הקדמה מאת אלי אשד

בשנת 1998 בעת ההכנות לחגיגות לשנת החמישים למדינה – כשהמדינה הייתה עסוקה בשר פנים בשם אריה דרעי שהואשם בכל מיני שחיתויות ובפשעים שונים שאיימו לשלוח אותו לכלא, ובאיש אופוזיציה בשם אהוד ברק שהואשם בכל מיני “נוכלויות”, ובראש ממשלה בשם בנימין נתניהו ואשתו שרה, שנראו מאוד מאוד מאוד מוזרים – פרסם אורי פינק את ספר הקומיקסים הפוליטיים הנשכניים “ספר הג’ונגל 2” (“מודן”, 1998) שבו דמיין שאלו ימשיכו לשלוט בחיי המדינה עשרים שנה בעתיד, וכתב את הסיפור הזה, המתרחש עשרים שנה בעתיד ברחוב שינקין  בתל אביב, שנשאר המעוז האחרון של התרבות החילונית כנגד החדירה הדתית.


תגובה אחת

  1. יפה שהצליח כך להשתמש בדמויות מצויירות שהיום יש עליהן זכויות יוצרים מכאן ועד הודעה חדשה… דיסני עשו את המוות לדודו גבע באמצע התשעים, כי השתמש בתמונה אחת שלו בדונאלד דאק באחד מספריו (בהקשר לסיפורי ‘הברווז’ שלו). היום זה לא היה עובר. כך האומנות הפסידה להון, וממשיכה להפסיד.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

19 − תשע =