הקדמה מאת אלי אשד

בחודש ינואר 1818, מאתיים שנה בדיוק לפני פרסום רשימה זאת, התקיימה תחרות קטנה בין שני משוררים – פרסי ביש שלי (1792-1822), משורר, רומנטיקן ואינטלקטואל שחי רק שלושים שנים קצרות, אך הותיר אחריו יבול מרשים של יצירות שירה, ונחשב כיום לאחד המשוררים הגדולים ביותר של השירה האנגלית – וידידו הטוב הוראס סמית’ ( 1779-1849).

התחרות הזאת, שנראתה על פניה כחסרת כל משמעות אף למשוררים עצמם, הפכה לאחת התחרויות המפורסמות ביותר בתולדות השירה העולמית.

פסל של פרעה רעמסס השני, שההודעות על גילויו והבאתו לאנגליה הביאו לכתיבת שני שירים בשם “אוזימנדיאס”

כל אחד מהשניים החליט לכתוב שיר על פסל קדום של פרעה רעמסס השני (מצרים, המאה ה-13 לפנה”ס, ששמו היווני היה “אוזימנדיאס”), שהמוזיאון הבריטי הודיע על גילויו והעברתו לבריטניה. ההודעה הזאת עוררה אז תשומת לב רבה, מאחר שרעמסס השני, ששלט במצרים במשך 67 שנים (!) נחשב בעיני רבים אז (וגם היום) לפרעה של ימי יציאת מצרים, ולמי שהתמודד עם משה רבנו.

כל אחד מהם התבסס על משפט שכתב ההיסטוריון היווני הקדום דיודורוס על הפסל, שבו חקוק היה המשפט: “אני המלך הגדול אוזימנדיאס, אם יש מי שרוצה להיות גדול ממני שינסה לעלות על יצירותי”.

מהמשפט הבודד הזה יצר כל אחד מהמשוררים סונטה על חורבן מעשי ידי האדם בידי הזמן.

כתב היד של “אוזימנדיאס” מאת שלי

השיר של שלי פורסם ראשון ב-11 בינואר 1818 במגזין השירה The Examiner[

ינואר 1818 היה חודש חשוב ביותר בחייהם של פרסי שלי ואשתו מרי. בדיוק שבועיים  קודם לכן, ב-1בינואר 1818, פורסם לראשונה הרומן הראשון והמפורסם של אישתו של שלי, מרי, “פרנקנשטיין” – על מדען שיוצר אדם מלאכותי – ספר שנחשב לאחד מרומני המדע הבדיוני והאימה הראשונים והחשובים שנכתבו. (אגב, הרעיון לספר “פרנקנשטיין” עלה במוחה של מארי כששוחחה עם פרסי ועם המשורר הידוע לורד ביירון בשוויץ ב-1816, בעוד ביירון כתב אז את הפואמה “החשיכה”, שהפכה למפורסמת מאוד ושאותה תוכלו לקרוא ב”יקום תרבות” כאן).

Image result for frankenstein first editionImage result for frankenstein first edition

הפרסום המקורי של אוזימנדיאס בכתב העת “אקזמיינר” בינואר 1818

הסונטה של סמית פורסמה כעבור כמה שבועות, ב-1 בפברואר 1818, באותו מגזין ובאותו השם. אבל בפרסומים מאוחרים יותר, כדי להבדיל מהשיר של שלי – שכבר התפרסם מאוד וחזר והופיע באנתולוגיות שונות – נקראה בשם דרמטי הרבה פחות: על רֶגֶל שַׁחַם אַדִּירָה, שֶׁנִּמְצְאָה עוֹמֶדֶת לְבַדָּהּ בְּמִדְבָּרִיּוֹת מִצְרַיִם, וְכִתּוּב מֻטְבָּע בִּבְסִיסָהּ”.

השיר של שלי הפך ליצירה מפורסמת, והוא ידוע מאוד עד היום, כמו מחברו, ושימש מקור השראה ליצירות רבות אחרות (ובהן כדוגמה הסיום של סיפור הקומיקס על מאבקם של גיבורי העל באולטרון האינטליגנציה המלאכותית, ראו על כך בסוף).

השיר של סמית על אותו הנושא נשכח לחלוטין כמו מחברו.

Image result for Horace Smith (1779-1849)                           Ozymandias

לרגל מלאת 200 שנה לתחרות ולפרסום שני השירים, אנו מפרסמים את “אוֹזִימָנְדִיאַס” של שלי  בתרגום חדש של יערה שטיינר, וכן תרגום ראשון לעברית אי פעם של שירו של סמית’, גם הוא בידי יערה.

לצורכי השוואה נפרסם גם כמה תרגומים נוספים של הסונטה המפורסמת של שלי. הנה כי כן, לראשונה יוכלו הקוראים בעברית לקרוא יחדיו את שני השירים העוסקים בפרעה ממצרים העתיקה, ובחורבן הבלתי נמנע של הכל עם חלוף הזמן.

Image result for ozymandias

Percy Bysshe Shelley by Alfred Clint.jpg

פרסי ביש שלי, אחד המשוררים המפורסמים ביותר בשפה האנגלית

אוֹזִימָנְדִיאַס \ פרסי ביש שלי

תרגום: יערה שטיינר

פָּגַשְׁתִּי נַוָּד מֵאֶרֶץ עַתִּיקָה

הוּא סַח: סְלָעִים, רַגְלֵי עֲנָק, בְּלִי גּוּף

עוֹמְדִים בַּמִּדְבָּר… וְעַל הַחוֹל, סְדוּקָה

צְדוּדִית, חֲצִי שְׁקוּעָה, פַּרְצוּף זָעוּף

שְׂפָתָהּ קְפוּצָה, בְּבוּז קַר חֲשׁוּקָה

מְלַמֶּדֶת סוֹד עַל תְּשוּקוֹת הָאָמָּן

הַטְּבוּעוֹת, חַיּוֹת עַל הַגְּדָמִים הַמֵּתִים.

הַיָּד שֶׁלֶּעָגָה לָהֶם, הַלֵּב שֶׁזַּן.

וְעַל הַכַּן, הוֹפִיעוּ הַמִּלִּים:

׳שְׁמִי הוּא אוֹזִימָנְדִיאַס, מֶלֶךְ הַמְּלָכִים

הַבִּיטוּ עַל מִפְעָל חַיַּי בְּאֵלֶם נִכְלָמִים!’

דָּבָר שָׁם לֹא שָׂרַד. סָבִיב אוֹתָם עִיִים,

הֲרִיסוֹת הָעֲנָק, מִישׁוֹרִים עְרֹמִים

לָאֹפֶק מִשְׂתָּרְעִים, חוֹלוֹת עֲרִירִיִּים.


Ozymandias

I met a traveller from an antique land
Who said: Two vast and trunkless legs of stone
Stand in the desert … Near them, on the sand,
Half sunk, a shattered visage lies, whose frown,
And wrinkled lip, and sneer of cold command,
Tell that its sculptor well those passions read
Which yet survive, stamped on these lifeless things,
The hand that mocked them, and the heart that fed:
And on the pedestal these words appear:
“My name is Ozymandias, king of kings:
Look on my works ye mighty and despair!”
Nothing beside remains. Round the decay
Of that colossal wreck, boundless and bare
The lone and level sands stretch far away.

— Percy Bysshe Shelley

Horatio Smith.jpg

הוראס סמית’, משורר נשכח


אוֹזִימָנְדִיאַס /הוראס סמית’

תרגום: יערה שטיינר

בַּדָּד בְּחוֹל מִצְרַיִם, בְּלֵב דְּמָמָה,

יֵשׁ רֶגֶל כַּבִּירָה, תַּחְתֶּיהָ מִשְׂתָּרֵעַ –

הַצֵּל הַיְּחִידִי שֶׁהַמִּדְבָּר יוֹדֵעַ:

“אֲנִי אוֹזִימָנְדִיאַס” הָאֶבֶן הוֹמָה,

“מוֹלֵךְ הַמְּלָכִים: כְּרַךְ זֶה כָּאן מוֹרֶה עַל

פְּאֵר יְצִירָתִי״ – סָבִיב שְׁמָמָה.

דָּבָר מִלְּבַד הָרֶגֶל לֹא זוֹרֵעַ

אוֹר עַל קִיּוּם אֵיזוֹ מַלְכוּת קְדוּמָה.


תּוֹהִים אָנוּ – כְּמוֹ שֶׁאוּלַי צַיָּד,

תּוֹהֶה לוֹ, בַּיְּשִׁימוֹן, בְּחָלְפוֹ לְיַד

חוּרְבוֹת לוֹנְדוֹן, עֵת רוֹדֵף אֶת הַזְּאֵב,

פּוֹגֵשׁ בְּגַף עֲנָק, שׁוֹאֵל מָה כָּאן אָבַד,

הַאִם כְּפַר אֵיתָנִים נִשְׁכָּח מִלֵּב

שֶׁפַּעַם דָּר בְּזֶה הַחֶבֶל הֶחָרֵב.

** תודה ליותם בנשלום ולחולקט~אוריקרין על התמיכה והייעוץ.

* הגרסה המקורית של הוראס סמית’:

Ozymandias

IN Egypt’s sandy silence, all alone,
Stands a gigantic Leg, which far off throws
The only shadow that the Desart knows:—
“I am great OZYMANDIAS,” saith the stone,
“The King of Kings; this mighty City shows
The wonders of my hand.”— The City’s gone,—
Nought but the Leg remaining to disclose
The site of this forgotten Babylon.

We wonder,—and some Hunter may express
Wonder like ours, when thro’ the wilderness
Where London stood, holding the Wolf in chase,
He meets some fragment huge, and stops to guess
What powerful but unrecorded race
Once dwelt in that annihilated place.

והנה כמה תרגומים נוספים של השיר הראשון של שלי בתרגום: ראובן צור:

Gizat001.jpg

מתוך “גיזת זה”ב” – סונטים ותרגומיהם (הקיבוץ המאוחד, 1988)
ומתוך:

Hahalil-vehakukiya-cover.jpg

“החליל והקוקייה” – תרגומי שירה (הקיבוץ המאוחד, 1993).

אוֹזִימָנְדִיאַס \ פרסי ביש שלי

תרגום: ראובן צור

בָּא זָר שֶׁסָּח עַל אֶרֶץ קַדְמוֹנִית:

שְׁתֵּי רַגְלֵי-אֶבֶן עֲצוּמוֹת בְּלִי גֵּו

עוֹמְדוֹת בַּיְּשִׁימוֹן… קָבוּר חֶלְקִית

פַּרְצוּף נָתוּץ נָח, בּוֹ מַבָּט נוֹקֵב,

שָׂפָה קְפוּצָה וּבוּז קַר שֶׁל שַׁלִּיט

יָעִידוּ מָה הֵיטִיב לִקְרוֹא יוֹצְרָם

בְּלַהַט-לֵב שֶׁהֶאֱרִיךְ יָמִים

מִיַד פּוֹסְלוֹ וּמִן הַלֵּב הָרָם.

עַל הַבָּסִיס חָקוּק בִּכְתָב בָּרוּר:

“שְׁמִי אוֹזִימַנְדִּיאָס, מֶלֶךְ-הַמְּלָכִים,

שׁוּר, הָאַדִּיר, אֶל פָּעֳלִי וָגוּר!”

כְּלוּם לא נוֹתַר עוֹד. סְבִיב שְׂרִיד-הָעֲנָק,

חָרֵב וּרְחַב-מִדּוֹת וּלְאֵין שִׁעוּר

מִישׁוֹר הַחוֹל פָּרוּשׂ אֶל הַמֶּרְחָק.

Related image


תרגום שני: דליה אפרת, 2005

פורסם באתרים “במה חדשה” ו”ליטרטורה”

אוֹזִימָנְדִיאַס \ פרסי ביש שלי

באמצע המִדבָּר עומדות

שתי רגלי-אבן

עצומות ובודדות.
וּלצִדָן
חֶציוֹ טָמוּן בָּחוֹל, פרצוף נָתוּץ
שֶחָזוּתוֹ המַקְדירה, הַעֲוָויָת שׂפָתָיו, ולַעַג של שליטה קרה
יעידו כי פַּסָל-אֳמָן
היטב את אֵלוּ הרגָשות הֵבִין
וַחֲתוּמים
בָחֲפצים הדוממים
יַנציחוּ את היד אשר אותם עיצבָה
הלב אשר הֵזִין.
ועל הכַּן תופענה השורות:
“אני הוא אוזימנדיאס, מלך-המלכים.
רְאוּ את פָעֳלִי, האדירים, והִווָאֵשוּ!
מִחוּץ לָזֹאת, דָבָר שָׁם לא נותָר.
סְביב הענק המתפורר,
צחיחים, שטוחים, אינסופיים וַעֲרִירִים
לכל מלוא העין משתרעים
חולות-מדבר.


Image result for ozymandias

תרגום שלישי: יואב איתמר, 2007

אוֹזִימָנְדִיאַס / פרסי ביש שלי

סִפֵּר לִי נוֹסֵעַ מֵאֶרֶץ קֶדֶם

בְּאֶמְצַע הַמִּדְבָּר עוֹמְדוֹת שְׁתֵּי רַגְלֵי אֶבֶן

לְצִדָּן טְמוּנוֹת בַּחוֹל פָּנִים

נִתּוּצִים, קוֹדְרִים, מַלְעִיגִים – מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּנִים

עַל הַכֵּן כְּתוֹבוֹת הַשּׁוּרוֹת:

“אֲנִי הוּא אוּזִימָנְדִיאָס מֶלֶךְ הַמְּלָכִים

רָאוּ נָא כּוֹחִי וְעֹצֶם יָדִי, מַעֲשֵׂי הַמֻּצְלָחִים”

אֶלָּא שֶׁסָּבִיב פִּסְלוֹ שֶׁל הָעֲנָק הַמִּתְפּוֹרֵר,

מִדְבָּר וְרַק מִדְבָּר וְשֶׁקֶט הִשְׂתָּרֵר.

Image result for ozymandias

תרגום רביעי מאת: יותם בנשלום, 2011

אוֹזִימָנְדִיאַס / פרסי ביש שלי

פָּגַשְׁתִּי הֶלֶךְ מֵעִדָּן נִדָּח
שֶׁכֹּה סִפֵּר לֵאמֹר: רַגְלֵי עֲנָק
עוֹמְדוֹת בְּלֵב מִּדְבָּר… וּלְצִדָּן
פְּנֵי אֶבֶן נְתוּצִים, שׁוֹכְנֵי אָבָק,
עוֹקְמֵי שְׂפָתָם וּמַפְלִיטֵי פְּקֻדָּה;
נִכָּר שֶׁמְפַסְלָם יָדַע אוֹתָם,
טָבַע אוֹתָם לְנֶצַח נְצָחִים
בְּיַד אָמָּן, בְּלֵב שֶׁהֵזִינָם:
וְעַל הָאֶבֶן חֲקוּקוֹת מִלִּים:
“שְׁמִי אוֹזִימָנְדִיאַס, מֶלֶךְ הַמְּלָכִים;
רְאוּ אֶת מִפְעֲלִי; הִוֳּאָשׁוּ!”
אַךְ אֵין שָׁם מְאוּמָה. לְיַד שְׂרִידַיו
שֶׁל הַנָּפִיל אֵין זֶכֶר לְיִּשּׁוּב,
חוֹלוֹת שְׁטוּחִים גּוֹדְשִׁים אֶת הַמֶּרְחָב.

Related image

תרגום חמישי מאת: יעקב שקד, 2011

פורום אג’נדה לתרגום

http://www.agenda.co.il/276/forum/765398/

פגשתי הֶלֶך ממדינה קדוּמָה
שֶסַח: ‘גִדמֵי רַגלֵי עֲנָק מִצּוּר
עומדות בַּיְשִימוֹן. בָּאַדָמָה
חֲצִי קָבוּר קלסתֵר שַבוּר, וּבצוּר
פניו, חָקַק פַּסָל את הנימָה,
בָּאֶבֶן, וּבאוֹפֶן נֶאֱמָן,
של זַעַף, בּוּז, אֲדנוּת קרה, פּוֹלחִים,
היד אשר פיסלה, לֵב הָאָמָן.
ועל הַכַּן חֲקוּק הַכּתַב, קבַל עַם —
“שמי אוֹזִימַנדיאָס, מֶלֶך על מלכים:
ראו את פָּעֳלִי, גדוֹלֵי עולם
וּמַך ליבכם!” הכל מזמן נִמחַק.
הכל, סביב עִי הַפֶּסֶל, נֶעֱלָם.
חוֹלוֹת בּדִידוּת שׂרוּעִים עֲדֵי מֶרחָק.’
ראו גם:

הקראה של אוזמנדיאס בידי השחקן וינסנט פרייס

עוד הקראה

אוזמנדיאס כסרט קצר

אוזמנדיאס באנימציה

אוזמנדיאס והנוקמים

דיון בפורום מתרגמים על אומזנדיאס

ראו עוד:

“חשיכה”, פואמה אפוקליפטית מאת לורד ביירון שנכתבה לאחר שיחה עם פרסי ביש שלי ואשתו בשישה תרגומים שונים לעברית

קטע הסיום מסיפור קומיקס בסדרת “הנוקמים” של חברת מארוול, שכתב רוי תומאס ושימש כבסיס לסרט המגה מצליח  “הנוקמים 2 – עידן אולטרון

Image result for ozymandias

9 תגובות

  1. לדעתי המלכודת בשיר הזה (או בכל שיר מתקופה זו) היא שבדרך כלל המתרגם מתאמץ להמציא משלב שלא קיים בעברית. אהבתי את הטוויסט של המתחרה של שלי. ההתחלה נשמעת קצת אפיגונית, אבל הסוף באמת לוקח את השיר לכיוון שיש האומרים שאפילו בסין העממית לא היו מעזים לדמיין. רק שקשה לי להאמין שאם לונדון תיחרב ישארו ציידים או זאבים.

  2. אני חושב שיש כאן שאלה מעניינת מאוד שדורשת בדיקה ואני לא יודע לענות עליה :
    מה היה בסונטה של שלי על אוזמינדיאס ,שלא היה בסונטה של סמית על אותו נושא ובאותו אורך .או מדוע זוכרים את שלי ושכחו את סמית למרות ששניהם כתבו על אותו הנושא בדיוק?
    לדעתי אפשר לעשות מזה דוקטוראט .

  3. הרבה אנשים שאלו את עצמם מדוע הסונטה של שלי הצליחה ואילו זו של סמית’ ננטשה. הסונטה של שלי כללית יותר- פגשתי נווד מארץ עתיקה לעומת המצרים של סמית’. סמית’ גם מציב אותנו בלונדון. יש כאלה שיגידו שהעירפול של שלי משאיר יותר מקום לקורא. שלי נותן לנו להגיע למסקנותינו בעצמנו לעומת סמית’ שמטיח בנו את נבואת הזעם על לונדון. בכל מקרה אני אוהבת את שני השירים:)

  4. שלום אלי, התרגום של “חמוס במשקפיים” (לא חמוש) מ-2011 הוא שלי. נוסף על כך, העתקת את התרגום שלי בטעות גם אל התרגום של יעקב שקד (הנוסח שלו, המופיע באתר שקישרת אליו, אחר).

    בברכה,
    יותם בנשלום

    • תודה. והמתחיל במצווה אומרים לו גמור: השם הפרטי הוא יותם, לא יונתן, ושם המשפחה הוא בנשלום, לא בןשלום.

  5. בתרגום של הוראס סמית’ –

    תּוֹהֶה לוֹ, בַּיְּשִׁימוֹן, בְּחָלְפוֹ לְיַד -> יתהה לו בישימן.

    עדיף זמן עתיד, כי מדובר על עתיד שבו לונדון לא תהיה, ועל כן ההקבלה לפסל העתיק במצריים.

    • היי יוס, תודה על התגובה:)
      אני מסכימה איתך שזה יותר הגיוני לכתוב בזמן עתיד אולם זה פחות יפה בעיניי. אני אוהבת את הטרנספוזיציה הזאת והערבוב בזמנים. הכל כבר קרה, הכל יקרה, הכל קורה כל הזמן. ככה אני רואה את הדברים.

  6. יואב בר -חיים כותב :ראשו של רעמסס

    לפני מאתיים שנה, ביזת עתיקות למען העשרת אוספים של מוזיאונים באירופה לא נחשבה למעשה בלתי מוסרי. היו אפילו שניסו להצדיק זאת בצדקנות, שבכך ניצולות ונשמרות הן טוב יותר, ונעשות נגישות לציבור גדול יותר. הבריטים, הצרפתים, הגרמנים, ואף אנשים פרטיים לא מעט, עסקו בכך ללא כל נקיפות מצפון. ממשלת יוון מנסה עדיין, ללא הצלחה, להחזיר למולדת את פסלי השיש ששדד לורד אלגין מן הפרתנון למען המוזיאון הבריטי.

    באותו מוזיאון שוכן פסל ענק עשוי אבן גרניט, בגובה של 2.6 מטרים ובמשקל של מעל לשבעה טונות. פסל זה הוא ראשו של הפרעה רעמסס השני מהשושלת התשע-עשרה. (פירוש השם רעמסס במצרית: “רע [אל השמש] הוליד אותו.”) ראש זה הוא אך חלק שבור מפסלו השלם של מי שהיה מגדולי מלכי מצרים, שמשל 67 שנים עד לפטירתו בגיל כתשעים. הפסל בשעתו היה אחד מזוג שעמד בבירה תֵבַּאי, היא נֹֹא אָמוֹן המוזכרת במקרא.

    בפלישת נפוליון למצרים, 1798, ניסו הצרפתים לנכס לעצמם ראש פסל זה כ”מזכרת” – ולא עלה בידם. שנים לאחר מכך, קונסול בריטניה בקהיר, בסיועו של הארכיאולוג ההרפתקן האיטלקי ג’ובאני בֶֶּּלצוֹֹני, הצליח ברוב עמל לשנע אותו בכדי להעבירו לאנגליה. ידיעה על כך הופיעה בעיתונות האנגלית ב-1817.

    המשורר האנגלי הרומנטי פֶּרסִי שֶֶלִי, הזכור לכמה אולי יותר כבעלה של מרי, מחברת הרב-מכר דאז “פרנקנשטיין”, מראשוני המדע הבדיוני על מדען בשם זה שיצר יצור מפלצתי, קרא את הידיעה על העברתו לאנגליה של פסל הפרעה שכונה “אוזימנדיאס”. (השם “אוסימנדיאס” היה סירוס ביוונית של שמו המלכותי של רעמסס, “אוסר-מעת’-רע, סטפן-רע” כלומר, צדקו החזק של [האל] רע, נבחרו של [האל] רע). בעקבות הידיעה, שֶלִי הרומנטי קרא את דבריי ההסטוריון היווני דיוֹדוֹרוֹס איש סיציליה, שכתב על פסלו הענק של רעמסס, שלפי תיאורו, היה מלוּוה בכתובת: “אני אוזימנדיאס, מלך המלכים: השואפים לדעת את גדולתי או מקום משכבי, עליהם לגבור על מה ממעשיי” (אפשר שכתובת זו הייתה רק פרשנותו של היווני. מתוך התרשמות כה עמוקה מהפסל הכביר שהמם אותו. ספק אם מסוגל היה לקרוא את דברי-רהב אלה, שבוודאי נחקקו, אם בכלל, בכתב החרטומים).

    בהשראת הידיעה בעיתון, ובעיקר מדבריו של דיאודורוס, שֶלִי וידידו המשורר הוראס סמית’ החליטו להתחרות זה בזה בכתיבת סונטה בנושא הפסל. כל אחד כתב סונטה בנפרד. רוב הפרשנים מחשיבים את זו של שֶלִי כטובה יותר. שֶלִי נתן בתיאורו חרות רבה לדמיונו. בהיותו שונא נחרץ של עריצות, נראה שהסונטה שלו משקפת גם הערכה והזדהות עם האמן שעשה פסל זה, שהיטיב לבטא בעבודתו את הסלידה שחש בליבו למגלומניה של המפוסל.

    להלן הסונטה של שֶלִי, שראתה אור בינואר 1818, עם תרגום חופשי משלי:

    Ozymandias
    Percy Bysshe Shelley

    I met a traveller from an antique land
    Who said: “Two vast and trunkless legs of stone
    Stand in the desert . . . Near them, on the sand,
    Half sunk, a shattered visage lies, whose frown,
    And wrinkled lip, and sneer of cold command,
    Tell that its sculptor well those passions read
    Which yet survive, stamped on these lifeless things,
    The hand that mocked them, and the heart that fed:

    And on the pedestal these words appear:
    ‘My name is Ozymandias, king of kings:
    Look on my works, ye Mighty, and despair!’
    Nothing beside remains. Round the decay
    Of that colossal wreck, boundless and bare
    The lone and level sands stretch far away.”
    .

    אוֹזִימַנדִיאַס

    פרסי ביש שלי

    פגשתי הלך מארץ קדומה, שסיפר:
    “שתי רגליים עצומות מאבן, ללא גֵו,
    נטועות במדבר… לידם, חצי קבור,
    שכוב על החול פרצוף מנותץ, ארשתו הזעופה,
    שפתו הקפוצה, והבוז היהיר של האדנוּת הקרה,
    מעידים איך השכיל הפסָל לקלוט את התשוקות
    השורדות וטבועות עדיין בדומם הזה,
    היד שלעגה להם, והלב שהזין זאת.

    ועל הכַּן מופיעות מלים אלה:
    ‘אני אוֹזִימַנדִיאַס, מלך המלכים,
    שוּרוּ, שועים, במעשיי ידיי, וגוּרוּ!

    מלבד זאת, דבר לא שרד. סביב ההתפוררות
    וההריסה הכבירה, רק משטח אינסופי של חולות,
    ריקים ושוממים, המשתרעים הרחק הרחק.”
    .

    נזכר אני בכתובת אחרת על מצבה, זו של האדריכל הבריטי הדגול סר כּריסטוֹפֶר רֶן (Wren). לאחר השרפה ב-1666, שכִלתה חלק גדול מלונדון, כולל גם את הקתדרלה המרכזית סיינט פּוֹל, מבנה ימי-ביניימי בסגנון גותי, בנה רֶן מחדש את הקתדרלה בסגנון ניאו-קלאסי-ברוק עם כיפה כבירה החולשת על סביבתה, ואף הציע תוכנית חדשה לעיצוב העיר לונדון, תוכנית הגיונית, נאה וטובה יותר, שלצערנו לא התקבלה. במותו בן תשעים, 1723,. האדריכל רֶן היה הראשון שנטמן בקריפטה מתחת לקתדרלה שעיצב, בה קבורים עוד אנשים מפורסמים. על הקיר מעל לקברו הפשוט, נטול פסל או קישוט, רק טבלה הנושאת כתובת לטינית שחיבר בנו, המוסרת בצניעות סיכום חייו ומפעולותיו, ומסיימת במשפט: “Si monumentum requiris, circumspice” – והיה ואנדרטה תבקש, התבונן סביבך…

    .

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן