“שיר בכותרות” \ אילן ברקוביץ’ – על נעם פרתום

כאפה למחכים להתממש (דור הוואי וואי וואי) / נעם פרתום

מתוך הספר "ביחדנס", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018

הַגְּרָפִיטִי הַזָּהֹב סָגֹל עַל קִיר הַמּוֹעֲדוֹן

שֶׁבּוֹ אֲנַחְנוּ מְרִימִים בַּלֵּילוֹת מְחַכֶּה

שֶׁנְּמַמֵּשׁ אֶת עַצְמֵנוּ

עוֹקְבֵי הַטְוִויטֶר שֶׁלָּנוּ מְחַכִּים

שֶׁנְּמַמֵּשׁ אֶת עַצְמֵנוּ

הַנְּקֻדּוֹת שֶׁצָּבַרְנוּ לַתֹּאַר בְּפִילוֹסוֹפְיָה

שֶׁל הַמַּדָּעִים וְהָרַעְיוֹנוֹת מְחַכּוֹת

שֶׁנְּמַמֵּשׁ אֶת עַצְמֵנוּ

הַקּוּרְסִים שֶׁעָשִׂינוּ וְלֹא

נִגַּשְׁנוּ לַבְּחִינָה מְחַכִּים

שֶׁנְּמַמֵּשׁ אֶת עַצְמֵנוּ

תִּסְפּוֹרוֹת הַבּוֹאֵשׁ עַל

רָאשֵׁי הַבַּחוּרִים מְחַכּוֹת

שֶׁנְּמַמֵּשׁ אֶת עַצְמֵנוּ

זוּג הַלֶּסְבִּיּוֹת עִם הַגּוּלְגּוּלִים הַזְּקוּרִים

כְּפּוֹנְפּוֹנִים בְּרֹאשׁ צֶמֶד מִצְנָפוֹת

שֶׁמִּצְטָרְפְתוֹת עַל אָלֶנְבִּי

בְּקֹר דֶּצֶמְבֶּרִי מְחַכּוֹת

שֶׁנְּמַמֵשׁ אֶת עַצְמֵנוּ

הָעוֹרֵךְ הָרָאשִׁי שֶׁל טַיים אָאוּט מְחַכֶּה

שֶׁנְּמַמֵשׁ אֶת עַצְמֵנוּ

חַבְרוֹתֵינוּ הָאַקְטִיבִיסְטִיּוֹת הַפֶמִינִיסְטִיּוֹת

וְהַסְטֶנְדְאַפִּיסְטִיוֹת בְּקָפֶה יוֹם טוֹב מְחַכּוֹת

שֶׁנְּמַמֵשׁ אֶת עַצְמֵנוּ

20 הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁל מוּסַף הָאָרֶץ מְחַכּוֹת

שֶׁנְּמַמֵשׁ אֶת עַצְמֵנוּ

הַהוֹטְלַיְן בְּלִינְג שֶׁל דְּרֵייק מְחַכֶּה

שֶׁנְּמַמֵשׁ אֶת עַצְמֵנוּ

הַסָּבְתוֹת שֶׁלָּנוּ מְחַכּוֹת

שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ פִּנָּה קְבוּעָה בַּטֶּלֶוִיזְיָה

בַּפְּרַיים טַיים

הַתּוֹדָעָה שֶׁלָּנוּ הִיא תֵּל אָבִיב

וּמֵאֲחוֹרֵי פַּרְגּוֹדֵי עַפְעַפֵּינוּ אֲנַחְנוּ נִצָּבִים מְחֻבָּקִים

מִתְנוֹעֲעִים מִצַּד לְצַד עִם מַצָּתִים דּוֹלְקִים בְּכַפּוֹת

הַיָּדַיִם וּמְחַכִּים לְהֲרָמַת הַמָּסָךְ שֶׁל הָעַצְמִי

לַפֶּרְפוֹרְמֶנְס הַחוֹגֵג שֶׁל הַזֶּהוּת הַמֻּגְשֶׁמֶת

לְהַשְׁלָכַת הַמַּטְבְּעוֹת הַסִּימְבּוֹלִיִּים לְעֵבֶר

טַבּוּרֵנוּ וּלְכוֹתְרוֹת הַקְּלִיק בַּייט: תַּסְרִיטָאִית הָעַל

שֶׁהִמְצִיאָה מֵחָדָשׁ אֶת הַקּוֹנְסֶפְּט שֶׁל סִדְרַת רֶשֶׁת!

הַקּוֹמִיקָאִית הַמּוֹבִילָה שֶׁל דּוֹרָה! הַמַּטְרוֹנִיתָא

הַמַּבְטִיחָה וְהַזּוֹהֶרֶת שֶׁל הַסִּפְרוּת! אָמַּן הַסְפּוֹקֶן

ווֹרְד הַמְּחוֹנָן שֶׁשִּׁנָּה אֶת אֵיךְ שֶׁאֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים

עַל מִלִּים! הָרַקְדָן הַחֲדֵרָתִי מִבַּת שֶׁבַע שֶׁכָּבַשׁ

אֶת הַבּוֹלְשׁוֹי וְאֶת רִיהָאנָה! הַדֻּגְמַגִּישָׁה הַבָּיוֹנִית!

אַל פַּצִ’ינוֹ הַצָּעִיר שֶׁל הַמִּרְקָע הַיִּשְׂרְאֵלִי! אֵיזֶה מִין

עִדַּן יַלְדֵי רֵיאָלִיטִי אֲבוּדִים מַצְחִיק אֲנַחְנוּ

מְהֻפְּנָטִים לְמַדָּדִים מְמֻסְפָּרִים שֶׁל הַצְלָחָה

לְכַמָּה שֶׁיּוֹתֵר אֲחוּזֵי רֵיְטִינְג, לַיְיקִים וְסֶמֶסִים

לִפְתָּן אֱנוֹשִׁי שֶׁל מָלֵא מִשְׁמְשִׁים מְרֻכָּכִים –

אֵגוֹאִים פְּרִיכִים בְּלִי גּוֹגוֹאִים שֶׁיְּעַגְּנוּ אוֹתָנוּ מִבִּפְנִים,

כָּל הַהֲגָאִים עַל סִפּוּנֵי נַפְשׁוֹתֵינוּ מְכֻיָּלִים לְפִי מִבְחַן

הַתּוֹצָאָה – הַכְּמִיהָה לְדֻגְמָנוּת הַהֶשֵּׂגִים הַסֶּלֶבְּרִיטָאִית

שֶׁרוֹאִים בַּעֲרוּץ הַבִּדּוּר וּבְסִרְטוֹנֵי מוֹטִיבַצְיָה שֶׁל וִיל

סְמִית’ בְּיוּטְיוּב מְטַמְטֶמֶת אֶת כֻּלָּנוּ. תָּבִינוּ, פּוֹטֶנְצְיָאל

זוֹ הַקְּלָלָה שֶׁל תְּקוּפָתֵנוּ, כִּשָּׁרוֹן זֶה נֵזֶר עָשׂוּי אִימוֹגִ’יז

שֶׁל חִרְבּוּנִים, וְאָמָּנוּת

זֶה מַשֶּׁהוּ אַחֵר לְגַמְרֵי: זֶה מַסַּע

חִפּוּשׂ, דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה וְנֶאֶמָנָה, עֲבוֹדַת

פֶּרֶךְ מְטֻנֶּפֶת בְּמִכְרֵה הַנֶּפֶשׁ שֶׁיָּפְיָהּ

רַק הוֹלֵךְ וּמִתְעַצֵּם מֵרֹב רְגָעִים מֵתִים.

בּוֹאוּ נִמְצָא מַשֶּׁהוּ שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים

בֶּאֱמֶת, נִתְחַיֵּב אֵלָיו, נַעֲשֶׂה אוֹתוֹ

בִּמְסִירוּת וְנַתְמִיד בּוֹ כָּל הַחַיִּים

זֶה הַכֹּל

השיר “כאפה למחכים להתממש (דור הוואי וואי וואי)” מופיע בספר השירים החדש, השני, של המשוררת השוצפנית נעם פרתום, “ביחדנס” (2018, הוצאת “הקיבוץ המאוחד”, עורך: אלי הירש, עמ’ 127-125). הוא פותח את השער הרביעי בספר, “אני תקועה על זיז”, והוא שיר מאז’ורי בספר כולו וכמדומני שגם בהוויה הספרותית של עולם השירה בן זמננו הוא שיר מפלח דור. בספרה הקודם, “להבעיר את המים באש” (2012, הוצאת “חרגול” ו”עם עובד”, אותו עורך) כבר עסקה פרתום בעניין זה של הדור באמצעות השיר “דור הזיגזיג (אוהבים אותָך פה)” (עמ’ 124-120), ונדמה כי בשיר שלפנינו היא מצליחה אפילו עוד יותר מבעבר לגעת בגרעין המהותי של הדברים. זו גם אחת המטרות של השירה שלה, כפי שהן מוגדרות בספר הנוכחי, לגעת במהויות.

“עידן ילדי ריאליטי אנחנו”, כך מגדירה פרתום את בני דורה, ודבריה מתכתבים למשל עם ספרם של הסוציולוג פרופ’ עוז אלמוג ואשת החינוך תמר אלמוג, “דור ה-y כאילו אין מחר” (2016, הוצאת “מודן”), המבקש להגדיר את ילידי שנות השמונים והתשעים של המאה העשרים (פרתום עצמה היא ילידת 1986). מצד אחד פרתום מתמסרת להוויית הדור וכותבת מתוכו – זה גם מה שהופך את השיר שלפנינו לחשוב כל כך מעבר לעיצוב האמנותי המשובח שלו – אך מצד אחר היא גם יוצאת נגד הרעות החולות של הדור כפי שהיא מזהה אותן ובכך היא משמשת משוררת חוזה, כלומר בעלת חזון, כנביאה מוכיחה בשער היא מתרה בצעירים בני דורה לא להתמכר להצלחת האינסטנט, לתוכניות הריאליטיז.

בדף הפייסבוק שלה פרסמה פרתום ב-25.2.2018 פוסט שבו סיפרה על ניסיונות חוזרים ונשנים של מפיקי תוכנית הריאליטי “האח הגדול” לשכנע אותה להופיע בתוכנית. היא סיפרה שם שהיא סירבה להם. כמה ערכיות יש בהחלטה הזו של פרתום. הערכיות הזו באה לידי ביטוי גם בסוף השיר שבחרתי לתתו במדור. היא מבקשת להעמיק. במקום דרך קצרה או חמש-עשרה דקות התהילה המפורסמות, היא מדברת על דרך ארוכה ונאמנה. יוצא אפוא שהשיר הלכאורה מבקש להגדיר את ההוויה העכשווית הזאת הוא בעצם שיר המבקש להציג אפשרות הופכית לנורמה השלטת.

ראו גם:

נעם פרתום בלקסיקון הסופרים העברי

נעם פרתום בפייסבוק

האלוהים של נעם פרתום

בדידות קיומית בעיר הגדולה: יובל גלעד על נעם פרתום

שמים פיות: שיר מאת נעם פרתום

נעם פרתום. צילם: מוטי קיקיון

2 תגובות

  1. כזכור נעם פרתום נחשפה לראשונה לציבור קוראי השירה הרחב בבלוג של כותב שורות אלו ,אלי אשד כאשר אני וד”ר ניסים כ”ץ נתקלנו בה באירוע של משוררים צעירים ולא ידועים,בתקופת שלבי ההכנה של השקת “יקום תרבות ” שעלה לרשת זמן קצר לאחר מכן.
    אז דאגתי שהמאיירת קרן כ”ץ תצייר פורטריט מיוחד שלה והשאר הוא היסטוריה. כיום נעם פרתם נחשבת לא רק על ידי כאחת המשוררות הבולטות ביותר שלנו.
    ראו את הרשימה ההיא כאן :
    האלוהים של נעם פרתום
    https://no666.wordpress.com/2010/08/09/%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%AA%D7%95%D7%9D/
    אפילו עורך כתב העת “עכשיו” הוותיק פרופסור גבריאל מוקד ,עם כל זה שהוא לא מתפעל מאלמנטים שונים ביצירתה של פרתום אמר בשיחה עם כותב שורות אלו לפני כמה ימים ( לרגל אירוע ההצדעה לשישים שנות “עכשיו” וראו על כך פרטים נוספים בהמשך ) שאין ספק שהיא אחת הדוברות השיריות הבולטות של הדור הזה.
    נציין שנעם פרתום שלחה לנו כבר שיר חשוב נוסף לפרסום ב”יקום תרבות ” אבל הוא יתפרסם רק בהמשך לאחר שיושלם התרגום שלו לאנגלית .זאת לאור מדיניות של “יקום תרבות ” שכל שיר הראוי לכך ואם זה אפשרי יש לפרסמו במקביל בעברית ובתרגום לשפה אחת נוספת לפחות ,רצוי אנגלית ,ואף שפות נוספות כדי שיגיע לידיעת הקהל הבינלאומי של חובבי השירה ולא ישאר רק נחלת הקהל הדובר עברית.
    יש למה לצפות.

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן