חגית בת-אליעזר, שגרירת “יקום תרבות” באירועים, ממליצה על

הרצאה: הזמן – מציאות או אשליה?

ביום שני 24.7.2017 הרצה אלון הלפרין על הזמן: מציאות או אשליה. הקהל הסקרן, שמילא את הזו-זו בר ברוטשילד 32 בתל אביב, הגיע בזמן, ההרצאה החלה בשעה היעודה, אך תקופת ההיכרות הקודמת שלנו עם מושג הזמן נגמרה ברגע שאלון הלפרין ביקש לענות על השאלה “מהו זמן?” חשנו במבוכה, כמו אוגוסטין הקדוש, פילוסוף ותיאולוג נוצרי מהמאה החמישית לספירה, הידוע באמרתו: “מהו זמן? כאשר שואלים אותי אינני יודע להשיב. כאשר אין שואלים, אני יודע.”

יש זיקה בין מושג הזמן למושגים של שינוי ותנועה, שהיא שינוי מקום. הרי את הזמן מודדים באמצעות תנועת מחוגים או זרימת החול. אלון הלפרין החזיר אותנו למאה החמישית לפני הספירה, והציג את גישותיהם המנוגדות של שני פילוסופים קדם-סוקראטיים למושג השינוי. הרקליטוס, שידוע באמרתו “אי אפשר להיכנס לאותו הנהר פעמיים”, הדגיש את השינוי כאלמנט מרכזי של המציאות, ולעומתו פרמנידס טען שהמציאות היא אחת, נצחית, בלתי נעה ובלתי משתנה.

לאייזק ניוטון היה ביטחון מסוים ביחס לזמן בתוך המכניקה הקלאסית המצייתת לשלושה חוקים בהירים שאותם ניסח. אבל האור הסרבן טרף את החוקים, הוציא את היקום מהסנכרון, האיר לאלברט איינשטיין את הדרך חזרה אל תסבוכת הזמן, ושׂם בפיו את האמרה: “עבר, הווה, עתיד הם אשליה, עיקשת ככל שתהיה”, כי לפי תפיסת “יקום הגוש”, הזמן,  שהצטרף כממד רביעי שווה זכויות, מחזיק על צירו את כל המאורעות, כולל אלה העתידיים.

עד ימינו אנו החכמים חלוקים בתפיסת מושג הזמן. שתי הגישות מוצגות בשני הספרים, כמו הצמד-חמד הרקליטוס ופרמנידס מן העת העתיקה:
“The end of time” מאת Julian Barbour

ו-“Time reborn” מאת Lee Smolin

ההרצאה הבאה של אלון הלפרין בנושא הזמן תתקיים בחיפה ב-20 לאוגוסט, במסגרת מפגשי think&drink different.
כמו כן עומד אלון להוציא לאור ספר בנושא הזמן המבלבל, עליו אמר ריצ’רד פיינמן הגדול, חתן פרס נובל לפיזיקה, מרצה, וסופר: “אנו הפיזיקאים, אמנם עובדים עם הזמן יום יום, אבל, אל תשאלו אותי מהו! הוא מסובך מכדי לחשוב עליו.”

אחרי ההרצאה אני מעריכה עוד יותר את המציאות התל אביבית המסונכרנת, הניוטונית בקירוב טוב, תחת GPS היחסותי המדויק.

חגית ממליצה גם על

צילום: איל לנדסמן

יצירת המחול “חתך זהב”

האדם הוויטרובי” הוא רישום מפורסם של לאונרדו דה וינצ’י משנת 1490, המשקף פרופורציות מתמטיות של גוף האדם. היצירה, הכוללת גם טקסט, נקראת על שמו של האדריכל והמהנדס הרומאי ויטרוביוס, שחי במאה הראשונה לפני הספירה, ומבוססת על ספרו “על אודות האדריכלות”.

יצירת המחול “חתך זהב” של להקת המחול פרסקו, לפי הכוריאוגרפיה של יורם כרמי, מציבה מעל לבמה רקדן בתנוחת האדם הוויטרובי, כשהמעגל והריבוע מוקרנים סביבו, בדומה לרישום עצמו.

כפי שלאונרדו דה וינצ’י העלה את שמו ואת ספרו של ויטרוביוס מעומק ההיסטוריה, כך יורם כרמי, יוצר המחול, נותן במה לרישומו של לאונרדו דה וינצ’י, והרקדנים אף מדקלמים את תיאורי פרופורציות הגוף, הנכללים ברישום: “כף יד היא כרוחב ארבע אצבעות / כף רגל היא באורך של שלוש כפות ידיים / אמה היא באורך של שש כפות ידיים.”

הקטעים המוזיקליים היו מגוונים ונעימים לאוזן, ובלט התיאום בינם לבין תנועות הרקדנים. בגדי הגוף האחידים המרשימים, עם רכיבים גיאומטריים אסתטיים, בעלי צבעוניות קלה, הדגישו את יפי גופם של הרקדנים.

עבודת המחול כללה מוטיב של סגידה, ובסיומה הרקדנים יצרו מגדל עליו טיפסו ונגעו באדם הוויטרובי בעל הפרופורציות המושלמות.

המופעים הבאים יתקיימו ב -15 וב-22 בנובמבר 2017.

4 תגובות

  1. סקירה מעניינת ידידותית ומרתקת
    אבל הזמן קשור לאור. ואלמלא האור לא היה זמן.
    האם אנחנו רואים את האור?
    מכניקת הקוונטים מנסה להקפיא את הזמן ובה בעת לזמן אותנו. את כולנו לנוע איתו. בטוב. בשמחה. בכיף. בלי פחד.
    בשביל להבין את הזמן עלינו ראשית להבין את מיקומנו מול הזמן ולהבין שאנחנו לא קובעים הרבה בנוגע אליו.
    https://youtu.be/kMDX6JYxTvM

  2. אני זוכר את נושא חתך הזהב ואת ויטרוביוס. יש על כך ספר בעברית. לגבי הזמן הרציתי פעם על הזמן מבחינה פילוסופית לפני 7 שנים בשחרית שבת בכרמל. הסקירה מעניינת מאוד. דיון עיוני בזמן חשוב מאוד גם כאשר הוא מואר מזווית של פיזיקאי. גם הדברים של ראובן שבת מאירים מאוד את הנו/שא מזווית מקורית ומיוחדת. את הרקלייטוס ופרמנידס אני זוכר מלימודי שנה א בפילוסופיה. ההתמודדות עם מושג הזמן שונה בכל תקופה. אולי בימינו היא מורכבת יותר אבל המושג נותר חידתי עדיין גם בשל אופיו המטפיזי. בסופו של דבר החלל והזמן הם שני מרחבים יסודיים מאוד הבונים את היקום. יישר כוח, חגית, על הבאתך את הנושאים הללו. המחול נראה מעניין ומיוחד. היינו מנויים כמה שנים על מחול מודרני והולכים מדי פעם להופעות.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

5 + 4 =