בית כנסת קטן ומוזר על שפת ים תל אביב -שיחה עם פרופסור ישראל רוזנסון

בימים אלו יצא לאור ספרו המרתק של פרופסור ישראל רוזנסון "להתפלל על שפת הים של תל אביב :בית כנסת הגר"א : ביוגרפיה זיכרון  ( כרמל 2017)

בספר מתאר רוזנסון את ההיסטוריה המדהימה של בית כנסת  קטן ולכאורה חסר חשיבות  ,בית כנסת הגר"א ברחוב הירקון בתל אביב ( במקום שפעם לפני קום המדיטנה נקרא  שעונת מאה שערים ").  בית כנסת שהוקם במיוחד כדי לשמר את מורשת הגאון מוילנה בפינה נידחת בתל אביב ועל ידי כך לקרב את ביאת המשיח.

ולהלן ראיון על הספר עם פרופסור ישראל רוזנסון שבימים אלו זכתה בפרס מורה המופת מטעם משרד החינוך.

גילוי נאות : לכותב שורות אלו ,אלי אשד היה קשר הדוק עם הספר והוצאתו ובחלקו הספר  ומסקנותיו  מבוסס על מסמכים שנמצאים בארכיון שלי בביתי.

Image result for ‫פרופסור ישראל רוזנסון‬‎

.פרופסור ישראל רוטזנסון זכה  לאחרונה לפרס מורה המופת מטעם משרד החינוך.

אלי : קודם כל תאר את הקריירה שלך :אתה כמדומני אולי בראש ובראשונה ומעל הכל  חוקר תנ"ך. .

מה גרם לך להתעניין  בנושא אחר לחלוטין ביהדות ליטא בגאון וכל הקשור בהם כמו בספרך הקודם על ליטא ויהודיה "

ן .

Image result for ‫פרופסור ישראל רוזנסון‬‎

פרופסור ישראל רוזנסון

רוזנסון : אכן עסקתי במשך שנים רבות בהוראת תנ"ך ופה ושם גם במה שקרוי מחקרו; אני מגדיר עצמי מקצועית כמורה לתנ"ך. יחד עם זאת, דווקא מתוך הליבון של סוגיות מקראיות, הגעתי למשמעותו וחשיבותו של הזיכרון הלאומי – מה שנוהגים לכנות 'זיכרון קולקטיבי' – ומכאן צמח העניין בסוגיות שאינן קשורות במישרין לתנ"ך.

. העניין  שלי ביהדות ליטא צמח על רקע כפול. מצד אחד פעלו כאן ללא ספק השורשים המשפחתיים; הוריי ילידי קובנה שהייתה בטרם מלחמה בירתה בפועל של ליטא העצמאית. התרבות הליטווקית פשוט נדפה מהם. מן הצד השני, וזה מתחבר לשאלה הקודמת, יהדות ליטא מרתקת אותי בהקשר של הזיכרון הקולקטיבי. השאלה 'מה היה לעומת מה שנותר ומה היחס ביניהם', עולה בהקשר הזה בעוצמות בלתי רגילות

אלי : אתה יכול לתאר את ספרך הקודם "ירושלים כבר לא בליטא ".:מסה על מקום וזיכרון ( הוצאת מכללת אפרתה ,תשס"ט)  על ליטא והקשר שלה ליהדות כיום?

.

רוזנסון : ספרי הקודם 'ירושלים כבר לא בליטא' מתכתב כמובן במישרין עם כינויה הידוע של וילנה 'ירושלים דליטא; כותרת המשנה שלו היא 'מסה על מקום וזיכרון'. כותרת המשנה מגדירה לדעתי את המטרה. מבחינת המידע ההיסטורי המקופל בספר, השתדלתי לדייק ככל שהיה לאל ידי, אבל אין זה מחקר כפשוטו, זוהי בעיקרון מסה, ושוב על מה שהיה ועל מה שנותר. כל זאת בהתייחס לטקסטים כמו ספרי זיכרון, מדריכים תמונות. והכול באספקלריה של המקום; ככלות הכול המקום הוא שנותר. כמו רבים אחרים, אני מנסה להתמודד עם ואקום, החלל הבלתי נתפס של תרבות שנגוזה, לראות מה מבצבץ כרוח רפאים בסמטאות הנושנות, מה מרחף על אין ספור האנדרטאות, מה צפון בנוף שעמד פעם לנגד עיני היהודים שדימו לראות בליטא את מולדתם, ולבנות מכל זה איזשהו סיפור. מבחינתי זה היה סיפור של גילוי, מסע עצמי על קרקע שבה נטועים שורשיי.

Image result for ‫אגדות ירושלים דליטא‬‎

מה היו המסקנות שלך בספר זה ?

. רוזנסון :   אנסח  את המסקנות  בערפול מכוון. המקום זוכר! העקבות חרוטים בנוף, צריך לבחון אותם. אם אחרי השואה ובדור של הוריי התחושה הייתה של מחיקה כללית, היום אני – כמו אחרים – סבור שהתרבות האדירה הזו אגורה באיזשהו מאגר זיכרונות. היא לא נעלמה; היא שינתה מצב צבירה, נמצאת בפאזה אחרת, פאזה של זיכרון. הוא נזיל, הוא חמקמק, אך הוא אמתי; בספרי אני בעצם מתנדב להציע את שרותיי לייצב אותו במעט

אלי לאיזה תגובות הספר ההוא  זכה?

.רוזנסון :. אני חלש בליקוט תגובות. באופן מאוד כללי היו שני סוגים: האחד, היו שראו בו מעין מדריך טיולים בליטא; מדריך רחב היקף; השני, היו שראו אותו כדוגמה לקשר בין מקום לזיכרון במובן הפילוסופי; מודל שניתן ליישום גם במקומות אחרים שבהם המקום זוכר

ואלי :לספרך הנוכחי : מה גרם לך להתעניין בבית הכנסת הגר"א ?

.Image result for ‫בית כנסת הגר"א‬‎

תמונה של בית כנסת הגר"א ברחוב הירקון בתל אביב בשנת 1944 ,כעשור לאחר הקמתו.

רוזנסון : מה שגרם לי להתעניין בבית כנסת הגר"א בתל אביב קשה להגדרה. גם כאן פעלה נוסטלגיה, געגועים לסביבה . אני תל אביבי; הכרתי את הסביבה; היא דיברה אלי.

אך בעיקר פעלה כאן חיבתי הגדולה לבתי כנסת באשר הם. אבוי, לא תמיד אני מתפלל בדבקות, לעתים מסתכל בבית הכנסת יותר מאשר מתפלל; אני חובב גדול של בתי כנסת, הולך שבי אחריהם, מאמין שיש להם לב ונשמה; 'אבנים (וגם ספסלים וכו') עם לב אדם'. חובב משמעו לחפש סיפורים, ולפעמים גם לגלות. בית כנסת הוא אורגניזם מסוג מיוחד, יש לו סיפור, והסיפור ראוי כך נדמה לי לכותרת המשנה שנתתי לספר, 'ביוגרפיה', סיפור מתמשך, סיפור של השתנות, סיפור עצמי אך עם קשר עמוק לסביבה, לקהילה ולאידאולוגיה .

בית הכנסת הגר"א איננו 'בית הכנסת הגדול של תל אביב ' זה שכולם מכירים ברחוב אלנבי.

למען האמת, הוא די מוצנע, אך על פי הפרמטרים שהזכרתי הוא ראוי לסיפור משלו כי שאתה חוקר לעומק אתה מגלה דברים יוצאי דופן למעשה יחידים במינם  שלא תמצא בשום מקום אחר ובשום בית כנסת אחר. .

אני מקווה ומתפלל שבתי כנסת יפתחו את סגור לבם ויספרו לכולנו את סיפוריהם. אגב, הם לא עושים זאת בהתנדבות, צריך לעזור להם; אם תרמתי לכך ולו במעט יהא זה שכרי

אלי :האם ישנם בתי כנסת נוספים שזכו לכך שיעסקו בהם בספר שלם ?

רוזנסון : . האם יש בתי כנסת נוספים שראויים לספר שלם? ברמה העקרונית בוודאי שכן,  יש כידוע את בית הכנסת "החורבה" שבירושלים ששוחזר ונבנה מחדש ועל תולדותיו נכתב ספר שלם.

אבל צריך לקוות שמשהו מהם נשאר; פלטפורמה לסיפור. חשוב שמשהו יישאר גם בכתובים, שאם לא כך מתקבל סיפור מושתק. זכיתי ובבית הכנסת הגר"א נשמרו דברים, הרבה בזכותך אלי, ותודה על כך. אבל אחרי הכתיבה, אני חש שמשהו נותר מסתורי, למרות כל המאמץ משהו לא עלה על הכתב. בוודאי שנשאר מקום לעוד מישהו שיבחן את הדברים מחדש ויציע את נקודת מבטו, ומן הסתם, גם שמישהו נוסף יעשה זאת, משהו יישאר לא מגולה. זוהי אולי נקודת דמיון חשובה בין בית כנסת לבני אדם, בין בית הכנסת ומתפלליו.

אלי : ובכל זאת למה אתה חושב שבית כנסת הגר"א ברחוב הירקון בתל אביב בית כנסת לא ידוע במיוחד בלשון המעטה וא חשוב מספיק כדי לעמוד במרכז ספר שלם ?

Image result for ‫קלויז הגר"א בווילנה‬‎

רוזנסון : בית הכנסת הגר"א הוא ייחודי בגלל המקום שייחס לתורת הגר"א הגאון מוילנה , ובניסיון לשמר את מורשתו של קלויז הגר"א בווילנה. תורת הגר"א הייתה צריכה לעמוד כנדבך רוחני מרכזי שלו., ואולי אף לעזור בכך לקירוב בוא המשיח על פי שיטת הגר"א  בחלק מוצנע ומיסתורי מאוד של התורה שעומדת בבסיס הכל.

תקנון בית כנסת הגר"א.

אני לא נכנס לשאלה עד כמה זה בכלל  היה אפשרי במציאות ; באיזה מידה ניתן לקחת מתפללים שבאים לבית כנסת כדי להתפלל (ומה לעשות, לעתים גם לפגוש את חבריהם!!), ולהפוך אותם לנושאי מורשת הגר"א ולמקרבי ביאת המשיח. . אבל ביסוד בית הכנסת הזה הייתה כוונה מפורשת שהוא לא יהיה רק בית כנסת או בית מדרש, אלא מקום שיקלוט ויקרין את תורת הגר"א כפי שהבינו אותה  מייסדיו העיקריים הרב יוסף צבי הלוי והרב אליהו לנדא, וכפי שהי לדעתם בקלויז בווילנה

Image result for ‫אליהו לנדא‬‎

הרב אליהו לנדא ,ממיסדי בית הכנסת ויוצר האידיאולוגיה שלו .

אלי : האם לדעתך בית הכנסת היה ייחודי במקום שהוא ייחס ללימודי תורת הגר"א ?  האם ניתן לראות ביו המשך לראיון "בית המדרש  לתורת הגר"א של אליהו לנדא ?

.רוזנסון :. במפורש כן. נוצרה מסורת – או לפחת שאיפה – ללימוד תורת הגר"א בבתי מדרש ייחודיים, ובית הכנסת הגר"א, למרות מיקומו ה'לא מוצלח' בחוף הים של תל אביב, בסביבה רחוקה מאוד  מאווירה מסורתית מובהקת, ראה את עצמו כממשיך למסורת בתי כנסת הגר"א, וזאת הרבה בגלל יוזמותיו של הרב  אליהו לנדא,בן נינו של הגר"א שראה את עצמו כשומר מורשתו  וההשראה שהעניק לרב הלוי.שייסד ושעמד בראש בית הכנסת שלמעשה לקח על עצמו להוציא את האידיאולוגיה של הרב לנדא לפועל.

.

הרב יוסף יצחק הלוי רב בית כנסת הגר"א

אלי האם ישנם בתי כנסת נוספים מסוג זה בארץ ובעולם שמטרתם לקייטם אידיאולוגיה ייחודית מעין זאת של קירוב בוא המשיח  על פידי העיסוק בשיטה לימודית מסויימת?

. בהתייחס במדויק לשאלה כפי שנוסחה, התשובה היא שכאמור היו. היום לא ידוע לי. אבל לענ"ד השאלה רחבה יותר, ומתמקדת במתח שבין בית כנסת כמקום תפילה פתוח באופן יחסי, הפותח שעריו לציבור מתפללים רחב ומזדמן, לבין בית כנסת כמשמר זיכרון ומסורת יעודיים. ברור שבבתי כנסת מתפללים לפי נוסח מסוים ומקפידים על תקנון וכו'. השאלה האם יש בתי כנסת הרתומים באופן מלא מחייב לאידאולוגיה בכל פרט ופרט, ומה זה עושה לתפקודם בהקשר של קליטת ציבור.

הדבר המוזר הוא שלמרות שאין בתי כנסת רבים כאלו אז  או היום , דווקא בסביבה ההיא הלכאורה כל כך לא נוחה  ולא מתאימה למסורות מאין אלו ,הסביבה  של רחוב הירקון . דווקא שם מכל המקומות , ישנו בית כנסת אחר כזה,""בית שלמה " ברחוב יונה הנביא  המוקדש לשימור מורשת חסידות חב"ד וניתן לראות בו בית כנסת מקביל ובו בזמן מתנגד לבית כנסת הגר"א.

בית הכנסת "בית שלמה "בית כנסת חבדניקי ,מקביל ומתחרה לבית הכנסת "הגר"א"  .צילם קובי לידרמן .

מה היו מהות היחסים בין  שני בתי הכנסת בעלי השיטות המנוגדות לקירוב בוא המשיח קשה לאמר. אבל סביר להניח שהרבנים בשני בתי הכנסת היו מודעים היטב לעניין.לצערי לא מצאתי מקורות כתובים על מחשבותיהם ופעילויותיהם בנושא זה אם כי מן הסתם היו כאלו. אנו רק יכולים להניח שכל צד  התייחס לצד השני בחשדנות  ואולי באיבה כבושה כנציגים של מסורותיהם של החסידים והמתנגדים  ,אבל אי אפשר לאמר  כרגע דבר מעבר לזה.

אלי מה מצב בית הכנסת הנ"ל כיום ? האם עדיין עוסקים שם בלימוד תורות הגר"א ?

.רוזנסון :  מודעים לעבר, אבל ההווה מציב אתגרים אחרים לגמרי.בית הכנסת כיום אינו ממלא את יעודו להעביר את תורת הגר"א בסביבה ישראלית. המקום מה לעשות פשוט  לא מתאים וגם לא האוכלוסייה …

סך הכל רציתי ולהעביר זאת בספר מדובר בבית כנסת ייחודי, שנצרך להתמודד עם מציאות לא ייחודית; מאוד לא ייחודית, שגרתית . היה ניסיון לשמר את הייחודי שבו, אבל בסך הכול עם רוחות הזמן, והשינויים שחלו בסביבה ובהרכב המתפללים, המציאות גברה, ובית הכנסת הגר"א הפך למשהו שונה. קירותיו מלמדים על העבר, תוכו, שונה.

עד כאן רוזנסון

נוסיף שבית כנסת הגר"א כיום פעיל ומתפקד שוב לאחר שנים שבהם נראה היה שקיומו עומד על בלימה  והוא צפוי להיהרס בידי יזם נדל"ן. זאת בין השאר הודות למאמציו של השחקן דני שטג שמשמש כיום כגבאי המקום.

נוסיף  שפרופסור רוזנסון פירסם ממש בימים אלו שוב בהוצאת כרמל ספר על מורשת הזיכרון של שער הגיא במלחמת העצמאות . אבל זהו כבר נושא אחר לגמרי שבו נעסוק כאן בקרוב .

Image result for ‫ישראל רוזנסון שער הגיא‬‎

ראו גם :

זכרון זהות ומקום : ההיסטוריה של בית הכנסת הגר"א  :החלק הראשון

זכרון זהות מקום -חלק שני

ראו הסרטה של  אירוע  ההשקה לספר שנערך מטעם "יקום תרבות " ו"בית יוצאי וילנה "

אלי אשד בהרצאת הקדמה

פרופסור ישראל רוזנסון מרצה  על הספר

ציפי פרימור על בית הכנסת ועל הרב אליהו לנדא

ראובן גפני על הספר:

אישיותו הנסתרת של בית הכנסת

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך ארץ ישראל, היסטוריה וחקר התנ"ך, יהדות, ראיון עם התגים , , , , . קישור קבוע.

4 תגובות על בית כנסת קטן ומוזר על שפת ים תל אביב -שיחה עם פרופסור ישראל רוזנסון

  1. פינגבאק: ליטאית בעברית :הספרים על ליטא והתרבות וההיסטוריה הליטאית-ליטבאקית בשפה העברית | המולטי יקום של אלי אשד

  2. מאת שלמה זלמן הבלין:‏

    שלום רב וישע יקרב לאלי שדה
    אני מקבל ממך בדוא"ל מה שאתה כותב מדי פעם, אם כי לחלק גדול מהם אין לי חיבור, אבל לענייני הגר"א, ולענייני ליטא אני מאוד מתחבר, וכבר רציתי לכתוב לך, מזה זמן רב.
    אני עצמי ג"כ נין ונכד לר' אברהם אחי הגר"א. סבי, אבי אמי הרב אברהם אייזיק קרוסקאל, היה בן אחר בן של ר' אברהם כמפורט בספר היחש למשפחת הגר"א של אליעזר ריבלין. אמי ע"ה הייתה בת העיירה פאלאנגה שעל החוף הבלטי. היא עלתה כבחורה לארץ ואף הצליחה להביא לארץ את אביה, סבי הנ"ל, הטמון בהר הזיתים בחלקת 'אגודת אחים אנשי אמריקה', משום שאמי וחלק ממשפחתה היגרו לארה"ב, ובירושלים חיו הדוד שלה ר' ניסן רוזנבלום והדודה שלה, פעשה, שעלו מארה"ב והיו שייכים ל'אאא"א = אגודת אחים אנשי אמריקה', והתפללו ב'אמעריקאנער שוהל' שהיה בשכונת אחוה בירושלים.
    כמובן שאני מחבב ביותר את המורשת הליטאית, ואף פרסמתי שני מאמרים בנושא, בכתב העת 'ישורון', האחד על משנת הגר"א, והאחד גילויים מתוך 'פנקס' הקלויז של הגר"א, שהיה בידי צילומו, ואף טרחתי לראותו במקור בספרייא ייוו"א בניו-יורק. בהזדמנות ביקרתי בליטא [לרגל השתתפות בכנס מחקר שנערך באוניברסיטה של וילנא בהשתתפות קבוצת חוקרים מאוניברסטת בר-אילן. אז ביקרתי במוזיאון הלאומי של ליטא הנמצא בוילנא, וראיתי שם חומר יקר ערך לתולדות היהודים בליטא, והנני מתפלא שאין עוסקים בו.
    כמו כן פלא בעיני שאין איש המנסה לחקור במקורות המימשל של ליטא ושל העיר וילנא, למצוא פרטים ותעודות על העברת קבר הגר"א והסמוכים לו. רק הודות לפעולת ידידי פרופ' ש"ז ליימן מנ"י (שאגב גם מדריך קבוצות במסעות לאירטפה) שבדק בעצמו את המצבות והצליח לזהות את הקבורים יחד עם הגר"א (והמעניין שאין הם מחשובי העיר או ממשפחתו הקרובה אלא משפחת הנדיב שתרם את מקום קבורת הגר"א לראשונה).
    ועכשיו לשאלה מעשית, האם ידוע לך משהו על הפסל של הגר"א המוצב היום סמוך למקום שעליו עמד ביתו של
    הגר"א.
    כמו כן אני מתפלא כי בספרו של ישראל רונסון על וילנא, ככל הזכור לי, אין נזכר שמו של חיים גראדה, שבלא ספק הוא והוריו היו אנשי וילנא, ושכתב ספרים אחדים על היהודים בוילנא.
    בזמנו, פרסמתי ב'קתרסיס' ביקורת לא לגמרי חיובית, על ספרו של בנימין בראון על החזון איש, ושם צירפתי תרגום שלי לעברית של פואמה שכתב גראדה לאחר ביקור על ציונו של החזו"א בבני ברק.
    אשמח מאוד ליצור קשר אנשי ליטא ווילנא וכו'. הזכורים לי והמוכרים לי כבר אינם בין החיים אך אולי יימצא בכ"ז מישהו. אני הכרתי בזמנו בת"א שתי חברות של אמא ע"ה, רחל מצקין מרח' יצחק אלחנן, ומטשה ספיר אשת הרב מנחם הכהן רב ומוסר שיעורים בת"א, מרח' יהודה הלוי 8.
    בקשר להרב אליהו לנדא, היה לי בזמנו קשר הדוק עם הגאון ר' חיים זאב פינקל שהיה משגיח דישיבת מיר, ולפני כן גר בתל אביב והיה מראשי היכל התלמוד. הרח"ז פינקל קנה בזמנו מר"א לנדא, כ"י של פירוש הרד"ל למדרש משלי. הרחז"פ עבד עליו והתקינו לדפוס יחד עם הוצאה ביקורתית מורחבת של המדרש הזה. הוא סיפר ודומני שגם הראה לי התחייבות שלו לר"א לנדא, להוציא לאור את החיבור הזה. אמנם לצערו לא הספיק, וכשהתקרבנו, מסר לי את החומר ובקשני להוציאו לאור. גם אני לא הצלחתי לצערי הרב, חוץ מפרסום חלק של פירוש הרד"ל בקובץ 'שורון הנ"ל.
    אולי הארכתי מדאי להתכתבות ראשונה, ויתכן שמפאת חולשתי לא הצלחתי לקצר,
    והיה ברכה
    ש"ז הבלין

  3. מאת אלי אשד:‏

    באיזה שהוא מקום קראתי שהפסל של הגר"א בוילנה הוא בעצם פסל של קרל מרקס ,ששונה במיקצל לפסל הגר"א. ואפשר לראות זאת על פי הזקן שהוא בבירור זקן קרל מרקס ולא הזקן של הגאון.

  4. פינגבאק: הגאון מווילנה ואני | המולטי יקום של אלי אשד

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*