אליעם \ צביקה ניר – שיר על גיבור צבאי ועל הזיכרון ההיסטורי

הקדמה מאת אלי אשד

שיר חידתי לכאורה זה  מספר השירה החדש של צביקה ניר אוטהון ("הקיבוץ המאוחד", 2017), מבוסס על פרשה לא כל כך ידועה מספר שמואל התנ"כי, סיפורו של גיבור מלחמה בצבא דוד, שהוא גם לא אחר מאשר סבו של המלך שלמה בן דוד, ושמשום מה נשכח בדורות הבאים בניגוד לגיבורים אחרים בצבא דוד, לא בהכרח גדולים יותר. ככל הנראה אליעם עורר את זעמו של מישהו בחצר המלך במסגרת התככים הבלתי פוסקים שם, הקשורים לבני משפחתו ובראשם בתו בת שבע, שנישאה תחילה לאוריה החיתי ואחר כך לדוד בן ישי. הלה דאג שההיסטוריון המלכותי שכתב את ספר שמואל ימחק את שמו מרוב המקומות הרלבנטיים – או שיעוות אותו.

וכך נמחק אליעם מהתודעה כאילו לא היה מעולם, למרות גבורתו. גרוע מכך, שמו שונה במקום שאי אפשר היה להימנע מלהזכיר אותו…

צביקה ניר, כותב השיר, שימש במשך שנים כהיסטוריון צבאי במחלקת ההיסטוריה של צה"ל. לאחרונה גם פרסם רומן בשם אמת ("הקיבוץ המאוחד", 2016), העוסק בין השאר בפרשיה צבאית סביב רישום היסטורי כוזב של פעילות צבאית כתוצאה מאינטרסים שונים.

אליעם \ צביקה ניר

ב וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב, וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּתְהַלֵּךְ עַל-גַּג בֵּית-הַמֶּלֶךְ, וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת, מֵעַל הַגָּג; וְהָאִשָּׁה, טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד.  ג וַיִּשְׁלַח דָּוִד, וַיִּדְרֹשׁ לָאִשָּׁה; וַיֹּאמֶר, הֲלוֹא-זֹאת בַּת-שֶׁבַע בַּת-אֱלִיעָם–אֵשֶׁת, אוּרִיָּה הַחִתִּי.  ד וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים וַיִּקָּחֶהָ, וַתָּבוֹא אֵלָיו וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ, וְהִיא מִתְקַדֶּשֶׁת, מִטֻּמְאָתָהּ; וַתָּשָׁב, אֶל-בֵּיתָהּ.

שמואל ב', יא

וְאֵלֶּה נוּלְּדוּ-לוֹ, בִּירוּשָׁלָיִם:  שִׁמְעָא וְשׁוֹבָב וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה, אַרְבָּעָה, לְבַת-שׁוּעַ, בַּת-עַמִּיאֵל.

דברי הימים, ג'

*

אליעם

בְּבוֹא הַיָּמִים הִשְׁלִיךְ

גּוּפוֹ הֶחָלוּל

לְכִסֵּא נַדְנֵדָה

חוֹרֵק סָמוּךְ

לְקֶבֶר אֲחִיתֹפֶל זְקֵנוֹ

תַּחַת גֶּפֶן סוֹרַחַת

וְעֵץ תְּאֵנָה יָבֵשׁ

כּוֹאֵב בְּנַחֲלָתוֹ שֶׁאֵינָהּ בֵּיתוֹ

נִעְנֵעַ עַצְמוֹ

בִּשְׁתִיקָה עוֹלֶה וְיוֹרֵד

אֶמֶשׁ, כַּאֲשֶׁר חָלַף

בְּחוּצוֹת גִּילֹה

עִטּוּרֵי הַגְּבוּרָה

צְרוּרִים עַל גַּבּוֹ

יִדּוּ תִּינוֹקוֹת

אֲבָנִים לְעֶבְרוֹ

לֹא הִבִּיט

לֹא הֵנִיף בְּחַרְבּוֹ

Sic transit gloria mundi

כְּכָל גִּבּוֹר

מְאֻחֶרֶת שִׁיבָתוֹ

אִשְׁתּוֹ הַצְּרוּרָה

הִדְלִיקָה נֵר

הִנִּיחָה מוּלוֹ

פַּת לֶחֶם יְבֵשָׁה

וּמִלְאָה אַמְבָּט

הִיא לֹא הִתְנְתָה

עִמּוֹ בְּאַהֲבָה

מֵאָז מָסַר אֶת

בַּת שֶׁבַע

בִּתָּם הַיְחִידָה

נֶאֱמָנוּתוֹ לְאוּרִיָּה

הִכְהֲתָה אֶת עֵינָיו

מִתְנַדְנֵד שׁוֹתֵק

עוֹלֶה וְיוֹרֵד

"אָבִי," נִשְׁנָק בְּדִמְעוֹתָיו,

"לֹא בָּגַדְתִּי

נֶכְדִּי יִירַשׁ מְלוּכָה"

שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ

מְחֻלֶּדֶת מִדָּם

נָשַׁק לִקְצֵה הַלַּהַב

וְסוֹבְבָהּ עָלָיו

הַנֵּר כָּבָה

שְׁמוֹ מוֹפִיעַ בְּסֵפֶר שְׁמוּאֵל ב'

הֻשְׁמַט מִסֵּפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים

הַהִיסְטוֹרְיָה מַעְדִּיפָה בּוֹגְדִים.

ראו גם:

צביקה ניר בפייסבוק

האמת של צביקה ניר

עתידה של רמת גן על פי צביקה ניר

תוצאת תמונה עבור צביקה ניר אמת

אודות צביקה ניר

צביקה ניר הוא יו"ר אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל. לשעבר היסטוריון במחלקה להיסטוריה צבאית של צה"ל. פירסם שלושה רומנים: "היד שהוציאה אותי להורג" (ספרא/הקיבוץ המאוחד 2012), "זמן הלב" (הקיבוץ המאוחד 2013), "אמת" (הקיבוץ המאוחד 2016), וספר שירה "אוטהון״ ( הקיבוץ המאוחד 2017).
הפוסט הזה פורסם בתאריך ביטחון וצבא, ביקורת, היסטוריה וחקר התנ"ך, שירה עם התגים . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*