המלצות אנשי "יקום תרבות" לסוף השבוע 27-26 בינואר 2018

ד״ר ניסים כץ, עורך הפרוזה של "יקום תרבות", ממליץ על

הסרט "מסתור" בבימויו של ערן ריקליס

אני אוהב את העשייה של ערן ריקליס מאז שצפיתי בצעירותי בסרט "זהר" שלו, שעסק בחייו הטרגיים של הזמר. מאז אני עוקב אחר פועלו. ריקליס הוא קולנוען פורה ואפקטיבי מאוד. הוא ביים כבר שנים-עשר סרטים מצוינים כמו "הכלה הסורית", "ערבים רוקדים", "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש", "עץ לימון", ועוד. אף שההספק שלו מעורר הערצה (הספק של סרט בכל שנה וחצי בממוצע) הוא עדיין מצליח לשמור על איכות גבוהה בכל סרטיו, הן מבחינת הצילום והעריכה של הסרט, והן מבחינת התסריט. אולי תורמים לכך שעל רוב סרטיו הוא עובד בשיתוף עם תסריטאים, ושהוא מעבד ספרים.
כך גם בסרט הזה, המבוסס על סיפור בשם "החוליה" מתוך קובץ סיפורים באותו השם של שלומית הראבן, קובץ שיצא בשנת 1986. שלומית הראבן כתבה אותו בשם העט טל יערי, והסיפורים בספר הם כולם סיפורים על המוסד, כך שיש זיקה ישראלית פטריוטית צרופה ומתח דרמטי. הסרט הנוכחי לקח את מסגרת הסיפור, והפך אותו לסרט מותח ומרתק. הסרט מספר את סיפורה של נעמי (נטע ריסקין המעולה תמיד), סוכנת מוסד שנשלחת לשמור על מונה. את מונה משחקת השחקנית האיראנית גולשיפטה פרהאני, שניאותה לשחק בסרט אחרי סירוב של מספר שחקניות לבנוניות בשל החשש מחרם, והיא שחקנית מעולה ששיחקה ב"פטרסון" המצוין. מונה היא משתפת פעולה לבנונית, שנחשפה, והוצאה בבהילות מביירות על ידי המוסד. היא עוברת ניתוח פלסטי קשה ומורכב, כדי שתוכל לעטות על עצמה זהות חדשה, ולהמשיך הלאה לחיים חדשים. היא מועברת לשבועיים התאוששות בדירת מסתור בהמבורג שבגרמניה. אולם המזרח התיכון מאיים להגיע גם לגרמניה, והמשימה הקלה שמוטלת על נעמי הופכת להיות מסע מורכב, שבו אף אחד אינו בטוח, והכול יכול לקרות בכל רגע נתון. על רקע הסכנה שמרחפת מעליהן, השבועיים שהן מעבירות יחדיו בזהויות בדויות מאלצים אותן לתת אמון זו בזו, ולהתמודד עם סודות מעברה של כל אחת מהן.
זהו סרט מותח אבל גם סרט עדין. בימים ש"פאודה 2" חוזרת למרקע שלנו, ומציע לנו עוד דרמה מותחת, קצבית ופרועה, ללא רגע דל אחד בלי אלימות מזרח תיכונית, הסרט הזה מראה שאפשר לספר סיפור על ביטחון ישראלי בלי קלישאות מיותרות, ואלימות יתרה. במובן הזה הסרט הוא די "נקי". הוא גם מדבר על אחוות נשים, ידידות בין אויבים, וסיטואציות מורכבות, ובעיקר מה קורה כששמים שני אנשים שונים בתכלית, אפילו אויבים, בחדר אחד, כמו ב"אח הגדול", מקום שחייבים להסתדר בו. אולי יש כאן גם מסר לעתיד. רק כאשר נתערבב בכוח נדע לחיות ביחד.
עוד כמה מילים – אחרי שצפיתי בסרט קראתי את הסיפור. צריך להגיד שחוץ מסיפור המסגרת אין ממש דמיון רב בין הספר לסרט, ואולי גם בזה הצלחתו. הלוקיישנים שונים (הסרט מתרחש בגרמניה והספר בצרפת), וגם העלילה פתלתלה פחות, ומעוצבת אחרת מהסרט. שווה לקרוא גם את הסיפור בספר להשלמת התמונה, אם כי הוא גם תיאורי יותר ופחות קצבי ומרתק.

חגית בת-אליעזר, שגרירת "יקום תרבות" באירועים, לא ממליצה על

הסרט "המשחק הגדול"

הסרט מבוסס על "Molly's Game" – ספרה האוטוביוגרפי של מולי בלום האמריקאית, שניהלה מועדונים של משחקי פוקר מחתרתיים לגברים עשירים. הסרט מיותר וטיפשי בעיניי. לא ברור בכלל מה ממכר במשחק פוקר, למה העשירים האלה כל כך להוטים להפסיד את הכסף שיש להם, ולעיתים גם את זה שאין להם. ג'סיקה צ'סטיין, שמגלמת את מולי בלום, די יפה, ובאופן לא אמין מחלימה לגמרי אחרי תאונת סקי, וגם אחרי תקיפה אלימה של מאפיונר. פניה הפצועות והנפוחות חוזרות לאיתנן בלא כל צלקת. היא הרוויחה כסף על חשבונם של גברים עשירים מכורים. מה ההישג שלה בזה? אחר כך היא הצליחה להתרושש, לכתוב ספר אוטוביוגרפי, לעמוד למשפט, להודות באשמה, ולקבל עונש קל. יחסיה של מולי עם אמה לא ברורים, עם אביה – מליציים, אין לה בני זוג, היא לא מקימה משפחה. כסף בא – כסף הולך, חוקי פחות או יותר. אז מה? דיבורה מהיר ומעצבן, מתחזה לשנון, ללא כל חוכמה, או עקרון חברתי. רדיפת הבצע שלה שגורה ומגעילה, ללא גוון "רובין-הודי" הירואי. מבחינת העשייה הקולנועית של אהרון סורקין הבמאי,  הדמויות פשטניות, רדודות פסיכולוגית.

אינני ממליצה לבזבז למעלה משעתים על הסרט המיותר הזה. אבל אני לא התאכזבתי, כי אין לי ציפיות מסרטים הדשים בכסף, והלכתי לסרט ביום שישי 19.1.2018 במסגרת אירוע "תרבות+" בבית הקולנוע "סינמה קפה עממי" בחיפה. הלכתי כדי לשמוע את דבריה המרתקים, המחדשים, והמחכימים של יונית קמחי – מדריכת טיולים וחוקרת תרבויות עולם, אותה הכרתי בהופעתה הקודמת במסגרת הזאת, ומאז, על מנת לזכות בהרצאתה, אני מוכנה אפילו להשתעמם ולהתקומם מסרט, שמוקרן לאחריה.

יונית קמחי דיברה על נשים אמיצות ופורצות דרך במהלך ההיסטוריה, שקראו תיגר על עולם הגברים, הואשמו על ידי ממסד הכנסייה בכישוף והוצאו להורג, וקישרה בין הנשים האלה לגיבורת הסרט "המשחק הגדול". הראשונה הייתה ז'אן ד'ארק, המצביאה הצרפתייה אשר מילאה תפקיד מפתח בתהליך שחרור צרפת מהכיבוש האנגלי בזמן מלחמת מאה השנים במאה ה-15, במשך כשנתיים מאז היותה בת שבע-עשרה, אך נתפסה, נמסרה לידי האינקוויזיציה, ונשרפה למוות בהיותה בת תשע-עשרה בלבד. יונית ערכה השוואה בין ז'אן ד'ארק לבין מולי בלום, גיבורת הסרט: שתיהן הצליחו בתפקיד גברי, הנהיגו גברים, אך לבסוף הואשמועל ידי הממסד דתי דאז, ובית המשפט בימינו אנו. יונית קמחי גם סיפרה על ציד המכשפות, שהתרחש בעיירה סיילם (Salem) שבמדינת מסצ'וסטס בשנת 1692. בתו של עורך דינה של מולי בלום בסרט קוראת ספר בשם "ציד המכשפות".
ובדילוג למאה העשרים, מולי בלום ובעלה לאופולד בלום הם גיבורי הרומן "יוליסס" מאת ג'יימס ג'ויס, שמסתיים במונולוג הארוך המפורסם של מולי, הכתוב בסגנון זרם התודעה, ואשר בשל תוכנו הפורנוגרפי הספר נאסר לפרסום בבריטניה ובארצות הברית. שמה של גיבורת הסרט הוא מולי בלום וקריינותה הקצבית, המלווה את הסרט, מזכירה את המונולוג המפורסם.

חגית בהחלט ממליצה על

הקונצרט של להב שני עם הפילהרמונית הישראלית

להב שני, יליד 1989, הוא מנצח, פסנתרן, ונגן קונטרבס ישראלי. בשנים האחרונות הוא מתגורר בברלין, בה השלים את לימודי הניצוח באקדמיה למוזיקה ע"ש הנס אייזלר. להב שני מנצח על התזמורות הגדולות של אירופה, ובפרט על אלו של ברלין, וינה, ורוטרדם. מאז שנת 2013 הוא מנצח גם על הפילהרמונית הישראלית, אהוב על התזמורת וצפוי להחליף את זובין מהטה כמנהלה המוזיקלי בשנת 2020.

התזמורת הפילהרמונית מופיעה גם בירושלים ובחיפה, נוסף על מופעיה באולם הבית שלה בהיכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן בתל אביב.

בין התאריכים 22.1.2018 – 28.1.2018 הפילהרמונית מציעה תוכנית עשירה בניצוחו של להב שני,  ובנגינתם של הסולנים כריסטיאן טצלף בכינור ויוסי ארנהיים בחליל.

הקונצרט הראשון התקיים בחיפה ביום שני 22.1.2018 באולם האודיטוריום המלא בשוחרי מוזיקה קלאסית, שנהנו מסוויטה מס' 2 של באך עם סולו החליל הידוע היטב, מקונצ'רטו מס' 2 לכינור של ברטוק, ומסימפוניה מס' 5 של שוסטקוביץ'.

אודות אמנון סטופ

תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, לפני כ-15 שנה גיליתי מחדש את הקומיקס, ומזה כמה שנים אני מתענין במנגה ובאנימה. זכיתי בתואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת החוג לגאופיסיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.
הפוסט הזה פורסם בתאריך המלצות סוף שבוע עם התגים , , . קישור קבוע.

5 תגובות על המלצות אנשי "יקום תרבות" לסוף השבוע 27-26 בינואר 2018

  1. מאת חדווה רבינזון בכרך:‏

    מעניין אותי מאוד אתר זה והאם זאת הוצאת ספרים??? האם אפשר לקבל פרטים על אודותיה.. שלום ודרישת שלום חמה לחיים טובים חגית בן אליעזר.. חדווה

  2. מאת חדווה רבינזון בכרך:‏

    מעניין אותי מאוד אתר זה והאם זאת הוצאת ספרים??? האם אפשר לקבל פרטים על אודותיה.. שלום ודרישת שלום חמה לחיים טובים חגית בן אליעזר.. חדווה אמרתם שכבר הגבתי ייתכן והגבתי לחגית, אך לא להוצאה זו…

  3. מאת אמנון סטופ:‏

    שלום חדווה, יקום תרבות היא עמותה שמטרתה קידום התרבות העברית והישראלית והפצתה במרשתת ובכלל. אנחנו לא מוציאים ספרים אבל בין חברי העמותה יש מו״לים. את יכולה לפנות אלינו בדואל או אם את מכירה את חגית, דרכה.
    yekumtarbut@gmail.com

  4. מאת ראובן שבת:‏

    בהחלט סקירה מעניינת וראויה על הסרט בחיפה. ז'אנר הזה של סרטים סתמיים, הוא מעין שירה גוועת של קולנוע מודרני שלא מצליח לתת פאנץ' ליין איכותי והולם, בז'אנר הזה של סרטי הפשע הפוסט מודרנים וחבל.

  5. מאת עמיקם יסעור:‏

    נהנה מהביקורות שלך, חגית. אמיתיות ולא מתחנפות ומדויקות יישר כוח!

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*