"היום זאת תקופה של שיא בצנזורה בקריקטורה הישראלית" – ריאיון עם הקריקטוריסט ניסים (נוסקו) חזקיהו

מאת אלי אשד

בימים אלו מוצגת במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון תערוכה לפועלו של הקריקטוריסט ניסים חזקיהו, המוכר לידידיו בכינוי "נוסקו", אחד הקריקטוריסטים הבולטים של ישראל. את התערוכה אוצר ערן ליטווין.

כמו כן, בימים אלו יצא לאור הגיליון הרביעי של מגזין סטירי בשם "פרדוקס", שאותו עורך ניסים חזקיהו. ניסים חזקיהו הוא גם אחד ממקיומיו של ארגון הקריקטוריסטים של ישראל.

נוסקו עם אנשי אגודת הקריקטוריסטים, שאותה הקים בעשר אצבעותיו

נוסף על כך נוסקו הוא גם מי שמארגן כל שנה את פסטיבל "אנימיקס" ואירועים אחרים של קריקטורות וקומיקס בישראל. הוא ערך את מגזיני הקומיקס "הבועה" ו"שפיץ", והוא אחד ממייסדיו של מוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון.

Image result for ‫השליפות של המדינה :המשפטים המדהימים, פליטות-הפה המביכות והציטוטים הלוהטים של המפורסמים שלנו‬‎Image result for ‫מעבר להרי החדשות /אורי אורבך ;‬‎

מכל בחינה אם כך אי אפשר לחקור את תולדות הקריקטורה בישראל בלי לחקור את תרומתו של ניסים חזקיהו לתחום. תרומתו לתחום בקריקטורה הישראלית משמעותית ביותר.

אפשר לראות אותו (גם) כממשיך הישיר של אחד הקריקטוריסטים המפורסמים ביותר של ישראל, "זאב" פרקש. ניסים הכיר אותו מגיל צעיר ביותר, עת למד בבית הספר היסודי (!). עוד לפני שהחל לפרסם קריקטורות מקצועיות ראשונות היה מעין תלמיד שלו (אם כי בהחלט לא בסגנון הקריקטוריסטי). לאחר שפגש נוסקו את "זאב" החל לפרסם באופן מקצועי ממש ב"מעריב לנוער". אף כי מה שנוסקו עושה כיום שונה מאוד מכל מה שזאב עשה, אפשר לראותו כממשיכו ברוח.

נוסקו החל לפרסם קריקטורות עוד בגיל בית הספר היסודי, כאשר שלח יצירות שונות לשבועון "דבר לילדים". לאחר מכן פרסם קריקטורות בירחון לתלמידי בית הספר החולוני "קוגל", והקריקטורות האלו תפסו את מבטם של עורכי השבועון "מעריב לנוער".

ואז, בשנת 1975, הפך נוסקו לבן העשרה הראשון בישראל (ואולי בעולם כולו?) שפרסם באופן קבוע קריקטורות בשבועון נוער, מהן קריקטורות פוליטיות.

עם גיוסו לצבא ליחידת הנדסה קרבית, ערך ואייר את הביטאון הגדודי "מוקש חי", ומאוחר יותר שימש מאייר ורכז מערכת בעיתון "במחנה". כשהשתחרר פנה ללימודי עיצוב גרפי ב"בצלאל", ובה בעת אייר בביטאון הסטודנטים של אוניברסיטת ירושלים, ב"פי האתון", במדור הילדים "מעריב סופשבוע" (של "הגדולים" הפעם), במקומון הירושלמי של "ג'רוזלם פוסט" וב"להיטון" הפופולרי.

משם התגלגל לעבוד כעורך גרפי בשבועון הילדים והנוער הדתי "אותיות" בעריכת העיתונאי אורי אורבך ז"ל, שבו החל לפרסם מדורי קומיקס ברוח הדת היהודית, כשהוא מצרף אליו את חברו לספסל הלימודים, אורי פינק. עוד עבד כמעצב גרפי במגזין "אוטו" וכמאייר ב"מוניטין", "פשוש" ו"העולם הזה". באמצע שנות התשעים פרסם במשך כמה שנים קריקטורה כלכלית במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות", וערך ואייר (יחד עם מושיק לין) מדור פוליטי סאטירי ב"מעריב" בשם "כניסה אחורית".

נוסקו הוא  גם הרוח החיה מאחורי הקמת מגזין "שפיץ" – עיתון תא הקריקטוריסטים הישראלי שהוציא לאור עד היום 32 גיליונות, שכל אחד ואחד מהם מוקדש לנושא אחר המוצג במגוון צורות בידי מיטב הקריקטוריסטים של ישראל, דבר המשמש כתיעוד החשוב ביותר של סצנת הקריקטורה בישראל.


הנה לפניכם ריאיון עם ניסים חזקיהו על יצירתו

אלי: מיהן הדמויות בעולם הקריקטורה הישראלית והעולמית שהשפיעו עליך במיוחד?

נוסקו עם הקריקטוריסט זאב

נוסקו: זה  לא סוד שהקריקטוריסט ״זאב״ (יעקב פרקש) היה המנטור שלי. כנער, הוקסמתי מחדות הקו שלו, מהרעיונות המבריקים, מעושר הדימויים ומהאישיות הלבבית שלו. הוא היוצר שהשפיע עליי ישירות ובעקיפין.

מכתב שכתב זאב לילד ניסים חזקיהו

היו כמובן יוצרים נוספים שאהבתי מאוד, ואני עדיין אוהב עד היום. בזירה העולמית אפשר למנות את דיוויד לוין, רלף סטדמן וטים ופלאנטו הצרפתיים – אבל זאב הוא מספר אחת.

פריט ארכיוני חשוב ביותר מהקריירה של נוסקו: הפרסום המקצועי הראשון שלו  בשבועון "מעריב לנוער" (גליון 937 5 באוגוסט 1975), ריאיון עם זאב וקריקטורה – שהיא מדהימה ממש עבור ילד ביסודי כפי שהיה נוסקו כשצייר אותה.  שימו לב להקדמה שבה עורכי השבועון ניבאו נבואת אמת: שלילד הזה צפוי עתיד גדול…

עטיפות ראשונות של נוסקו מ"מעריב לנוער"

יאיר לפיד. קריקטורה ממרס 2017

אלי: מה ה"אני מאמין" שלך כקריקטוריסט?

נוסקו: להביע דעה על נושאים מרגיזים בקו חופשי, קולע, שנון ומקורי.

שרה נתניהו. קריקטורה מ-2015

אלי: האם יש לך "קווים אדומים" שלעולם לא תעבור אותם בקריקטורה?

נוסקו: הקווים האדומים הם גבולות הטעם הטוב שלי. סגנון וולגרי, בוטה וגס לא עושה לי את זה.

אלי: איזה קריקטורות שלך זכורות לך ככאלו שעוררו תשומת לב גדולה במיוחד מצד הציבור?

נוסקו: פה ושם היו תגובות נוזפות, אבל בגדול אני לא זוכר קריקטורות שלי שעוררו סערה, למעט המקרה של הקריקטורה ההיא עם הכספומט, שמירי רגב עשתה בה שימוש מקומם ונלוז.

אלי: האם היו קריקטורות שלך שנפסלו לפרסום בידי העורכים או שנדרשת לצייר מחדש?

נוסקו: לא זכורה לי פסילה גורפת של קריקטורה שלי בעיתון. מאידך, אני מודע לעובדה שרבות מהקריקטורות שלי שאני מעלה כיום בפייסבוק לא היו עוברות את סף העורכים משיקולי זהירות מופלגים.

אלי: האם יש גבולות בקריקטורה פוליטית? מי קובע אותן? האם יש חוקים במקומות מסוימים?
נוסקו: אמנם לכאורה אין שום חוקים ואין גבולות ואין קווים אדומים עבור קריקטורות בתקשורת, והכל נקבע לפי שיקול דעתו של הקריקטוריסט והוא בלבד – אבל האמת? יש קווים אדומים שנקבעים – הן על ידי הקריקטוריסט והן על ידי העורך. שים לב, אין שום דבר כתוב ורשום שהקריקטוריסט יודע שבזה אסור לטפל, אבל יש דברים שהוא אמור לדעת בהחלט מה יכול לעבור ומה לא. יש קו אדום לגבי קריקטורות הנוגעות לשואה. אפשר לעסוק בשואה, אבל בזהירות מקסימלית. חוץ מזה, יש שיקול דעת של טעם טוב, אבל זה דבר אינדיבידואלי לחלוטין לגבי מהו אותו "טעם טוב".


אלי: האם לדעתך יש ירידה בצנזורה של קריקטורות לאורך השנים?

נוסקו: כמי שעובד בתחום למעלה מ-40 שנה, מאז 1975 ב"מעריב לנוער", לדעתי יש היום עלייה ברורה ביותר בצנזורה – הן זאת החיצונית של העורכים והן זאת הפנימית של הקריקטוריסט, שיודע שזה "לא יעבור", ולכן עדיף לא להתעסק עם זה. לדעתי התערבות העורך רק גברה. היום אין כמעט קריקטורות נשכניות אמיתיות. כולם מפחדים ומצנזרים. אין ממש מישהו שמעז לצייר באומץ ללא מורא ולרסק פרות קדושות, כמו נניח דודו גבע בשיאו.

קריקטורות כלכליות של נוסקו משנות התשעים

אלי: האם היה לדעתך עידן תור זהב של קריקטורות חסרות מורא בתקשורת הישראלית?

נוסקו: נראה לי שלאחר מלחמת יום הכיפורים אנשים תפסו אומץ והחלו לצחוק יותר ובצורה ארסית על כל מה שנחשב עד אז לקדוש. ב"ניקוי ראש" אצל דודו גבע ואצל אחרים. ובכלל בתקופה של לפני ביבי. היום, בתקופה של ביבי, כשנראה שאנו גולשים יותר ויותר למטה מבחינת חופש הדיבור, אנשים ציניים אבל לא תראה זאת באמת בקריקטורות נשכניות. אני אתן דוגמה: בוטל חוק שוויון הנטל של החרדים. האם אתה נתקלת בקריקטורות נשכניות באמת על זה? לא. אף אחד לא העז.

כך שככל שאני חושב על כך יותר, היום זאת תקופה של שיא בצנזורה בקריקטורה הישראלית. גם כדי להילחם במגמה המסוכנת  הזאת, שהיא בלשון המעטה מטרידה מאוד, הקמנו את המגזין "פרה-דוקס".


אלי: ספר מעט על המגזין שלך, פרה-דוקס? איך הוא נוצר? מה המטרה שלו? מה אתם מתכננים עמו לעתיד?

נוסקו: המגזין ״פרה דוקס״ נועד להיות תגובה ציורית הולמת למה שמתרחש בסדר היום במדינה.
הרעיון הבסיסי היה ליצור כתב עת סאטירי מאויר, כפי שאנחנו מכירים במדינות מערביות, דוגמת ״מד״ האמריקאי, ״פאנץ׳״ הבריטי, ״שרלי הבדו״ הצרפתי ועוד רבים נוספים.אבל משום מה עדיין לא קיים אצלנו.

איור של נוסקו - צילום: יח"צ

קומיקס של נוסקו על פרופסור "אכלו לי-שתו לי", דמות קבועה ב"פרה-דוקס"

נבחרת המאיירים המשתתפת במגזין, מוכיחה שרמת היוצרים בארץ אינה נופלת מרמת הקולגות בחו״ל. המגזין מכיל תכנים נשכניים ולא תמיד מנומסים, מתוך נקודת מוצא אוהדת למדינת ישראל אבל זו הסולדת מכל המרכיבים השליליים שהסתננו לחברה שלנו. כרגע המגזין מופק בהתנדבות, והשאיפה שיימצא המו״ל היצירתי שיאמץ את המגזין ויהפוך אותו למותג מצליח, שיופיע כדו-ירחון עם אופציות להתרחבות בכל מיני מסלולים.

גיליון מס׳4  המופיע בימים אלו יתמקד בתרבות השיח הטוקבקיסטי שהשתלטה עלינו.

עד כאן נוסקו.

Image result for ‫ניסים חזקיהו ספר‬‎

עבורי נוסקו שאני עוקב אחריו מאז שנת 1975, כאשר נפגשתי עם ציוריו לראשונה ב"מעריב לנוער", מסמל את הקריקטורה הישראלית יותר מכל אחד אחר, גם יותר מדוש ומזאב, שאותם לא הכרתי מילדותי, והשינויים שחלים בקריקטורות ובקריירה שלו מסמלים את כל מה שעוברת החברה הישראלית בכללה. מומלץ מאוד לראות את התערוכה של נוסקו, אחד הקריקטוריסטים המובילים שלנו מזה למעלה מ-40 שנה

ראו גם:

ניסים חזקיהו בוויקיפדיה

נוסקו בפייסבוק

אתר המגזין "פרה-דוקס"

כתובת הדוא"ל של נוסקו:

nuskoart@gmail.com

נוסקו בפורטריט עצמי

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך קריקטורות, ראיון עם התגים , , , , , , , . קישור קבוע.

תגובה אחת על "היום זאת תקופה של שיא בצנזורה בקריקטורה הישראלית" – ריאיון עם הקריקטוריסט ניסים (נוסקו) חזקיהו

  1. מאת אמנון סטופ:‏

    איך אמר הטוקבקיסט? הבוגד השמאלן הזה טוען שסותמים פה פיות?! אנחנו נראה לו מה זה, שלא יעז לפתוח שוב את הפה!!
    ומה שבאמת עצוב הוא שיש לא מעט אנשים שלא מבינים מה לא בסדר במשפט הזה…

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*