מאת אלי אשד

לאחרונה ביקרתי בצ’כיה בעיר פראג, עיר מיסטית-פנטסטית הידועה כמובן בקשריה לסיפורי פנטזיה ומדע בדיוני שונים.

Image result for ‫אומברטו אקו בית הקברות של פראג‬‎

במהלך הביקור סיירתי ברובע היהודי של פראג, ובבית הקברות היהודי העתיק המפורסם של העיר, ומצאתי שם את קברות אבות אבותי מלפני חמש מאות שנה. התברר שההם היו אז היסטוריונים של הקהילה היהודית של פראג, בתור הזהב שלה, בימי הרב המפורסם המהר”ל מפראג (וראו על מסע החיפוש ועל התגלית ברשימה ב”יקום תרבות”: מסע לפראג בעקבות פתחיה הסופר).

פגשתי שם סופרים ואינטלקטואלים, כמו המתרגם הישראלי מצ’כית לעברית פאר פרידמן (הנה הריאיון שלי עמו על התרבות הצ’כית: “האיש שלנו בפראג: שיחה עם פאר פרידמן“).

במהלך הביקור סיירתי בעקבות עולם הפנטזיה הצ’כי, זה המגולם במגורי האלכימאים מימי הקיסר רודולף השני שהתעניין עמוקות באלכימיה בכישוף במיסטיקה ובקבלה, וזאת בטירה השולטת על העיר, בעקבות  פרנץ קפקא, שכתב גם סיפורי פנטזיה כמו “מטמורפוזה” – על האיש שקם בבוקר ומגלה שהפך למקק, וסופרים אחרים כמו מקס ברוד וגוסטב מיירינק, מחבר הרומן הפנטסטי הידוע “הגולם”, שהגיבור האמיתי שלו הוא הרובע היהודי בפראג.

בובות, פסלונים, וצעצועים בדמותו של “הגולם” נמצאים בכל פינה בפראג, המקום שבו יצר קרל צ’פק את מושג “הרובוט” האישי המאיים למרוד בכל רגע בבני האדם שיצרו אותו.

אגב סריקה של חנויות הספרים המקומיות בפראג, הופתעתי לגלות שלצ’כיה יש מגזין מדע בדיוני מודפס משלה, ובעצם שניים. אמנם למרבית הצער הם אינם נמצאים ברוב חנויות הספרים שביקרתי בהם, אבל הם קיימים ומוכרים היטב בקהילת המדע הבדיוני התוססת של צ’כיה.

המדע הבדיוני הצ’כי

Image result for golem czech

דמות גולם טיפוסית בעיר פראג

אין זה מפתיע. לעם הצ’כי קשרים עמוקים והדוקים עם עולם המדע הבדיוני והפנטזיה, עוד מהמאה ה-16, ימי התור הזהב של פראג כבירת הקיסרות ההאבסבורגית, כשהעיר שרצה אלכימאים (יש על שמם סמטה – סמטת האלכימאים), שחיפשו דרך לגלות חיי אלמוות, ושיטות ליצירת זהב עבור הקיסר הדחוק תמיד בכסף. בו בזמן, במצפה של העיר פראג, האסטרונומים טיכו ברהה ועוזרו יוהנס קפלר גילו תגליות חשובות ביותר לגבי מערכת השמש (ראו על כך רומן שאותו כתב מקס ברוד, סופר חשוב וידידו הטוב של קפקא, בשם “דרכו של טיכו ברהא אל האלוהים”, מ-1936).

הגולם והרב. ציור צ’כי מסוף המאה ה-19 מאת מיקולש אלש

ראשית הפנטזיה הצ’כית הכתובה היא במאה ה-19, כאשר החל משנות השלושים של המאה החל להיות מופץ סיפור הגולם של העיר פראג, סיפור שנפוץ בשפה הצ’כית עוד משנת 1841. לצדו נפוצו סיפורים פנטסטיים נוספים על הרב המהר”ל מהמאה ה-16, שהוצג כסוג של ממציא-על שהמציא את הקולנוע עוד במאה ה-16 והציג אותו לפני הקיסר. לפחות אחת מהגרסאות הצ’כיות הידועות ביותר של סיפור הגולם מסוף המאה ה-19, של הסופר הצ’כי איראסק, תורגמה גם לעברית בספר “אבא מספר”.

נושא זה תמיד ריתק אותי, גם משום שאחד מאבות אבותיי, הגאון מווילנה, הוא האדם היחיד שידוע שטען שניסה ליצור גולם (על כך ברשימה “הגאון מווילנה והגולם”), בעוד שקרוב משפחה אחר כתב מחקר שהראה שהסיפורים על הגולם והמהר”ל מפראג הם בדיות וזיופים (ראו על כך עוד ברשימה “הגולם ואני“).

במחקריי הראיתי לראשונה שסיפור הגולם מפראג, שעד לשנים האחרונות נחשב ל”סיפור קדום מהמאה ה-18 לכל המאוחר”, אינו קדום כלל, אינו ידוע בדפוס, לפני שנות ה-1830 , שנות השלושים של המאה ה-19, ומן הסתם לא היה קיים ולא ידוע בשום צורה לפני שנות  ה-1820 ,שנות העשרים של המאה ה-19 (את המחקר פורץ הדרך הזה, שמסקנותיו מקובלות כיום ללא עוררין בעולם המחקר, ראו כאן: “מי יצר את הגולם של המהר”ל מפראג”).

Image result for ‫הגולם גוסטב מיירינק‬‎

לא ברור מי ממציא הסיפור, אם כי יש שני אנשים שאני חושד בהם. אחד מהם היה הממציא המקורי של הסיפור בסוף שנות העשרים, או בראשית שנות השלושים, של המאה ה-19.

מי שהמציא את הסיפור הזה, בכל אופן, יצר את הסיפור המפורסם ביותר של העיר פראג, שעמו היא מזוהה עד עצם היום הזה, הרבה  יותר מכל סיפור אחר. הגולם הפך ביצירות מודרניות לסוג של סמל של העיר פראג כולה, ושל הרוח האפלה שבתוכה.

כשהסתובבתי בפראג מצאתי כאמור את דמות הגולם בכל מקום, אך זהו אינו הגולם המפחיד המפלצתי מהסרטים הגרמניים, אלא דמות קומית של גולם ענק ושמן, המבוססת על סרט צ’כי מ-1951. לדעתי הדמות הזאת מסמלת את היחס של הצ’כים למציאות סביבם: היא יכולה להיות מפחידה אבל גם מצחיקה.

ב-1888 הופיע סיפור על אדם שמגיע לירח, “מסעו האמיתי של מר ברוצ’ק אל הירח” (1888) מאת סופר צ’כי ידוע, סווטפולוק צ’ך, שלאחר מכן כתב סיפור על מסע בזמן של גיבורו למאה ה-15.

את הסיפור הראשון, על המסע לירח, תרגם לעברית האיש שלנו בפראג, המתרגם פאר פרידמן, ותמצאו אותו כאן.

Image result for capek robot

רובוט בגרסה הצ’כית של מחזהו של קרל צ’אפק “אר-יו-אר”

אולם, סופר המדע הבדיוני הצ’כי המפורסם ביותר הוא המחזאי והמשורר קרל צ’אפק, שכידוע יצר ביחד עם אחיו  ג’וזף את המילה רובוט עבור המחזה אר-יו-אר מ-1920. זהו מחזה המדע הבדיוני המפורסם של כל הזמנים, המתאר את המרד של האנשים המלאכותיים, הרובוטים, במין האנושי.

Image result for capek robot

המחזה הזה, בתרגומו של שלונסקי, פורסם במלואו בכתב העת “דחק”, ותמצאו אותו כאן: אר יו אר.

עוד ספרי מדע בדיוני של צ’אפק שתורגמו לעברית היו:

“בית חרושת למוחלט”. תרגמה מצ’כית: הלנה שמואלי (ירון גולן, 1998), על המצאה טכנולוגית העלולה להחריב את העולם.
Image result for ‫המלחמה בסלמנדרות‬‎

וספר שתורגם פעמיים: “המלחמה בסלמנדרות” בתרגום אפרים פרויד (זמורה ביתן, 1991), ובתרגום רות בונדי (מחברות לספרות, 2012), המתאר גזע לא אנושי של סלמנדרות היוצא למלחמה במין האנושי ומאיים להשמידו.

המדע הבדיוני המשיך לשגשג בצ’כיה לאחר מלחמת העולם השנייה, עם סופרים כמו ג’וזף נבסבדה. אפילו הרב היהודי של פראג, אפרים קארול סידון, כתב בשם בדוי טרילוגיה של סיפורי פנטזיה, וראו על כך כאן.

מסע בין כוכבים – הגרסה הצ’כית

Image result for ikarie xb b 1991 cover

הצ’כים יצרו גם דוגמאות מצוינות של סרטי מדע בדיוני, מהם סרטי אנימציה ידועים, שהתבססו על יצירות קלאסיות של ז’ול ורן, וחלקם קומדיות פנטסטיות אירוניות, כמו שהצ’כים אוהבים…

Related imageRelated image

אחת הדוגמאות הבולטות ביותר של הקלנוע הצ’כי המדעי בדיוני היה סרט מדע בדיוני מ-1963 בשם “איקריה איקס בי-1, או בשמו לאנגלית “מסע אל קצוות היקום“, שתיאר את מסעה של ספינה אנושית לכוכב אלפא קנטאורי. הסרט התבסס על ספר בשם “האסטרונאוטים” של סופר המדע הבדיוני היהודי פולני סטניסלב לם.

צפו  בקטע מהסרט בשחור לבן כאן

ובעוד קטע כאן

וראו דיון באנגלית בסרט כאן

זה היה אחד הסרטים הראשונים שתיארו את מסעה של ספינת חלל אל מחוץ מערכת השמש, ויש הטוענים שהוא שימש כמקור השראה ל”מסע בין כוכבים”, שכן הוא הוקרן בארה”ב בדיוק כשתסריטאי צעיר ולא ידוע בשם ג’ין רודנברי החל לחשוב על סדרה טלוויזיונית על ספינה שנודדת מעולם לעולם.

הסרט הוקרן גם בארה”ב, בגרסה שונה שבה מסתבר שהספינה באה מעולם אחר אלינו (שלא כמו בגרסה הצ’כית), ושימשה בכך מקור השראה לסרט המקורי בסדרת “כוכב הקופים” שהיה לו סיום דומה.

XB-I

סרט זה שנשאר פופולארי מאוד בצ’כיה שימש כמקור השראה לשמו של מגזין צ’כי, שבו נתקלתי בחנות ספרים צ’כית גדולה, בשם XB-I.

בניגוד למגזין הצ’כי השני, שעוסק יותר בפנטזיה ובסרטים ובמשחקי תפקידים, המגזין הזה מתמקד בסיפורי מדע בדיוני וגם פנטזיה, והוא כיום אחד ממגזיני המדע הבדיוני החשובים ומאריכי החיים ביותר של יבשת אירופה כולה.

לאורך השנים פורסמו ב XB-I  (שנקרא בשנותיו הראשונות IKARIE) מספר רב של סופרים צ’כיים וסלובקיים, לצד סופרים מתורגמים ידועים. יש לו עטיפות צבעוניות מקסימות, תמונות פנים בשחור לבן (כמו ב”פנטזיה 2000″ הישראלי, שלא האריך ימים כמוהו למרבית הצער) ובכל חוברת יש יש כחמישה-שישה סיפורים לצד מאמרים וביקורת.

IKARIE 1993/05

בנובמבר 2010 החליט הבעלים לסגור את המגזין, לא בגלל שלא הצליח מספיק כלכלית – היה למגזין קהל נאמן של חובבי ספרות מדע בדיוני – אלא מכיוון שרצה להתמקד בתחום אחר, מגזינים של “לייף סטייל”. אלא שצוות המגזין העקשן והנחוש התאסף ומצא מממן אחר. אמנם מסיבות הקשורות בחוק לא יכלו להשתמש בשם הישן ולמגזין נמצא שם חדש, אבל הוא נותר אותו מגזין.

ביוני 2013 שוב נראה שהמגזין עומד להיסגר, אבל ברגע האחרון נמצא משקיע חובב מדע בדיוני, שהציל אותו שוב.

כיום “איקס-בי-1” הוא אחד ממגזיני המדע הבדיוני היחידים באירופה (יחד עם מגזין פולני) שמתרגם באופן קבוע סיפורי מדע בדיוני מאנגלית. נכון להיום המגזין הזה קיים ומשגשג מדי חודש בחנויות הצ’כיות בפראג, וייתכן שהוא ממשיך את מורשתם של היוצר האלמוני של סיפור הגולם מפראג ושל קארל צ’אפק.

והנה לפניכם ראיון עם עורך המגזין, מרטין שוסט

שוסט הוא העורך של המגזין המתמקד ביצירות המתורגמות משפות אחרות. בין השאר יצר אנציקלופדיה של סופרי מדע בדיוני אמריקאים ואנגלים בצ’כית, וכן הוא עובד כעורך ספרי מדע בדיוני מתורגמים בכמה הוצאות צ’כיות. הוא ערך כמה אנתולוגיות של סיפורי מדע בדיוני מתורגמים לצ’כית, וזכה לפרסים בצ’כיה על פעילותו ארוכת השנים בעולם המדע הבדיוני, ובהם פרס הסלמנדרה (על שם היצורים מספרו הידוע של קרל צ’אפק) על תרומתו למדע הבדיוני הצ’כי.

אלי: כמה חוברות פרסמתם עד היום במגזין שלכם?

מרטין שוסט לאחר זכייה בפרס

מרטין שוסט: יש לנו 80 גיליונות חודשיים תחת השם הנוכחי XB-1

המגזין החל להתפרסם ב-1990 כגיליון של 64 עמודים, אם כי החל מ-2010 כל גיליון של הוא בן שמונים עמודים.

גם השם של המגזין שונה בדצמבר 2010 מ-IKARIE אחרי 247 גיליונות. באפריל 2015 פרסמנו גיליון חגיגי מספר 300.

כך שפרסמנו עד היום 327 גיליונות מאז 1990, והיד בהחלט נטויה.

אלי: כמה סיפורים מקוריים של כותבים צ’כיים וסלובקיים אתה מעריך פרסמתם עד היום, ב-327 הגליונות האלו?

שוסט: באיקריה בערך 840 סיפורים קצרים. באיקס-בי-1 פרסמנו בשמונים גליונות 272 סיפורים צ’כיים וסלובקיים, ומספר דומה של סיפורים מתורגמים גם כן.

אלי: מהם הנושאים החביבים ביותר על הסופרים המקומיים, הצ’כיים והסלובקיים, במגזין שלכם לאורך השנים?

מרטין: בשנים האחרונות הנושא החביב הוא של גיבורים שהם כמעט בני אלמוות עם הרבה הומור ואירוניה. לפני זה הנושא החביב היה פנטזיה היסטורית על רקע צ’כיה, ההיסטוריה והנופים שלה, היסטוריה המשולבת בעל טבעי. זה נושא שעדיין מאוד פופולארי. אבל אלו הם טרנדים. יש גם קולות בספרות המדע הבדיוני הצ’כית, שהם עצמאיים לחלוטים ולא קשורים לשום טרנד.

12_20161_1a.cdr

אלי: האם אתה מוצא שיש נושאים ספציפיים לספרות הצ’כית שלא תמצא בספרויות מדע בדיוני בלשונות אחרות?

שוסט: קשה לי לומר. נראה לי שיש אצלנו סוג מיוחד של הומור שחור ואירוניה. בוודאי סוג של תפיסה אירונית של העולם – תפיסה  קודרת, אבל עם ניצוצות של תקווה, שבהחלט מושפעת מההיסטוריה המיוחדת של האומה הצ’כית.

אלי: האם יש בספרות הצ’כית עבודות חשובות שהושפעו מהיצירות המפורסמות ביותר של המדע הבדיוני הצ’כי, סיפורי הגולם והרובוטים של צ’אפק?

שוסט: יש שתי סופרות שקיבלו השראה מעבודותיו של ק’רל צ’פק  ,Věc Elina“ by Edita Dufkov Čapkova Strž“ by Radka M. Poslušná, both  – אבל לא יותר מדי חוץ מהן…

אלי: אתה יכול לתת רשימה קצרה של סיפורים מופתיים בצ’יכית שפורסמו במגזין שלכם? כאלו שראוי שיתפרסמו גם בעברית, ב”יקום תרבות” למשל?

שוסט: זאת שאלה קשה.”אויקונקלאסמוס” של האנוס סטיינר למשל.

Ikonoklasmus by Hanuš Seiner

או שאתה יכול לנסות את סיפורו

„Hexagrammaton, שלא הופיע במגזין שלנו אבל הוא אחד מסיפוריו הטובים ביותר ואפשר למצוא אותו באנגלית כאן.

http://strangehorizons.com/fiction/terra-nullius/

או הסיפור האקזוטי

„Za rituály barbarských Fyoranů“ by Slovak author Zuska Stožická

Image result for The SFWA European Hall of Fame:

סיפור שלא הוזכר בידי שוסט אך מן הראוי להזכירו פורסם במבחר סיפורי המדע הבדיונים הטובים ביותר של אירופה והוא נכתב בידי מי שהיה עורך של כתב העת:

The Fourth Day to Eternity by – Ondrej Neff

wpid-wp-1448947097282.jpeg

Ondrej Neff סופר מדע בדיוני צ’כי ועורך של XIB-1

אלי: האם היה בסיפורים שפרסמתם אצלכם עניין בתרבות היהודית או במדינת ישראל?

שוסט: אולי, אבל לא זכור לי סיפור בולט כזה, אף על פי שלארצותינו תמיד היו קשרים הדוקים. אני יודע שאחד מסופרי המדע הבדיוני שלנו ג’אן קובאניק כתב ופרסם ספר דוקומנטרי על ישראל בשם “שלום בישראל”, וכתוצאה הוזמן לבקר בארצך.

אלי: האם תחום המדע הבדיוני והפנטזיה גדל והולך בצ’כיה או נשאר סטאטי?

שוסט: הוא בהחלט גדל, ומוציאים לאור גדולים מוציאים ספרים חשובים. יש לנו מוציאים לאור קטנים שמתמחים בספרים מהז’אנר, ויש לנו שני מגזינים מודפסים בז’אנר, אנחנו והמתחרה שלנו. אנחנו המדינה היחידה שאינה מהגדולות באירופה שאני יודע עליה שיש לה מגזינים מודפסים.

XB1-6-2017-obalka

אלי: מיהם סופרי המדע הבדיוני המתורגמים הפופולאריים ביותר אצל הקהל שלכם?

שוסט: קשה לומר מיהו הפופולארי ביותר. אנחנו מעדיפים גיוון רב ככל האפשר של המחברים. אולי הפופולארי ביותר הוא ג’אסון סנפורד. הוא מתרגם עם מייק רסניק, דניאל אברהם, מיכאל סונויק, ואיאן מקדונלד. סופרים פופולאריים אחרים אצלנו הם טד צ’אנג, קן ליו, וויל מקינטוש.

אלי: ראיתי שפרסמתם סיפור של לביא תדהר, סופר ישראלי. הוא פופולארי אצלכם?

עטיפות של המגזין עם תרגומים של סיפורי הסופר הישראלי לביא תדהר.

שוסט: עד כה פרסמנו שלושה סיפורים שלו, בשנת 2011, בשנת 2012, וכעת את הסיפור שאתה מתייחס אליו. אני מקווה שנפרסם סיפורים נוספים שלו בעתיד. כרגע אני עובד על תרגום לצ’כית של רומן עתידני שלו על תל אביב בעתיד, “התחנה המרכזית”. זהו ספר מרשים מאוד, ואם יזכה להצלחה בצ’כיה יחזק כאן את מעמדו מאוד. אגב, בצ’כית כבר תורגמו ופורסמו שלושה ספרים נוספים שלו.

המהדורה הצ’כית של “תחנה מרכזית” של לביא תדהר, על תל אביב בעתיד הרחוק

אלי: איך אתה רואה את  העתיד של איקס-אי-בי1?

שוסט: כרגע המכירות נראות סולידיות ובתחום הבסדר, אז אני מקווה שנשרוד לשנים הבאות. אבל אתה לעולם אינך יכול לדעת. זה היה יכול להיות נחמד אם היינו מגזין שמשלם לכותביו ברשת כמו CLARKESWORLD, אבל לצערי צ’כיה היא ארץ קטנטנה והקהל הוא שמרני מאוד…

עד כאן מרטין שוסט.

נזכיר שלצ’כיה אין הרבה יותר אוכלוסייה מישראל (11 מליון נפש), אבל בכל זאת היא מצליחה להחזיק מגזין מדע בדיוני חודשי, מה שישראל אינה מצליחה לעשות – ובעצם גם רוב המדינות האחרות בעולם, להוציא ארה”ב, אנגליה ופולין.

ראו עוד על עולם המדע הבדיוני הצ’כי:

אתר המגזין  xb-i

סקירה באנגלית על המגזין ועל המדע הבדיוני בצ’כיה

ריאיון עם שגריר ועורך מדע בדיוני צ’כי

האנציקלופדיה של מדע בדיוני צ’כי וסלובקי

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שלוש × 4 =