"הנה מוטלות גופותינו"מאת חיים גורי – סיפורו של התרגום לערבית

Image result for ‫חיים גורי גבעת התחמושת‬‎ הנה

מאת אלי אשד

המשורר חיים גורי נפטר בתאריך קרוב לפרסום שירו המפורסם "הנה מוטלות גופותינו", לזכרם של לוחמי הל"ה שנהרגו בדרך לגוש עציון הנצור במלחמת העצמאות לפני שבעים שנה. השיר הפך לקלאסיקה של השירה העברית, ובין השאר תורגם לשפות שונות, ביניהן אנגלית, רוסית, ספרדית, צרפתית ואף ערבית! (את תרגומי השיר השונים לכל שפות אלו אפשר למצוא יחד כאן, ברשימה לרגל שבעים שנה לפרסום השיר).

תוצאת תמונה עבור גבעת התחמושת הספר

סיפורו של תרגום זה, שבוצע עבור אתר הזיכרון "גבעת התחמושת" בדרך לירושלים, ( המפורסם גם בגלל הפזמון הידוע של יורם טהר לב ) כמעט שאינו ידוע, ואנו מפרסמים אותו כאן לראשונה.

חיים גורי היה מי שעיצב את המסר השזור לאורכו של המוזיאון החדש בגבעה, שהיה הפרויקט הציבורי האחרון שלקח בו חלק. ציטטות מתוך שיריו וספריו של גורי המתייחסות למערכה על ירושלים בששת הימים הן חלק אינטגרלי מהמוצגים במוזיאון.

Image result for ‫כתרי מעוז‬‎ י

כתרי מעוז. צילם: אורן בן-חקון

כתרי מעוז, מנכ״ל "גבעת התחמושת", מספר את סיפור המדהים של התרגום:

לפני שש שנים ביוני 2012 ביוזמה משותפת ישראלית-ירדנית, הוחלט להזמין לגבעת התחמושת קבוצת מפקדים ירדנים שלחמו כאן  45  שנים קודם לכן בששת הימים, לצרף אליהם את יריביהם מהעבר קבוצת מפקדים ישראלים שהשתתפו בקרב מהצד השני,  ולקיים שיח במהלך יומיים על כיצד נראתה המלחמה בעיני כל אחד.

ביניהם  היו שני מפקדי הפלוגות שהגנו על גבעת התחמושת ומעבר מנדלבאום (מפקד הפלוגה השניה שהגנה על גבעת התחמושת הלך לעולמו לפני שנים ספורות). הם נפגשו עם כמה מהישראלים שפיקדו על הכוחות שלחמו בהם – מפקדי מחלקות, פלוגות וגדודים. כמעט כל הקצינים, משני הצדדים, השתחררו מהצבא בדרגות קצונה בינוניות וגבוהות. קרן אברט מימנה את הביקור, שאורגן על ידי הקרן לשיתוף פעולה כלכלי (ECF) מישראל ומרכז עמאן לשלום ולפיתוח (ACPD) מירדן.

הביקור כלל מפגש לוחמים, סיור משותף באתרי הקרבות באזור ירושלים ברמת רחל, גבעת התחמושת, הגבעה הצרפתית, וטקס הנצחה בגבעת התחמושת.

במהלך האירוע מפקד הפלוגה הירדני שלחם עם אנשיו על הגבעה, והסמג"ד הישראלי שתקף אותו, הקריאו את שמות הנופלים מכל צד וחלקו להם כבוד אחרון. סביר להניח כי עבור כל הישראלים והירדנים שנכחו במקום, ללא יוצא מן הכלל, הייתה זו הפעם הראשונה שבה נכחו בטקס הקראת שמות הנופלים של הצד השני, על ידי הצד השני ובשפתו,

הישראלים העניקו לירדנים תמונה גדולה של שלט הקבורה המאולתר  לחיילים הירדניים שנהרגו בקרב מה-7 ביוני 1967.

צילום :אסף דוד

הלוחמים הירדנים  מ-1967  במפגש הישראלים -ירדנים ב"גבעת התחמושת" 45  שנים אחרי  ב-2012

מטבע הדברים האירוע היה כרוך באמוציות רבות, בעיקר כאשר כל צד הביא את האמת שלו, שבהכרח לא תאמה את האמת של הצד השני. כמו כן הוחלט לערוך סיור בגבעה ולקיים טקס אזכרה משותף, הכולל את המשפחות השכולות של הצד הישראלי. האירוע התקיים באמפי בגבעה, כל צד הביא את שמות החללים שלו, היה סדר דוברים והתלבטנו בקטע הספרותי. אילו שירים עבריים יש להביא לתשומת לבו של הצד הערבי? איזה שירים ידברו אליו בכלל?

לבסוף, לאחר התלבטויות רבות, בחרנו בשירו של חיים גורי שנכתב בעת ששמע ב-1948 על נפילת  הל"ה, ובראשם דני מס, "הנה מוטלות גופתנו". חשבנו שהמילים בשיר, כמו "ראה, אימותינו שחוחות ושותקות ורעינו חונקים את בכיים" מתאימות לשני הצדדים, גם לצד הירדני. ויש לזכור שבערבית יש מסורת ארוכה מאוד של שירי אבל על לוחמים. אבל היה צורך במישהו שיתרגם  כהלכה את המילים לערבית.

פרופ' אברהם סלע, שהיה מחובר אלינו, המליץ על ד"ר אסף דוד כמי שיכול לתרגם את השיר אדיר העוצמה הזה לערבית. פנינו לד"ר אסף דוד, והוא נענה בשמחה ובלבד שנאפשר לו להשתתף בכינוס שהיה נראה לו כיחיד ושלא יהיו כמוהו. כמובן שנאותנו בשמחה, והשיר תורגם בפעם הראשונה בהיסטוריה לערבית. אין מילים מתאימות יותר מהשורה האחרונה כדי לסמן עתיד ותקווה. "אז נפרח! עת תידם בהרים זעקת ירייה אחרונה".

חיים גורי. פורטרט מאת ניסים חזקיהו

חיים גורי שהיה מפקד פלוגה ב-1967,  השתתף באירוע כשהוא נרגש מאוד.הוא סיפר כי הגיע עם חייליו לגבעת התחמושת בתום הקרב כדי לקבור את גופות החללים הירדנים בכבוד. הוא הקריא את שירו המצמרר "הנה מוטלות גופותינו", מייחל בכאב לב לשמיעת זעקתה של יריה אחרונה. כוחו של השיר, שנכתב על אירוע אחר בזמן אחר (שיירת הל"ה ב-1948), יפה גם לגבעת התחמושת, הסביר גורי.

חיים גורי מאוד-מאוד התרגש מכל האירוע, וכמובן שאפשר את התרגום ואת השימוש בשירו גם הערבית. בסיום האירוע ביקשתי ממנו שיכתוב לי כמה מילים בספר שלי שבו אני עושה שימוש בהדרכות תש"ח "חברים מספרים על ג'ימי".

וכך כתב: "לכתריאל, לאחר פגישה רוגשת עם הקצינים הירדנים במקום הזה – היה בה משהו מרוח אחרית הימים, חיים גורי". לעניות דעתי, השיר בערבית מעולם לא פורסם ברבים.

חיים גורי תרם רבות בות לפרויקט המורשת של גבעת התחמושת. לצוות ההיגוי היה די ברור אייך ייראה המוזיאון, ואני דרשתי להוסיף פרק הדרכתי-ערכי, שיוביל את מהלך ההדרכה לאורך כל המוזיאון. פרק שיעסוק בביטויים ספרותיים רגשיים על מהלכי המלחמה ולא מפי לוחם, אלא מפי איש רוח. כאן עלה בדעתי לבקש ולצרף את חיים גורי לפרויקט. הרעיון עלה לאחר שהבאתי אותו לכאן לשיחה עם קצינים בכירים מפקדי צוותים בקורס מגדי"ם. חיים נתן ביטוי לתחושותיו כמפקד ומה לדעתו הציפיה מהפיקוד הבכיר, באילו אמונות הוא צריך להחזיק ומהו מוסר המלחמה. לי היה ברור שזה בדיוק מה שחסר לי בסיפור.

נפגשתי עם חיים בביתו והעליתי את הרעיון בפניו, הוא הסכים, והחלטנו לצלם איתו ריאיון שבו ידבר על ערכים, מוסר ומלחמה במלחמת ששת הימים בירושלים. במהלך השנתיים האחרונות הייתי יוצא ובא בביתו כדי לאשר את התוכנית ואת הפרקים אשר יוצגו במוזיאון. באחת הפעמים, בעת שהצגתי את בחירותיי מתוך קטעים שכתב, שאל אותי חיים בתמימות, "וכמה זמן תעמוד התערוכה? חודש-חודשיים? ואני עניתי: חיים, זה מוזיאון – והוא יעמוד לנצח. עליזה אשתו הייתה במטבח, ואז קורא חיים לאשתו בקול נרגש, "עליקה, עליקה שמעת מה שכתרי אמר? כתרי אמר שאני לנצח! שאני לנצח" פרצנו שנינו בצחוק גדול, רגע של נחת במהלך העבודה המשותפת. הקמת המוזיאון הסתיימה ביום ירושלים ונכנסנו לתקופה של הרצה. לפני ארבעה חודשים, כאשר היינו מרוצים מהתוצאה, הזמנו את נשיא המדינה לחנוך את המוזיאון בביקור פרטי. חשבתי שראוי ונכון להזמין את חיים גורי להשתתף בסיור כאיש ירושלים הלוחם והחולם בה מתש"ח ועד ימינו. הביקור היה מרגש ביותר, ובסיומו עמד חיים ודמעות בעיניו ושאל: "במה זכיתי?"

בסיומו של הביקור כתב בספר האורחים: לזכרם של גיבורי ונופלי הקרב על ירושלים, אנשי כל היחידות הלוחמות שחרפו נפשם. כל אלה שהייתי איתם וביניהם כבוד נשיא המדינה שלנו, אישי היקר. תודה על המילים מספריי על הקרב הזה שהונצחו פה. שלכם כל עוד ואף אחר כך. חיים גורי , לוחם חטיבת ירושלים. ולא צריך להוסיף דבר! עוד דבר אחד היה חסר לי כדי לסגור את פרק ההדרכה – כמה מילות של תקווה. גורי  הפנה אותי ל"ספר הצוואות", ובו מצאתי את המשפט שנבחר לסיים את התצוגה: "והיא עולה משעולה טלולה מטללים לבשר לי שלא לנצח תאכל חרב. ואף נשבעת לי בשם הימים הבאים שיהיה אחרת."

עד כאן כתרי. עד כמה שידוע לנו, "הנה מוטלות גופותינו" הוא שיר המלחמה העברי היחיד שתורגם לערבית, והנה לפניכם תרגום השיר בידי ד"ר אסף דוד, לאחר הגרסה המקורית שלו בעברית: **** "

הנה מוטלות גופותינו – התרגום לערבית

قصيدة "فصيل التلّة" للشاعر حاييم غوري (ترجمة: ا.د. عساف دافيد)

أُنظُر، ها هِيَّ أَجْسَادُنا جَاثِمَة والصَّفُّ طويل, طويل

تغيّرت وجوهُنا والموتُ يُحَدِّقُ بعيونِنَا ولا نتنفّس

ينطفئُ الوَمَضُ الأخيرُ ويهبُطُ المساءُ على الجبال

أُنظُر، لن نقومَ لِنَتَنَزَّهَ تحتَ ضوءِ غروبٍ بعيد

لن نعشَقَ، لن نضرُبَ أَوتارًا بنغمةٍ ناعمةٍ وساكنة

لن نهدَرَ في الحدائقِ حِينَ تهُبُّ الرياحُ في الغابات

أُنظُر، أُمَّهَاتُنَا يَنْحَنِينَ صَامِتَاتِ، وزملاؤُنا يحبسونَ بُكَاءَهُم

والقنابلُ تنفجرُ في مكانٍ قريبٍ, وحريقٌ, ونُذُرُ شؤمِ تُبَشِّرُ بالعاصفة

هل حَقَّا تَدْفُنُونَنَا الآن؟

فَنَحْنُ ناهضون مُنْطَلِقون ثانيةً والى الحياةِ عائدون

نتمايلُ عمالِقَةٌ عِظَامٌ, نُسَارِعُ مُنجِدين

لأنَّ كلَّ ما فينا حيٌّ لا يزالُ يَنْبَضُ في عروقِنا لاهبًا

لم نَخُنْ. أُنظُر، سلاحُنا لاصقٌ بنا وجَعْبَتُنَا فارِغة

يتذكَّرُ كَلَامَنَا كُلَّهُ ولا تزالُ فُوَّهَتُهُ متَوَهِّجَة

ودِماؤُنا مُتَنَاثِرَةٌ على الشّعابِ شِبْرًا وراءَ شِبْر

بَذَلْنَا كلَّ ما بوَسْعِنا حتّى سقط الأخيرُ مِنَّا ولم يقُمْ

هل حَقًّا نُلَامُ إذا كانَ الظَّلامُ حَلًّ بِنَا أَمْوَاتًا

وشِفَاهُنَا تُقَبِّلُ الأرضَ الوَعْرَة؟

أُنظُر, ما أكبرَ الليلَ وما أَرْحَبَهُ

أُنظُر كَيْفَ تَزهَرُ النّجومُ في الظّلام

وأريجُ الصَّنَوْبَر

سوف تَدْفُنُونَنَا الآن لِيَكْسو الثرى وجوهَنا

هنا تَبْرَزُ الأسلاكُ، والخنادِقُ، ونحن هنا سَوِيَّةً

أيُّهَا الفجرُ الجديدُ، لا تنسى! لا تنسى!

لقد نطقنا بِاسْمِكَ حتّى غمَّضَ الموتُ عيونَنَا

أُنظُر، ها هِيَّ أَجْسَادُنا جَاثِمَة والصَّفُّ طويل ولا نتنفّس

ولكنَّ الرياحَ قويةٌ وتَتَنَفَّسُ في الجبال

لقد بَزَغَ الفجرُ ويَتَلألأُ النَّدَى كالتَّغْرِيد

سوف نَلْتَقِي مرةً أُخرى, سوف نعودُ كالزّهورِ الحمراء

وسوف تَتَعَّرَفُونَ عَلَيْنَا فَوْرًا. إنَّهُ "فصيلُ التَّلَّةِ" الصَّامت

وعِنْدَهَا نَزْهَرُ, عِنْدَ تلاشي صُرَاخُ آخرِ طَلَقَةٍ فوقَ الجبال


د. عساف دافيد هو أستاذ غير متفرغ في قسم العلوم السياسية, كلية العلوم الاجتماعية, الجامعة العبرية في القدس, ومتخصص في شوؤن الأردن والعلاقات المدنية-العسكرية في الشرق الاوسط (assafd@mscc.huji.ac.il)


ראו גם:

המייל של המתרגם אסף דוד

assafd@mscc.huji.ac.il

אסף דוד מספר על האירוע בערבית

"הנה מוטלות גופותינו" לתרגומיו השונים

"המהמוצדקים בפזמוני ישראל " פזמון "גבעת התחמושת " מאת יורם טהר לב

וראו גם:

"תפילה" – עוד שיר צבאי של חיים גורי לתרגומיו השונים

חיים גורי בגבעת התחמושת

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך במת העולם, שירה, תרגום, תרגום שירה עם התגים , , , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*