חגית בת אליעזר, שגרירת “יקום תרבות” באירועים, ממליצה על

ההרצאה “שקרים ועובדות אלטרנטיביות”

דורון פישלר הוא מומחה לקולנוע, חוקר, מבקר, ומרצה בנושאי קולנוע מגוונים בליווי הקרנת קטעי סרטים. על שתי הרצאות שלו בנושא הקולנוע כתבתי כאן בעבר: על סרטים הוליוודיים גרועים ועל סקס גרוע בסרטים.

ביום שלישי 18.7.2017 במסגרת מפגשי think&drink different בדה-וינצ’י בר שנמצא בתוך האסקייפ סיטי בתל אביב, דורון פישלר הרצה בנושא של היסטוריה ואמצעי תקשורת – על שקרים ועובדות אלטרנטיביות מפורסמות בהיסטוריה.

דורון פישלר הוא מרצה נמרץ, מלהיב, בעל שפת גוף עשירה, המלווה את הרצאתו בתמונות, מפות וסרטונים. דורון סיפר בפתח דבריו על ההונאות של צבא בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, שתרמו לניצחון על היטלר, כמו למשל “צבא הרוחות” (Ghost Army) – יחידה מיוחדת שפרשׂה טנקי-דֶּמֶה מתנפחים, והשמיעה פס קול של טנקים אמיתיים, ושל חיילים המתחזקים אותם.
אנחנו חיים בעולם של “פוסט-אמת” שבו כל אחד יכול לפרסם ידיעה על דעת עצמו, שתופץ ללא בדיקה קפדנית בתור האמת. כך יכולות להתקיים ברשת האינטרנט בו זמנית גרסאות סותרות, אבל בכל זאת, מי שמאוד רוצה בכך, יכול להצליב מידע, ולזהות את הגרסה האמיתית. לעומת זאת, לפני 200 שנה, בעידן שלו קרא דורון פישלר “פְרֵה-אמת”, המצב היה אפילו יותר חמור: אפשר היה לפרסם בעיתון אירופאי מעשייה כלשהי על המתרחש במקום רחוק, בדרום אמריקה למשל, בלא שתהיה לקוראים כל אפשרות לבדוק את אמיתות הידיעה.

לאחר המצאת המצלמה, נעשה בה תיעוד מאורעות, שהעלה את הסבירות לדיווח-אמת, ואפילו הייתה דרישה לצילום, תחת הססמה “בלי תמונה אין אמונה”. אבל במהרה למדו לזייף תמונות. דורון פישלר הראה תמונות של ילדה מצולמת עם פיות מצוירות וגזורות מקרטון, שהוצגו כאמתיות, והיה מי שהאמין בקיומן של פיות.
שמענו גם על שני משוררים אוסטרליים, שכתבו שירים סוריאליסטיים, חסרי משמעות, אותם הציגו כפרי עטו של משורר Ern Malley, שלא היה קיים.

דורון סיפר על רחובות ועיירות שקריים במפות גיאוגרפיות, שנשתלו במטרה להגן על זכויות היוצרים, ונתן דוגמאות של עוד הונאות באינטרנט. בסיום ההרצאה המשכנעת אמר, שברוח נושא ההרצאה, אחד הסיפורים בה היה שקרי לחלוטין.

ובחזרה לקולנוע ולטלוויזיה. ביום שני 24.7.2017 דורון פישלר ידבר על “משחקי הכס” לרגל תחילת העונה החדשה.

וביום שישי 21.7.2017 בסינמטק תל אביב בשעה 22:00 הוא ינחה את הכנס ההמוני הראשון למען החנינה לסקאר, האריה שהופלל בלא עוול בכפו בסרט מלך האריות משנת 1994. הייתכן שסקאר נפל קורבן לקנוניה פוליטית?

תגובה אחת

  1. מענינת הפרספקטיבה ההיסטורית. אולי בעצם אנחנו בסך הכל חוזרים בימינו למה שהיה הדבר הרגיל בעבר, של tall tales שאנשים סיפרו. למשל ביוון העתיקה על אנשים שפניהם בתוך בטנם, או בעלי עין אחת באמצע המצח. בתקופות קודמות אכן היה קל מאוד לשקר, ואפילו קרובות אלינו יותר מאשר יוון. למשל, קראתי פעם (לצערי אינני זוכר פרטים) שהיה איזה אנגלי שטען שהוא מטייוואן, והיה עובר באנגליה ומציג את ״תרבות״ טייווואן, ומתפרנס מזה. כמובן טייוואן שלו היתה דמיונית לחלוטין, שהוא המציא מאלף ועד תו. אפילו את מרקו פולו האשימו שבדה הכל מליבו, והאמת שכנראה חלק מהסיפורים שלו באמת בדוי. יש למעשה חוקרים שחושבים גם היום שהוא לא הגיע לסין אלא ליקט סיפורים ששמע בדרך המשי.
    בודאי שעד לא מזמן ממש לא היו חוקים על ״אמת בפרסום״, ובודאי שאיש לא היה תובע מישהו על הוצאת דיבה אם היה מספר סיפורים על, נניח, חצר הסולטן הטורקי. ושוב, כשחושבים על זה, גם היום מדינת ישראל לא תובעת את מוציאי דיבתה רעה, אז אולי דברים לא השתנו כל כך כפי שנדמה לנו?
    מענין לחשוב שטראמפ לא מייצג איזה עידן חדש של ״פוסט אמת״, אלא דווקא חזרה לעידן הישן שבו לא היה ברור כלל מהי האמת (האמנם באוסטרליה אנשים הולכים על ידיהם? ובאפריקה יש אמזונות שכרתו את שדן כדי לירות בקשת?). מה זה אומר על ארה״ב של ימינו? למרבה הצער שכנראה היא מתדרדרת אחורה, לעידן לא-רציונלי, אנטי-מדעי, של שלטון האמונות התפלות והדת (אופס, מזכיר איזה מדינה אחרת…).

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

2 × שתיים =