר של התרבות הישראלית, בתארו חיי להקה צבאית, ולא לשווא הועלה בגלגול חדש על הבמה כמחזמר.

תהליך המיתיזציה עבד כאן שעות נוספות.

אבל עליי להודות: הייתי מעוניין לשמוע יום אחד גם את גידי גוב שר את הפזמון שאותו היה אמור לשיר במקור, וכתוצאה מכך פרץ המרד המתועד ביותר בתולדות יחידה צבאית של צה"ל.

ראו גם:

"מסביב למדורה" בביצוע להקת פיקוד מרכז

מסביב לנקודה: דן מירון על מסביב למדורה

דני סנדרסון מתאר את פרשת המרד

וראו גם:

מגש הכסף: הבלדה הקלאסית של נתן אלתרמן לרגל שבעים שנה לפרסומה

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך ארץ ישראל, שירה, תרגום שירה עם התגים , , , , , . קישור קבוע.

תגובה אחת על המאבק על השיר "מסביב למדורה" – מאמר מאת אלי אשד לרגל שבעים שנה לפרסום הפזמון המפורסם של נתן אלתרמן

  1. מאת ארז לנדוור:‏

    צייר הקריקטורה ה"אלמוני" הוא ככל הנראה אריה נבון שהיה הקריקטוריסט הקבוע של דבר.

    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9F