רחלי עם אמיר ויגאל (צילום: פרופ׳ רוני אלוני)

מאת ד”ר רחלי אברהם-איתן

מצאתי לנכון לפתוח את הסקירה הקצרה של אירוע ההשקה המרגש “עורו הישראלים”, שנערך בט”ז בכסלו, 4 בדצמבר 2017, בבית התרבות “עלמא”. בקול הקורא של הוגה הרעיון, אמיר אור, בשיתוף עם יקום תרבות, נכתב:

“אנחנו בני הארץ הזאת. איננו בני גָלויות ולא בני דתות, לא בני עדות ולא נאמני מפלגות. בימים אלה, לנוכח השנאה והפרנויה השבות ומרימות את ראשן הפוליטי, לנוכח הגלותיות וההתבדלות של חרדים מזה ומתמזרחים מזה, ולנוכח ההתפוררות הערכית המואצת של החברה בארץ – ברוח אחדות התרבות והמקום, בהמשך לדרכם של טשרניחובסקי ורטוש, אני מפנה קריאה זו אליכם, יוצרי השירה הישראלית: אליך, שמורשת הארץ הזאת לבדה היא מורשתך, ותולדותיה הן תולדות זהותך… להעמיק את שורשינו התרבותיים בארץ הזאת, וללמוד ממורשתה העברית הקדומה, לאחד אותנו כבניה, לרפא את שסעיה, לקרב את הלבבות, וליצור את עתידנו מתוך שותפות החיים והתקווה של הארץ הזאת – השמיעו אתנו את קולכם, קולם של הישראלים, בני הארץ.”
נעניתי לקול הקורא בשמחה, ובאתי להשמיע את קולי, בין יתר הקרואים הנכבדים. הקריאה נפלה על אוזניי ימים אחדים לאחר שהבעתי אי נחת מהמצב החברתי הקיים בארץ בשירי “רחוק מן הברית”, שלא הספיק להיכנס לקובץ השירים “שירת השחרור”, הקיבוץ המאוחד 2017 (שירים חברתיים ברוח זו שובצו בספרי הקודם “בובת האשבול”, הקיבוץ המאוחד 2014).

השיר “רחוק מן הברית” שובץ בין שאר השירים היפים שכבשו את לבי, מי יותר ומי פחות, באנתולוגיה הייחודית המאחדת את השורות: “…דֶּרֶךְ הָאוֹר / מִשְׁתַּבֶּרֶת כְּלוּחוֹת / בִּידֵי הַחוֹתְרִים / רָחוֹק מִן הַבְּרִית. / קוֹל קוֹרֵא / אָדָם לְאָדָם… / קוֹל קוֹרֵעַ / אָדָם מֵאָדָם: / “מִזְרָח” וְ”אַשְׁכְּנָז” / אִישׁ מְחַלֵּל / וְאִישׁ אֱמוּנָה / מֻסְלְמִי וְכוֹפֵר אִסְלָאם /  … / כֻּלָּנוּ בְּנֵי הָעִבְרִי / שֶׁבָּא מֵחָרָן // לוּחוֹת לֵב וַחֲרוֹן / מִשְׁתַּבְּרִים / לִרְסִיסִים / וְאֵין יוֹרֵד מִן הָהָר.

רחלי עם נילי דגן (צילום: פרופ׳ רוני אלוני)

בערב “עורו הישראלים” הוצגו השירים במצגת היפה שערכה נילי דגן, מנהלת האתר הספרותי ״האתר של נילי דגן״, שהנחתה את הערב ברוח לבבית. את קריאת השירים ליווה, בפריטה על גיטרה, המוזיקאי א.ב.דן, שגם ביצע בסגנונונו הייחודי את המנון הערב: “שחקי על החלומות” מאת שאול טשרניחובסקי. אל שירתו הצטרף הקהל הרב שהגיע לאירוע.
הערב נפתח ב”מונולוג אדם חופשי” מאת ג’לאל איובּ, ובביצוע השחקנים לירון לוי ואביב מוטלה, ולאחריהם דברי הפתיחה של אלי אשד, העורך הראשי של האתר הספרותי הוותיק “יקום תרבות”, ויאיר בן חיים, עורך האנתולוגיה.

( בדבריו של אלי אשד צפו כאן )

יגאל, אמיר ומשה בשיח (צילום: פרופ׳ רוני אלוני)

במרכז האירוע נערך דו שיח מרתק בין שני “נצים” בדעותיהם – יגאל בן נון ופרופ’ משה צוקרמן, בהנחייתו של אמיר אור.

( בדיון בין השלושה צפו כאן )
קוראי השירים הנבחרים בערב זה: אמיר אור, יאיר בן חיים, אביחי קמחי, שושנה ויג, חנה טואג, יוסף עוזר, רחלי אברהם־איתן, ג’לאל איוב (בביצוע השחקן אביב מוטלה), שמעון בוזגלו, סיגל בן־יאיר, חמוטל בר־יוסף, אש”א הילה גרין, ארלט מינצר, ענת קון־אמן, ומַרְוַּ’אן מָח’וּל, שהביע בגילוי לב את תחושותיו האישיות כאזרח בארץ הזאת. גם המשוררת פרופ’ חמוטל בן יוסף נשאה דברים מרתקים על המצב השורר בחברה הישראלית. השניים עוררו שיח פורה שנמשך גם לאחר תום האירוע. דומה היה שהנאספים הרבים מתקשים לחתום את הערב ולהיפרד זה מזה. זוהי, כנראה, רק “יריית הפתיחה”, שכן האסופה “עורו הישראלים” והאירוע המרגש, עוררו תחילתו של זרם חדש בספרות הישראלית.

ראו גם:

הספר “עורו הישראלים ” לקנייה

ההזמנה לערב ההשקה של “עורו הישראלים “

אירוע ההשקה ל”עורו הישראלים” מוסרט באדיבות רמי דיין

את הספר “עורו הישראלים” במהדורת ספר אלקטרוני אפשר לרכוש :

בדואל

amnon.stupp@gmail.com

והעותק הדיגיטלי ישלח אליכם, בקובץ pdf.

את הקול הקורא המקורי ראו כאן

הפוסט הקודםאסף ענברי או ברוך שפינוזה? טור דעה מאת עמוס מוקדי
הפוסט הבאפופתודוקס: ההומור השחור החרדי החדש
משוררת, עורכת, וחוקרת ספרות. סיימה בהצטיינות לימודי תואר שני במחלקה לספרות עם ישראל של אוניברסיטת בר-אילן, ובעלת תואר דוקטור מטעם אותה אוניברסיטה. עסקה בחינוך ובהוראה. כיום ממשיכה במחקר הספרות העברית, משוררת-אורחת, מרצה במוסדות חינוך ותרבות, ומנחה סדנאות לכתיבה יוצרת. ייסדה את בית הסופר מודיעין והסביבה, ואת כתב העת לספרות ולאמנות - "שבילים". יו"ר בית הסופר מודיעין, ועורכת כתב העת. פרסמה אחד-עשר ספרים: שני ספרי מחקר, ותשעה ספרי שירה, שזיכו אותה בפרס ראש הממשלה לשנת תשע"ז 2017, פרס שר החינוך לספרי ביכורים, ופרס אדלר; פרס ישראל אפרת אוניברסיטת בר-אילן (על עבודת המסטר 1998 ועל עבודת הדוקטורט 2006); פרס אח"י, 2005. בספטמבר 2016 זכתה במקום שני בתחרות שירה בינלאומית של הקונגרס הבינלאומי למשוררים בפראג. שיריה תורגמו לסינית, לאנגלית, לספרדית, לרוסית, לצרפתית, לערבית, לתורכית, לרומנית, לטאמילית, ולמונגולית, ופורסמו בכתבי עת בינלאומיים.

6 תגובות

  1. חיים יקר, אני שמחה שקראת את הסקירה והתוודעת אל האנתולוגיה ואל ה”אני מאמין” של הוגי הרעיון. אנו מאמינים בכוחה של היצירה והיוצרים להשפיע.

    • מעניין שהשם שהעלית עלה בראשי כשכתבתי את שמותיהם. אסוציאציה מצמררת והפוכה בתכלית מהאידיאולוגיה של “עורו הישראלים”. פעילותם של השניים תביא, אני מקווה לחברה טובה יותר

      • בכתבה ב’הארץ’ השבוע, שסקרה את תוכנית הלימודים לתיכונים, העלתה שבין שאר השיבושים בפרק על רצח רבין, שם הרוצח נכתב ‘יגאל אמיר’…

        • אם כך, יוסי, אצלך האסוציאציה המצמררת היא בעקבות שיבוש שמו של יגאל עמיר בעיתון “הארץ”…

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

8 + 12 =