מסע ללב הלאום האוקראיני לבוב – ערש הדת ומוקד הנביעות

סמל העיר לבוב באוקראינה

דוד סנדובסקי' עו"ד ועיתונאי ירושלמי, יצא במשלחת עיתונאי האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית באוקראינה בבירה קייב, וכאורחי מחוז לבוב ועיריית לבוב שבמערב אוקראינה. כל זאת, במסגרת מיתוג אזור לבוב כמרכז תרבותי-היסטורי של כלל אוקראינה, וכן כמרכז לתיירות רפואית ומרפא מבוססת "מי נפטוסה" מינרליים מנביעות בפרה-קרפטים. לפניכם התרשמויותיו מהעיר לבוב

מאת עו"ד דוד סנדובסקי

Ukraine adm location map.svg

מפת אוקראינה

המדינה העצמאית של אוקראינה עוברת תהליכי התמערבות, מודרניזציה, גלובליזציה ודמוקרטיזציה מואצים. יעדיה הם להשתלב באחוד האירופאי ובנאט"ו. כל זאת בתמיכה נלהבת של פולין, שהאינטרסים האסטרטגיים שלה נזקקים לאזור החיץ האוקראיני – החוצץ בין רוסיה לפולין (זאת, על אף שיש להודות באמת – הפולנים לא מעריכים ומעולם לא העריכו את תרבות הלאומיות האוקראינית).

בתחנות הביניים להגשמת יעדיה משתלבת אוקראינה ב"מועצת-אירופה", בארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה ובבית המשפט האירופאי לזכויות האדם.

Image result for putin and ukraine

תהליך אבולוציוני זה גורם לכעס גדול ברוסיה במנהיגות ולדימיר פוטין – הרואה באוקראינה איזור בזיקה לליבת הלאומיות הרוסית.

חצי האי קרים ובירתו סימפרופול כבר סופחו לרוסיה במשאל עם. במזרח אוקראינה מתחוללת מלחמה כדי לנתק את "נובורוסיה" (רוסיה החדשה) הכוללת את מחוזות דונבס ולוהנסק ומובלעת דבלצבו בחבל דונבס שבדרום מזרח אוקראינה, ולהעבירן לשליטה רוסית. אזורים אלו היו חלק מרוסיה עד שהועברו לאוקראינה, לאחר מלחמת העולם השנייה. זה התרחש בתקופה שבה היה ניקיטה חרושצ'וב האוקראיני מנהיג ברית המועצות, שאוקראינה הייתה חלק ממנה. "קבוצת מינסק" בראשות נשיא בלרוס אלכסנדר לוקשנקו (המתווכת גם  בין אז'רבייג'אן וארמניה) – מורכבת מבלרוס, צרפת וגרמניה – מתווכת בין הצדדים הניצים: אוקראינה ורוסיה, לעת עתה ללא הצלחה חד משמעית.

Image result for victor ukraine

פוטין ונשיא אוקראינה שסולק ויקטור ינקוביץ'

התהליכים שתוארו לעיל, נבעו מסילוק נשיא אוקראינה הפרו-רוסי ויקטור ינוקביץ כתוצאה ממהומות והפגנות אלימות ב-2014, שכונו "יברודמאידן".

Image result for ‫פטרו פרושנקו.‬‎

במקומו  של ינקוביץ' הפרו -רוסי נבחר לנשיא אוקראינה תעשיין הממתקים הגדול פטרו פרושנקו. לנשיא סיעה גדולה משלו – בראדה העליונה האוקראינית (הפרלמנט). נשיא זה הוא ממלכתי-מרכזי. הוא מקדם פיתוח אזורי. הנשיא נתמך על ידי זרמים פוליטיים-חברתיים מרכזיים. הנשיא נזהר מחיבוק דב של לאומנים מיליטנטיים קיצוניים כמו קבוצות "סבובודה" (שדגלם שחור-אדום). ראש הממשלה בשנה האחרונה, ולדימיר גרויסמן, הוא יהודי מוצהר. כמו הנשיא הוא תושב העיר ויניצה שבמערב פולין. הוא שם דגש על קידום אזורי ועל רפורמות מנהליות, כמו גם פיתוח תשתיות ושירותי סייבר, תיירות, נדל"ן ופיננסים.
מודגשת התייחסות רצינית להגנת הסביבה תוך שילוב בין תהליכי פיתוח מואץ וקיימות.

מצב המדינה האוקראינית – נביעות גדולות


יש להדגיש שמרכז החיים הפוליטיים והכלכליים של הריבונות האוקראינית מתנהל בעיר הבירה קייב. בה בעת, פעילות רבה ומגוונת מתבצעת גם בדרג האזורי באוקראינה שמכיל בתוכו גם ערים גדולות. תהליכי שדרוג ופיתוח אזורי רציני מתרחשים במחוז ובעיר לבוב. פיתוח התיירות האזורית שם מתקיים עם דגש על טיפולי ספא ומים מינרליים מקומיים המכונים "נפטוסה".

מדובר במורדות הנמוכים של שרשרת הרי הקרפטים שבהם התגלו מאגרי נפט תת קרקעיים גדולים עוד בסוף המאה התשע עשרה. כיום קיימות עדיין באזור משאבות נפט חרגוליות מיושנות עוד מתקופת האוסטרים לבית הבסבורג. תוצאת לוואי של קיום הבארות המיושנות היא נביעות גדולות של סוגים שונים של מים מינרליים שהם בעלי תכונות ריפוי מגוונות. המים משמשים לשתייה ולטבילה. קיום מים אלה הוא הבסיס לפיתוח תיירות מרפא וספא באזור. במתחמי בתי המלון הגדולים הממוקמים בעיירות הפרה-קרפטים במחוז לבוב שהן העיירות הוותיקות – דרוגוביץ, טרוצקוביץ וסחידניצה, נמצאים מתקני הספא והמרפא. כיום מחפשת אוקראינה ומחוז לבוב משקיעים תאגידיים  גלובליים לצורך פיתוח שדות הפקת נפט באזורים אלה.
תקופת המעבר בין ממשלי הנשיאים ויקטור ינוקביץ ופטרו פרושנקו שבה נמשכת המלחמה במזרח המדינה גורמת להיווצרות אינפלציה, שמורידה בעשרות אחוזים את שווי המטבע האוקראיני "הגרובנה". מטבע זה שווה כיום כ-26-27 גרובנות לדולר אמריקאי. זה מוזיל מאד את שירותי התיירות הרגילה והרפואית. כמו כן זה מוזיל שירותי תיירות מכל הסוגים וכן בינוי ונדל"ן. הדבר הופך את אוקראינה לאטרקטיבית לתיירים ולמשקיעים זרים במגוון תחומים. משקיעים גלובליים ותיירים מערביים מחליפים כיום את אלה מרוסיה שמחרימים  את אוקראינה בגלל המלחמה בין שתי המדינות.

ומכאן אנו מגיעים למחוז  לבוב שבו ביקרתי.

Flag of Lviv.svg

דגל לבוב

העיר ומחוז לבוב – תהליכי פיתוח מואצים

שטחו של מחוז לבוב באוקראינה דומה לשטחה של מדינת ישראל בקו הירוק. המחוז הוא  "מחוז ליבה" בהקשרי התרבות, הדת וההיסטוריה של אוקראינה.

העיר לבוב אינה "עוד עיר" אוקראינית. היא ערש הדת, ההיסטוריה, הלאומיות והלאומנות במדינת אוקראינה.

בעבר המחוז היה חלק מ"פולין הגדולה" ההיסטורית (שכללה את פולין, אוקראינה, בלרוס וליטא). מחוז לבוב ממוקם בחבל ארץ שנקרא בעבר דוכסות "גליציה-המזרחית". היהודים שהגיעו משם לישראל כונו בישראל "גליציאנרים". בירת גליציה המזרחית הייתה העיר לבוב (למברג). בירתה של גליציה המערבית שכוננה בפולין הייתה העיר קראקוב, הנמצאת בימינו בפולין.
עם חלוקת פולין שאיבדה את עצמאותה ב-1772, עברו העיר ומחוז לבוב לשליטת האוסטרים מבית הבסבורג. הם שלטו במרחבי האימפריה האוסטרו-הונגרית. הדבר הביא להתפתחות תרבותית עצומה ולבנייה מאסיבית בסגנונות אדריכליים רנסנסיים וברוקיים עם רכיבים גותיים עוצמתיים ומאסיביים, בעיקר בעיר העתיקה של לבוב.

כך נבנו מבני ציבור, דת, ומגורים. הדבר כלל כנסיות ומנזרים, מבני חינוך וביניהם אוניברסיטת לבוב ההיסטורית, שהיא מהאוניברסיטאות העתיקות ביותר באירופה. (נוסדה ב-1661).
מבני האוניברסיטה ההיסטורית העתיקה, מתחם העיר העתיקה מוקפת החומה של לבוב, וכן המבנה המרשים והאותנטי של האופרה, יצרו את התשתית והחזון להפיכת העיר העתיקה של לבוב ל"אתר מורשת עולמית", מטעם ארגון המדע, החינוך והתרבות של האו"ם (יונסק"ו). זה כולל תהליך שימור, שיקום ושדרוג מבנים ותשתיות היסטוריים, מגוון מלונות בוטיק, מסעדות, בתי קפה וחנויות במבנים היסטוריים משוקמים.  העיר ממשיכה לעבור תהליכי פיתוח, שימור ושדרוג מואצים. בעיר סטודנטים רבים הלומדים במוסדות חינוך אוניברסיטאיים ובמכללות. האווירה בעיר צעירה, תוססת וסטודנטיאלית.
באוניברסיטת לבוב הלאומית-ממלכתית על שם איוון פרנקו לומדים עשרות אלפי סטודנטים לימודי יסוד מסורתיים: פילוסופיה, מדעי הרוח, משפט ורפואה. כן מתקיימים תחומי לימוד מודרניים בני ימינו כמו מדעי החברה, מנהל עסקים ופיתוח וכן תקשורת. אחד הידועים מבוגרי אוניברסיטת לבוב הוא המשפטן רפאל למקין היהודי האוקראיני, שהגדיר לראשונה את פשע השמדת ורצח עם, וניסח את אמנת האו"ם בדבר מניעת ג'נוסייד, שאושרה בעצרת האו"ם בשנת 1948.

Opera-we-Lwowie.jpg

בניין האופרה של העיר לבוב באוקראינה

בניין האופרה ההיסטורי של לבוב הוא בארוקי אותנטי. האופרה המקומית כוללת צוות זמרים ושחקנים גדול ואיכותי מאוד, וכן תזמורת גדולה. החווייתיות באופרה היא עצומה בשל המבנה האקוסטי הייחודי שבו גם שלוש קומות של תאי צפייה. כל זה יוצר אוירה מיוחדת של אותנטיות המחברת את הצופים לתקופת המאה התשע עשרה. אופרה מובילה המועלה ברפרטואר המקום היא "לה-טראוויאטה " מאת ורדי. חוויית האופרה בלבוב מומלצת ומחירה שווה לכל נפש.

לבוב – ערש הדת

כנסייה בלבוב

העיר היא מרכז דתי של "הכנסייה היוניטרית הלאומית האוקראינית" שלה כנסיות ומנזרים בלבוב העתיקה. בעיר גם מרכזי דת מזרמים נוצריים אחרים כמו פרבוסלבים, ביזנטינים, קתולים, אורתודוקסים, פרוטסטנטים ואחרים. הייחוד של הכנסייה היוניטרית האוקראינית בכך שהיא התפתחה בעיקר בחלק המערבי של אוקראינה, כולל מחוז לבוב. זאת בהשפעת החיכוך מול פולין ואוסטריה הקתוליות. זאת, תוך בידול היוניטריות האוקראינית מהדת הפרבוסלאבית הרוסית.
הכנסייה היוניטרית האוקראינית משוזרת בלאומנות האוקראינית. לאומנות זו מנוגדת ללאומנות הפולנית.
הייחודיות של הזרם הנוצרי האוקראיני, והיא נוצרה כתוצאה מנסיבות ומתהליכים תרבותיים-היסטוריים, שעיצבו את העם והאומה האוקראיניים. הדת היוניטרית האוקראינית היא שילוב ייחודי בין זרמים נוצריים של האורתודוקסיה הפרבוסלאבית הביזנטינית לבין הקתוליות המזרחית הלטינית. האליטה האוקראינית, המרוכזת בעיקר במערב אוקראינה, מחוברת לקתוליות המערבית המקשרת אותה לתרבות המערבית. לעומת זאת בשסע  החברתי האוקראיני – האיכרים (הקולאקים – שביניהם גם קוזאקים) – מחוברים לאורתודוקסיה הפרבוסלאבית העממית.
כתוצאה מכך הכנסייה היוניטרית האוקראינית מתאפיינת בדיכוטומיית כלאיים. היא ממוקמת ברצף שבין אורתודוקסיה נוצרית לקתוליות נוצרית.
חשוב גם לציין שבדת האוקראינית חבויים רכיבים אזוטריים, מיסטיים.
לא בכדי הייתה אוקראינה ערש התפתחות התנועות החסידיות, המשיחיות והקבליות ביהדות האורתודוכסית. זאת בשל השפעות הגומלין הרב תרבותיות והדתיות ברחבי אוקראינה בין יהדות, זרמי נצרות, כוזריות וקבלה מיסטית יהודית. פענוח תופעת החסידויות המשיחיות בישראל העכשווית כמו הברסלבים (נ-נח-נחמן מאומן) קשור בכך.
במחוז ובעיר לבוב רבתי שבהן אוכלוסייה של כשניים וחצי מליון תושבים – שמהם כמיליון בעיר לבוב עצמה – התקיים מפגש תרבויות במהלך ההיסטוריה בין אוקראינים, יהודים ופולנים. כיום אין כמעט פולנים כי הם הועברו לפולין בהסכמה ומספר היהודים בירידה עקב יציאתם לישראל ולתפוצות חליפיות. ההומוגניזציה של האוכלוסייה האוקראינית בזמננו נובעת מתהליכים אלה. כל זה הביא להתפתחות הייחודיות הלאומית והלאומנית האוקראינית, אשר התפתחה באופן לעומתי לפולניות וליהודיות.
החלקים הפריפריאליים של מחוז לבוב כוללים ערי ביניים, עיירות וכפרים שאוכלוסיותיהם מהוות את ליבת ערש הלאומנות האוקראינית. באזור לבוב, כמו באזורי ומחוזות מערב אוקראינה – מתקיימת נוכחות חזקה של התנועה הלאומנית האוקראינית שהיא בעלת סממנים מיליטנטיים-אנרכיים. זרמי תנועה זו מסכנים את יציבות אוקראינה. הממשלה הפרגמטית והממלכתית שבשלטון כעת פועלת לריסון תופעות אלה. (גם לישראל בעיות דומות). יש לזכור שככל שמתקדמים למחוזות מזרח אוקראינה – מתגברים רכיבי הרוסיות  האורתודוקסית נוצרית בפסיפס החיים הסביבתי. יש להדגיש שהמלחמה המתחוללת במזרח אוקראינה – כלל אינה מורגשת במערב אוקראינה ובלבוב. התיירים מרגישים בטוח ונוח מאוד באזור זה.

Lwów - Widok z wieży ratuszowej 01.jpg

מרכז לבוב – יתרון מהטבע

למחוז לבוב באוקראינה יתרון יחסי מהטבע. זה נובע מכך שבפריפריות הכפריות של המחוז, בשיפולים הנמוכים של הרי הקרפטים, נובעים מבטן האדמה מי נפטוסה מינרליים בעלי מגוון של סגולות מרפא. ספקטרום השוני של המים המינרליים הנובעים מבטן האדמה באזור – מקנה להם יכולות מרפא ייחודיות. סביב נביעות מי המרפא המינרליים הולכות ומתפתחות עיירות תיירות מרפא המתפשטות לכפרים בקרבתן. זה התחיל עוד בתקופה ההבסבורגית לפני מלחמת העולם הראשונה, כשנקדחו בארות הנפט שהביאו לגילוי נביעות המים המינרליים המבריאים והמרפאים. התהליך הביא להתפתחות מרכזי תיירות רפואית בדגש מרחצאות וספא. זה כולל כיום מתחמי תיירות ומלונות גדולים שבהם מגוון עצום של סוגי שירותי ריפוי, מרפא ובריאות במגוון שיטות ודרכים. אלה מבוצעים על ידי רופאים מומחים מוסמכים ובשיטות ייחודיות לאזור. הרופאים נעזרים בצוותים פארא-רפואיים המתמחים במגוון שיטות ריפוי, שכוללות בין היתר: מים, אוויר, מלח, תרגולים גופניים, עיסויים וכדומה.
בין העיירות המפתחות תחומים אלה: דגורוביץ, טרוצקוביץ וסחידניצה.
הסטנדרטים והרגולציות הרפואיים שבאתרי המרפא משודרגים כל הזמן לרמות בינלאומיות לפי גישות של שיפור שירות, אבטחת איכות ומצוינות מקצועית.

בעקבות המלחמה עם רוסיה ניכרת האטה גדולה בתיירות רפואית ובהשקעות משקיעים  בתיירות.
לעומת זאת יש יותר תיירות מרפא מאוקראינה עצמה וכן ממדינות גובלות כמו: בלרוס, מולדובה, פולין, הונגריה, בולגריה, אוסטריה, צ'כיה, סלובקיה, תורכיה. בשנים האחרונות עם שיפור השירות והגבהת הסטנדרטים כפי שתואר לעיל מגיעים יותר תיירים מישראל. הם נהנים משירותי מרפא וריפוי מצוינים בעלויות נמוכות לעומת ישראל. האזור הופך לבר תחרות לאזורי ים המלח, מרחצאות עין גדי הסובלים מבולענים, חמי טבריה ויואב (ולכאורה אילת) – בישראל.
תיירים ומשקיעים מגיעים גם ממדינות האיחוד האירופאי כמו גרמניה וסקנדינביה עקב  תמיכת אירופה באוקראינה נגד רוסיה. הדבר קורה גם עקב השיפורים והשדרוגים שמוכנסים לשירותים ולתשתיות.
בדרך זו מתקזזת הקטנת התיירות וההשקעות מרוסיה בגידול נפחי הפעילות הכלכלית והתיירותית ממקורות אחרים. כך יוצא שאוקראינה אינה נפגעת כלכלית מהמלחמה במזרח (בהתייחס למחוז לבוב) וכן לא מהעיצומים הכלכליים של רוסיה עליה.

כך שיש להניח שלמרות המלחמה אוקראינה ובראש ובראשונה מחוז לבוב והעיר שבמרכזו ימשיכו להתפתח ולהיות שחקנים חשובים בכל האזור. והרבה מעבר לו.

ראו גם:

לבוב בויקיפדיה

Official logo of Lviv

אודות דוד סנדובסקי

מרצה במגוון נושאים משולבים במכללות, עו"ד,עיתונאי. פעיל ציבורי וחברתי.
הפוסט הזה פורסם בתאריך ארצות ועמים עם התגים , . קישור קבוע.

2 תגובות על מסע ללב הלאום האוקראיני לבוב – ערש הדת ומוקד הנביעות

  1. מאת אבי:‏

    דוד שלום
    תודה על הסקירה המקיפה הכוללת הסטוריה , דת , תיירות ומגוון אספקטים אזוריים
    ראיתי לנכון להעיר
    מיעוט היהודים באוקראינה נובע בעיקר מהרצח השיטתי בו החלו הנאצים על אדמת אוקריאנה וכתוצאה מסיוע ״נדיב״
    של האוקראינים,.לפני הצורר הנאצי ידעה אוקרינה לייצר צורר משלה בוגדן חמלניצקי שהמהדרין מוסיפים לשמו ימ״ש שטבח במאה ה17 מאות אלפי בני ישראל באכזריות חסרת תקדים ,שואה המתוארת היטב ׳ביוון המצולה ׳של נתן נטע
    לעניין״ עתיקות ״האקדמיה הלבובית , הרי שכנתה האוניברסיטה היגלונית בקרקוב נוסדה ב1364
    לעניין מיכאל למקין היהודי , הוא אכן למד גם בלבוב ובהיידלברג. אבל מורשתו במשפט הבינלאומי נובעת
    מהמקום המכובד שניתן לו בארצות הברית, ולצערנו הרבה יהודים משכילים שלא עזבו בזמן את אוקראינה ופולין נכחדו .

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*