מדור יהדות ב"יקום תרבות" בעריכת דן אלבו – הצהרת כוונות

מערכת "יקום תרבות" שמחה לבשר כי המשורר דן אלבו הוא כעת עורך שני מדורים במגזין – מדור האדריכלות (הנה הצהרת הכוונות שלו) וכעת – גם מדור היהדות. לפניכם אפוא הצהרת הכוונות שלו באשר למדור היהדות..

מדור יהדות – הצהרת כוונות \ דן אלבו

המונח "יהדות" במובנו הרחב, כביטוי למכלול עולמו והווייתו של האדם היהודי, מראשית הופעתו על בימת ההיסטוריה, אינו מצוי בדברי חז"ל, והוא נדיר מאוד בספרות שלפני העת החדשה. במאות ה-18 וה-19 החל המונח "יהדות" לשמש לראשונה בפי יהודים. מייסדי "חכמת ישראל" כינו את מושא עבודתם בהשאלה מיוונית Ιουδαϊσμός, גרמנית  Judenthumאו צרפתית  judaïsme בשם "יהדות".  המילה נעשתה רווחת, כשהיא מחליפה ומקיפה מונחים כמו: "עם ישראל", "תורה", "דת יהודית", "תולדות ישראל", "פילוסופיה יהודית", "הלכה יהודית" "גמרא" "מדרש" ו"אגדה", "קבלה", "תורת הסוד", "מחשבת ישראל" ועוד, ששימשו יהודים בהגותם מתחילת בית שני עד ימינו.[1]

חמישה חומשי תורה והתורה שבעל פה – המשנה והתלמוד, כוללות את ההוראות ההלכתיות של היהדות הרבנית, המצוות. עיקר ספרות הקודש היהודית היא דיון ופירוש של המצוות. אחרי חתימת התלמוד נכתבו ספרי הלכה הכוללים דיונים הלכתיים ומנהגים בלבד[2] כמו "ספר הלכות גדולות" שנכתב בתקופת הגאונים, וספרי ההלכה הידועים שנכתבו בתקופת הראשונים, ספרי הרי"ף, ספר "משנה תורה" להרמב"ם, "פסקי הרא"ש", ו"בעל הטורים". בתור הזהב חוברו ספרים בתחום הפילוסופיה והשירה ועוד, לאחר גירוש ספרד חוברו שני חיבורים הלכתיים משמעותיים, המשמשים מאז המאה ה-16 את הספרדים והאשכנזים כספרי יסוד: "שולחן ערוך" ליוסף קארו ו"המפה" לרבי משה בן ישראל איסרלישׂ, לאחר החורבן, הקהילה היהודית קיימה מוסדות משפטיים[3] בצורת בתי דין רבניים, שפסקו על פי ההלכה הכתובה. בהיעדר מלך או נביא (על פי המסורת, הנבואה פסקה בימי בית שני), המנהיג הדתי, החכם או הרב, היה האחראי על ניהול הקהילה, על הנהגתה הרוחנית ועל פסיקת הלכה. חז"ל מנו בתורה תרי"ג (613) מצוות, המחולקות לרמ"ח (248) מצוות "עשה" ושס"ה (365) מצוות "לא-תעשה". בין מצוות שבין אדם לחברו ומצוות שבין אדם למקום.

בימינו הביטוי "יהדות" מקיף תחומי ידע ומחקר נרחבים מיני ים, ביטוי שבכרסו ותכולתו נכנסים תחומי ידע כמו: ארכיאולוגיה ארץ ישראלית, נוּמִיסְמַטִיקַה עברית ויהודית, בולאות ישראלית ועברית, אדריכלות והיסטוריה של בתי כנסת בארץ ובגלויות השונות, תולדות היהודים בארץ-ישראל ובתפוצות, שפות יהודיות שדוברו ומדוברות בפי יהודים בגולה ובארץ ישראל ועד חיבורים עיוניים ומופשטים בפילוסופיה יהודית המחוברים בימינו אלה, במושג זה, נכללים גם, תחומי ידע כמו: חקר המגילות הגנוזות, הגניזה הקהירית, חקר כתבי יד עתיקים, ועד חקר סוגי כתב יהודיים מהכתב העברי הקדום, כתב דַעַץ, עבור דרך הכתב המרובע, כתב רש"י, כתב רש"י חצי קולמוס, כתב רהוט אשכנזי וכתב רהוט ספרדי ועד דיון בהיבטים קליגרפיים של סגנונות הכתב העברי בן ימינו, הרווח כיום בפרסום חוצות,  בשילוט, בטלוויזיה, בדפוס במחשב ועוד. המונח כולל חקר תיעוד, ייצור, סחר ושימור של תשמישי קדושה יהודיים, כמו מזוזות, ציציות, שופרות. או תשמיש מצווה שנועד לשמש לשם קיום מצווה, כמו סידורים, מחזורים, תפילין וטליתות, כתבי-יד עתיקים. לעיתים קרובות נעשה שימוש בשם "תשמיש קדושה" כדי לתאר את שני הסוגים. המונח כולל למשל: חקר ותיעוד העיסוק בהוראות למומחי-עור כיצד להכין תפילין ואלו פרשיות לכתוב ועד לפסיקה מפורטת העוסקת בתוכן ובסדר התפילה בחול, שבת ומועדים. מתחום החזנות, השירה, הפיוטים והסגנונות המוזיקליים של סוגי החזנות הרווחים בקהילות ישראל השונות ועד הקלטת אותן יצירות לצורך שימורן לטובת החוקרים בעתיד.

במונח "יהדות" נכנסים תחומי ידע כמו חיבורי פוסקים ודיונים עיוניים מעמיקים בתחום ההלכה היהודית, בתפוצות השונות בעשרות אלפי שו"תים בעלי ערך, המצוטטים זה על ידי זה, המהווים אבן יסוד בספריה היהודית. וזה לא הכל. הביטוי כולל  חקר ותיעוד נושאים בטיפוגרפיה עברית וקליגרפיה עברית ועד חקר השילוט העברי בחוצות ישראל, והפשקווילים, מודעות הקיר והכרוזים המשמשים אמצעי תקשורת מרכזי בחברה החרדית או חקר מידת השפעת תכניהם על הציבור החרדי. דיון בפונטים עבריים קדומים וחדשים או חקר קטלוגי פונטים. חקר אוספים של תשמישי קדושה, כתבי-יד וספרים עתיקים בספריות הלאומיות השונות ובמוזיאונים השונים. יש תחומי מחקר רבים נוספים שהם בחינת ענפי ענפים של העץ, בתחום הארכיאולוגיה למשל, או תולדות הלשון העברית והתפתחותה לאורך הדורות, החל בחקר השפעות לשוניות פיניקיות על העברית ועד חקר השפעות האנגלית על הלשון העברית הישראלית העכשווית.

וזה לא הכל. מנינו כאן אלא את העיקר שבעיקרי הנושאים הנכנסים בכרסו של המונח "יהדות". במדור זה נשמח לקבל מאמרים במכלול התחומים הללו. נשמח לקבל מאמרים עיוניים מהציבור האקדמי, הרבני והכללי בכל תחומי היהדות. לפני חגים ומועדים ובפרשות משמעותיות בלוח השנה היהודי, נשתדל לפרסם גם דברים על פרשת השבוע.


[1] בנוסחאות מאוחרות: דת יהודית. משנה, מסכת כתובות, פרק ז', משנה ו', וראו מנחם קיסטר, " 'כדת משה ויהודאי': תולדותיה של נוסחה משפטית דתית", ד' בויארין ואחרים (עורכים), עטרה לחיים – מחקרים בספרות התלמודית והרבנית לכבוד פרופסור חיים זלמן דימיטרובסקי, ירושלים תש"ס, עמ' 208-202.

[2] שלא כמו התלמוד עצמו הכולל גם "אגדות-אגדתות" – דהיינו סיפורים ועוד דברים שאינם נוגעים להלכה.

[3] רשות שופטת בלשון ימינו.

אודות ד״ר דן אלבו

דן אלבו הוא משורר, היסטוריון, וחוקר תרבות. אלבו ייסד וערך את כתב העת שֶׁלֶם בתחילת שנות התשעים של המאה ה-20. ערך את האנתולוגיה הביוגרפית "שירת מרים" על שירת מירי בן-שמחון. פרסם עד כה שישה ספרי שירה. שיריו תורגמו לאנגלית, ספרדית, וצרפתית. בין היתר תרגם מסות של הפילוסוף רולאן בארת מצרפתית לעברית, כמו כן תרגם שירים ונובלות של יוצרים שונים מצרפתית לעברית. בארבע השנים האחרונות השתתף כתסריטאי בהפקת סרט על חייה של מירי בן שמחון עם הבמאים דוד בוגנים וישראל וינקלר.
הפוסט הזה פורסם בתאריך יהדות עם התגים . קישור קבוע.

תגובה אחת על מדור יהדות ב"יקום תרבות" בעריכת דן אלבו – הצהרת כוונות

  1. מאת דוד אדלר:‏

    הצהרת כוונות רחבה. אך כפי שנכתב ובצדק: "זה לא הכל". אני משער שהערתי זו לא הייתה נכתבת אילו לא חזרתי זה עתה מערב עיון בן 4 שעות על "היהדות הקראית" בספריה הלאומית. אז יש גם יהדות מרתקת כזו (וגם שומרונים) כחלק מההיסטוריה אך גם ההווה היהודי.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*