המדע הבדיוני הערבי-מוסלמי: קריאה למאמרים

Image result for arabic science fiction

פעם לפני אלף שנה, הם היו מעצמה גלובלית וחוד החנית העולמי במדע, בטכנולוגיה ובפילוסופיה. אנשיהם הובילו את העולם בחידושים שונים. מאז חלפו למעלה מאלף שנה, והיום כבר מדובר על למעלה ממיליארד איש.

מצד אחד מדובר במדינות מפגרות ורודניות, אך בעלות כוח אדיר בכלי נשק, מסוכנות לסביבתן לעולם כולו, ומצד שני בציי פליטים המציפים את המערב ומאיימים למוטט אותו מבפנים, בסיס לצבאות טרור עם אידיאולוגיה של כיבוש עולמי וגנוסייד עולמי של כל מי שאינו שייך לאמונתם.

ואולי גם הרבה מעבר לכך? מהם רעיונותיהם לגבי העתיד?

לאחר שפרסמנו ב"יקום תרבות" סדרות מאמרים על הדיסטופיה בישראל ובחו"ל, החלטנו להרחיב את היריעה אל שכנינו בארץ ובמזרח התיכון, אל הקהילה הערבית והמוסלמית.

אף שמדובר בתרבות ענקית של כמיליארד איש ומעלה, העולם המוסלמי מעולם לא היה ידוע ביצירות של מה שאנו מגדירים כמדע בדיוני, אוטופיה או עתידנות. כמדומה שאנשיו התקשו מאוד לדמיין מציאות שונה מזו שהם ואבותיהם הכירו. עד המאה העשרים אפשר לספור על אצבעות שתי ידיים את היצירות הידועות שיש בהן אלמנטים כאלו, אשר פורסמו בעולם המוסלמי כולו.

העולם המוסלמי בהחלט ידוע בחיבור כמה יצירות פנטזיה קלאסיות, למשל סיפורי "אלף לילה ולילה" המפורסמים, אבל במחקר התברר שמקור כמה מהידועים שבהם אינו ערבי ולא מוסלמי אלא צרפתי (!) שהתחזה לערבי.

Image result for ‫אל פאראבי‬‎

ובכל זאת… ישנן גם כמה יצירות קלאסיות של הספרות הערבית והאסלאמית, שאפשר להגדירן כשייכות לז'אנר, וכיום, עם השינויים הדרמטיים שאותם עובר העולם בכלל והעולם הערבי והאסלאמי בכלל, גם שם גובר העניין בז'אנר זה.

Image result for ‫פרנקנשטיין בבגדד‬‎

Image result for Iraq +100"

"יקום תרבות" יתחיל לפרסם בקרוב סדרת מאמרים על יצירות מדע בדיוני /אוטופיה /עתידנות/תיאורי עולמות אחרים ערביות מוסלמיות מוקדמות ביותר, וקלאסיות  שתורגמו לעברית.

אבל אנחנו מעוניינים להרחיב את היריעה מעבר לכך.

Image result for arabic science fiction

אנחנו מעוניינים במאמרים ורשימות שיתארו ספרי וסיפורי מדע בדיוני, תחזיות עתידניות, אוטופיות, דיסטופיות,וגם שירים וסיפורי קומיקס שנכתבו בידי סופרים ערבים ו/או מוסלמים בערבית או בשפות אחרות,כאלו שפורסמו בישראל או בארצות אחרות של המזרח התיכון וגם מחוצה לו ומתארים את העתיד כפי שהם מבינים אותו מנקודת המבט הערבית /מוסלמית.

כיצד הסופרים הערבים-מוסלמים רואים את העתיד? מהן סוגי החברות המועדפות עליהם ביצירות אלו? אילו סוגי שלטון? כיצד הם רואים את יחסי הערבים /המוסלמים עם בני קהילות אחרות? כיצד הם מתמודדים עם שאלות שונות שמעסיקים באותנו כיום בעשור השני שלה מאה ה-21 כמו שינוי האקלים, ובעיות הקפיטליזם ושאלות אחרות?

הציבור מוזמן לשלוח אלינו רשימות –מאמרים בנושא זה.

הכתובת למשלוח:

elieshe@zahav.net.il

Image result for arabic science fiction

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך עתידנות עם התגים , . קישור קבוע.

5 תגובות על המדע הבדיוני הערבי-מוסלמי: קריאה למאמרים

  1. מאת אמנון סטופ:‏

    יוזמה ברוכה, אני רק רוצה לציין שהעולם הערבי אינו זהה עם המוסלמי, ושיש הרבה פחות ערבים ממילירד, אולי 200 מליון. כמובן, עכשיו הם גם ״קצת״ עסוקים מדי מכדי לכתוב בכלל, ומדע בדיוני בפרט, לפחות בסוריה ועיראק. אולי במצרים, שמראש ידועה יותר בספרות שלה (דרך אגב, מצרים לא מסכימים שיקראו להם ערבים, מענין בפני עצמו).

  2. מאת אלי אשד:‏

    לגבי מצרים ו"הערבים " זה סיפור מעניין .
    האליטות המצריות לפחות ( אני לא מדבר על הפלחים שאצלם זה אולי סיפור שונה ) ראו את עצמם כ"מצריות " ולא כע"ערביות ". עד שבא נאצר עם אידיאולוגיית הה"פאן ערביות " שלו ובתקופתו המצרים ראו את עצמם ונחשבו ל"ערבים ".
    אחרי נאצר זה השתנה בימי סאדאת שוב התחילו לשים דגש על "המצריות " אם כי לא כמו בעבר שלפני נאצר.
    וכיום לדעתי יש מאבק בין "המצרים " במצרים בין ה"ערבים " במצרים ובין ה"איסלאמיסטים " שכל זה לא איכפת להם ורואים את עצמם כ"מוסלמים " נקודה .

  3. מאת אלי אשד:‏

    כדאי לפרט כאן שבכל רשימה על מדע בדיוני ערבי ומוסלמי שתמצאו לפחות אנגלית ברשת ומחוצה לה הם תמיד מזכירים את אותן חמש דוגמאות ליצירות של כמו מדע בדיוני ערבי -אסלאמי שקודמות למא הה-20 שבינהם "חי בן יקטאן " של אבן טופייל שיש שמגדירים אותו כאב הרוחני של רובינזון קרוזו ועם כבר גם של טרזן . סיפור מהמאה ה12 על ילד פרא אוטודידקט, שחי לבדו על אי בודד, לשם הובא על ידי איילה שגידלה אותו.
    הוא אינו זהה עם "חי בן מקיץ" שהוא חיקוי עברי של יצירה ערבית של אבן סינה שגם היא שייכת לרשימת חמשת-ששת הספרים האלה ..
    . ויש גם עוד חמשה -שישה סיפורים מ"אלף לילה ולילה" שגם בהם יש אלמנטים של כמו מדע בדיוני .ואלו בעייתיות מאוד משום שלפחות לגבי כמה מהן ( כמו "הסוס המעופף") יש מקום לחשוד שהן בכלל יצירות אירופיות מהמאה ה-18 או ה-19 שמתחזות ליצירות ערביות ובעצם אין להן כל קשר לנושא דיון זה.
    בכלל יש גם לא מעט יצירות כמו מדעיות בדיוניות פנטסטיות שיוחסו באופן שקרי לעולם האיסלאם .אלו כוללים כמה סיפורים ידועים מאלף לילה ולילה ( אלדין ומנורת הקסמים ,עלי באבא וארבעים השודדים ).
    ויש את הנקרונומיקון ספר כישוף ומדריך לישויות חוצניות מסוכנות שיוחס לערבי עבד אלאזרד מהמאה ה-תשיעית לספירה אבל באמת הוא יצירה של סופר אמריקני לאבקראפט וכל מיני ממשיכים וחקיינים מהמאה ה-20 אף לא אחד מהם ערבי או מוסלמי.
    כך שאת מספר היצירות הערביות האיסלאמיות"האותנטיות " הידועות שיש בהן אלמנטים חזקים של מדע בדיוני, לאורך תקופה של אלף שנה ניתן לספור על אצבעות שתי ידיים .או פחות מכך לפני אמצע המאה ה-20.
    ראו על כך סקירה במאמר של עיסאם אסקאלה :
    ספרות המדע הבדיוני בעולם הערבי: צמיחה, התפתחות ומעמד
    http://www.sf-f.org.il/archives/691

  4. מאת אלי אשד:‏

    נציין שככל הנראה גם לא היו בערבית הרבה סיפורי "מסעות פנטסטיים" שתיארו הרפתקאות דמיוניות של נוסעים ערביים בארצות בדיוניות שהן חיים גזעים ועמים מוזרים מהסוג שהיה פופולארי במערב הנוצרי ..אם כי כמובן היו הרבה נודסעים ערביים .אבל התיאורים שהשאירו היו ריאליסטיים ביחס.
    דוגמה ידועה שהיא ספר מסעות של אבן פדלאן מהמא ה העשיריתלספירה ששימש מקור לספר וסרט ידוע של מיקל קרייטון "אוכלי המתים" ולסט על פיו"הלוחם ה-13". . הספר של קרייטון הוא פנטסטי ,אבל הספר המקורי של אבן פדדלאן כנראה סיפור מסע ריאליסטי בלי שום דבר פנטסטי .
    ראו כאן על אבן פדלאן
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%97%D7%9E%D7%93_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%A4%D7%93%D7%9C%D7%90%D7%9F

  5. מאת אלי אשד:‏

    יש דוגמה יוצאת דופן מפורסמת של סיפור מסע פנטסטי ערבי :סיפורי סינדבאד המלח ",עלילות מלח בארצות פנטסטיות שונות .ויש עוד סיפור אחד או שניים באלף לילה ולילה .
    אבל כנראה לא היו כל כך הרבה נוספים.הנוסעים הערבים בדרך כלל העדיפו כנראה לא להמציא יותר מידי על מסעותיהם.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*