חברת החמצן: השופט דרד על הירח – סיפור קומיקס עתידני

Related image

תום שפירא הוא המומחה הראשי בארץ לסדרת הקומיקס "השופט דראד" שעליה פרסם סדרת מאמרים מקיפים בשם "מכתבים ממגה סיטי" במגזין "עלילון", ובשבוע הבא יעניק הרצאה על אודותיה. "אני החוק -40 שנה לשופט דרד"

לכבוד המאורע תרגם שפירא עבורנו את הסיפור "השופט דראד" שלפניכם, והוסיף לו הקדמה מפורטת – שהיא רק הפתיח בסדרת סקירות על אלבומים שונים בסדרה.

וקראו גם ראיון מקיף עימו על מחקריו השונים והחשובים בתחום מדיום הקומיקס כאן.

אלי אשד

Image result for john wagner comics

עולמו של השופט דראד

מאת תום שפירא

"איש חכם יכול לברוח מהחוק, אבל אף אחד לא יכול לברוח מחברת החמצן!"

אמרה מקובלת על הירח

בשנת 2099 ארה"ב (והעולם) הם חורבה פוסט אפוקליפטית אחרי שורה של מלחמות גרעיניות באמצע המאה ה-21. שאריות האנושות מצטופפות במגה-ערים, מאות מיליונים מצטופפים בחלל כאוטי, בניינים חדשים שמגמדים את הריסות העולם הישן. כדי לשמור על הסדר בחברה הבלתי-אפשרית הזו, שבה קסמים קיימים לצד חייזרים ולצד טכנולוגיות מתקדמות, כל סמכויות השיטור, השפיטה, והענישה מצויות בידי כוח אחד – השופטים.

Image result for john wagner comics

השופטים  משוטטים ברחובות העיר הענקית על גבי האופנועים העתידניים שלהם (Lawmaster), ובעזרת האקדח-מרובה הקליעים (Lawgiver) שלהם עוצרים כל פשע. לשופטים אין רחמים – אפילו על מבט מלוכלך הם יכולים להעניש בחודשים מרובים בקוביות-מאסר בלי שום זכות של ערעור, כל התנגדות לשופט בעת מילוי תפקידו היא עילה פוטנציאלית לכדור לראש; הם שולטים בחברה באופן אבסולוטי, ואנשים שמטיפים לדברים כמו "דמוקרטיה" או "זכויות אזרחיות" הם חשודים בטרור.

Related image

ראש וראשון לשופטים, איש החוק הכי קשוח לא רק על כדור הארץ אלא בכל גלקסיה אפשרית, הוא השופט ג'וזף "ג'ו" דרד (Dredd) – בעצמו שכפול גנטי (שיבוט) של השופט הראשון ו'אבי הצדק' השופט יוסטוס פארגו.

השופט דרד נוצר בשנת 1977 ע"י הכותב ג'ון ווגנר (אז כבר פעיל וותיק בסצנת הקומיקס הבריטית בז'אנרים שונים ומגוונים), והאמן הספרדי קרלוס אזקוורה (מומחה בסדרות מלחמה במגזינים הבריטיים  כמו Major Eazy ו-Rat Patrol), והתחיל להתפרסם בגיליון (הידוע באנגלית  גם כ"פרוג" – קיצור של Programm) מספר 2 של מגזין המד"ב 2000AD – ומאז היה סדרת הקומיקס היחידה במגזין זה שהופיעה בכל שבוע ושבוע במשךארבעים שנה רצופות, עד עצם היום הזה.

. Click Image to Close

הדמות התבלטה מיד מעל לאחיותיה במגזין (סדרות כגון Flesh, Dan Dare, Invasion, Ro-Busters ועוד), ובזכות הפופולאריות שלה זכתה למגזין משלה (The Judge Dredd Megazine), גרסאות קומיקס אמריקאיות, שני סרטי קולנוע, ומספר נרחב של רומנים, משחקי מחשב, דרמות רדיו, ועוד.

הסיפור שאנחנו מציגים היום הופיע לראשונה בפרוג 57 (25 למרץ, 1978).

אחרי השנה הראשונה האחראים על המגזין הבינו שהדמות פופולארית אצל הקוראים, אבל עדיין לא היו סגורים מה לעשות עם דרד כדי לשמור על העניין הציבורי. אחרי שורה של סיפורים קצרים של חמישה-שישה עמודים הם התחילו להתנסות בסיפורים סדרתיים, שהתפרסו על פני מספר רב של שבועות ועמודים, כמו "מלחמת הרובוטים".

Click Image to Close

בשנה השנייה לקיומו של המגזין היוצרים החליטו לרענן את הסטטוס קוו ביקום של השופט דרד, ושלחו את דרד להיות מרשל על המושבה האנושית בירח, לונה-1, איפה שהוא מפקח על כוח שיטור בינלאומי. פחות הארי המזוהם ויותר השריף בעיירת ספר.

הרעיון הזה נזנח במהרה, כי מהר מאוד התברר שהשופט דרד עובד הכי טוב בתוך אזור עירוני, ובשלושים השנים שלאחר מכן מושבת הירח הופיעה רק לעיתים נדירות, לצערם של כמה מהקוראים.

ובכל זאת יש כמה סיפורים ראויים שיצאו מהנסיון הזה כולל ששת העמודים שלפניכם – חברת החמצן (The Oxygen Board). דוגמה מושלמת לסוג ההומור השחור שהרצועה התנסתה בו כאשר היא לא הציגה סיפורי אקשן ישירים יותר,

העטיפה של החוברת שבה הופיע הסיפור – חוברת 57,  מה-25 במרץ 1978 – דווקא התמקדה בדמות אחרת – הרפתקן החלל דן דייר. אבל השופט דראד הפך מאז לכוכב הבלתי מעורער.

הסיפור מתמקד בחבורת שודדים שמצליחה לחמוק מהחוק, אבל מגלה שיש דברים מסוכנים יותר משופט עם אקדח.

הסיפור בן שבע העמודים הזה הוא דוגמה מצויינת לאיך ההומור השחור של דרד יכול לעבוד לקהל מודרני: חמצן על המושבה בירח הוא, כמובן, יקר להחריד, ותושבים צריכים לשלם למועצת החמצן או לזכות לניתוק (ניתוק סופני). כתוצאה מכך יש פושעים שעושים את לחמם בגניבת חמצן: הכנופיה שמופיעה ברצועה הזו מחליפה את את החמצן שמובל לעיר בגז מרדים ובורחת עם שלל יקר בלי להביע טיפת אכפתיות על חמישים אלף ההרוגים כתוצאה מתאונות (נהגים שנרדמים על ההגה, רופאים באמצע ניתוח וכו…).זה אחד השימושים היותר מוקדמים באלימות מופרזת רק כרקע לעד כמה נורא העולם הזה – עשרות אלפי אנשים נהרגים וכחצי מיליון נפצעים, ודרד בעיקר עצבני שהפושעים חמקו.

Click Image to Close

האירוניה הגדולה ברקע של הסדרה הוא העובדה שהשופטים שללו את זכויות האזרח של כולם מתוך הטענה שזו הדרך היחידה לשמור על בטחון הציבור, אבל בעצם הם יצרו עולם של מוות סיטונאי – סיפורים בהמשך הדרך יציגו מוות של מיליונים, ואף מאות מיליונים, כתוצאה משימוש בפצצות גרעיניות, נשק ביולוגי, פלישות חייזריות, ואף מתקפת זומבים.

אמנם  השופט דרד עצמו כמעט ולא מופיע בסיפור וכל העסק יכול לעמוד בפני עצמו כמו פרק של "איזור הדמדומים" – במיוחד עם הטויסט האפל  בסיום על הדרך שבה בירוקרטיה יכולה להיות יותר קטלנית מכל פושע מתוכנן.

Image result for john wagner comics

ג'ון וגנר

היוצרים של הסיפור הספציפי הזה הם יוצר הדמות ג'ון ווגנר (שכתב תחת אחד משמות העט המרובים שלו, ג'ון האוורד, בניסיון לשכנע את הקוראים הצעירים שיש צוות יותר גדול של יוצרים ממה שהתקיימו במציאות), והאמן הפנטסטי בראיין בולנד, שאמנות הכריכה שלו להדפסה המחודשת בסדרה האמריקאית The Eagle Presents: Judge Dredd #2 מעטרת את הכתבה הזו.

למרות פרויקטים מרובים לאורך ארבעים שנות כתיבה, ג'ון וגנר נשאר תופעה בריטית באופן כמעט בלעדי. הוא כתב כמה קומיקסים בחברות אמריקאיות, אבל התגובה להם נטתה להיות צוננת; ווגנר מצטיין בשמירה על איזון בין הרעיון של "דרד כגיבור" לבין "דרד כמפלצת" – הוא מסוגל לגרום לך להריע לדמות שבוע אחד בתור איש פעולה קשוח שמחסל מפלצות, ושבוע אחרי זה לשנוא אותו כפשיסט.

בשבעה עמודים  וגנר מציג לנו פרספקטיבה חדשה לגמרי על העולם של דרד: זה זמן ומקום שבו עשרות אלפי מתים הם דבר שיכול לקרות ברקע של סיפור, עולם כל ביזאנטי וקיצוני שמוות המוני נתפס כנורמאלי (מין המשך ישיר לתרבות האמריקאית המודרנית שמנידה את ראשה בצער כל פעם שפושע קוצר אנשים בירי המוני ואז ממשיכה כרגיל, רק שהסיפור הזה נכתב לפני ארבעים שנה כמעט).

Image result for brian bolland

בריאן בולנד

בריאן בולנד לעומת זאת ידוע לכל חובב קומיקס אמריקאי, אף על פי שהוא אמן איטי הסובל מפרפקציוניזם שהוביל למספר קטן להחריד של עמודי סיפור, בעיקר בזכות האיור של הרומן הגראפי Batman: The Killing Joke עם הכותב אלן מור, וסדרה מרשימה של כריכות לסדרה Animal Man, שכתב גרנט מוריסון. בולנד הוא, כאמור, פרפקציוניסט. למרות הסגנון הפרימיטיבי-משהו של האמנות באותם ימים (שלא להזכיר את איכות הירודה של ההדפסה המחודשת) אפשר לראות כבר פה ניצנים של ההיפר-ריאליזם שלו: תשומת הלב הניתנת לכל פרט וההשפעה של התנועה על הסביבה.הסיפור הזה הוא דוגמה טובה ליכולת סיפורית מהמעלה הראשונה (תחשבו כמה מידע צריך להדחס לשבעת העמודים האלו – ההצגה של דרד, של העולם של לונה 1, של חברי הכנופיה וכמובן הסיפור עצמו), האמנות  של בולנד היא  קלאסית ונעימה למראה והוא מציג כמה רגעים ויזואליים מצויינים  :שוט הפתיחה שבו אנחנו רואים את הבניינים העתידניים העצומים ומבינים כמה מאסיבי הוא העולם של דרד – בעולם כזה גדול אין חשיבות לחיים של אינדיבידואל או אפילו לחיים של כמה אלפים.

קריאה נעימה :

"חברת החמצן" -  The Oxygen Board

כתב: ג'ון וגנר ( תחת השם הבדוי "ג'ון הווארד")

צייר: בריאן בולנד

פורסם לראשונה:

2000 AD

Prog 57

DATELINE 25 Mar 1978

ראו גם:

חוקר הקומיקס -ראיון מקיף עם תום שפירא

השופט דרד בויקיפדיה

פרטים על הסיפור

תום שפירא: בחלל אי אפשר לשמוע אותך צורח "אני החוק"

מושבת הירח בסיפורי השופט דראד

לונה סיטי 1: הערך האנציקלופדי

השופט דראד חוזר לירח בסיפור משנת 2017

אודות תום שפירא

תום שפירא הוא מבקר קומיקס (בלוג עלילון), וקולנוע (הפודקאסט שורה שניה באמצע), מחבר הספר‬ Curing The Postmodern Blues ‫הוצאת‬ Sequart שנת 2013
הפוסט הזה פורסם בתאריך חלל, מדע בדיוני, קומיקס עם התגים , , . קישור קבוע.

תגובה אחת על חברת החמצן: השופט דרד על הירח – סיפור קומיקס עתידני

  1. מאת מגדלור:‏

    אפשר את הקישור למאמרי – מכתבים ממגה סיטי ?

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*