אירופה בלהבות – המלחמה השלישית על פי ליאור א.

סקירת הספר "המלחמה השלישית" מאת ליאור א., סטימצקי – הוצאה לאור, 2017. ‬

תקציר הספר מהכריכה האחורית: האם יצליח הטרור להכניע את אירופה? בתחילת שנת 2019 מתברר כי התקפות הטרור שהתחוללו בשנים האחרונות ביבשת היו רק המבוא לעתיד קודר בהרבה. שירותי הביון האירופיים מגלים כי ארגון טרור חדש, קטן וקיצוני מקודמיו, הולך ומתבסס, ובונה את כוחו מאותם צעירים קנאים ששבו ליבשת מהמלחמות בסוריה ובעיראק. סדרת התקפות מתוחכמת ואיכותית פותחת את המערכה החדשה-ישנה, ומותירה את אירופה מדממת ואת מנהיגיה חסרי אונים. מכאן ואילך צועדים האירופאים בעיניים פקוחות, אך כמעט מבלי יכולת השפעה, אל תוך נתיב ייסורים מייאש שתוכנן עד הסוף הנורא. הספר "המלחמה השלישית" מציג תרחיש שבו מצליח הטרור להביא לשורה של תהליכים הרסניים המטלטלים בחוזקה את ערש התרבות המערבית, ומעוררים בה כוחות רדומים אפלים. האם ייתכן שבימינו שוב תתחולל רעידת אדמה באירופה? האם שוב יצליחו קיצונים בודדים לגרור מיליוני בני אדם אל עבר התנגשות הרסנית שתשנה לחלוטין את כללי המשחק?

הספר "המלחמה השלישית" הוא ספר יוצא דופן במקומותינו ובכלל. זוהי מעין היסטוריה בדיונית של העתיד הקרוב מאוד בין השנים 2019 -2025.

Related image

זהו ספר בדיוני, אבל אין בו שום עלילה העוסקת בדמויות אישיות על רקע האירועים הגדולים, כמו למשל בספרו המפורסם והשנוי מאוד במחלוקת של מישל וולבק, "כניעה ( 2015), המתרחש בשנת 2022, שמתאר גם הוא את עליית האיסלאם בצרפת, ואת השתלטותו עליה (בבחירות דמוקרטיות) בעתיד הקרוב מאוד.

כמו ספרו של וולבק, זהו תרחיש בלהות על עתיד אירופה, אבל סיפורו של וולבק מביא סיפור אישי מאוד על רקע האירועים המצמררים (ללא מוסלמים לפחות), וליאור אינו עושה שום דבר כזה.

Image result for The shape of things to come :   the ultimate revolution /

אין לספר הזה מקבילות רבות בספרות. אפשר להשוות אותו לספר ההיסטוריה העתידני של הסופר  הבריטי המפורסם ה.ג.וולס, "פני הדברים לעתיד לבוא״ (The shape of things to come : the ultimate revolution /  London : Hutchinson, 1933-) המתאר את העתיד משנת 1933 עד שנת 2106. וולס, סופר מדע בדיוני חזה בו את העתיד הקרוב מאוד.

הוא חזה את מעשי הטרור של השלטון הנאצי בגרמניה, שעלה לשלטון רק בעת שכתב את הספר. הספר תיאר את המלחמה הנוראית שהנאצים יביאו לעולם, שלאחריה נוצרת חברה אוטופית סוציאליסטית בעולם מאוחד, שאת ההיסטוריה שלה תיאר בפירוט.

לדעתו של וולס הסוציאליסט (כפי שחשבו  בזמנו הקומוניסטים והפשיסטים) רק על חורבות העולם הישן יוכל לקום עולם חדש וטוב יותר.

לכאורה, הוא שגה בתיאור העתיד שלאחר מלחמת העולם שלו, אבל  נציין שבדיעבד, האיחוד האירופי אינו שונה כל כך מהחברה שעליה חשב וולס – החברה שתקום לאחר מלחמת העולם השנייה שאותה חזה.

ב-1934 הוא הפך את הספר לסרט מפורסם, עם המפיק ההונגרי יהודי אלכסנדר קורדה. הסרט החל מהעתיד הקרוב, ממלחמת עולם שנייה, שאכן פרצה בתקרית בין גרמניה ופולין, הגם שחזה שהדבר יתרחש ב-1940 (במציאות זה קרה ב-1939). לאחר מכן הוא תיאר בצורה מדויקת עד להדהים הפצצות אוויריות על לונדון שמביאות לחורבנה.

החורבן של העולם בסרט היה שלם הרבה יותר מאשר החורבן לאחר מלחמת העולם השנייה האמיתית שאותה חזה וולס…

ספרו של ליאור א. הוא מעין מקבילה, אמנם קצרת טווח עד מאוד, לספרו הגרנדיוזי של וולס.

בניגוד לוולס, המחבר מתאר סיטואציה שמתרחשת בעתיד הקרוב מאוד, ואינו מנסה לחשוב מה עומד להיות הלאה משם, וכיצד אפשר יהיה לפתור אותה.

העתיד הקרוב על פי ליאור א.

המחבר מכונה בספר ליאור א. (או "ליאו .א"). כפי שהוסבר בספר, הוא אינו רוצה לגלות את שמו בעקבות המלצת אנשי ביטחון.

העתיד הקרוב כפי שרואה אותו ליאור א. באירופה מאופיין בהתעצמות של המגמות שראינו בשנים האחרונות, של הופעתם של ארגוני טרור איסלאמיים מסוכנים ביותר, כמו אל קאעידה ודאע"ש – ולאו דווקא כאלו שיישלחו ישירות על ידי דיקטטורות איסלמיות מסוכנות באיראן, תורכיה, או סעודיה, שיהוו איום על הדמוקרטיות באירופה.

הוא מתאר כיצד התלכדות של מספר תהליכים המתפתחים ביבשת זה עשרות שנים – התגברות ההגירה, התמעטות הילודה, וכן הקצנת האיסלאם, ומנגד עליית הימין הקיצוני – עלולה להוביל למצב הרסני חד פעמי.

הוא מתאר את הופעתו של ארגון טרור איסלאמי מהסוג המוכר, אך יעיל יותר – שמתגלה כבלתי ניתן לעצירה. הארגון מבצע פיגועים מזעזעים שונים באירופה, והתוצאה: חששות גוברים של האירופים מפני המוסלמים חיים בקרבם. הפיגועים הנוראיים מעצימים עוד יותר את הקיטוב החברתי והאתני הקיים באירופה, ומביא לעלייה הנראית כבלתי ניתנת לעצירה של מפלגות הימין הקיצוני הפופוליסטיות, שבעבר נחשבו לשוליים המטורפים, לשלטון. נגד האוכלוסיות המוסלמיות ננקטים צעדי מנע המזכירים את אלו של שנות השלושים והארבעים במאה הקודמת, ולבסוף החלטה שמתבצעת לגרש את המוסלמים מאירופה (כפי שמתואר גם בפואמה  עתידנית של יהודה ויזן, "נבואת אבן שם הגלילי" שפורסמה ב"יקום תרבות").

המחבר מתאר למעשה עתיד אפשרי שייתכן שיתרחש, ואולי לא – אם יתקיימו פרמטרים מסוימים שאותם הוא מתאר.

והנה ריאיון קצר עם המחבר ליאור א.

אלי: האם יש לך ניסיון במשרד החוץ או בשירותי ביון כלשהם, או שהכל ניחוש מושכל?

א. :יש לי רקע ביטחוני מסוים, אבל אני חושב שהשאלה שמעלה הספר היא פחות "מודיעינית" או "בטחונית" אלא דווקא תרבותית – פילוסופית.

הספר מתאר תרחיש שבזמן כתיבתו היה נראה דמיוני לגמרי (הספר החל להיכתב לפני כעשר שנים, במציאות אחרת לחלוטין), אך הפך להיות עם הזמן מציאותי.

הרקע לכתיבת הספר נובע בעיקר מהתנסות אישית בחיים באירופה, המלווה בלימוד ובניתוח מחקרים אקדמיים בנושא. החיים שם לימדו אותי המון דברים, שאת משמעותם ניתן להבינם רק בדרך זו. הם לימדו על מיקומם של המיעוטים בחברה האירופית, על עומק החרטה על תקופת מלחמת העולם השנייה, על הלאומנות, על היחס האמיתי למהגרים המוסלמים, ועל רגשות האשם בכל הנוגע לתקופה הקולוניאליסטית. ראיתי את תגובות התושבים ואת החרדה על פניהם לאחר הפיגועים הקשים הראשונים, וכן את המאמרים והתגובות בעיתונות לאחר כל אירוע כזה. גם ה"סמול טוק" עם בני המהגרים השכנים – שהודו שהם מתביישים באנשי הטרור, וסופגים יותר ויותר עלבונות כאשר נשותיהם ובנותיהם יוצאות לרחוב לבושות חיג'אב – עזרו להבין מה מתחולל בתוך החברה האיסלאמית-אירופית.

טיילתי בברלין בעשור הקודם. זה היה בימים שבהם התמודדה ארה"ב עם אסון התאומים, וישראל התמודדה עם סדרת פיגועי טרור קטלניים, ותהיתי: מה יהיה אם יום אחד גם כאן יכה הטרור? ושוב ושוב ושוב? איך הם יגיבו, האירופים? ומה יהיה אז גורלם של המהגרים הרבים שמסביב?

באותם ימים זה היה אמנם דיון תיאורטי, סוג של "תרחיש דימיוני", אך סימני השאלה לא הרפו.

עסקתי זמן רב בקריאת מחקרים רשמיים ואקדמיים, וכן ספרות שעסקה בנושא. ניתן היה להבין לעומק תהליכים הסטוריים וגיאו-פוליטיים המתפתחים באירופה ובמזרח התיכון, וכן את המקור לעימותים בהם אנו חוזים היום.

עשר שנים של כתיבה, התלבטות, שכתוב, מחיקה, ועריכה, הביאו בסופו של דבר למוצר הסופי – הספר "המלחמה השלישית".

בפרק הזמן שחלף עדכנתי כל העת את הספר – חלק מהאירועים שתוארו שם פשוט קרו במציאות בעת הכתיבה… לכידת בן לאדן, עליית האיסלאם בטורקיה, והשינויים במדינות המזרח התיכון – פרקים שלמים שהיו ואינם. כל התיקונים והשינויים אמנם עיכבו את הוצאת הספר לאור, אבל נראה שהם דווקא הצליחו לחדד את הסוגיות המרכזיות שבהן הוא עוסק. במקום "מה יקרה אם…" הפכה השאלה ל"מה יקרה כאשר..", והמציאות בשטח רק מחזקת את הכתוב.

עד כאן ליאור א.

מי שמחפש ספר עלילתי טוב עם דמויות צבעונייות מעניינות  – אין לו מה לחפש פה.

מי שמחפש ספר מעורר מחשבה על העתיד האפשרי של אירופה והעולם, בהחלט ימצא מה לקרוא בספר זה, המראה את ההשלכות שפעם, לפני עשרים-שלושים שנה לא היו ניתנות להעלאה על הדעת, וכיום נראות כקרובות למדי למציאות הצפויה לנו כבר בעשור הקרוב.

השאלה המרכזית שליאור א. שואל בספר היא אם עצם פעולתם של ארגוני טרור בעלי זהות דתית יכולה לעורר מחדש את הרוחות הלאומניות הרעות שנשבו באירופה, ולהחזיר אליה את הקיצוניות ואת שנאת הזרים העמוקה שפשטה בה רק לפני מספר עשורים. האם מספר תהליכי שרשרת שנראים הגיוניים וריאליים לגמרי עלולים בסופו של דבר להביא לתוצאה אחת קטסטרופלית ובלתי סבירה?

אז האם מה שהוא מתאר יקרה?

למרבה הצער, יש סבירות לא קטנה שמשהו מזה אכן יקרה ועוד בעשור הקרוב. אלא אם כן כולנו נעמוד בפרץ.

ראו גם:

ירושלים הבנויה ונבואות ותחזיות אחרות על שנת 2018

"נבואת אבן שם הגלילי " מאת יהודה ויזן

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך עתידנות עם התגים , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*