המלצות אנשי "יקום תרבות" לסוף השבוע 24-23 ביוני 2017

חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על

"עצקרח" – מופע מחול

ללהקת המחול ענבל פינטו ואבשלום פולק יצירה חדשה – "עצקרח". הבכורה התקיימה בסוזן דלל ביום חמישי 8.7.2017, וההופעות הבאות מתוכננות ל-20 ו-21 ביולי. ענבל פינטו ואבשלום פולק אחראיים לכוראוגרפיה, לעיצוב פסקול, ולעיצוב תלבושות וחלל.

עבודת המחול "עצקרח" נמשכת כשעה, ויש בה שני חלקים מבחינת עיצוב הבמה. בחלק הראשון רוקדים בקדמת הבמה, בפס צר לרוחבה, כששטח הריקוד תחום על ידי שורת כיסאות לבנים, ומאחוריהם מתוח מסך בצבע שמנת לתוכו הרקדנים נעלמים ומתוכו הם מגיחים. ארבעה רקדנים ושלוש רקדניות משתתפים בקטע זה. הרקדניות לובשות חולצות צמודות וחצאיות רחבות עד מתחת לברך בצבע בהיר ואצילי, ועל רצפת העץ הרגילה הן עושות תנועות של החלקה על הקרח. הרקדנים צעירים, תמירים, לבושים בהידור.
בחלק השני המסך עלה, הבמה גדלה לעומק, רבו בה הכיסאות, ארבעת הרקדנים נשארו, שלוש הרקדניות בלבוש הבהיר הוחלפו בשתי רקדניות אחרות בשמלות שחורות, שאף הן החליקו בווירטואוזיות על הקרח המדומה. הרקדנים הרשימו בגמישותם וביכולות הפיזיות שלהם בקטע מחול משותף. החלק הזה גם כולל עבודת וידאו שהוקרנה על מסך, שנמתח על ידי הרקדנים.
עבודת המחול מעניקה חוויה אסתטית נעימה. בזמן הצפייה במחול נהנים מתנועת הרקדנים על הבמה, מהמוזיקה, מהתפאורה, ויכולתי גם לדמיין, לבדות סיפור, בהשראת המחול.

חגית ממליצה גם על

עילם גרוס – "על מדע ואלוהים"

פרופסור עילם גרוס הוא פיזיקאי של חלקיקים במכון ויצמן, שעמד בראש צוות גלאי ATLAS שמצא את הבוזון היגס (״החלקיק האלוהי״) במאיץ של CERN ב-4.7.2012.
לעילם גרוס סיפור חיים מרתק: בין מדע לרוח, בין מחקר לאמונה, בין הארצות, מתחת ליבשת אירופה, והוא מיטיב להציגו לקהל במגוון הרצאות. ב- 29 ביולי במסגרת המפגשים של think&drink different עילם גרוס ידבר על "קוונטים, מציאות ומסתורין" בטוקהאוס בנמל תל אביב.
ב -19 ביוני עילם גרוס הופיע במסעדת Suramare  בתל אביב בנושא "על מדע ואלוהים"  – הרצאה חווייתית, המלווה במצגת שופעת ציטוטים, תמונות, וסרטונים.

התשובה לאחת השאלות המרכזיות "האם קיומנו בשולי גלקסיית שביל החלב הוא תוצאה של כיוונון עדין או התממשות של סיכוי סטטיסטי סביר לאור ההיצע העצום של יקומים והגלקסיות" התפתחה לאורך המופע. המסלול מתחיל בעילם הנער הלומד על קלפי טארו בהדרכתו של יואב בן דב ז״ל – פילוסוף של המדע – עובר דרך ניו יורק של תחילת שנות ה-80 ובה מוזיקה ומיסטיקה של כישוף-תקשור, חוזר לירושלים ללימודי תואר ראשון של דת משווה ופיזיקה באוניברסיטה העברית, מגיע למכון וייצמן ללימודי התארים הגבוהים בפיזיקה התיאורטית והניסויית, יורד אל מתחת ליבשת אירופה למאיץ החלקיקים ב-CERN.

המופע שופע מידע על גדולי הפיזיקאים, על יסודות הפיזיקה של חלקיקים, יקומים, תורת הקוונטים, תורת המיתרים, המספרים הגדולים של מיליוני ביליונים, והמספרים המזעריים כמו הקבוע הקוסמולוגי של היקום שהוא 10 בחזקת מינוס 120.

כיוון שנושא הספרות מעניין אותי במיוחד – שמחתי לראות את הפן הספרותי בהרצאה ואפרט אותו כאן.

1.  עילם גרוס הראה תמונות של חנויות ספרים חדשים ומשומשים בניו יורק שבהן קנה ספרי כישוף בשנות העשרים לחייו.
2.  כדור הארץ שהיה נוח ליצירת חיים וממשיך לקיים אותם נמצא באזור זהבה על שמה של גיבורת האגדה שבחרה בדייסה לא חמה מדי ולא קרה מדי.
3.  השם "החלקיק האלוהי" ניתן לחלקיק היגס משם ספרו של ליאון לדרמן שיצא ב-1995 לאחר 30 שנות חיפושי שווא של החלקיק החמקמק. שם הספר היה צריך להיות GODDAMN PARTICLE, ששונה בלחץ העורך ל- GOD PARTICLE
4.  הוזכרו ספרי ההרצאות בפיזיקה מאת הפיזיקאי הדגול, חתן פרס נובל ריצ'רד פיינמן מהם למד עילם גרוס באוניברסיטה העברית בהר הצופים בירושלים.
5.  סיפור-מעשה על שלושה יהודים אמריקאים. הָיֹה הָיָה הפיזיקאי ארנו פנזיאס, שגילה בשנת 1965 את קרינת הרקע הקוסמית, שאיששה את תאוריית המפץ הגדול. הוא בא לתפור חליפה אצל חייט, יהודי אלא-מה. כשהחייט שמע שהיא לרגל טקס קבלת פרס נובל, אמר מתוך הערצה: "אתה בשביס זינגר!"
6.  ככל שהמדע מתקדם נשאר פחות מקום לאלוהים, אבל אלוהים ממשיך להיות גיבור של נרטיב, דמות ספרותית.

אודות אמנון סטופ

תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, לפני כ-15 שנה גיליתי מחדש את הקומיקס, ומזה כמה שנים אני מתענין במנגה ובאנימה. זכיתי בתואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת החוג לגאופיסיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.
הפוסט הזה פורסם בתאריך המלצות סוף שבוע. קישור קבוע.

תגובה אחת על המלצות אנשי "יקום תרבות" לסוף השבוע 24-23 ביוני 2017

  1. מאת ראובן שבת:‏

    יופי. רנסנס אמיתי של דעת. תבונה ושכל ישר בצד אמונה הכרחית בנסתרות המטאפיזיקה שפועלים על כל זאת
    מאמר מרתק ומהטובים שקראתי לאחרונה
    הוא הזכיר לי שני דברים.
    האחד-הפולמוס בין איינשטין לבוהר, כאשר הראשון אמר "אלוהים אינו משחק בקוביות " והשני השיב לו-"אתה אינך אלוהים, מהיכן אתה יודע שאלוהים אינו משחק בקוביות"
    והשני-התפיסה הנודעת של מכניקת הקוונטים, העומדת בניגוד הן לפטליזם הדתי והן לאקסטציליזם והאומרת-"היה צופה פעיל במציאות"

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*