קטעים מתוך “שטויות מהאייפון”, שירים \ עידית יולזרי (“ספרי עתון 77”, 2017)

הקטעים הבאים הוקלדו על ידי המחברת לאייפון שלה, שלא מתוך מחשבה לפרסמם כספר. אחרי מאמצים טכניים של שני טכנופובים, הם הגיעו למחשבי. ניפיתי חלק וערכתי את הנותרים. יש בהם יומיומיות בוטה, שבדרך כלל אינה נתפסת כ”שירה”. הקטעים כתובים כקטעי פרוזה שירית קצרים, בעוד בספר שיריה הראשון של יולזרי, ‘אהובי ישמעאל’, השירים עוצבו כשירים רגילים, בשורות קצוצות. אבל הסגנון נותר דומה: שירה ישירה, ביקורתית ובוטה, המשלבת גם הומור חד, מעין שפריצים מתת מודע זועם.

יובל גלעד

Image result for ‫עידית יולזרי '‬‎

המוח שלי אינו מייצר עוד שירה/ משהו השתנה בו, בי/ רקמות שווא של תְּהִיָּה על החיים/ רקמות מלאות כעסים/ עשיתי CT ראש, לא גילו מאום/ אני חשה את הריקבון במוחי/ במדינתי ובעולם/ מֵעֵבֶר לשירה ולתאים שנמסו לתוכה/ די די אני צועקת בתוכי/ תוכי אינו עונה לי:/ רק ריקנות נפרשת על הכול כמפת העולם

האיש הנאה שעבר כאן/ בשבוע הספר בנחלת בנימין/ היה כבן חמישים/ או שישים/ או שבעים/ (אני עיוורת גילאים)/ גבר נאה בעל שיניים רקובות, סדוקות ושחורות/ חלקן אף חסרות/ לא קנה ממני ספר/ אך אהבתי אותו מאוד

עַם ישראל לא מתאים לי/ עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן ובגויים לא יתחשב/ עם זה אולי התאים לי פעם/ כבר מזמן לא/ ורבים מחבריי כמותי, רק אינם מעזים לומר זאת?/ עם ישראל אינו מתאים לי/ אולי מעולם לא התאים לי/ עִם התורה שלו

עָאלֶק עַם בחירה/ כאילו כולם היו שם במתן תורה/ לא הייתי שם✈/ הייתי כאן או בהיכן שהוא/ אולי שארית העם כולה לוזרים?/  אני נרדמתי. סליחה לוזרים/ לא הייתי איתכם!

ביטול האגו וחיבור לקבוצה/ כך אמר הרב לייטמן/ מי היא הקבוצה?/ למה להיות מושפעת ממנה ולהשפיע מתוכי?/ ניסיתי את זה/ הייתי במצב של לתת מעצמי/ אז ראיתי שכולם בתוך עצמם/ גברים ונשים/ הרב לייטמן, קל לו להיות בקבלה/ “קבלה לעם”/ בעידן האגו

זה נורא/ שדתיוֺת או חוזרות בתשובה/ רק שיננו במוחן/ את הגאולה/ מבלי להבין מהי בעצם/ פרט לטענה שהיא תגיע/ רק אחרי מלחמה אפוקליפטית/ של כל העולם נגדנו/ כך היא אמרה לי/ ההיא מהמכולת

אני אוהבת כמה שפחות אנשים/ כמה שפחות משוררים/ כמה שפחות דקלומים/ כמה שפחות תהילה/ מדינת המשוררים המזרחים: ארץ ישראל/ הייל למזרח!/ חוֺם וולגריוּת וערסיוּת/ אימוּש, אבוּש וסבתוּש/ נולד כאן זן חדש של אלימוּת/ כלפי כינויי משפחה, כלפי שמות, המילים המובילות/ רק ל. נדהמה שהילכותיה הגיאורגיות טרם ניקלטו/ וכבר קם דור פייסוש/ אז בתחנה לבאר שבע/ (כמו בשיר של אריק לביא)/ עמד פסנתר והיא ניגנה עימו את שירתה

נפל לי האסימון/ למה קמה ערס-פואטיקה?/ תשובה:/ כדי למצוא חן בעיני האשכנזים

כל הנשים קנאיות/ אפילו הלסביות/ המים בים מזוהמים/ כמו מוחות על ריטלין/ כמו הדגיגונים המעקצצים ברגליים/ כל הנשים קנאיות

נכון שכולם פגומים בעיניי/ הקיבוצניק פגום/ חברתי ח. פגומה/ חברתי מ. פגומה/ אבל אולי זה לא בגלל שֶ/ הַפוֺסֵל במוּמוֺ פוסל/ אולי יש פגם כללי ביצור האני של כולם/ אולי היקום כולו פגום?

Image result for ‫עידית יולזרי '‬‎

ראו עוד על עידית יולזרי:

פרטים על עידית יולזרי

רומן האהבה של עידית יולזרי

ראיון באנגלית עם עידית יולזרי

לאהוב מהגר שחור: שירתה של עידית יולזרי

ספרי הילדים של עידית יולזרי

דף הפייסבוק של עידית יולזרי

עידית יולזרי

2 תגובות

  1. קראתי את הספר ונהניתי מה”שטויות” החכמות שלו. אכן, יש בספר “ישירות, ביקורתיות והומור חד”. תודה ליובל ובהצלחה לעידית ולספר. תודה גם ליקום תרבות.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

ארבע × שתיים =