האם המלחמה הבאה תהיה נגד מצרים? מאת אליהו דקל-דליצקי

מה עומד מאחורי ההתעצמות המואצת של צבא מצרים? אליהו דקל-דליצקי, איש המודיעין לשעבר, הגיע למסקנה שיש אפשרות סבירה שידידת ישראל מזה ארבעים שנה עשויה לפנות נגדנו

מבוא:

בימים אלו נראה שאויביה של ישראל הם איראן, שעליה שולט משטר דיקטטורי שמטרתו היא השמדת ישראל בכל מחיר, ותורכיה, שלמנהיגה הרודני – שאין זה ברור עד כמה הוא יציב בנפשו – יש למעשה מטרות מקבילות, אם כי הן מוסתרות בשלב זה.

Image result for ‫א סיסי נאצר‬‎

אך הייתכן שמדינה שנחשבת כבעלת ברית יציבה מזה כמעט ארבעים שנה היא למעשה איום הולך ומתגבר במסתרים בידי מנהיגה, שהיה ילדותו מעריץ של הרודן המצרי נאצר? איום שיתברר ויופנה כנגדינו כאשר ייווצרו התנאים האזוריים והגלובליים המתאימים?

Image result for a sisi as a boy

א־סיסי הילד וג'מאל עבד נאצר

Image result for ‫אליהו דקל  דליצקי ספר‬‎

אליהו דקל-דליצקי הוא איש מודיעין לשעבר ומחבר הספר מודיעין תלוש מהקרקע: הצלחה וכשלון בעבודת המודיעין הגיאוגרפי בצה"ל, אלקנה: אלי דקל ספרים, [תש"ע] 2010.

לאחרונה יצא לאור הספר 'ניצחון בסבירות נמוכה – אמיתות על מלחמת יום הכיפורים'. הספר הוא אסופת מאמרים הבוחנת מחדש אמיתות שונות שהתקבעו בתודעה הציבורית על מלחמת יום הכיפורים. אליהו כתב כמה פרקים העוסקים בחלקו של המודיעין במלחמה.

אלי אשד

____________

מאת אלי דקל-דליצקי

הקדמה

בחודשים האחרונים פרסמתי 19 כתבות העוסקות בצבא מצרים. מהכתבות עולה בבירור כי צבא מצרים מתעצם ובונה תשתית צבאיות בקצב מואץ, ומאליה עולה השאלה "מה העבודה הזו לכם?". כלומר מדוע מדינה ענייה, המתקשה לכלכל את תושביה, מקדישה מיליארדי דולרים (מעבר לסיוע הצבאי של ארה"ב בסך של 1.3 מיליארד דולר) להתחמשות ולבניית תשתיות צבאיות.

בעוד שהרוב המכריע של הנתונים בדבר ההתחמשות ובניית התשתית מבוסס על מקורות אמינים, שעיקרם ניתוח צילומי לוויין, הרי שניתוח הגורמים שהניעו את המצרים לפעילות הצבאית המואצת מבוסס רובו ככולו על השערות וניתוח לוגי, ולכן כל מה שיפורסם להלן הוא בעירבון מוגבל ונתון להטיות התפיסתיות של הח"מ.

הניתוח שיעשה בפרקים הבאים ינסה לשלול – על בסיס הנתונים, שהוצגו בכתבות – הערכות שונות לתופעת ההתעצמות, כפי שבאה לידי ביטוי בעיתונות ומעל גלי המרשתת. הניתוח יעשה בשיטה (התלמודית) של שלילת האפשרויות הבלתי סבירות בתחילה, כדלקמן:

א. ההתעצמות נובעת מהצורך להילחם נגד דאע"ש והאסלם הקיצוני בסיני

ב. אתיופיה בונה סכר על הנילוס, שהוא מקור חיותה של מצרים, ומצרים בונה יכולות צבאיות כדי למנוע זאת

ג. מצרים יראה מפני אירן והאסלאם השיעי ומכינה עצמה להתמודדות

ד. מצרים חוששת שישראל, הידועה ביכולות הטכנולוגיות שלה, לוטשת עין שוב אל סיני

ה. כל מיזמי פיתוח התשתית הצבאית והגידול בסד"כ נועדו לתת תעסוקה למובטלי מצרים

ו. מצבה הכלכלי של מצרים רעוע, ואין ביכולתה לממן מלחמה נגד ישראל. כך שבכל מקרה אל לנו לחשוש מפניה

ז. מצרים חפצה להחזיר עטרה ליושנה ושוב להנהיג את העולם הערבי, כמו בימי ג'מאל עבד אל נאצר. הדרך לכתר המנהיגות עוברת דרך צבא גדול שמטרתו להרשים את המדינות הערביות בעוצמתה של מצרים

ח. מצרים החזירה לידיה את כל סיני ואין לה כל סיבה להילחם בישראל. נהפוך הוא, ישראל היא כיום בת בריתה של מצרים. כך שיש לחפש סיבה אחרת להתעצמות

לבסוף, לאחר שאנסה לשלול הערכות שונות, שאינן מקובלות עליי, אנתח את הערכתי, שעיקרה הוא: הסכם השלום עם ישראל והנספח הצבאי הנלווה לו, המגביל את מצרים, הוא נטל על מצרים ופוגע בתרבותה האסלאמית ובכבודה. מצרים חפצה לשנות את בסיס היחסים בין המדינות, ונערכת צבאית למצב, שישראל לא תסכים לכך.

Image result for ‫א סיסי נאצר‬‎

המלחמה בדאע"ש אינה מסבירה את התעצמות צבא מצרים

רקע היסטורי

מאז שנת 2011 החלו התנועות אסלאמיות בסיני לפגע במוסדות שלטון ובצבא מצרים הערוך בסיני (עד אז היו פיגועים בודדים שכוונו נגד אתרי התיירות במלון טאבה ובשארם א־שיח). כתוצאה מהפיגועים החליט צבא מצרים להשיב מלחמה שערה, אך ניצבה בפניו בעיה. הפיגועים התרחשו במרחב אל עריש–רפיח הסמוך לגבול ישראל, ואזור זה – עפ"י הנספח הצבאי להסכם השלום – הוא אזור מפורז שבו אסורה נוכחות של אף לא חייל מצרי אחד. לכאורה היו המצרים יכולים לטפל בבעיה באמצעות המשטרה החמושה וכוחות משמר גבול, אך לטענת המצרים כוחות אלה אינם מסוגלים לטפל במפגעים ומצרים ביקשה את הסכמת ישראל להכניס לאזור כוחות צבא. ממשלת ישראל (שחששה ככל הנראה שהפיגועים בסיני יזלגו גם לשטחה) החלה לאשר כניסת כוחות צבא מצרים לשטח המפורז מצבא בסיני. ככל שתכפו הפיגועים רבו הבקשות המצריות להכנסת כוחות צבא עד שכיום, עפ"י הודעה רשמית מפי רמטכ"ל צבא מצרים מתאריך 28 בפברואר 2018, ערוכים בסיני 88 גדודים המונים 42,000 חיילים (פי שניים מהמוסכם בהסכם השלום). כיום הכוחות כוללים גם מטוסי קרב, מל"טים, מסוקים ונושאת מסוקים, האסורים, על פי הסכם השלום, להימצא בסיני.

Image result for ‫א סיסי נאצר‬‎

אז מדוע פיגועי דאע"ש לא מסבירים את ההתעצמות המצרית

א. הבנייה המואצת של תשתית צבאית מצרית בסיני החלה כבר בשנת 2004 (ראשית הכפלת מערך הגישור הצבאי בתעלה), בין השנים 2007-2010 חל גידול של 170% במחסני התחמושת בסיני וגידול של 130% במאגרי דלק – כל זאת עוד לפני שנורתה הירייה הראשונה של המורדים האסלאמיים נגד צבא מצרים. נתון זה של הבניה המואצת של תשתיות, 4 שנים לפני הפיגועים, מפריכה באחת כל השערה הרואה קשר בין ההתעצמות הצבאית לבין המפגעים האסלאמיים. בכל מקרה כדי להילחם במחבלים, מצרים לא זקוקה בסיני לתחמושת המאפשרת תספוק של שתי ארמיות ומאגרי דלק צבאיים בקיבולת של כ-180,000,000 ליטר.

ב. כאשר ממפים את כל הפיגועים נגד צבא מצרים מתברר שכולם מתרחשים בתא שטח קטן שבין אל עריש–ג'בל ליבני–רפיח (ראה מפה). מכל המידע שיש בידינו על המורדים האסלאמיים עולה שהם מונים אלפים ספורים וחמושים רק בנשק קל, ברקטות, בטילי נ"ט ובטילי כתף. ומאליה עולה השאלה, כיצד זה צבא מצרים זקוק לעוד ועוד כוחות כדי להתגבר על כוחות מעטים כל כך, שערוכים בשטח מצומצם כל כך? לדוגמה: בעת שגרה מפעיל צה"ל ביהודה ושומרון 5,000–6,000 חיילים בלבד, וגם בעת שיא ההתקוממות הפלסטינית לא הפעיל צה"ל כוח העולה על 10,000 חייל (האלוף גרשון הכהן – יום עיון במכון INSS ב־29 ביוני 2016).

ג. ערב ההתקוממות נגדו היה הצבא המצרי צבא גדול, ומנה כבר אז 13 דיביזיות ממוכנות/משוריינות, מאות מטוסים וכלי שייט. כל אלה די בהם כדי להתמודד עם הכמות הזעומה של המחבלים בסיני. מאז שעבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, מתבצעת פעילות מאסיבית לרכישת אמל"ח, שרובו אינו מתאים ללחימה נגד ארגוני גרילה. להלן תזכורת חלקית של הרכש:

  • 2 נושאות מסוקים (סופק!)
  • 2 צוללות (סופק!)
  • 2 ספינות טילים (סופק!)
  • 24 מטוסי קרב/הפצצה רפאל (14 סופקו)
  • 500 טנקים מסוג T-72
  • הוספת 700 מובילי טנקים לסד"כ על 700 מובילי הטנקים שהיו בסד"כ עד שנת 2011

ד. הפיגועים בסיני – אין בהן כדי להסביר את בניית התשתית הצבאית בגדה המערבית של התעלה הכוללת בין השאר:

  • הרחבה ניכרת של שדות התעופה במרחב קהיר–תעלת סואץ, שכוללת סלילת מסלולים ובניית מחסות מוגנים למטוסים (דירים למטוסים)
  • מאגרי דלק ת/ק בהיקף של מאות מיליוני ליטר
  • בנייה נרחבת של מחסני אמל"ח

נראה לי שדי בטיעונים שמניתי לעיל, כדי להפריך את סברת השווא, כי ההתחמשות של צבא מצרים מיועדת ללחימה בארגוני הטרור האסלאמיים בסיני .

בהערת שוליים אתייחס ללחימתו הכושלת של צבא מצרים נגד המחבלים בסיני. תיאורטית יכולות להיות לכך 3 סיבות:

א. היכולות של צבא מצרים נמוכות מאוד (הם אפסים!)

ב. הצבא המצרי הוא צבא שמעולם לא התמודד עם טרור, ואינו יודע כיצד עושים זאת. גם במלחמות בעבר הוא לא הצטיין בהפעלת כוחות חי"ר מיוחדים, ומעולם לא ביצע פשיטות מתוחכמות

ג. למצרים יש אינטרס עליון לכרסם בנספח הצבאי של ההסכם השלום בינה ובין ישראל לשם כך היא מוכנה להקריב כמה חיילים. הצבא המצרי דואג (בהצלחה יתרה) שהלהבות של הפעילות החבלנית נגדו לא תחצינה את זירת ההתגוששות של "מרובע הדמים" (אל עריש–ג'בל ליבני–קציימה–רפיח, ראה מפה).

לדעתי סיבה ג' היא הסבירה ביותר, ואת כמות הנפגעים בצבא מצרים מוסברת אני מסביר בסיבה ב'.

כך או כך אסור לנו לקבל כנתון שצבא מצרים אינו שווה פרוטה, ואל לנו לחשוש מפניו. צבא שיכולותיו בתחום הלוחמה בטרור מוגבלות אינו בהכרח צבא גרוע. ראו את יכולות הצבא המצרי במלחמת יום הכיפורים – הן בתכנון המלחמה נגדנו והן בביצועה.

Image result for ‫מלחמה נגד מצרים‬‎

ראו גם:

אלי אשד משלום קר לעימות חם: על המלחמה הבאה כנגד מצרים

והיה ותפרוץ מלחמה בין מצרים ואתיופיה

הפרעה המצרי: מה מסתתר מאחרי שליט מצרים הגנראל א־סיסי?

ההונאה הגאונית של אנואר סאדאת

הרודן המצרי נאצר בספרות העברית

Image result for ‫מלחמה נגד מצרים‬‎

אודות אליהו דקל-דליצקי

רוב שירותו הצבאי (1962-1983) עסק סא״ל (מיל.) אלי דקל בחקר מערכות תשתית בארצות ערב ופרסם עשרות מחקרים בנושא. מאז פרישתו  לגמלאות כראש ענף השטח והיעדים בחטיבת המחקר באמ"ן, ממשיך אלי לחקור בנושא, ובמיוחד במצרים. מחקריו הנוכחיים מבוססים בעיקר על צילומי הלוויין ב-Google Earth. לפני שבע שנים פורסם ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע" העוסק במקומו של מחקר השטח בהערכת המצב הלאומית. הספר זכה לשבחים רבים מבכירים בחיל המודיעין. לאחרונה השתתף בכתיבת הספר "ניצחון בסבירות נמוכה – אמיתות על מלחמת יום הכיפורים". הספר הוא אסופת מאמרים הבוחנת מחדש אמיתות שונות שהתקבעו בתודעה הציבורית על מלחמת יום הכיפורים. אלי כתב מספר פרקים העוסקים בחלקו של המודיעין במלחמה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך ביטחון וצבא עם התגים , , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*