מחשבות בעקבות הספר “החיים הם הרע במיעוטו: מכתביו הגנוזים של אמהיי”ד”. עורך: דרור ניר קסטל. הוצאת “ילדי הקומדיה”, 2017

מאת אלי אשד

ארז מירנץ, מחזאי ואיש תרבות שידו בכול ויד כול בו, פרסם לאחרונה קובץ סיפורים ורשימות ממגוון יצירתו לאורך השנים. הקובץ מתואר כמבחר יצירות של חברו של ארז, שלכל היותר הוא המוציא לאור, ועדיין זהותו ואופיו המיוחד של ארז ניכרים בכל שורה.

בקובץ יש כמה סיפורים, מאמרים ורשימות שפרסם בעבר. זהו חומר מגוון ביותר שקשה למצוא בו נקודה אחידה, אם כי ההומור השחור של המחבר, שבז לסצנה התרבותית שבה הוא חי  ובו בזמן לא יכול בלעדיה, ניכר היטב (בהערת אגב אציין שמירנץ החליט לנטוש את כור מחצבתו גבעתיים עבור ברלין. זאת, לתדהמת כל ידידיו, המקווים שיחזור יום אחד מהעיר הגדולה והמושחתת שבה הוא רק ילך לאיבוד).

בכל זאת בולטים במיוחד כמה רשימות וסיפורים העוסקים בשאלות אמונה, שבבירור מעסיקות את מירנץ ביותר. בראשן הרשימה “אושר יחסי”, סאטירה שחורה של מירנץ במיטבו, שהיא בעצם אלגוריה על הקיום  האנושי כולו, הדנה ברעיון המהפכני שרק מהפכה אלימה יכולה לפתור את בעיות היום יום שלנו.

מעשה באישה שהתפתתה להבטחות של כת, שבסדנה שלהם היא תמצא את הנוסחה לאושר… לא מושלם, אבל יחסי. אחרי שהיא עוברת שם סבל קשה מנשוא, שאותו המחבר מתאר בפרטי פרטים – והקורא אינו יודע אם לצחוק על הגיבורה או לבכות יחד איתה – היא אכן מוצאת את מה שחיפשה בחיים, “אושר יחסי”.

הסיפור הזה והרעיון העומד מאחוריו מביא את היוצר לגבהים שכמעט לא ישוערו – ורק עבורו שווה לקרוא את ספר כולו.

מה מאפיין  אם כך את ה”מירנציזם”? ספקנות לגבי כל דבר, הומור שחור וטראגי לגבי כל דבר, וגישה ברנרית ש”אף על פי כן” עלינו להמשיך, גם אם למין האנושי אין כל סיכוי בטווח הארוך וגם  הקצר.

וזהו כמדומה המסר שאותו ניסה להעביר לנו הספר “החיים הם הרע במיעוטו” .

Image result for ‫ארז מירנץ‬‎

ראו גם:

“אושר יחסי “

ארז מירנץ בוויקיפדיה

שאלון לארז מירנץ

ריאקציה לעולם חוזרת: סקירה על מחזה של ארז מירנץ

22 תגובות

  1. אלי שלום
    פגשתי את ארז לפני מספר ימים בברלין ,מצבו שפיר והוא לא גילה געגועים לממלכת ביבישרה ולנציבת התרבות
    שנה טובה לכולם בארץ ובברלין הכל על פי רצונם ודרכם
    אבי

    • חברים, מה רע בברלין?

      אמנים ישראלים פורחים שם: הנה רשימה חלקים של אמנים ישראלים מוכשרים שפגשתי כאן:
      אמיר צורף
      סיוון שביט
      יהודית סספורטס
      דניאלה הורבין
      דן אלון
      צ’רלי מגירה
      יעלי רונן
      אביטל גלוברמן
      אריאל ניל לוי
      נטע-לי שלוסר
      דורון בורשטיין
      זויה צ’רקסקי
      עמיחי גרוס
      וגם, כמוזכר, ארז מירנץ
      ועוד מלא

    • שני הסיפורים מראים את המצב של האדם בימינו.
      אחדות הניגודים לא מספר את זה בהומור וזה כאילו ישר לפנים. כמו שהסופר מכה אותך

  2. המסות מעניינות, גם הפרגמנטים והכתבות. אבל החלק הכי חזק של “החיים הם הרע במיעוטו” הם הסיפורים הקצרים!

  3. יש כבר אירועים כאלו.כלומר זה רעיון שהיגיע זמנו .
    אבל הראיון הוא מצויין כלשעצמו .אולי כדאי שנעשה אירוע של הקראת סיפורי מתח בלשים ,ריגול אימה וכאלה.
    זה דבר שצריך לחשוב עליו.

  4. יוסי, יכולת להגיד “לבד בחושך ובקור” כמו פולני טוב,
    אבל בברלין בטח הרבה יותר קר.

  5. יש לי הרבה מה להגיד על הספר ועל הדמות של הסופר האמיתי. למרות שאני לא מסכימה שסופר אמיתי הוא רק מי ששותה, מעשן, מזיין ועורך קטטות בארים, הסיפורים הקצרים מגרים את הספר, חלקם מצחיקים מאוד.
    העריכה הייתה צריכה להמתמקד יותר בסיפורים ובפרגמנטים.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

9 − 7 =