"אקמק" – סיפור קלאסי מאת אשר ברש על אודות חייל תורכי בסוף מלחמת העולם הראשונה

אשר ברש. צייר: משה מבורך

הקדמה מאת אלי אשד

"יקום תרבות" קיבל ממכון "גנזים", לשימור כתביהם של סופרים עבריים (שהוקם בידי אשר ברש), בעלי הזכויות על יצירתו של הסופר העברי המפורסם אשר ברש, את הזכויות לפרסומו ברשת בעברית ובתרגומים לשפות שונות. לפיכך נפרסם כמה מסיפוריו הידועים והחשובים ביותר של ברש, שליחם לא נס עד היום – בעברית וגם בתרגומים לאנגלית.

ונתחיל בסיפור המפורסם "אקמק", המוכר לרבים מהלימוד בבית הספר. סיפור שכיום הוא היסטורי, אבל נכתב ממש לאחר ימיה האחרונים של מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל, בדיוק 100 שנה לפני יום פרסום סיפור זה ב"יקום תרבות", בתקופה שבה נאלצו היהודים בארץ להתמודד עם שרידי הצבא התורכי המובס.

"באביב 1917, טילטלני ג'מאל -פחה, בתוך יתר הגולה, אותי ואת בני ביתי מתל אביב הרכה והקטנה למושבה זכרון יעקוב ומשם לחיפה".

(הפתיחה ל"ערביאים", סיפור מאת אשר ברש, תרפ"ט)

הסופר העברי אשר ברש גורש מתל אביב בפקודת המנהיג התורכי ג'מאל פחה, הגיע עם משפחתו לחיפה, שם עבד בבית הספר הריאלי בחיפה והיה עד להתרחשויות ההיסטוריות הגדולות, לימים הגורליים של תבוסת התורכים בחיפה ולכניסת הצבא הבריטי המנצח לעיר – על כל המערבולת שליוותה חילופים אלו, ובראשה גירוש התורכים השליטים לשעבר בארץ ישראל במשך ארבע מאות שנים. ברש צפה בכניסת הצבא הבריטי לחיפה בספטמבר 1918 ובגירוש התורכים, וייתכן מאוד שהסיפור שהוא מספר כאן מבוסס על חוויה אישית שחווה בעצמו.

את האנשים הקטנים שעל רקע האירוע ההיסטורי הגדול תיאר בסיפורו הקלאסי "אקמק", שאותו כתב זמן קצר לאחר האירועים עצמם.

"אקמק" (לחם) פורסם לראשונה ב"הפועל הצעיר", כרך 13 גליון 46-47, עמ' 47-48, ב-19.9.1920.

מיד לאחר מכן פורסם ב"הצפירה", עמ' 23 ב-13.10.1920

הוא פורסם שוב בקובץ הסיפורים של אשר ברש "עלי אדמות", בהוצאת "מצפה", תל אביב, תתרצ"ו, ולעתיד במבחרי סיפורים שונים של הסופר.

הסיפור פורסם שוב באנתולוגיה המפורסמת והמשפיעה, מבחר הספור הארץ-ישראלי: אנתולוגיה של הפרוזה הארצישראלית החדשה בצירוף הערכות ספרותיות, בעריכת ד"ר רפאל פטאי וצבי וולמוט עם מבוא מקיף של ד"ר יוסף קלוזנר (ירושלים, ראובן מס, 1938) שחיזקה את מעמדו כסיפור קלאסי של הספרות הארץ ישראלית.

"אקמק" תורגם ליידיש, נלמד בבתי הספר, והושמע כתסכית רדיו.

גיליון 126 - תמונת השער

לאחרונה אף פורסם "אקמק" בכתב העת ההיסטורי של האוניברסיטה הפתוחה "זמנים", מספר 126 (2014), בגיליון שהוקדש למאה שנה לפריצת מלחמת העולם השנייה, כסיפור מייצג של מלחמת העולם הראשונה.

אז הנה שוב לפניכם "אקמק", הסיפור הקלאסי על החייל התורכי האומלל, השריד העלוב בצבאה של האימפריה שנחרבה בימיה האחרונים של מלחמת העולם הראשונה, לפני מאה שנה בדיוק.

Image result for ‫אקמק ברש‬‎

שבויים תורכיים בידי הצבא הבריטי.1918.


האזינו ל"אקמק" מאת אשר ברש בתסכית רדיו

האזינו לד"ר מרדכי נאור מספר על "אקמק"

האזינו לד"ר דניאל רובינסון מדבר על גירוש היהודים בידי התורכים ועל "אקמק"

"השיעור הראשון שלי ":בלוגר מספר על הוראת הסיפור "אקמק " בכיתה

אשר ברש בוויקיפדיה

אלי אשד על "שיח העתים של אשר ברש"

פרופסור נורית גוברין – להבין את אשר ברש

ד"ר עפרה מצוב -כהן " על "לשוב לאשר ברש"

קראו עוד על "אקמק" במאמרה של  פרופסור נורית גוברין:

"בין גן עדן לגיהנום: תל אביב במלחמת העולם הראשונה" בתוך "כתיבת הארץ: ארצות וערים על מפת הספרות העברית", "כרמל", 1998

דיון על התותחים התורכיים בחיפה

אלי אשד על "הסיבוב הראשון": מנהיגי מלחמת העולם השנייה בזמן מלחמת העולם הראשונה

כתיבת הארץ / נורית גוברין

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך סיפורת היסטורית, פרוזה עם התגים , . קישור קבוע.

2 תגובות על "אקמק" – סיפור קלאסי מאת אשר ברש על אודות חייל תורכי בסוף מלחמת העולם הראשונה

  1. מאת אלי אשד:‏

    "אקמק" של ברש מספר על חייל תורכי .אבל החייל בצבא העותומאני יכול היה להיות גם יהודי ….
    יהודים רבים שירתו בצבאות הלוחמים במלחמת העולם הראשונה, בכל הצדדים הלוחמים, גם במעצמות המרכז, שכללו את גרמניה וטורקיה.

    ידוע על חיילים רבים בצבא הגרמני, גם כאלו שקיבלו ציונים לשבח ועיטורים, אולם מעט ידוע על החיילים היהודים בצבא טורקיה. להלן רשימה על ספר בנושא :
    מורה עברי בצבא התורכי במלחמת העולם הראשונה.
    http://www.yekum.org/2014/10/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%90/

  2. מאת רן יגיל:‏

    אלי היקר, אתה ואנשי "יקום תרבות" – תבורכו על כך שאתם עוסקים באשר ברש, הסופר העברי הכל כך אהוב עליי. "אקמק" הוא אכן סיפור נפלא.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*