אלי אשד יצא בעקבות שורשי משפחתו במאה ה-16 בפראג ואחרי קבריהם בבית הקברות היהודי המפורסם בעיר זאת, שוחח עם שלושה חוקרים בשתי ארצות אשר בשתי יבשות שונות, וגילה תגליות מעניינות ביותר באשר לאבות משפחתו. התברר כי הם היו ההיסטוריונים של קהילת פראג בימי הרב המפורסם המהר”ל, ויצרו כרוניקה שאין ערוך לחשיבותה לגבי תולדות הקהילה היהודית בפראג.

Image result for ‫משה רבקש‬‎

קטע מההקדמה לספרו של הרב משה רבק”ש, אבי אבותיו של הגאון מוילנה, המספר על אבותיו בעיר פראג, שממנה הגיע לווילנה

מאת אלי אשד

לאחרונה יצאתי לביקור שורשים בפראג בעקבות אבי אבותיי מלפני 500 שנה, פתחיה הסופר. לכאורה, דבר לא היה ידוע עליו דבר מלבד שמו (והעובדה שהוא אבי אבות אבותי דרך הגאון מווילנה), העובדה שנפטר ב-22 בינואר 1599, כפי שמצויין על קברו, והעובדה שהיה סופר הקהילה של פראג בתור הזהב שלה בימי המהר”ל מפראג.

וזה הכל.

ברם, חקירה מפורטת באמצעות שלושה חוקרים בשתי יבשות שונות גילתה שלאמיתו של דבר פתחיה הסופר היה דמות חשובה ביותר כהיסטוריון של הקהילה בפראג בסוף המאה ה-16, וכן כתב כרוניקה על תולדותיה.

פתחיה בן יוסף ובנו

Image result for ‫החבר יוסף‬‎

תמונה של החבר יוסף?

התברר כי שם המשפחה המקורי של אבות הגר”א מהעיר פראג היה כשם מקצועם – “סופר”. שם המשפחה הזה מוצא חן בעיני ביותר, ועלה על דעתי להחזיר אותו לשימוש.

אביו  של פתחיה, החבר יוסף, הוא דמות מסתורית שכל שידוע עליו הוא שהוגלה מווינה או מבודפשט לפראג. על מה ולמה? זה לא ברור. לפי שמועה שבעל פה שהשתמרה במשפחה הוא עמד בראש ארגון חשאי בשם “בני ציון”.

נראה שבסוף חייו חזר לבודפשט ומצא את מותו בצורה אלימה – אולי בידי נציגי השלטון – וככל הנראה נקבר שם. קברו בכל אופן אינו נמצא בבית הקברות היהודי העתיק בפראג.

אבל מעבר לכך, מה ידוע לנו על פתחיה בן יוסף ובנו?

מקור המידע העיקרי בעניין הם מאמריו וספריו של הגנאלוג בנימין ריבלין, שהתבסס על חומר של אביו אליעזר ריבלין, שכתב בנושא בספריו  על רבי משה רבקש ורבי משה קרעמר בספר הגר”א.

אבל אלו התגלו בחקירה יסודית כרצופים שגיאות.

כך למשל כותב ריבלין:

מהר”ר פתחיה סופר דק”ק פראג”שמו מופיע בהסכמה שבה  כתוב “הגאון ר’ פתחיה בן החבר ר’ יוסף אב”ד דק”ק ורימייזא הסכים בשנת  שפ”ו, יחד עם הגאונים רבי שמעון וולף אופנהיים ורבי שמעון מערכי, על ספר מכלול יופי – על מגילת קוהלת על דרך הקבלה – מאת הגאון מו”ה אליהו אשכנזי, במו”ה משה לואנ”ץ ז”ל.

לא נכון. הפתחיה שמוזכר כאן אב בית הדין של העיר ורימייזא  התברר אינו קשור לפתחיה מפראג.

בספרו “הרב משה רבק”ש זצ”ל מחבר באר הגולה” (תשל”א ) הוא מביא שתי כתובות שונות על מצבת פתחיה. הראשונה, זו החקוקה על מצבת פתחיה, שהבאתי כאן לפי “ספרי מצבות היהודים שבפראג”.

המצבה של פתחיה הסופר בבית הקברות בפראג
תעתיק בכתב יד של הכתובת על המצבה של פתחיה ועל המצבה של בנו צבי הירש, הנמצא במשרדי הנהלת הרובע היהודי בפראג

ויגווע האלוף כ”ה פתחיה הסופר

ביום ו’ כ”ה שבט שנ”ט לפ”ק

עד הגל הזה והמצבה ביננו

שעלה מות בחלונינו לקח עטרת מראשנו

איה שוקל וסופר הנותן אמרי שפר

יותר מלמ”ד שנים היה סת”ם ונאמן הקהלה

למדן וחזן  לשם ולתהלה

תפילתו בכוונה ידיו אמונה

מיתתו כפרה לעדת מי מנה

תנצב”ה

ריבלין מוסיף, שידוע לו נוסח אחר של הכתובת על  מצבתו של רבי פתחיה:

פה נטמן

איש ישר ונאמן

רבנו פתחיה בן

החבר רבי יוסף

מאור הגולה האלוף הגאון

הגדול בתוספת ובקבלה

מוכתר בשבע חכמת המאיר

והזהיר ראש….

נ בשביעי של פסח שצז”ל

הודות לחוקר ד”ר דניאל פוליקוביץ’, התברר שלמצבה הזאת אין קשר לפתחיה הסופר מפראג. זוהי מצבה ממקום אחר – העיירה מיקולוב שבדרום מורביה מהמאה ה-17, שהיא אכן מדהימה בצירוף המקרים שלה.  הרי כמה אנשים עם השם יוצא הדופן מאין כמוהו  “פתחיה בן החבר יוסף” כבר יכולים להיות?

הייתי אומר שהסיכוי קרוב מאוד לאפס. אבל הנה התברר שהיו שניים כאלו באירופה, בהבדל של כמה עשרות שנים בלבד. יש להניח שריבלין נתקל במצבה השנייה במקרה, ולא יכול היה שלא לשים לב לדמיון המוזר בין השמות.

אבל פתחיה הסופר מפראג בן החבר יוסף היה רק אחד.

הצאצאים

אלי אשד ודינה מרקון ליד קברי פתחיה הסופר ובנו נפתלי הירש הסופר. צילם: דניאל פוליקוביץ’

“סופר” זה לא רק מקצוע, אלא גם שם משפחה שאמנם נקרא על פי המקצוע אבל השתמר לפחות עד הנכד. ישנה השערה כי יש בן נוסף ובת אחת, מה שאינו מונע שהיו צאצאים נוספים ואולי רבים, אבל עליהם לא ידוע לנו דבר.

הבן האחד החשוב מבחינתנו הוא ר”ר נפתלי הירש סופר רק”ק פראג. הוא שהה כמה שנים בעיר לבוב באוקראינה.  מסופר לנו עליו שהוא “יצק מים ושימש לפני הרב הגאון מוהר”ר רבי יהושע ולק” (פלק כ”ץ). בן הרב אלכסנדר הכהן, מחבר הספר “מאירת עיניים” ו”דרישה ופרישה” בקהילת לבוב בשנים שנ”ו ושנ”ז, ואז כתב כמה עניינים על הרב הגאון הנ”ל. שם אשתו היה רבקה טלצה, מגזע הגאון רבי שאול וואהל, שיחוסה מגיע עד לרש”י ודרכו עד למשפחת קלונימוס עד המאה השמינית לספירה.

הוא נפטר כ”סופר רך בשנים –ספרא בן ספרא” באלול שס”א 1501 בפראג. מצאתי את קברו ליד קבר אביו.

תמונה ישנה של המצבה של נפתלי הירש, הסופר בן פתחיה הסופר

הנה נוסח הכתובת על קברו של נפתלי הירש  ליד קברו של אביו פתחיה:

נפתלי הירש בן האלוף פתחיה הסופר ביום גק’ כח ‘ באלול שס”א לפ”ג,

איה נפתלי איה סופר הנותן אימרי שפר,

רך בשנים אב בחכמה, חפץ בחוכמה תמימה,

ארי בחבורה ספרה בן ספרה,

פה נצמדו בחייהם ובמותם לא נפרדו,

מיתתו כפרה על עדתו.

אך משום מה רק מעט נשמר היום מהכתובת על הקבר, בניגוד לכתובת על קבר אביו, העתיק יותר. אולי החומר שהשתמשו בו למצבה היה עמיד פחות?

האם היו לפתחיה ילדים נוספים מלבד נפתלי הירש? הגינאלוג אליעזר ריבלין סבר שכן. הוא טען שהיה בן שני של הסופר פתחיה יששכר, גם הוא סופר, מחבר ספר “אמרי בינה” (על הזהר), “יש שכר” (דינים מן הזוהר) ופתח-חיה, אולי על שם אביו המנוח. ככל הנראה הוא אחד הראשונים בעולם היהדות האשכנזית שכתב על ספר הזוהר, שהתחבר כידוע במאה ה-13.

לפי ריבלין הייתה לפתחיה גם בת שאיננו יודעים את שמה. כול שידוע עליה שהייתה אשת  דוד בן החבר רבי יעקב “יודע מלאכת חרש וחושב”, שנפטר בפראג באלול שס”ד (1604).

עד כאן ילדיו של פתחיה. וכעת לנכדו המפורסם, בנו של נפתלי הירש. זהו משה רבקש (על שם אמו רבקה, וכך אנו יודעים את שמה העברי). הוא נולד כנראה או בפראג או בלבוב, שבה שהה אביו כמה שנים, ונולד בין השנים שנ”א –שס”א   (1591-1601)

משה רבקש חי בפראג כמה שנים עד שהתחתן.  לא ידוע בדיוק עם מי אבל אולי הייתה זאת  בתו של הרב  מנחם “מאניש”  חיות ( 1560-1635) , בנו של הרב יצחק חיות שהיה רבה של פראג ,  והאחיין של אישתו הראשונה של המהר”ל מפראג   שהפך   לרב קהילת וילנה , קהילה שלא הייתה אז ידועה בעולם היהודי.

יש להניח שמשה רבקש עזב את פראג העשירה והמפוארת עבור וילנה הנידחת והמרוחקת, רק משום שכנראה הוצע לו שידוך טוב עם בתו של אדם עשיר וידוע מאוד הן בפראג והן בוילנה כפי שהיה מנחם מאניש חיות.

מתי בדיוק משה רבקש עזב את פראג?  עד כה היה מקובל לחשוב שזה קרה בסביבות שנת שע”ו 1606, שכן הוא מציין בספרו הידוע “באר הגולה” אירוע שהתרחש בשנת שע”ו בווילנה, שלו היה עד.

לאור הכרוניקה שהתגלתה, שחלקים ממנה כנראה כתב – ובה תיאור האירועים בפראג עד לשנת 1611 –  יש להניח שזאת הייתה השנה שבה עזב את פראג עבור וילנה.בכל אופן ידוע לנו שבשנת 1615 הוא היה בוודאות תושב וילנה.

בווילנה זכה משה רבקש גם לתורה וגם לגדולה, והפך לאחד מגדולי חכמי וילנה, אדם עשיר בעל בית גדול ומלא בספרים. זאת, עד שנאלץ לברוח מווילנה לאמסטרדם בהולנד, כתוצאה מפלישת הקוזאקים. שם כתב ספר  תורני ידוע בשם “באר הגולה”, שבו תיאר בהקדמה את השושלת המשפחתית שלו מפראג.

הכרוניקה של פתחיה הסופר ומשפחתו


המהדורה העברית של כרוניקת פראג מ-1985


בעת הביקור בפראג התברר לי שישנה סבירות גבוהה שפתחיה הסופר היה גם סופר במשמעות שלנו היום, וכתב ספר כרוניקה על תולדות יהודי פראג, שפורסם בשנים האחרונות בעברית, באנגלית ובצ’כית.

הכרוניקה הזאת, שהייתה קיימת רק ככתב יד יחיד במינו, פורסמה בדפוס לראשונה ב-1985 בשם כרוניקה עברית מפראג: מראשית המאה הי”ז, בהוצאת מרכז בן-ציון דינור, האוניברסיטה העברית, ירושלים. היא נחשבת למסמך מרכזי בחשיבותו לגבי תולדות קהילת יהודי פראג, אבל המגלה והמהדיר שלה, חוקר ידוע בישראל של יהדות אירופה, לא ידע מי היה הכותב.

להלן שיחה עם דוקטור אברהם דוד, מומחה להיסטוריה של עם ישראל בימי הביניים ובראשית העת החדשה ומגלה ועורך הכרוניקה

אלי: איך גילית את הכרוניקה?

ד”ר דוד: ישבתי שעות רבות בספריית בית המדרש לרבנים בניו יורק ב-1978 במשך כמה שבועות, ועברתי באופן שיטתי ויסודי אחרי הקטלוגים והרשימות של כתבי היד שנוגעים בתקופה שבה אני עוסק. מדובר אגב באלפי כתבי יד. אני לא מתחייב שעברתי על כולם, אבל  בהחלט עברתי על רבים. לפתע צדו עיניי את הכרוניקה הזאת, שהייתה בלתי ידועה לחלוטין עד אז, ומיד באינטואיציה קלטתי שמדובר במסמך חשוב ביותר – למעשה תגלית מדהימה. אף חוקר לא ידע עד אז על קיומה של הכרוניקה.

האמת היא שלא עסקתי בחקר התקופה והמקום הזה – פראג במאה ה-16 – אבל התגלית עוררה בי עניין במקום ובזמן, וזה היה הצעד הראשון בפענוח הכרוניקה ופירושה. היא יצאה לאור בעברית בהוצאת מרכז בן ציון דינור ב-1984.

Image result for ‫המהר"ל מפראג‬‎

פסל הרב המהר”ל מפראג ליד בית העירייה בפראג. המהר”ל היה כלוא בבית הסוהר כמה חודשים, כפי שהתברר מכרוניקה עתיקה מפראג

אלי: במה חשיבותה ויחודיותה?

ד”ר דוד: חשיבותה רבה ביותר. לפני גילוי הכרוניקה ידענו מעט מאוד על חיי היהודים בפראג בתקופה הזאת במאה ה-16, והכרוניקה בנוייה בצורה כרונולוגית, אירוע אחרי אירוע לפי  סדר הזמנים. האירוע הראשון המתואר הוא מ-1389, בזמן רדיפת יהודים גדולה בפראג. הכרוניקה מתארת למשל אירוע לא ידוע כלל מחיי המהר”ל מפראג שהתרחש ב-1602, כאשר נאסר לזמן מה בכלא כתוצאה ממאבקים פנימיים חמורים בקהילה. יש להניח שכאן הכותב התבסס על ידע אישי. מן הסתם הוא היה קרוב לאירועים כבכיר בקהילה.

האירוע האחרון המתואר בכרוניקה התרחש לאחר 1611, ועליו אין לנו כמעט ידיעות ממקורות אחרים, אלא רק ממקורות גרמנים זרים על מלחמת אזרחים בפראג בשנת 1611, מלחמה עקובה דם שהיהודים כנראה לא נפגעו בה משום שהקיסר שישב באותו הזמן, רודולף השני, הגן על היהודים ואפשר להם אף להחזיק בכלי הנשק. אני משלים כעת מאמר על מלחמת אזרחים זאת ומשתמש בכרוניקה כמקור ראשון. האירועים האחרונים המתוארים בכרוניקה מתוארים ללא כל ספק בידי עד ראייה.

אלי: האם הכרוניקה היא המקור הראשי שלנו כיום עבור תולדות יהודי פראג בתקופה הנידונה?

ד”ר דוד: יש גם מקורות מועטים אחרים בעברית, אבל היא נותנת לנו מידע מפורט שלא היה ידוע בעבר ועל אירועים שלא היו עליהם הרבה פרטים או שלא ידענו עליהם בכלל, כמו פרשת מאסרו של המהר”ל מפראג. ואני יכול לקבוע שמחבר הכרוניקה מדייק בעובדות ובתאריכים, שאת חלקם הכיר כנראה ממקור ראשון מידע אישי. זאת, בניגוד למקורות אחרים מהתקופה, שעל ידי השוואה אפשר להראות שאינם מדייקים.

אלי: מהן מקורות המידע של המחבר?

ד”ר דוד: אני מעריך שהמקור העיקרי שלו היה ידע אישי. הוא היה מן הסתם קרוב לאירועים ומעורב בהם. חוץ מזה הוא מזכיר את פנקס הקהילה, שברור שהייתה לו גישה רצופה אליו. פנקס זה לא קיים יותר, והיה מן הסתם מקור מידע חשוב אחר.

אלי: מי כתב את פנקס הקהילה?

ד”ר דוד: סופר הקהילה כתב את פנקסי הקהילה.

נציין שסופר הקהילה בתקופה זאת – עד 1598 – היה פתחיה בן יוסף, הסופר. כמה שנים לאחר מותו היה נפתלי צבי הרש בנו סופר הקהילה, עד שנפטר גם הוא והוחלף בידי בידי בנו, נכדו של פתחיה, משה רכקש.

אלי: כמה כותבים היו לכרוניקה?

ד”ר דוד: אני מעריך שהיו לפחות שני אנשים או שלושה שכתבו את החלקים העיקריים בכרוניקה. כתב היד משתנה במקומות שונים, וייתכן בהחלט שכל אחד מהם המשיך וכתב את סדר האירועים מהמקום שבו קודמו הפסיק לכתוב, אולי בגלל פטירה. כתב היד השני מתחיל להופיע כאשר הראשון נפסק בתיאור אירועי שנת 1598. ייתכן כאמור שהיה גם כותב שלישי, שממשיך עד לשנת 1611, ואז תיאורו את האירועים בפראג  נפסק בפתאומיות.

והיה גם כותב רביעי שכתב שנים רבות לאחר כותבי הכרוניקה המקוריים. הוא מן הסתם היה בעל כתב היד, ובסוף המאה ה-17 או בראשית המאה ה-18 הוא הוסיף לכרוניקה המקורית כמה תיאורים על אירועים שהתרחשו בין השנים 1631-1693, במטרה לעדכן את הכרוניקה לזמנו.

אלי: מה אתה מסיק על הכותב או הכותבים?

ד”ר דוד: שהיה (או היו) אדם רציני ביותר ומדויק ביותר, ושילב כנראה בכרוניקה פרטים שמצא  במקורות טובים, יהודיים ולא יהודיים, מה שמראה על ידע נרחב בהיסטוריה ובפוליטיקה של תקופתו ועל קריאה נרחבת . הכותבים  התמצאו לא רק  בנעשה בבוהמיה, אלא בכל מה שהתרחש במה שהיה  מכונה אז “הקיסרות הרומית הקדושה”, זאת שוולטר אמר עליה שלא הייתה קיסרות ולא הייתה רומית ולא הייתה קדושה, ובעצם הייתה הקיסרות הגרמנית.

הוא כתב הכול בצורה לאקונית ומקוצרת מאוד בכמה משפטים קצרים ובשפה כמו עממית, מה שמעיד שהכותב, או לפחות אחד מהכותבים, לא היה רב מלומד מומחה בעברית תלמודית, כמו שהיה נניח המהר”ל, שאותו מן הסתם הכיר היטב. השימוש שלו בעברית מלווה בשימוש במילים גרמניות בנות הזמן, וזהו שימוש של אדם שלא למד כל חייו את המקורות העבריים הקדומים.

אלי: האם הכרוניקה תורגמה לעוד שפות?

ד”ר דוד: בהחלט, חשיבותה מוכרת כעת היטב במחקר התקופה. הכרוניקה  תורגמה גם לאנגלית ב-1993 וגם לצ’כית ב-2013. ההיסטוריון של המוזיאון היהודי בפראג, ד”ר אלכסנדר פוטיק, פרסם מאמר ביקורת על הספר, שבו הוא קבע שאנחנו יודעים את שם המחבר ומדובר בשני מחברים – פתחיה בן יוסף, סופר הקהילה שנפטר ב-1599, והסופר שבא אחריו והמשיך את הכרוניקה כמה שנים אחריו לפני שהפסיק.

אני לא מתיימר להרחיק ללכת עד כדי כך בפרטים. אני לא יודע מי כתב את הכרוניקה. אני לא כזה מומחה לתולדות הקהילה היהודית בפראג, אבל אין ספק שבתחום הזה הד”ר פוטיק הוא אחד המומחים הגדולים ביותר, אם לא הגדול מכולם.


[

המהדורה הצ’כית של הכרוניקה

את הטקסט של הכרוניקה באנגלית אפשר לקרוא ברשת כאן.

שיחה עם ד”ר אלכסנדר פוטיק

לפני הביקור בפראג שוחחתי עם החוקר ד”ר  אלכסנדר פוטיק, ההיסטוריון של המוזיאון היהודי בפראג, אשר כתב את הטקסטים שבתערוכה הקבועה שבו.

המדריך לתערוכה של המוזיאון היהודי בעיר פראג . נכתב בידי ד”ר אלכסנדר פוטיק

סיפור חייו של הד”ר פוטיק הוא מעניין במיוחד. הוא  נוצרי שהתגייר, המשמש כיום כמנהיג אחד מבתי הכנסת בפראג, ונחשב כאמור לאחד מגדולי המומחים בעולם לתולדות ולתרבות הקהילה היהודית בפראג.

מהשיחה התברר שד”ר פוטיק משוכנע שהמחבר של הכרוניקה האנונימית הוא סופר הקהילה היהודית של התקופה (ימי המהר”ל מפראג, המפורסם כיוצר הגולם), פתחיה – שאולי היה תלמידו של המהר”ל. לפי מה שכתוב על קברו, שירת את הקהילה כסופר  מעל ל-35 שנה, תקופה ארוכה מאוד. במהלך תקופה זאת, מעריך פוטיק, כתב פתחיה את הכרוניקה, בערך עד לשנה שבה נפטר – 1598.

Image result for alexander putik

ד”ר אלכסנדר פוטיק בבית הקברות העתיק בפראג

ד”ר פוטיק מעריך שהעניין שיש בכרוניקה בבודפשט שמוזכרת בה כמה וכמה פעמים נעוצה בעובדה שאביו של פתחיה החבר יוסף מגיע משם.

הוא ציין בפניי שרוב כותבי הכרוניקות של התקופה, יהודים ונוצרים, היו סופרי העיר, ורק הגיוני שכך היה גם במקרה הזה, שבו נראה שכותב או כותבי הכרוניקה היו מעורבים באירועים שתיארו, וכי הכירו את הדמויות הפועלות.

אלכסנדר פוטיק מעריך שהכרוניקה הושלמה בידי יורשו של פתחיה, כסופר הקהילה אברהם יוסף יקותיאל קפמן, הידוע כקפמן סופר. הוא נפטר ב-19 ביוני 1624, וידוע בהקדמה החיובית שכתב לכרוניקה של ידידו דוד גנז מאותה התקופה.

הדבר מסביר לכאורה כיצד הכרוניקה מתארת אירועים שהתקיימו לאחר פטירת פתחיה ב-1599 – מישהו אחר המשיך את כתיבת הטקסט שעליו עבד פתחיה.

ד”ר פוטיק  ציין שעל קברי שניהם מופיע התיאור “ספרה רבה” – “סופר עליון” – לתיאור חשיבותם הרבה כסופרים. זהו תואר שהיה שייך לדרגות הבכירות של הקהילה, ושניהם היו בגדר מזכירי הקהילה.

אני מציע תיקון לתזה של פוטיק. לדעתי היה זה בנו של פתחיה נפתלי צבי “ספרא בן ספרא”, שהמשיך לכתוב את הכרוניקה שרק הגיוני שידע עליה מפי אביו. אבל הוא נפטר לאחר שנתיים, כך שכתיבתו בכרוניקה הייתה קצרת ימים.

Image result for ‫משה רבקש  באר הגולה‬‎

מי המשיך את הכרוניקה עד 1611?

זה יכול היה להיות קפמן, אבל הגיוני יותר שהיה זה הנכד של פתחיה, הרב משה בן רבקה, שגם הוא כינה את עצמו סופר.

אני מציע  שהכרוניקה נפסקה בשנת 1611, ולא נניח בסביבות 1624, עם מותו של קפמן, מסיבה פשוטה ביותר – בתקופה זו עזב משה רבקש את פראג (ידוע שעזב מתישהו לפני 1615), התיישב בווילנה והתחתן שם עם בתו של אחד מחשובי הקהילה, והפך שם לאבי אבותיו של הגאון מווילנה. ושוב לא היה טעם שימשיך את כתיבת הכרוניקה על האירועים המתחוללים בעיר פראג שממנה התנתק.

הרבה יותר סביר לראות את הכרוניקה כפרויקט משפחתי משותף, ובוודאי אם הייתה סודית, מאשר להניח שעברה לידי קפמן בשלב כלשהו, שהמשיך לכתוב אותה אבל מסיבות לא ידועות הפסיק לכתוב בה אחרי 1611 אם כי המשיך לחיות עוד שנים לאחר מכן.

למרבית הצער, מאחר שלא שרד כתב יד של אף אחת מהדמויות האלו   לצורכי השוואת כתב היד עם זה שבכרוניקה (לפחות בחיפושים שלי.  אם  למישהו מהקוראים ידוע על כתב יד כזה בבקשה לפנות אליי) אי אפשר להוכיח זאת בוודאות של מאה אחוז, אבל הסבירות שפתחיה בנו ונכדו הם הכותבים של הכרוניקה  היא גבוהה ביותר.

נראה שהכרוניקה, שלפרקים ביקורתית כלפי השלטונות הנוצריים, לא נועדה לפרסום אלא רק לשמירה של הזיכרון הקולקטיבי. פוטיק מתייחס אליה כאל כרוניקה סודית, וייתכן מאוד שהייתה ידועה רק בכמה משפחות יהודיות בפראג.

קבר פתחיה ובנו

בית הקברות היהודי בפראג. צילמה: דינה מרקון

Image result for jewish cemetery in prague painting

כדי למצוא את קברו של אבי אבותי פתחיה, סיירתי עם זוגתי דינה בבית הקברות היהודי העתיק והמפורסם של פראג, בית הקברות היהודי המפורסם ביותר של אירופה, שבו קבור המהר”ל מפראג.

ד”ר דניאל פוליקוביץ בחדר עבודתו. צילמה: דינה מרקון

בעזרת ד”ר  דניאל פוליקוביץ’, המומחה של המוזיאון היהודי לקברים, איתרתי את המצבה של פתחיה. מצאתי עליה כתובת ארוכה וכן מצאתי גם את המצבה של בנו, גם הוא סופר הקהילה, שייתכן ששיתף פעולה עם אביו המנוח (שנפטר בילדותו) בכתיבת הכרוניקה ובהשלמתה.

דניאל הוא חוקר ממוצא יהודי סלובקי, שהוא כיום המומחה הגדול בעולם לגבי בתי הקברות היהודיים של צ’כיה וסלובקיה. בחדרו הוא מחזיק ארון עם כרטיסיות של כל הקבורים בבית הקברות העתיק של פראג. אלפי אנשים – כולל כרטסת על קבריהם של פתחיה ובנו נפתלי הירש.

הוא ערך לנו סיור בבית הקברות בפראג והראה לנו קברים של דמויות מעניינות שונות, כמו המהר”ל מפראג, שהודות לסיפור (שנוצר רק בשנות השלושים של המאה ה-19) שיצר על אודות גולם אדם מלאכותי, מגיעים כל אלפי התיירים שנכנסים למקום.

הקבר של המהר”ל מלא וגדוש באלפי אבנים קטנות. התוצאה – בקרקע בית הקברות יש מעט מאוד אבנים בשביל הקברים האחרים במקום, שראויים גם הם שיניחו עליהם אבנים.

Image result for ‫אביגדור קרא‬‎

קבר אביגדור קרא בפראג

האיש הראשון שנקבר שם היה הרב אביגד’ור קרא, שהיה משורר של המלך (!)

מצאנו שם גם את קברו של הרב הרופא שלמה יוסף דלמדיגו, יוצר הסיפור על שלמה אבן גבירול והאישה המלאכותית, שהפכתי לסיפור קומיקס יחד עם קרן כ”ץ.

דניאל הראה לנו  גם את קברה של אחת הסופרות  היהודיות הראשונות, ועוד קברים רבים ומעניינים.

אבל המעניין מכולם מבחינתנו היה קברו של פתחיה סופר.

דניאל סיפר לנו  שרק אדם אחד חיפש עד כה את המצבה של פתחיה ושמו ראובן ריבלין, נשיא מדינת ישראל, וכי הוא סבור שפתחיה היה מאבות משפחתו.

אני חושב שמן הראוי שהאחראים על בית הקברות ישחזרו וידאגו לקברותיהם של פתחיה ובנו נפתלי הירש, אנשים שכל הנראה היו  שותפים בכתיבת כרוניקה ייחודית על תולדות יהודי פראג. לכרוניקה הזאת היו שותפים לדעתי גם בני הדור השלישי לפתחיה, משה בן רבקה, והיא נפסקה – כאמור לדעתי – רק בגלל יציאת הנכד לעיר וילנה, שם הפך לרב מפורסם ולאבי שושלת מפוארת שהידוע ביותר ממנה – אבל בהחלט לא היחיד – הוא הגאון מווילנה.

Image result for ‫משה רבקש  באר הגולה‬‎

ראו גם:

ממשולם מלוקה במאה השמינית לספירה ועד לאלי אשד במאה ה-21 לספירה

שושלת היוחסין של משה רבקש

מה קרה לחבר יוסף

הכרוניקה של פראג מאת פתחיה הסופר

דף הפייסבוק של החוקר דניאל פוליקוביץ’

10 תגובות

  1. אכן . גם דוד גנז היה כרוניקן של יהודי פראג באותה התקופה.מה בדיוק היו היחסים בינו ובין פתחיה הסופר שמן הסתם היכיר אותו היא תעלומה.ד”ר אברהם דוד אומר בהקדמה לכרוניקה של פתחיה שלדעתו השניים לא הושפעו זה מזה,אם כי הסתמכו על אותם מקורות.אבל קשה להאמין שהאחד לא ידע מה השני עושה.

  2. עיון נןסף בכרוניקה במהדורה האנגלית שלה שהיא הרבה יותר קריאה ומובנת מהגרסה העברית בהמסובכת והקשה להבנה ,מראה שהתאריך הבא שמופיע בה אחרי 1598 הוא שנת 1602.
    עלומר צבי הירש סופר בנו של פתחיה סופר שנפ]טר ב-1600 כנראה לא תרם לה ( אולי תרם להכ בחייו של אביו ?) .ויש להניח שמשה רבקש הנכד הוא זה שהמשיך מהמקום שבו עצר סבו ועשה זאת עד לשנת 1611.

  3. עוד מאמר על הביקור שלי בפראג ומסעו אעחר שבוצע במהלכו והפעם לעולם ספרות המדע הבדיוני וה פנטזיה של הצ’כים מהגולם ועד למגזין מדע בדיוני בשם XB-1 היום יש כאן :
    מסע אל עולם המדע הבדיוני והפנטזיה של צ’כיה :ראיון עם עורך מגזין מדע בדיוני צ’כי

    http://www.yekum.org/2017/11/%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%95%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%98%D7%96%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6/

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

חמש עשרה − שמונה =