גדול זה צודק? – כוכב הלכת "צדק" בשפה העברית ובספרות הבדיונית

Image result for juno jupiter

מאת אלי אשד

שנה מלאה להגעתה של חללית המחקר "יונו" לכוכב הלכת הגדול ביותר של מערכת השמש "צדק", הידוע היותר בשמו הלועזי "יופיטר". בצדק מבצעת כעת החללית מחקרים מפורטים, המקרבים אלינו את העולם הענקי שכפי שלא היה מעולם. לרגל ציון המאורע, לפניכם סקירה על  כוכב הלכת הענק "צדק".

Image result for jupiter on sf magazine cover
ראשית כול, איך נקרא כוכב הלכת החמישי מהשמש במקורות העבריים הקדומים?

השם "צדק" הוא מאוחר למדי, אולי רק מהמאה השלישית לספירה, ולפי דעה אחת ניתן בידי החכם הידוע שמואל, רופאו האישי של עורך המשנה יהודה הנשיא, שהיה מומחה באסטרונומיה ובאסטרולוגיה.

ראו על כך דיון מפורט כאן:

כיצד התגלו כוכבי הלכת ומי נתן להם את שמותיהם?
http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/1.2983186


על פי טענה זאת, שמואל, שהתעניין כאמור בכוכבי הלכת, היה אולי הראשון שהחליט לקרוא לכוכב הלכת שנקרא בידי הרומאים "יופיטר", על שם האל האחראי במיתולוגיה הרומאית לצדק ולסדר בעולם, בשם "צדק" – האלמנט המוסרי שאותו סימל ראש האלים.

מן הסתם, הפסוק בתנ"ך שנתן  לו לכך השראה הוא הפסוק בתהלים פה: "צדק משמיים נשקף".
אולם על פי עדותו של  בישוף נוצרי, אפיפנוס שמו, יהודי מארץ ישראל שהתנצר שעוד במאה הרביעית  לאחר ימיו של שמואל, היו יהודים שעדיין כינו את "צדק" "כוכב בעל". מן הסתם לשם "צדק", בהקשר של כוכב הלכת, לקח זמן זמן להשתרש  בקהילה היהודית.
יש להניח שהשם "כוכב בעל" הוא שם קדום ביותר.

Image result for jupiter

השם  "צדק" כשם כוכב הלכת כנראה לא היה קיים בתקופת התנ"ך, שאינו מכיר כוכב לכת בשם זה, אם כי גם אז הכירו כמובן את כוכב הלכת הענק, ותמיד, כמו בכל מקום, קישרו אותו בשל גודלו עם האל הראשי מלך האלים או עם אבי האלים. השומרים כינו את כוכב הלכת הענק אנליל, הבבלים קראו לו מרדוק, ההודים קראו לו אינדרה, אצל היוונים הוא היה זאוס, והרומאים זיהו אותו כמובן עם יופיטר.

כאמור, נראה שאחד השמות שניתנו לו  עוד בימי התנ"ך היה"כוכב בעל" על שם האל הבכיר "בעל" במיתולוגיה  הכנענית. יש להניח שכמו במיתולוגיות האחרות של העמים השונים בעולם, כוכב הלכת נקרא תמיד על שם האל הראשי. הוא נקרא בכנען  על שם "אל", האל הבכיר של המיתולוגיה הכנענית, ומן הסתם בממלכת יהודה גם על שמו של האל "יהוה" האל התנ"כי, אף ששום עדות לא השתמרה על כך.

"צדק" בספרות ימי הביניים

פסל של המשורר שלמה אבן גבירול

בספרות העברית מופיע צדק לראשונה אצל המשורר שלמה אבן גבירול בפואמה שלו "כתר מלכות":
מִי יַבִּיעַ נוֹרְאוֹתֶיךָ, בְּהַקִּיפְךָ עַל גַּלְגַּל מַאֲדִים גַּלְגַּל שִׁשִּׁי הוֹלֵךְ בִּמְסִבָּה /
עֲצוּמָה וְרַבָּה ¬– צֶדֶק יָלִין בָּהּ? / וְגוּפוֹ גָּדוֹל מִגּוּף הָאָרֶץ חֲמִשָׁה וְשִׁבְעִים פַּעַם בְמִדַּת רָחְבָּהּ / וְסוֹבֵב הַגַּלְגַּל בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֶה שָׁנָה.
וְהוּא כּוֹכַב הָרָצוֹן וְהָאַהֲבָה / וּמְעוֹרֵר יִרְאַת הַשֵּׁם וְיֹשֶׁר וּתְשׁוּבָה / וְכָל מדָּה טוֹבָה /
וּמַרְבֶּה כָּל¬ תְּבוּאָה וּתְנוּבָה / וּמַשְׁבִּית מִלְחָמוֹת וְאֵיבָה וּמְרִיבָה,
וְדָתוֹ לְחַזֵּק בְּיָשְׁרוֹ כָּל¬ בֶּדֶק / וְהוּא יִשְׁפּוֹט תֵּבֵל בְּצֶדֶק.

כתר מלכות \ שלמה אבן גבירול


לאחר אבן גבירול מופיע סיפור המסע הראשון לצדק אצל המשורר האסטרולוג והאסטרונום אברהם אבן עזרא,שכתב מקאמה (סיפור מחורז) כמו מדעית בדיונית בשם "חי בן מקיץ". במקאמה תיאר את מסעה של נשמתו של אדם במערכת השמש, כפי שהייתה ידועה בזמנו של אבן עזרא במאה ה-12, ובין השאר הוא מתאר ביקור בכוכב הלכת צדק שאותו הוא מכנה "הממלכה השישית " ושם חיים כמובן "אנשים צדיקים ".

וכך תיאר האסטרונום היהודי אבן -עזרא את "צדק" :

ובממלכה הששית אנשים צדיקים

/בתום מחזיקים ,דרכיהם ברים /ומעשיהם מיושרים.

מתמוך בשוחד נועדים כפיהם

/ומראות ברע עוצמים עיניהם

הצדק עושים /והבצע מואסים

יושבי אוהלים מורים ופלילים

.

שופטים ושוטרים /דיינים חברים ,נביאים

/ונשיאים וכוהנים וגאונים

עליהם נגיד \צדיק וחסיד באמת ידין אומתו

ובצדק ישפוט עמיתו /

לא ימצא חמס ורשע אתו

/כי שבט מישור שבט מלכותו.

.


אבן עזרא קיבל השראה  למקאמה שלו מהסופר הערבי אבן סינה, שכתב משהו דומה, מקאמה בשם "חי בן יקטאן", אחת היצירות הבודדות מאוד של מדע בדיוני בערבית.

אבן סינא תיאר את "צדק" כך  ( בתרגום לעברית של ישראל לוין )

"ואחריה תבוא ממלכה עצומה ,יושביה דבקים בצניעות והצדק והחכמה והיראה והספקת הטוב לכל מקום בעולם . וקשר הרחמים לכל קרוב ורחוק והענקת הטוב לכל יודע ושאינו יודע .אכן עצם חלקם ביפי ובזוהר ,ועריה שבע ערים". .

בבירור התיאור של אבן -עזרא הוא מפורט יותר ואליגורי פחות מזה של איבן סינא.

מסע ל"צדק" במאה ה-17

במאה ה-17 הפילוסוף הצרפתי וולטר תיאר באחד מסיפורי המדע בדיוני הראשונים "מיקרומגס" (1752, תורגם לעברית פעמיים :בידי א.ראובני בספר ג. סיפורים /    ירושלים :   מ. ניומן,   תשכ"ח 1968  ובידי ניר רצ'קובסקי בהוצאת "נהר", 2009)

בסיפור ענק מכוכב סיריוס המבקר במערכת השמש  בחיפוש אחרי ידע פוגש ענק קטן יותר מכוכב שבתאי (שדמותו התבססה על מזכיר האקדמיה הצרפתית פונטנל, אשר כתב ספר מפורסם על אפשרות חיים בכוכבי לכת אחרים). השניים יוצאים למסע במערכת השמש, ובין השאר מגיעים לצדק. אך למרבית הצער לא נמסר דבר על הכוכב, פרט לכך שנלמדו שם סודות רבים ומפתיעים שעוררו את זעם האינקויזיציה. לצערי, וולטר התעניין יותר בחשיפת פרטי ביקורם של היצורים הנ"ל בכוכב הלכת ארץ, שיצוריו בהשוואה הם גמדים בגודלם וברוחם.

Image result for ‫וולטר מיקרומגס‬‎

"צדק" במאה ה-19

Image result for ‫ז'ול ורן  הרפתקה בחלל‬‎

Image result for =jules verne hector servadac

הסופר המפורסם  ז'ול ורן תיאר מסע לכוכב הלכת צדק בספר מרחיק הלכת ביותר שלו הקטור סראבק מ-1877. בספר הוא תיאר חבורת אנשים שנחטפים מכדור הארץ בידי כוכב שביט נודד, שאותו הם מכנים גליה. במסעם במערכת השמש כוכב השביט מתקרב לצדק, עד כדי כך שהם יכולים לראות היטב את פניו. יש חשש רציני ביותר שכוכב השביט "ייחטף" בידי כוח המשיכה העצום של צדק, יהפוך לירחו ויישאר שם לנצח. אבל הדבר נמשך רק כמה שעות, וכוכב השביט ממשיך במסעו במערכת השמש.

צפייה בכוכב הלכת צדק מכוכב שביט, מתוך ספרו של ז'ול ורן
קטע מהפרק התשיעי בספר "הרפתקה בחלל" של ז'ול ורן, ובו ידובר אך ורק על צדק, המשבש הגדול של כוכבי השביט

את הפרק על המסע לצדק קראו בתרגום לאנגלית כאן. (קטע זה נמצא בתרגום המלא של ספרו של מיכה פרנקל,"הרפתקה בחלל”, בהוצאת מ. מזרחי, תל אביב, 1995).

Image result for ‫הארץ שנתלשה‬‎

"צדק" בספרות המאה ה-20

Image result for ‫עלילות הברון מינכהאוזן‬‎
בספרות העברית שלאחר אבן עזרא תואר "צדק" לראשונה בכמה מילים בתרגום הראשון של עלילות הברון מינכהאוזן בידי אביגדור פוירשטיין (שלימים שינה את שמו ל"המאירי"). ב-1923 פוירשטיין תיאר כיצד הברון פוגש בפילוסוף צרפתי שטס בכדור פורח והגיע לכוכבי הלכת ולמערכות השמיים, ובין השאר ביקר בצדק שנראה כשופט המפקח על בית דין.
מינכהאוזן עצמו טס לכוכבים בהמשך הספר, ומבקר בכוכב הלכת שבתאי, ששם הכול בטלנים שומרי שבת וכן בעולמות אחרים, אבל דווקא בצדק הוא לא מבקר כדי לאשר את טענות הפילוסוף.
האם הייתה זאת גרסה מתורגמת? ואולי המצאה מקורית של המאירי? את זאת אין לדעת…

Image result for amazing  stories november 1928

עטיפה של מגזין מדע בדיוני מ-1928. צייר: פרנק פול. לדברי המדען והסופר המפורסם  ארתור סי קלארק עטיפה זאת, שהייתה עטיפת המדע הבדיוני הראשונה שראה כילד, חזתה דברים על צדק שהתגלו רק בשנות השבעים

בשנות הארבעים חדר "צדק" לסיפורים של כמה סופרי המדע בדיוני ידועים.

כוכב הלכת מופיע כמובן באיורים ידועים של המאייר פרנק פול, שתיאר מפגשים עם החיים על צדק בציורים האלו:

"צדק " הוךיע בשנות ה-40 גם בסיפורי קומיקס למשל בזה:

מדור קומיקס  על חיים בכוכבי הלכת במגזין "פלנט  קומיקס" משנות ה-40  שתיאר את צדק כמיושב בידי קנטאורים וענקים..

כוכב הלכת "צדק"  ותושביו אצל אסימוב

Image result for asimov jupiter

הסופר המפורסם יצחק אסימוב, שהתפרסם אז בסיפוריו על רובוטים, חיבר בשנים 1941-1942 סדרה קצרצרה של שני סיפורים על ההתמודדות של בני האדם עם יצורים מאיימים על כוכב הלכת צדק. שניהם תורגמו לעברית.

Image result for ‫חדירת זמן‬‎

הראשון שבהם, "לא סופית" (אוקטובר 1941). ( פורסם בעברית "בתוך חדירת זמן", אנתולוגיה בעריכת ארתור סי קלארק (תרגום: יורם רפופורט, הוצאת "מסדה",1981) , ובו המתיישבים מכדור הארץ בירח של צדק גנימד מגלים אותות מכוכב הלכת צדק. מתברר להם שעל צדק יש יצורים אינטליגנטיים, ואלו עוינים ביותר ומאיימים ביותר ומהווים איום מפלצתי על בני האדם.

הסיפור מסתיים בשיא של מתח, כאשר גורלה של האנושות אינו ברור במאבק כנגד אנשי הצדק.

Image result for ‫בארץ הרובוטים‬‎

הסיפור השני והמסיים של הסדרה היה "ניצחון שלא-בכוונה" ( אוגוסט 1942), שפורסם בעברית בתוך "בארץ הרובוטים" (הוצאת "מסדה", 1975. תרגום: יואב הלוי).

קטע מ"ניצחון שלא בכוונה"

בסיפור המתיישבים על גנימד שולחים רובוטים אדירי עוצמה לצדק, שתושביו בני הגזע המאיים והאלים מהסיפור הקודם ,  מתכוננים למלחמה עם בני האדם. אך הם אינם מזהים שהרובוטים אינם בני האדם… אנשי הצדק המטופשים למדי מחליטים שהרובוטים זהים לבני האדם, והם כל כך אדירי כוח שעדיף שלא להילחם עמם, כך שלבסוף הם כורתים עמם שלום.

Image result for asimov jupiter

בסיפורים אלו אסימוב יצר פרדיגמה חדשה לגבי כוכב הלכת צדק ותושביו האפשריים, דווקא מאחר שהכוכב גדול כל כך תושביו עלולים להתגלות לא כנציגי הצדק והמשפט ביקום אלא דווקא ככובשים חמסנים ומרושעים. מן הסתם כשכתב על צדק חשב על גרמניה הנאצית ועל ברית המועצות הסטליניסטית הענקיות.

כמעט במקביל לאסימוב סופר המדע הבדיוני אדגר רייס בוראוז תיאר בצורה דומה את כוכב הלכת צדק "סאסום" בסיפור האחרון והמסיים של סדרת ג'ון קרטר המפורסמת שלו, על איש כדור הארץ שמגיע לכוכב הלכת מאדים והופך שם לנסיך.
בסיפור האחרון "ג'ון קרטר ואנשי השלדים של צדק", שפורסם במקור ב-1943, ג'ון קרטר נחטף בספינת חלל בלתי נראית ממאדים, מגיע לצדק ונתקל בתושביו הזרים, שכשמם כן הם – שלדים חיים. הוא מגלה שהם מתכננים לפלוש למאדים. מה קרה לו ואם הצליח להימלט משם בחזרה למאדים – דבר זה נשאר בגדר תעלומה, שכן בוראוז לא המשיך את הסיפורים הללו.

הסיפור על הפלישה מצדק למאדים הושלם רק בסיפור קומיקס ב-2015 – JOHN CARTER WARLORD OF MARS,  למעלה משבעים שנה לאחר הפרסום המקורי של הסיפור, שבו הפלישה מצדק למאדים נכשלת סופית.


האם כוכב הלכת צדק עדיף?

Image result for ‫עיר סימאק'‬‎


אצל אסימוב ובוראוז כוכב הלכת צדק הוצג כאיום על שאר מערכת השמש בגלל גודלו וכוחם של תושביו. אבל היו גם גישות אחרות בנושא.

Image result for conquest of two worlds hamilton

הסופר אדמונד המילטון תיאר עוד בשנות השלושים את כיבושם של אנשי הצדק הנחשלים (נוסף על כיבוש של עולמות נוספים במערכת השמש) בידי אנשי כדור הארץ האימפריאליסטיים, ותיאר את מאבקו של איש כדור הארץ בודד בכיבוש ובדיכוי זה.

בני צדק הוצגו בצורה שונה מאוד אצל  קליפורד סימאק בסיפור "עריקה" (1944) ובסיפור "גן עדן", אשר בתוך ספרו המפורסם ביותר "עיר" (1952). ספר זה תורגם פעמיים לעברית: בידי יוסף עוזיאל ("עם עובד",  1976) ובידי דוד חנוך ("ינשוף", 2007).

בסיפורים אלה ניתן תיאור שונה מאוד של צדק: זהו אינו עולמם של חייזרים המשוכנעים בטיפשותם  בעליונותם על הכול.

Image result for ‫עיר סימאק‬‎

יצורי הצדק, מתברר  בסיפור "עריקות", הם "באמת" עליונים… בני כדור הארץ מגלים טכנולוגיה שדרכה אפשר לחוות את חייהם של יצורים אלו מרחוק, וכך הם מגלים עולם של יצורים בעלי כישורים מדהימים ועליונים, עד כדי כך שרוב בני האדם בכדור הארץ מחליטים להתמזג עמם ועוזבים את כדור הארץ בעבור הפלאות של צדק.

Image result for call me joe
הסיפור הזה שימש כמקור השראה לנובלה דומה של פול אנדרסון, "call me joe", שתיארה כיצד אנשי כדור הארץ עוקבים אחרי יצורי הצדק באמצעות חישה  מרחוק. ככל הנראה זהו מקור ההשראה לסרט המדע הבדיוני המצליח ביותר של כל הזמנים "אוואטר" של ג'יימס קמרון. הסרט אמנם אינו מתרחש על צדק אלא על כוכב לכת של אלפא קנטאורי, אבל הרעיון הוא דומה: יצורים שנחשבים בעיני בני כדור הארץ השחצנים לפרימיטיביים, מתגלים בידי אדם שחווה את אותם יצורים וחייהם באופן בלתי אמצעי כלכל הפחות שווי ערך, אם לא עדיפים על בני כדור הארץ הסופר טכנולוגיים.

"צדק" בשנות החמישים

Image result for lucky star jupiter asimov

אסימוב חזר לצדק בספר ילדים בשם "לאקי סטאר  וכוכב צדק" (1957. עברית: ראובן לסמן, עריכה: עמוס גפן, "מסדה", 1979), שבו גיבורו אמנם אינו מגיע לצדק עצמו, אבל צופה בו מרחוק מאחד הירחים שלו.

Image result for ‫אל המאה ה-21‬‎
ספר נוסף שתיאר ישוב ירח של צדק היה "אל המאה ה-21" של  רוברט היינלין (פורסם במקור ב-1950. תרגם: ישעיהו לויט, הוצאת "מסדה", 1979), שתיאר ילד המיישב עם משפחתו את הירח של צדק גנימד, ומגלה שם שרידי תרבות חייזרית .
על  גנימד מתקיים "פרוייקט צדק" של מדענים מכדור הארץ, אשר מטרתם היא  לצפות בכוכב הלכת הענק ולחשוף יום אחד את סודותיו.

Image result for jupiter project benford

לימים המדען-סופר המדע הבדיוני גרגורי בנפרד, שקרא את ספרו של היינלין בילדותו, כתב ספר לנוער המתאר בפירוט את הפרויקט הזה (הספר לא תורגם). ולאחר מכן חזר לצדק עם הנובלה הנפלאה "הסירנות של יופיטר" (ראו בהמשך).

בכל אופן אנשי צדק הימשיכו להיות מתוארים כענקים " בגלל כששכנו בכוכב לכת ענק כמו שאפשר לראות מעמוד הקומיקס הזה מסיפור של "באק רוג'רס " מ-1961 "באק רוג'רס שומר מלכות היופי של מערכת השמש " שמשווה בין בני ויותר נכון בנות כוכבי הלכת השונים במערכת השמש.

"צדק" בספרות המדע הבדיוני העברית

Image result for ‫הרפתקאות קפטן יונו‬‎

התיאור החשוב ביותר של כוכב הלכת צדק בעברית מאז אברהם אבן עזרא, נמצא בסדרת הילדים משנות השישים "הרפתקאותיו של קפטין יונו". הייתה זו סדרה של שלושה ספרים מאת הסופר והמחזאי לעתיד אלי שגיא, שאותה אייר מ.אריה. שם מתואר העתיד של שנת 2007-2008, כשכדור הארץ שולח ספינות לחלל לכוכבי הלכת הקרובים, ומתמודד עם אויב מסתורי – "שודדי מערכת השמש". הללו, מתברר, הם יצורים גמדיים אך בעלי אגו עצום, אנשי כוכב הלכת צדק הרואים עצמם כשליטים בזכות על כלל מערכת השמש, ומזכירים מאוד את אנשי צדק בסיפורו של אסימוב "ניצחון שלא בכוונה".

איש כדור הארץ ואיש צדק בספר "הרפתקאותיו של קפטין יונו ושודדי מערכת השמש". צייר: מ.אריה

בספרים הראשונים של הסדרה אנשי הצדק חטפו ספינת חלל מכדור הארץ, ופיזרו את אנשיה בכוכבי לכת שונים,מרקורי ונוגה. בספר השלישי, "הרפתקותיו של קפטין יונו: ביו שודדי מערכת השמש"  ("קרני", 1964), מתמודדים עמם אנשי כדור הארץ ישירות על צדק עצמו ומביסים אותם, ודי בקלות. הם משמידים בסיס תת קרקעי של אנשי צדק, ובמהומה הכללית בורחים מהעולם הענקי בצלחות מעופפות של אנשי צדק.

Image result for ‫הרפתקאות קפטן יונו‬‎

יש לציין ש"שליטי מערכת השמש" התגלו כאכזבה מסוימת לקוראים, שחיכו בקוצר רוח לפגישה עמם לבסוף לאחר הכנה של שני ספרים (זאת, בדומה לאכזבה הצפויה לקוראי סיפורו של אסימוב, "ניצחון שלא בכוונה", לאחר ההכנה לאיום של אנשי צדק  בסיפור הראשון, "לא סופי!"). היו אלה גמדים רברבניים, ערמומיים אמנם, אבל כאלה שקל היה להערים ולהתגבר עליהם. הם לא היו באמת יצורים מפחידים ובלתי מנוצחים, כפי שניתן היה להבין משני הספרים הראשונים. לאמיתו של דבר, אנשי כוכב הלכת נוגה מהספר השני והטוב ביותר בסדרה היו יצורים מבעיתים ומסוכנים לעין ערוך.

במהלך הספר למדנו כמה מילים בשפת אנשי צדק, ביניהן: יופ ("כבוד, מכובד", מילת פניה אל בן מעמד השליטים הגדולים בצדק), ואצ'י מאקאן (מפקד חירום בחוץ).

אלי שגיא חוזר על הכלל של אסימוב לגבי כוכב הלכת צדק: הגודל אינו מעיד על עוצמה אמיתית, ואנשי הצדק השחצנים הם בסופו של יום די מטומטמים, ומובסים בקלות מדהימה בידי אנשי כדור הארץ…

"צדק" בשנות השבעים, השמונים והתשעים

התיאורים המרשימים ביותר של צדק בשנות השבעים והשמונים היו של ארתור סי קלארק, סופר מדע בדיוני שבמשך שנים הפכו תיאורי מסעות לכוכב הלכת צדק למזוהים עמו.

קלארק תיאר מסע לצדק בסרט שכתב עבור הבמאי סטנלי קובריק (2001) "אודיסיאה בחלל", ובספר המפורסם שהתבסס על הסרט (ותורגם על ידי ציפורה חן בהוצאת "ביתן" ב-1969). בספר, אף שהאסטרונאוט באומן לא רואה הרבה על צדק, בעת שחללית הדיסקוברי מתקרבת לשם הוא רואה סימנים שאולי מעידים על פעילות של חיים. משם הוא טס לירח של צדק בסרט (ולירח של שבתאי בספר), למפגש עם חייזרים ממערכת כוכבים אחרת.

Image result for meeting with medusa

"למה בעצם אתה רוצה לנסוע אל צדק?"

"מפני שהוא ישנו שם".

(מתוך "מפגש עם מדוזה")

תיאור מרשים הרבה יותר היה בסיפור נוסף של קלארק, "מפגש של מדוזה", שפורסם לראשונה מכל המקומות דווקא במגזין העירום "פלייבוי" (1971. תורגם לעברית בידי יורם רפפורט בקובץ הסיפורים "הרוח הנושבת מן השמש", "מסדה", 1978).

Image result for ‫הרוח הנושבת מן השמש‬‎

הסיפור תיאר מפגש עם היצורים החייזריים הענקיים שחיים באטמוספרה של צדק. מדובר ביצורים דמויי מדוזות מהימים של כדור הארץ, הנרדפים בידי יצורים פרדטוריים השולטים בשמיים של צדק.

חיים יש שם, אבל האם יש שם אינטליגנציה? קלארק משאיר את השאלה הזאת פתוחה.

Image result for meeting with medusa

הסיפור הזה הורחב ב-2016 לספר שלם  בשם The Medusa Chronicles, בידי סופרי המדע הבדיוני  הידועים סטיבן בקסטר ואליסטר רינדולס.

Related imageImage result for ‫2010אודיסיאה‬‎

סצנה דומה אפשר למצוא בספר "2010 אודיסאה שנייה" (תרגום: חניטה רוזנבלט, "מסדה", 1984), שהוסרט גם הוא, שבו מציע קלארק שלבו של צדק הוא יהלום ענק בגודל כדור הארץ כולו, בסצנה המסיימת של הספר. כוכב הלכת הענק צדק מושמד (!) בידי המוניליטים החייזריים, נציגי תרבות עליונה מאי שם, והופך לשמש שנייה. כל זאת, על מנת לאפשר ליצורים שעל ירחו, אירופה, להתפתח כראוי ולהקים ציביליזציה. זאת, למרות האפשרות הסבירה שעל צדק עצמו יש חיים שיושמדו כתוצאה מכך.  בהחלט אין צדק בהשמדת כוכב הלכת צדק.

Image result for ‫האודיסאה הסופית 3001‬‎

בספר המסיים של הסדרה 3001 אודיסיאה סופית  ( 1997 תרגם: בועז וייס, "אופוס", 1997), ישנה סצנה של חלום, ובו ביקור בכוכב הלכת צדק שהתקיים לפני השמדתו, על מנת לפנות את הדרך ליצורים באירופה:

היצורים המתוארים כאן זהים למעשה לאלה שתוארו בידי קלארק ב"מפגש עם מדוזה". אך כאן, בניגוד ל"מפגש עם מדוזה", מגיעים למסקנה שהם למעשה אינם אינטליגנטים, ומשום כך לחוצנים העליונים אין בעיה להביא להשמדתם.

Image result for if the stars are gods

הסיפור המרשים מכולם לצד סיפורו של קלארק היה "הסדן של יופיטר" מאת גרגורי בנפורד וגורדון אקלנד, שתיאר מפגש עם היצורים החייזריים השוכנים באטמוספרה של צדק. (גורדון אקלנד וגרגורי בנפורד,       "הסדן של יופיטר" בחוברות "פנטסיה 2000" גיליונות 24-25). אפשר למצוא את הסיפור ב"יקום תרבות" בשני חלקים, לרגל הגעתה של חללית ג'ונו לכוכב הלכת הענק.

העטיפה של הסיפור, שתיארה כדור פורח על צדק, זכתה לכבוד אולטימטיבי כשהוצגה על סיפון ספינת החלל אנטרפרייז במאה ה-24 לספירה.

ולסיום נאזכר את השיר הבולט והידוע ביותר על "צדק " בשפה העברית "בלדה בין כוכבים " שכתב יעקב רוטבליט והלחין שלום חנוך. ובו צדק לא מופיע כגבר הגדול החזק והצודק אלא כטיפוס די אומלל סך הכלל שנוגה האישה עושה לו "קרניים"

Image result for ‫בלדה בין כוכבים‬‎

בלדה בין כוכבים

כתב יעקב רוטבליט

הלחין שלום חנוך

נוגה שלחה אל הצדק חיוך
הי, יופיטר בוא ונצאה.
בשביל החלב כוס קפה הפוך
נראה מה שלום קסיופאה
נתפוס עגלה, קטנה או גדולה,
הלילה הזה משגע.

זה לא מעט, שצדק וונוס לבד,
יוצאים לבלות יד ביד,
יד ביד, יד ביד, בשמיים.

נקפוץ לשעה אל כוכב הצפון,
עם רוח קלילה מנשבת
רק אל תתנהג לי כמו אפלטון,
כאלה אינני אוהבת
על זנב השביט, כשהוא לא יביט,
נתפוס לנו רגע לשבת.

זה לא מעט…

הצדק וונוס הרקיעו שחקים
קרצו כוכבים בשמיים
הכסיל לבדו שח ללא פיקפוקים
הביטו זה זוג משמיים
ורק מאדים, בצד האדים
גם לו היא תצמיח קרניים…

חלק א'

חלק ב'

Image result for if the stars are gods

מאז סיפור זה לא הופיעו בעברית סיפורים בולטים נוספים על מסעות לצדק, אם כי כמה כאלה הופיעו באנגלית, ביניהם הספר JUPITER של בן בובה.

Image result for ben bova jupiter

ואילו תגליות צפויות לנו בעתיד בצדק? האם נגלה שם חיים – ואולי, מי יודע, אינטליגנטיים? אם כך, יש לקוות שהאקסיומה הישנה לגבי צדק – שגודל שווה לכוח ולשחצנות – לא תהיה תקפה לגבי מה שנגלה על ובתוך צדק.

Image result for Journey to Jupiter

ראו גם:

"הסדן של יופיטר " סיפור מדע בדיוני על כוכב הלכת "צדק"

ראו עוד על כוכב הלכת צדק :

כוכב הלכת צדק בויקיפדיה

כל מה שרציתם לדעת על צדק מטעם סוכנות החלל הישראלית

חדשות על כוכב הלכת "צדק"

כוכב הלכת הכפול: כוכב הלכת (הננסי) פלוטו וירחו כארון בספרות המדע הבדיוני

A Meeting With Medusa by garryts

ספינה חודרת לכוכב הלכת צדק.

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך חלל, מדע בדיוני, מדע פופולרי עם התגים , , , , , , , , , , , . קישור קבוע.

5 תגובות על גדול זה צודק? – כוכב הלכת "צדק" בשפה העברית ובספרות הבדיונית

  1. מאת אלי אשד:‏

    אביתר כהן כותב בפייסבוק :
    "צדק זה שם עתיק
    סביר שהשם זאוס קשור ל: justice (צדק)
    ואם טור סיני צודק ויש קשר בין יבוס ליוביס (זאוס)
    יוצא שעיר היבוסי = ירושלים = עיר הצדק
    ישעיהו א26: "ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה
    אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה"

  2. מאת אלי אשד:‏

    . "יהוה " הוא כנראה ערבי או אדומי או מדיני במקור . אבל זה מעניין " "יופיטר" כוכב הלכת וגם האל נקרא גם "ג'וב" "יוויס " שבהחלט מזכירים את "יהוה" . יכול להיות שהקשר בין השמות הוא יותר הדוק ממה שחשבנו?

    • מאת יוס ואחיו:‏

      יש ביוטיוב סרט תיעודי בשם The Bibles Buried Secrets מ-12' (לייב שרייבר מקריא), שמציע מקור מצרי עתיק שמצביע על מקור השם 'יהו' בסביבות מידן ואדום. טוען שיתרו היה כוהן של האל הזה, ומכאן מקומו בתנ"ך וקשריו עם משה.

      גם אם הגיע משם, הוא זווג בהמשך כנראה עם האשרה (בכמה כתובות שהתגלו), אשת אל הכנעני, כך שהוא זוהה איתו ולא עם בעל.

  3. מאת אלי אשד:‏

    ההדפסה המקורית במגזין של הסיפור "ג'ון קרטר ואנשי השלדים של יופיטר" מאתאדגר רייס בוראוז ,סיפור שלא נשלם מעולם על פלישה מכוכב הלכת צדק למאדים ,אלא רק בשנים האחרונות בסיפור קומיקס.
    http://www.erbzine.com/mag7/0739a.html

  4. מאת אלי אשד:‏

    במאמר למעלה היזכרתי שבמקור "צדק" נקרא"כוכב בעל" שם שנשמר אצל יהודים אפילו עד המאה הרביעית לספירה אבל מקורו כמובן כנעני.למה "בעל "? כי בעל היה האל הראשי במיתולוגיה הכנענית וכוכב הלכת "צדק " תמיד בכל מקום נקרא על שם האל הראשי במיתולוגיה הקיימת. מאחר שחלק מהיתרונות של להיות האל הראשי בפנתיאון זה להיות מזוהה עם כוכב הלכת הגדול ביותר. אי לכך העליתי כאן לראשונה את ההשערה ש"צדק " בממלכת יהודה נקרא שם על שמו של האל הראשי של הממלכה "יהוה".
    אם כי עורכי התנ"ך מסיבותיו הידועות רק להם מחקו את זה. אבל זה סביר ביותר.

    ידוע לנו שבאותה התקופה כוכב הלכת השני בגדלו "שבתאי " נקרא אצל הכנענים ויש להניח גם אצל העברים בממלכת ישראל ואצל היהודאים על שמו של "אל " ראש האלים לשעבר במיתולוגיה הכנענית הישנה לפני שבעל ואחר כך "יהוה " תפסו את מקומו ,זה היה בגדר פרס ניחומים . .
    כך היה גם ביוון הקדומה ששם "שבתאי " נקרא "כרונוס" על שמו של האל הראשי הקודם של פנתיאון האלים היווני לפני זיאוס.המפורסם יותר כיום _( שיש להניח שהיו לו יחצנים טובים יותר מלכרונוס בדמות כוהנים משוררים וסופרים שהם אלו שדאגו לעלייתו לשלטון) ולכן גם כוכב הלכת הגדול ביותר נקרא מכאן ואילך על שמו .

    סביר להניח שבכנען הקדומה בתקופת הברונזה הבינונית נניח "צדק " נקרא על שמו של "אל " כשזה עוד היה דומיננטי בפנתיאון ,ואחר כך כשקרה מה שקרה בתקופת הברונזה המאוחרת ולאחריה בתקופת הברזל וראש האלים התחלף התחלפו גם שמות כוכבי הלכת בהתאם.ושבתאי קיבל את שמו של ראש האלים לשעבר בעוד ש"צדק" קיבל את שמו של ראש האלים הנוכחי.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*