המלצות אנשי "יקום תרבות" לסוף השבוע 17-16 בפברואר 2018

ד״ר ניסים כץ, עורך הפרוזה של "יקום תרבות", ממליץ על

הספר "ענן של אפשרויות – עמוס טברסקי ודניאל כהנמן, החברות ששינתה את האופן שבו אנו חושבים" של מייקל לואיס בהוצאת בבל (עריכה מדעית: מיה בר- הלל)

במקרה השבוע – שבו מתפרסמות המלצות המשטרה בענין ראש הממשלה בנימין נתניהו – סיימתי לקרוא את הספר הזה (אני קורא אותו כבר כמה שבועות, כל פעם קצת, משום שהוא ספר חכם מאוד עם הרבה מידע, וגם כי ספרים טובים אני אוהב לקרוא לאט). קו ההגנה של ביבי לגבי ההמלצות נגדו הוא ש-50 אחוז מהמלצות המשטרה מסתיימות בלא כלום. בספר יש התייחסות רחבה ויפה למחקר שערכו פרופסור עמוס טרבסקי ז"ל ופרופסור דניאל כהנמן, ובו הראו בבירור שניתן להעמיס "רגשות" על הסתברויות, ולהציג כל הסתברות כאילו הייתה אמיתית. כלומר, נקודת ההתייחסות של הסתברויות היא הלך רוח. אפשר להזיז את נקודת ההתייחסות של האדם, ולגרום להפסד להיראות כמו רווח, ולהפך, כך אפשר לתמרן את האופן שבו אנשים חושבים ובוחרים, ואת האופן שבו הם מתארים את הבחירה שלהם. כלומר נקודת ההתייחסות – הנקודה שמאפשרת להבחין בין רווח להפסד – אינה מספר קבוע כלשהו, אלא מצב פסיכולוגי, והכל קשור למה שניקרא "היצג" – תיאור המצב יכול לגרום לאנשים לשינוי דעתם, אף על פי שההסתברות היא קבועה. כלומר, ביבי מציג את ה-50 אחוזים של סגירת התיקים בצורה מסוימת, שתראה את חולשת המלצות המשטרה, כאשר בפועל זה יכול גם להראות את חוזק המלצות המשטרה.
הדוגמה הזו היא אחת מיני רבות בספר המופלא הזה, המתאר את הסיפור מעורר ההשראה של שני הישראלים שזכו לפרס נובל בכלכלה ולתהילת עולם, הפסיכולוגים החברתיים עמוס טרבסקי ודניאל כהנמן. הספר מדבר על השוני המנטאלי והשוני באופי שלהם, וטוען שהודות לניגודים הללו יכלו להניב מחקרים פוריים ושיתוף פעולה אקדמי שכזה. בעוד טברסקי היה צבר ולוחם מבריק, בוטח בעצמו ומוחצן, תמיד במרכז תשומת הלב, דניאל כהנמן היה ניצול שואה ועולה חדש, שנשאר נטע זר, מופנם וספקן. בעוד שדני היה פסימיסט, עמוס היה אופטימיסט (הוא החליט שפסימיזם הוא טיפשי כי כשאתה פסימסיט אתה מפסיד פעמיים: פעם אחת כשאתה חושש מפני הדבר הרע, ופעם אחת כשהוא קורה). הספר מספר את כל מרכיבי חייהם החל מהילדות, דרך הצבא, והמחקר בארץ ובעולם, ועד לפירוק השותפות ביניהם, וקבלת הנובל ב-2002. במידה רבה, הספר הוא לא רק מדעי, אלא גם מספר את הסיפור של המדינה הזו. הוא אוטוביוגרפיה עם מדע, ובגלל זה הוא מהנה. "ענן של אפשרויות", אם כך, מספר את סיפורה של השותפות הפורה והיוצאת דופן של שניים מהמוחות המבריקים של דורנו, אשר נחשבת לאחת מהמוצלחות והבולטות  בהיסטוריה של המדע (וזה לפני כל הרפורמות הטיפשיות שכל הזמן מנסים לעשות בחינוך). הספר מראה באופן ברור כיצד המוח האנושי טועה באופן שיטתי כאשר הוא נאלץ לשפוט מצבים של אי ודאות, ואפילו מכחיש מצבים (מושג חשוב בפסיכולוגיה התנהגותית, שהשתמשתי בו בדוקטורט שלי בעקבות קריאה של חלק מהספרים שלהם). ובעיקר מראה הספר מדוע אין לבטוח באינטואיציה אנושית כשצריך לקבל החלטות (וכן, מלחמת יום הכיפורים לוקחת חלק חשוב בספר).
אני ממליץ לקרוא את הספר לאט, ולסמן דברים, משום שהספר מחכים מאוד, ומכיל שלל דוגמאות  מהפסיכולוגיה ההתנהגותית מהחיים עצמם. למשל: האופן שבו רופאים טועים כי הונחו לראות רק מה שלמדו, האופן השקרי של הסטטיסטיקה בכלכלה ובפסיכולוגיה בכלל, בגלל שלל סיבות, ואפילו על אומללות ואושר (למשל, העובדה שאנשים מאושרים אינם מתעכבים על אומללות מדומיינת, ואילו אנשים אומללים מדמיינים מה היו יכולים לעשות אחרת כדי להיות מאושרים).

לכו לקרוא.

לוי צירולניקוב, חבר "יקום תרבות", ממליץ על

״הארי פוטר והילד המקולל״ – המחזה וההצגה

גילוי נאות: אני חובב ״הארי פוטר״ ותיק ומושבע. ועוד: לא קראתי את המחזה בתרגום לעברית של גילי בר-הלל, אבל מקריאת התרגום שלה לשני ספרי הארי פוטר הראשונים הייתי מצפה שגם התרגום של המחזה הזה  - ״הארי פוטר השמיני״ – גם הוא מצוין.

אז ״הארי פוטר השמיני״ הוא ההצגה שעלתה בתיאטרון ״פאלאס״ בלונדון בקיץ 2016, וזכתה להצלחה יוצאת דופן. המחזה נכתב לא על ידי ג׳יי קיי רולינג עצמה, אלא על ידי התסריטאי ג׳אק ת׳ורן על פי הסיפור מאת ג׳יי קיי וג׳ון טיפאני. ג׳יי קיי ליוותה את כתיבת המחזה באופן צמוד, והשתתפה בהכנת ההצגה.

זה מחזה למבוגרים, מקסים בעיניי: הארי פוטר וחבריו הם בני ארבעים, יש להם ילדים, וגם הם מגיעים להוגוורטס. המחזה מנגן על מיתרי הנפש שלנו כהורים לילדים, וכילדים להורים, מעלה תהיות על גורלות האנשים והקהילות, והחלופות שהתממשו, וכאלה שלא. אגב כך המחזה מעלה הרהורים על ההבדלים בין מחזה לרומן, ובין הצגת תיאטרון לסרט. המחזה ישיר, זורם, מרתק, משעשע. כתוב בכשרון רב, שמכפר על התקינות הפוליטית ההכרחית השזורה פה ושם. כמה תעלומות שנותרות ללא מענה ברור משאירות טעם נחמד, מיוחד. קרוב לארבעים דמויות, ארבע מערכות בשני חלקים, 35 סצנות.

שווה קריאה בהחלט. וההצגה, שמורכבת משני חלקים – מעל שעתיים נטו כל אחד, לפחות עבורי הייתה חוויה תיאטרלית בלתי נשכחת.

לא כדאי לגלות יותר, גם ג׳ קיי ביקשה, באופן אישי.

אף על פי שגם אני נרתע מהשוואות קלישאתיות של יצירות אמנות לאוכל: תות שדה רענן ריחני על עלה ירוק של מרציפן משובח.

חגית בת-אליעזר, שגרירת "יקום תרבות" באירועים וחברת ועד "יקום תרבות", ממליצה על

קייטנה בבית האדום

מתחם "הבית האדום" נוסד ביפו במאה ה-19, עבר גלגולים רבים, והפך למתחם של גלריות רב תחומיות בניהולו של האמן אורן פישר. כתובתו: רחוב ישראל מסלנט 39, שכונת שפירא, תל אביב.

המשוררת אלה נובק והקומיקסאית קרן כץ מקיימות במקום את המיזם "קייטנה" – אירוע המתמשך כשלושה שבועות, של הקמת תערוכה בהשתתפות אמנים מהתחום הפלסטי, קומיקסאים, ואנשי עט, אך בעיקר בשיתוף הקהל הרחב. כמו כן, במהלך התקופה יופק, בעריכתו של הצלם רפי פרח, סרט אימה, המבוסס באופן רופף על סיפור הנעליים האדומות של האנס כריסטיאן אנדרסן. הסרט יכלול שחזור סצנות מסרטי אימה מפורסמים, תיעוד של הפקת הסרט עצמו, וקטעי תיאטרון מיניאטורות מדובב. תיאור הסרט בנימה המבודחת, האופיינית לרוח הקייטנה: "סרט האימה הנורא, המותח, המחריד, המזעזע, המבהיל, המקריפ, המבחיל, והמפחיד ביותר, שבויים או יבוים אי פעם בעולם כולו."

אירועי הקייטנה בבית האדום מתקיימים מדי יום בהשתתפות קהל רב. לגבי התוכנית הפרטנית אפשר להתעדכן בעמוד הפייסבוק של "פרויקט נעלי הבית האדומות".

אציין מספר אירועים בולטים.

איל גרוס, הכותב קוד בשפות מחשב ושירים בשפות טבעיות, מעביר סדנה ניסיונית לכתיבה וקריאה של שירה בשלושה מפגשים, בימי ראשון בשעה 18:00. הנושאים למפגשים הבאים: ב-18.2 שירים עם מנגינה (גם למי שלא יודע לשיר או לנגן), ב-25.2 שירה חישובית.

ביום רביעי 14.2.2018, שבו חל Valentine's Day, התקיימו בבית האדום אירועים ברוח חג האהבה הבינלאומי, וביניהם: "ספיד דייטינג" – פעילות לרווקים, בה המשתתפים הרבים התחלקו לזוגות, והפנו זה לזו שאלות פגישה ראשונה, לדוגמה "לפני שאתה עומד להתקשר למישהו, האם אתה עושה חזרה על מה שאתה הולך להגיד?" ו"מה אתה הכי אוהב בי? דבר כאילו אנחנו מכירים מאז ומתמיד."

בשבת 3.3.2018 תתקיים מסיבת הסיום של הקייטנה, שתכלול הקרנת בכורה של הסרט המופק. מניסיון מחזור הקייטנה של השנה שעברה, צפויה מסיבה רבת משתתפים, שמחה, וחגיגית. מומלץ להצטרף לחוגגים.

אודות אמנון סטופ

תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, לפני כ-15 שנה גיליתי מחדש את הקומיקס, ומזה כמה שנים אני מתענין במנגה ובאנימה. זכיתי בתואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת החוג לגאופיסיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.
הפוסט הזה פורסם בתאריך המלצות סוף שבוע עם התגים , , , , , . קישור קבוע.

2 תגובות על המלצות אנשי "יקום תרבות" לסוף השבוע 17-16 בפברואר 2018

  1. מאת בוריס:‏

    ישר כוח חגית וניסים

  2. מאת אבי:‏

    ניסים תודה
    סיכום בהיר של ספר חשוב
    אבי

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*