מאת חגית בת-אליעזר

לאחרונה הייתי בהשקת ספרו של היוצר הפורה והמוערך מנחם מ. פאלק, אשר נולד ברומניה ועלה לארץ בגיל שלוש-עשרה. מאז הוא כותב בעברית במגוון סוגות: שירים, סיפורים, ספרים לילדים, מסות ומתרגם בין עברית לרומנית בשני הכיוונים. מנחם מ. פאלק מוכר ומוערך כמשורר ומתרגם גם ברומניה, שבה הוא משתתף בפסטיבלים, ומוציא לאור את ספריו. את ספר שיריו החדש “קולות מן החדר האחר“, שיצא לאור בפברואר 2016 בהוצאת “עקד”, תרגם מנחם לרומנית (חלק גדול ממנו), והוא פורסם ברומניה והושק באוגוסט 2016 בביסטריצה – עיר הולדתו.

ההשקה ברומניה
ההשקה ברומניה

בתמונה הזאת מההשקה ברומניה: האיש מימינו של מנחם, בחליפה שחורה, הוא  ד”ר וכומר יואן פינטיה, המו”ל, והאיש משמאלו, בחולצה האדומה, המחזיק ביד את המהדורה העברית (הפוך, כמובן), הוא העורך, ד”ר מיחאי ברבו.

ב-12 באוקטובר 2017 נערכה השקתו של “קולות מן החדר האחר”.

האירוע התרחש בבית הסופר בתל אביב, בהנחייתו של אביחי קמחי ובהשתפותם של צביקה ניר, דורית זילברמן, אביבית לוי קאפח וצדוק עלון, שלכל אחד מהם קשר אישי למנחם ותובנות ייחודיות לגבי ספרו.

הקשר בין אביחי קמחי לבין מנחם מ. פאלק, שניהם ירושלמים, נוצר כשאביחי עבד על ספרו הראשון “ללכת“. מנחם קרא את השירים, יעץ, העיר, תמך בצעדיו הראשונים של אביחי כמשורר וכתב את הדברים על הספר ועל מחברו על הכריכה האחורית. בשנת 2012, לאחר צאת “ללכת” לאור, מנחם פרסם רשימת ביקורת מקיפה על הספר.

בחמש השנים שעברו מאז, אביחי קמחי התפתח כמשורר: הוציא עוד שלושה ספרי שירה וזכה בפרס היצירה. יש סמליות בהנחיית השקת ספרו של משורר ותיק, אפשר לומר – “מורו”. אביחי הציג את מנחם מ. פאלק, תיאר את פועלו הספרותי, ושוחח במהלך ההשקה עם מנחם.

אביחי קמחי משוחח עם מנחם פאלק
אביחי קמחי משוחח עם מנחם פאלק

אביחי דיבר עם פלק על החגיגה לכבודו ברומניה, וכן קיבל מפיו הסבר לאות “מ.” של שמו המלא – כדי למנוע בלבול עם מנחם פאלק אחר בארץ, איש היי-טק במקצועו וצלם כתחביב.

הדובר הראשון היה עורך הדין צביקה ניר – יושב ראש אגודת הסופרים, סופר ומשורר.

נוסף על השכלתו המשפטית, צביקה ניר בעל תואר שני בספרות מאוניברסיטת תל אביב. הוא קורא ספרי שירה בצורה מעמיקה, ומיטיב לראות את המוטיבים המרכזיים שבהם.

צביקה ניר הבחין בנוכחות החזקה של המספר 4 בספר “קולות מן החדר האחר”. זהו מספר טיפולוגי – טעון בהקשרים תרבותיים: ארבע רוחות השמים, ארבע עונות השנה, ארבע פעולות חשבון וכן במסורת היהודית: ארבע אימהות, ארבעת המינים של חג הסוכות, ארבע כוסות, ארבע קושיות של חג הפסח. צביקה ניר הביא ציטוטים אחדים מהספר, שבהם מככב המספר 4: “אוּלַי מִדְבָּר אַחֵר, רוֹעִים אַרְבָּעָה

חָצוּ אוֹתוֹ וּלְעִתִּים עָצְרוּ” … “נִדְמֶה שֶׁהָיוּ שָׁם אַרְבָּעָה זוּגוֹת” (עמ’ 13);  “וְאַרְבָּעָה יוֹעֲצִים בְּנֵי עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים” (עמ’ 15);”אוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹת אֲרֻכּוֹת אֶל הָאַרְבָּעָה הַמִּשְׁתַּקְּפִים” (עמ’ 16); “אַרְבָּעָה דְּבָרִים אֶרְצֶה:” (עמ’ 17); “אַרְבָּעָה לְיַד שֻׁלְחָן” (עמ’ 23); “אַרְבַּע הָיוּ אַהֲבוֹתַי:” (עמ’ 31); “עִם הַזְּמַן לְאַרְבַּעַת הַכִּוּוּנִים” (עמ’ 82); וגם מופעים של רבע, הנגזר מארבע: “רֶבַע קִילוֹ שֶׁל תִּקְוָה” (עמ’ 42); “רֶבַע כַּדּוּר כָּחֹל” (עמ’ 50). מנחם אמר שהשימוש החוזר במספר ארבע היה מכוון והיווה גורם המלכד את שירי הספר, אבל מדבריו של צביקה ניר הוא למד עד כמה רב מספר המופעים של “ארבע” ו”רבע” בשירי הספר.

צביקה ניר התייחס לזקנה, שהיא אחד מנושאי הספר “קָשָׁה הִיא הַזִּקְנָה וְאַכְזָרִית” (עמ’ 70), והמליץ למנחם פאלק לכתוב פחות עליה ויותר על הצד הבהיר של החיים.

דורית זילברמן
דורית זילברמן

לעומת זאת דורית זילברמן, עו”ד וסופרת, שעלתה על דוכן הדוברים אחרי צביקה ניר, עודדה את מנחם לכתוב על כל נושא, גם על הזקנה, כי האדם המודרני מתמודד עם מצבי חייו השונים באמצעות הכתיבה, רעיון אותו הגתה במאמר האקדמי על אודות אינטליגנציה נארטיבית. האדם המודרני מתאפיין גם בזהות רבת פנים. שני שירים בספר מטפלים בפסיכולוגיה של זהויות. השיר “מסכות” הנמצא ב”אפילוג”, מציע מגוון אפשרויות לבחירה, וחותם את הספר באווירה תיאטרלית:

גיבור השיר “נורמטיבי” מנהל אורח חיים “מומלץ”, אך גם הוא שחקן, המגלם דמות של “האדם הנורמטיבי”:

אביבית לוי-קאפח
אביבית לוי-קאפח

אביבית לוי-קאפח, פרופ’ למדעי המחשב ומשוררת – מכירה היטב את שירתו של מנחם פאלק, שעליה כתבה מאמר מעמיק  כהקדמה לספר בשם “סתיו פרום וחושפני”.

Image result for ‫מנחם פאלק "סתיו פרום וחושפני"‬‎

היא מזהה את הביטוי הזה כלקוח מהשיר “טירה של בוץ”, האפילוג של ספר השירים “רוכסנים של סתיו” משנת 2006.

Image result for ‫מנחם פאלק " רוכסנים של סתיו"‬‎

גם בספר הנוכחי אביבית מזהה את המאפיינים הבולטים, המסומנים בידי שלוש המילים המשמעותיות. סתיו – הולך ומתקדר מספר לספר ומסתכם בשיר בעל השם המפורש “זקנה”:

Image result for ‫מנחם פאלק  זקנה‬‎

פרום – המציאות נפרמת, מעוררת צחוק של ליצן עצוב:

חושפני – דיבורו השירי ישיר, אינו חושש להצטייר כאנטי-גיבור, כאדם “מטה-נורמטיבי”. גם “קולות מן החדר האחר” מסתיים בשיר אפילוג, המגיש התבוננות עצמית מסכמת של המשורר. “מסכות”, אותו קראה דורית זילברמן מגדיש את הפן התיאטרלי-הומוריסטי של הספר.

בנוסף למאפיינים המוכרים של שירתו של מנחם, אביבית לוי קאפח רואה התפתחות בשפתו השירית. הביטוי “קַמְתִּי מִן הַלַּיְלָה / אֶל הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל” (ע’ 11) הוא מטאפורי, שנזקק לפרשנות אסוציאטיבית של הקורא. יש כאן מהלך פואטי של שימוש בדרמה עם עמימות, שמעבירה את הדימוי למגרש של הקורא – מהלך חדש בסגנונו החשוף והישיר של מנחם.

לשיריו של מנחם מ. פאלק גם פן פילוסופי, שעליו דיבר בהרחבה צדוק עלון – משורר, סופר וד”ר לפילוסופיה.

צדוק עלון
צדוק עלון

בשירי “קולות מן החדר האחר” ניכר העיסוק בפיזי, בממשי, ביומיומי, אבל יש תחושה שריבוי העיסוק הזה מדגיש דווקא את מציאותו של המטאפיזי, כבא לומר: הפיזי לא היה מוצא את מקומו ללא המטאפיזי. צדוק עלון קרא שורות אחדות להמחשת דבריו: “גָּם לַבּוֹגְרִים מֻתָּר/ לְהַגְשִׁים אֶת מַה שֶׁקָּרְאוּ פַּעַם/ אוֹ רָאוּ/בְּחַיֵּיהֶם./ כִּי מִי יֵדַע/מַה קוֹרֶה אֲחַרֵי יוֹם הַדִין/ אוֹ בַּגִּלְגּוּל הַבָּא“. (עמ’ 39). האופטימיות מצויה בצורה מדודה בשיריו, והיא מלווה בתוגה ובהשלמה: “בְּחִיּוּךְ בִּלְתִּי נִרְאֶה / לִוָּה אוֹתִי / מַלְאָךְ נֶאֱמָן / כְּבָר יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים שָׁנָה / יוֹדֵעַ שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה / עֵת פְּרִידָה / וְלֹא יַגִּיעַ אוּלַי לְעוֹלָם.” (עמ’ 160).

צדוק עלון התייחס לשיר-הפרולוג  צִפּוֹר ואמר שזהו פרולוג יפה, המבטא את תמצית המסע הארוך. הציפור לעולם לא תפצח את חידת כלוב הזהב שבו היא מצויה, לעתים נדמה כי היא שכחה לעוף, אבל הנשמה של הציפור מנסה לפלס לה דרך ללבם של המלאכים. השיר מסתיים בנימה אופטימית-מפוכחת-חולמנית ייחודית: “הִנֵּה הִיא הִתְבָּרְכָה בְּצֶבַע / וּבְקוֹל / שֶׁלָּנוּ אֵין, / בַּנְּשָׁמָה – / יֵשׁ לָהּ הַכֹּל / בִּכְלוּב זָהָב וּמִתַּחַת לַכְּנָפַיִם / שֶׁשָּׁכְחוּ לָעוּף.” (עמ’ 8). בסיום דבריו, צדוק איחל למנחם להמשיך להיות משורר פורה, וציטט מתוך הספר: “מְשׁוֹרֵר שֶׁמַּעֲמִיד אֶת חֶזְיוֹנוֹתָיו / מִדֵּי פַּעַם / בְּנִסָּיוֹן” (עמ’ 62).

מוטי סנדק – שחקן ובמאי, שיזם וערך את הוצאתו לאור של הספר “עיר של חלום” – מחזות אלזה לסקר-שילר, קרא שירים מהספר:

ושיר ללא שם מעמוד 17

השיר סקרן אותי – הוא כולל את הנושאים המרכזיים של הספר – המספר ארבע, הניגוד בין האביב לסתיו, ההתייחסות לעצם הכתיבה והדמות התיאטרלית של השומר בשער. השיר ללא שם, וזאת משום שהוא חלק מפואמה “רועה הטון“, אשר מרכיבה את הפרק הראשון של הספר, כשפרקי הספר נקראים באופן מקורי-תיאטרלי “מצגים”:

אחרי ההשקה קראתי את הפואמה בעיון ובהתפעמות. יש בה דמיון רב, שפה שירית ייחודית, יסודות אפוקליפטיים, והיא ראויה להתייחסות מעמיקה.

Image result for ‫מנחם פאלק‬‎

ראו עוד על מנחם פאלק:

דף הפייסבוק של מנחם פאלק

מנחם פאלק בלקסיקון הסופרים

מנחם פאלק בויקיפדיה

שירת מנחם מ.פאלק באתר של נילי דגן

אביב עקרוני במבט פנוראמי על יצירת מנחם פאלק

חדוה בכרך סוקרת את יצירתו של מנחם מ.פאלק

מסע נוסף למוזות: מאמרים מאת מנחם פאלק

עוד מאמרים של מנחם מ.פאלק בנושאי ספרות

דרקולה: המרקם לגלימתו – מאמר מאת מנחם פאלק

מנחם פאלק
מנחם פאלק

2 תגובות

  1. “ליצן בסמטאות הלב”; “והבשר הוליד נשמה”. תודה לך, חגית, על הרשימה הממצה ועל השירים הרבים שציטטת. מעמיקים ומעוררי רגש ומחשבה. תודה גם למשורר ותודה ליקום תרבות.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

חמש × 4 =