Image result for ‫ישראל הודו בחלל \‬‎

מאת חיים מזר

ביקורו של ראש ממשלת הודו בישראל הוא ציון דרך חשוב בהידוק הקשר בין שתי המדינות. אחד  התחומים שבהם שתי המדינות יכולות לשתף פעולה הוא בחקר החלל. בהיות שתי המדינות מאופיינות  בתעשיות עתירות ידע, יש כאן מקום לשיתוף פעולה נרחב בתחום מרתק ורב חשיבות זה. אין לשכוח גם שתעשיות וחקר החלל הם תחומים הצוברים מיום ליום יותר תנופה, ובתור שכאלה הם גם יוצרים מקומות  עבודה. שיתוף פעולה זה יכול להיעשות הן במחקר החלל הבלתי מאויש, והן במחקר החלל המאויש.

לאחרונה נמסר כי הודו מתחילה לשקוד על חללית לחקר כוכב הלכת נוגה. מזה כמה שנים חללית הודית  מקיפה את המאדים. מדובר בחללית קטנה השוקלת 25 ק”ג בלבד. החללית שתשוגר לנוגה תשקול 175 ק”ג, וכאשר תגיע לכוכב לכת זה, תיכנס למסלול אליפטי ארוך מאוד. המרחק הקצר של החללית מנוגה  יהיה 500 ק”מ, והמרחק הגדול יהיה 60,000 ק”מ. במשך כמה חודשים המסלול יוקטן הדרגתית, עד  אשר החללית תגיע למרחק האופטימלי מבחינת מטרות המחקרים המתוכננים עבורה.

כאשר ההודים שיגרו את החללית שלהם למאדים, הם לא עשו זאת בשיגור ישיר כמו  האמריקאים  והרוסים. זאת, שאין להם משגרים די חזקים כדי להתגבר על כוח המשיכה של כדור הארץ. במקום זאת  הם הכניסו את החללית למסלול אליפטי ארוך מאוד סביב כדור הארץ. כאשר החללית הגיעה לנקודת  הקיצון המרוחקת  מכדור הארץ, הופעלו  מנועיה – שהעלו את נקודת האפיגאה בצורה הדרגתית, עד  שהגיעו לאותה נקודה שבה יכלו להתגבר על כוח המשיכה של כדור הארץ, ומשם להמשיך למאדים. בטכניקה זו  השתמשו גם כאשר שיגרו חללית לירח.

מכיוון שמשקל החללית גדול יותר מזה של החללית ששוגרה למאדים, אפשר יהיה להציב בה מכשירי מחקר רבים יותר. בנושא זה ישראל תוכל לתרום את חלקה. בלווייני הביון הישראליים מצויות מצלמות  בעלות רזולוציה גדולה במיוחד. אפשר יהיה להתבסס על מצלמות אלה ולשפרן עד כדי יכולת להבחין   בפריטים בגודל סנטימטרים בודדים על קרקע המאדים מגובה מאות קילומטרים. לחללית המאדים  האמריקאית MRO  יכולת רזולוציה של 25 ס”מ לפיקסל. אפשר יהיה גם לצייד את החללית במצלמות  אינפרה אדומות תוצרת ישראל למיפוי תרמי של  קרקע המאדים. אפשר יהיה גם לצייד חללית זו במנועי ניווט, שיתבססו על אלה של הלוויינים הישראליים.

הודו מתכננת חללית נוספת שתשוגר לעבר המאדים. הכוונה היא לשגר חללית שתיכנס למסלול סביבו, ויכול להיות שהחללית תצויד גם בנחתת שתרד לפני השטח, כדוגמת זו שהסינים מתכננים. גם בנושא הזה ישראל יכולה לתרום את חלקה בפיתוח ציוד מחקר שיותאם לחללית זו. אפשרות נוספת היא פיתוח נחתת זעירה במשקל 50 ק”ג, שתונחת על הירחון פובוס, ואולי נחתת דומה שתונחת על הירחון השני, דימוס. לא  פעם החללית האירופית מרס אקספרס, בהקפתה את המאדים, חלפה במרחק 96 ק”מ מפובוס, ושידרה  ארצה תצלומים ברזולוציות גדולת מאוד. נחתת הפובוס הישראלית תוצמד לחללית  ההודית. כאשר זו    תחלוף ליד פובוס, הנחתת תשוחרר ממנה ותנחת על הירחון.

להודו יש גם תוכנית שאפתנית לפתח מעבורת חלל. מדובר כרגע במעבורת קטנה למדי במשקל 1.7 טון,  אך אין לזלזל בכך. זה בבחינת התחלה צנועה לתוכנית גדולה יותר. גם בתוכנית כזו ישראל יכולה לקחת חלק, אם בפיתוח גוף המעבורת או ברכיבים שונים בה. סביר להניח שפרויקט בסדר גודל כזה יחייב שיתוף פעולה בינלאומי, ואין שום סיבה שישראל לא תיקח בו חלק.

תכנון מושכל של פרויקטים אלה יכול להעניק לישראל ניסיון עצום בתעשיות חלל, ולהגדיל את עוצמתה הכלכלית.

מקורות

“Indian   Space  Research   Organisation  Starts  Work  On  India’s  First  Venus Mission”  27.4.2017

http://www.spacedaily.com/reports/Indian_ Space_ Research_ Organisation  _Starts_ Work_ on_ Indias _ First_ Venus_ Mission_999.html

“Isro  to  test  plane shaped reusable  rocket”  15.vi 5.2016

http://www.spacedaily.com/reports/ Isro_ to_ test_ plane_ shaped_ reusable  _rocket-99.htm

ראו גם:

אלי אשד על תוכנית החלל של ישראל

אלי אשד על שובם של ההינדים ויחסי ישראל והודו

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

16 − שמונה =