ד״ר ניסים כץ, עורך מדור הפרוזה של “יקום תרבות”, ממליץ על

הסרט אשתו של שומר גן החיותבבימוי של ניק קארו

הסרט מבוסס על ספרה של דיאנה אקרמן, ומגולל את סיפורם של ד”ר יאן ז’בינסקי (בגילומו של יוהאן הלדנברג), מנהל גן החיות בוורשה, לפני ותוך כדי מלחמת העולם השנייה, ואשתו אנטונינה (בגילומה של ג’סיקה צ’סטיין המצוינת והיפה בנשים). עם כיבושה של פולין על ידי הגרמנים סייעו בני הזוג ליהודים רבים להימלט ולהסתתר מפני הנאצים.
הרבה זמן לא ראינו סרט שואה בקולנוע, אבל חשוב לציין שזה לא סרט שואה קלאסי במובן שמתרכז באופן ממוקד מידי בסבלם של היהודים בשואה, אלא מעניק פרספקטיבה רחבה יותר. הן מהצד של החיות, שעברו את התופת של אכזריות הנאצים, והן מהפולנים עצמם. במובן הזה יש לסרט זווית מרעננת, כי הוא מראה צד מפואר מאוד של פולנים שהעמידו את עצמם בסיכון רב עד כדי מוות עבור אנשים שהם לא מכירים והסתירו כ-300 יהודים, מעשה שהוביל להכרה בהם כחסידי אומות העולם (תחשבו רק על המיתולוגיזציה של אנה פרנק לשם השוואה).
הצד הזה של הפולנים, שהיו גם קורבן עצום לאכזריות ושרירותיות הנאצים במלחמה, לא מספיק מסופר, גם ללא קשר להצלת יהודים, וקל וחומר במקרה הזה. במובן הזה הסרט מעניק זווית ריאליסטית, ולא קיטשית כפי שהתרגלנו בסרטי שואה אחרים (גם בגלל מה שיוצא מהסיפור עצמו).
הסרט גם מראה את חיי הפולנים לפני המלחמה, וכמה החיים שם היו צבעוניים ויפים. נוסף על כך, הסרט מסופר מהפן הנשי של הסיפור, ולא הגברי, שזה חידוש לעומת מה שהתרגלנו בסרטי שואה אחרים. זאת ועוד, יש לציין את המשחק האדיר של דניאל ברול, מי שמשחק את הזואולוג הראשי של היטלר שמאוהב עד כלות באנטונינה, ורק אהבתו אליה מצילה אותה ואת החיות כמה וכמה פעמים מגורל אכזר (במידה רבה היא מנצלת זאת בערמומיות, אבל הכול למען מטרה טובה).
יש גם הפתעה בסרט: הופעה סופר מעולה של שירה האס מ”שטיסל”.
לכו לראות!
לצפייה בטריילר

חגית בת-אליעזר, שגרירת “יקום תרבות” באירועים, ממליצה על

“ונצואלה” של אוהד נהרין

“ונצואלה” היא העבודה החדשה של הכוריאוגרף אוהד נהרין עם להקת המחול בת-שבע. הבכורה תתקיים ביום שישי 12.5.2017 בשעה 14:00 בסוזן דלל, ובעקבותיה מתוכננות עוד הופעות בתל אביב ובערים אחרות בארץ.
ביום ד’ 3.5.2017 נערכה באולם ורדה בסוזן דלל חזרה פתוחה לעיתונאים. אוהד נהרין סיפר על תהליך העבודה, וענה בנדיבות על השאלות. ל-“ונצואלה” מבנה ייחודי חדשני. נהרין יצר עבודה של כ-40 דקות עבור כמחצית רקדני הלהקה. בתום החלק הזה, לאחר מספר שניות של החשכת האולם, אותה העבודה מבוצעת בידי קבוצת רקדנים אחרת עם שינויים קלים. למשך כעשר דקות מתוך ה-40 מתבצע הריקוד על ידי ההרכב המלא של הלהקה. בחזרה הודגמו מספר קטעים של היצירה, שדרכם אפשר היה לחוש את האנרגיות, ולהתרשם ממגוון הסגנונות, כולל ריקודים סלוניים. ואמנם מובעת בדף “ונצואלה” באתר הלהקה תודה לקרן לקידום ריקודים סלוניים בישראל. אוהד דיבר על בחירת קטעי המוזיקה עבור העבודה, אשר אינם ״מלווים״ אותה, אלא מהווים נדבך מרכזי בה. מספר קטעים לקוחים מ-Gregorian Chants  – מזמורים כנסייתיים עתיקים מימי הביניים של אירופה – ומנגד, משולבים ביצירה קטעי ראפ אמריקאיים כמו:
“Bullet in the head” של להקת Rage Against the Machine בפס הקול וביצוע עוצמתי-זועם-בוטה של “Dead Wrong” מאת הראפר האגדי Notorious B.I.G, בידי שלושה רקדנים.
חשבתי לעצמי: כוריאוגרף נאלץ להביע את רעיונותיו דרך הרקדנים – הוא לגמרי תלוי בהם, אך מדבריו של אוהד נהרין למדתי שהפן הבהיר של התלות הזאת הוא קבלת רעיונות חדשים מהרקדנים היצירתיים, הבוגרים, ושזירתם לתוך העבודה.

חגית ממליצה גם על

“הנסיך הקטן” – חנות ספרים ובית קפה בתל אביב

חנות הספרים “הנסיך הקטן” ברחוב המלך ג’ורג’ 19, בבעלותו של נעים כהן, מחזיקה מבחר עצום של ספרים משומשים על המדפים לאורך הקירות. בחלל המרווח שלה, הכולל גם חצר מקורה, נפגשים סופרים ומשוררים לשיחות רעים, וכן מתקיימים ערבים ספרותיים, דוגמת השקות ספרים ואירועי פסטיבל תל אביב לשירה. נכחתי במספר אירועי ספרות מרתקים, כשכל תשומת לבי נתונה ליוצרים וליצירתם, והנה יום אחד, כשהיו לי כמה שעות אחר-צהרים פנויות בתל אביב בין שני עיסוקים ספרותיים, מצאתי ב”נסיך הקטן” אווירה ידידותית ושולחן לכתוב עליו ולקרוא – גם את התפריט. נחה עיני על חומוס עדשים כתומות  – מוגש עם ביצת עין, אספרגוס, פטריות ולחם הבית. המנה, שהגיעה בצלחת עמוקה, הייתה יפהפייה, בעלת סימטריה סיבובית עם שילוב צבעים רך וחם: החלמון המרכזי מוקף חלבון בהיר, המעוטר בשוליו על ידי כתום-שמנת של ממרח עדשים וחומוס. זה היה הרובד הגלוי של היצירה האלגורית הזאת. כשהצצתי אל מתחת ל-“סומבררו” חלבון הביצה, נגלתה אלי קשת צבעים אחרת: פטריות מטוגנות חומות וגבעולי אספרגוס ירוקים ברוטב חום-בהיר סמיך. הייתה זאת יצירת אמנות טעימה, בעלת צבעוניות מרהיבה, ואסוציאציות ספרותיות, הפועלת על מרב החושים. את הרבדים והצבעים, שהתעלו מעל לתיאור התמציתי של התפריט, ניסיתי לתאר כאן, אבל מעושר הטעמים תבואו ליהנות בעצמכם. מי שהמציא את המנה היצירתית “חומוס עדשים כתומות” הוא שף בית הקפה שחר זהבי, שלמד את אמנות הקולינריה ב”מטבח של רמה” אצל השף תומר ניב. שחר זהבי ענה בנדיבות על שאלות ההתפעלות שלי וסיפר, שהמציא עוד כמה מהמנות שבתפריט של “הנסיך הקטן”. בהחלט נשאר לי טעם של עוד.

3 תגובות

  1. תיאור יפה של המנה חגית, ממש עשית לי חשק לאכול, עד שנזכרתי שאינני אוהב עדשים ומעדיף טחינה על חומוס.

  2. תודה, אמנון.
    התפריט של “הנסיך הקטן” שופע תיאורים מפתים
    והביצוע עולה על כל הציפיות.
    וודאי תימצא מנה שתקלע לטעמך
    ותשביע את רעבונך.

  3. כדאי לציין שאני מבקר קבוע ב”נסיך הקטן ” מזה שנים בעצם מאז ייסודה. וכך גם יוצרים רבים אחרים שאני מכיר . זהו בית הקפה הספרותי הידוע ביותר כיום בתל אביב.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

תשע עשרה − שבע =