ויליאם בלייק (1827-1757) היה משורר, חרט נחושת, צייר ומיסטיקן, ובכל התחומים האלה מתייחדת יצירתו במקוריות בלתי מתפשרת. בשירתו מרד בלייק בכלליה המכובדים והמעיקים של המאה ה-18 ופילס דרך לאנרגיה חופשית של הדמיון הרומנטי.” –  כך כתוב על הכריכה האחורית של “שירי תום וניסיון ועוד שירים” – מבחר שירי בלייק, בתרגומו של ד”ר רונן סוניס, שיצא לאור בדצמבר 2016 בשיתוף של הוצאת “עולם חדש” ו”מפעל לתרגום ספרות מופת“.

בלייק היה משורר נידח בימי חייו, כמעט נשכח במאה ה-19, התגלה בתחילת המאה ה- 20 על ידי ת”ס אליוט, ויליאם באטלר ייטס וד”ה לורנס, ובמהלך השנים התקבע מעמדו כ”אבי השירה הרומנטית האנגלית”. שיריו של בלייק זכו לתרגומים רבים לעברית, והם מוכרים ומצוטטים על ידי מעריציו בקרב אנשי הספרות בארץ.

Image result for ‫ויליאם בלייק גיורא לשם‬‎

כמה מספריו תורגמו בידי עורך השירה הראשון של מגזין “יקום תרבות”, המשורר והמתרגם גיורא לשם (שדמה מאוד מבחינה חיצונית לוויליאם בלייק), שתרגם פעמיים יצירה אחת של בלייק, וערך לפרסום תרגום אחר שלו.

Image result for ‫ויליאם בלייק גיורא לשם‬‎

לשם פרסם גם קובץ מסות בשם “ציירי הנמרים”, גם בהקשר לשיר ידוע של בלייק שבו אדון בהמשך.

הספר "ציידי הנמרים"

במבוא הבהיר ל”שירי תום וניסיון ועוד שירים” סוקר רונן סוניס את תולדות תרגום שירי ויליאם בלייק ואני רואה שזהו המבחר המקיף ביותר של תרגום שירי בלייק לעברית. יש בו כמאה שירים, והוא כולל את כל שירי התום והניסיון ושירים אחרים, רובם מתוך “פנקסו של בלייק”, שלא ראו אור בימי חיו של המשורר.

הרבה אנשי ספרות מתרגמים. מעטים מהם דוקטורים לספרות, ואחדים בלבד דוקטורים לתרגום. מלהיב לחשוב שלפנינו מעשה ידיו של בעל ההכשרה הכי גבוהה בתחום. חשבתי לעצמי: לקרוא את הרומנטיקן-המיסטיקן האנגלי במילותיו של דוקטור לתרגום – זה כמו לשמוע הרצאה על החלקיק האלוהי מפיו של עילם גרוס – פרופסור לפיזיקת חלקיקים במכון ויצמן, שהוביל את ניסויי גלאי ATLAS ב-CERN, שבהם התגלה בוזון היגס בשנת 2012. והנה בריאיון שנתן עילם גרוס לעיתון “הארץ” על רגעי הגילוי, הוא מצטט את השורה המפורסמת של בלייק: “הרמתי גרגיר חול מהאדמה, היינו עם חברים שם, ואמרתי להם שעכשיו המשפט של ויליאם בלייק מקבל כפל משמעות: To see a world in a grain of sand”

פיזיקאי, שהוא גם מוזיקאי דובר את ויליאם בלייק ברגעי ההתגלות. מפתיע? לא לגמרי. הרי בלייק היה נביא מודרני של העולם וחלקיקיו.

חגיגת הספר נערכה ביום חמישי 23.3.2017 בחנות הספרים התל אביבית “המגדלור” בלבונטין 1, הנוהגת לארח השקות ספרים.

בפני קהל רב שמילא את החנות, הופיעו מעריציו של בלייק מזה שנים והיו בשלים להציג את פניה הרבות של יצירתו בחגיגת צאתו לאור של התרגום המקיף של שיריו לעברית.

ג'רמי פוגל מנגן ושר

ג’רמי פוגל הוביל את האירוע בחוכמה של דוקטורנט לפילוסופיה ובהתלהבות של פרפורמר, השותף למספר הרכבים מוזיקליים. הוא בקי ביצירתו של בלייק ובקורות חייו, ואף חיבר תפילה שאותה נוהג לבצע באירועי חבורת “הבה להבא”. בתפילה הזאת פתח את ההשקה, כשהוא מלווה את שירתו בנגינה בהרמוניום – כלי הודי דמוי אקורדיון שעליו מנגנים בישיבה:

הדוברת הראשונה הייתה גליה בנזימן – מרצה בכירה לספרות אנגלית וספרות כללית באוניברסיטה הפתוחה, המתמחה בספרות הבריטית של המאה ה-19, ומלמדת בתוכנית למחקר תרבות הילד והנוער – הבחירה המושלמת להצגת הספר.

רונן סוניס עם גליה בנזימן

גליה בנזימן דיברה בהרחבה על שירי התום, שאותם בלייק פרסם כספר בשנת 1789. אין אלה שירים חינוכיים. הם נאמרים מתוך אהבה לילד והזדהות אתו, ויש בהם מורכבות: מתוארים בהם גם פניה האפלות של הילדות, דוגמת יתמות ועבדות ילדים, אך הצד הבהיר של החיים, כמו חסד, חמלה והשגחה הדדית נוכח וגובר על האפל.

אפשר לראות זאת בשיר “מנקה הארובות“:


בשנת 1794 פרסם בלייק את הספר “שירי תום וניסיון”, שבו, לאחר שירי התום, מופיעה חטיבת שירי הניסיון ובהם מתואר עולם קודר של אכזריות, קנאה ופחד. חלק מן השירים יוצרים צמדים מנוגדים: “השה” לעומת “הטיגריס”; “שמחת עולל” לעומת “צער עולל”. ויש אף צמדים בעלי אותו השם, לדוגמה שני “שירי האומנת” – בעמודים 42 ו-62 בספר, המוצגים גם זה לצד זה:


נשאלת השאלה, האם שירי הניסיון נכתבו בחמש השנים לאחר פרסום שירי התום בשנת 1789? הדעות חלוקות. האם משבר האמונה או האכזבה מהמהפכה הצרפתית הם שגרמו לבלייק לכתוב את שירי הניסיון לאחר פרסום שירי התום? או שמא הגה המשורר את השירים המאוחרים בזמן כתיבת המוקדמים ועל כך מרמזת כותרתו המלאה של הספר: “שירי תום וניסיון, המציגים את שני מצביה המנוגדים של נשמת האדם“? בכל מקרה הדואליות של מבנה הספר ייחודית, מעידה על מורכבות שירתו של ויליאם בלייק ומעסיקה את החוקרים.

פרופסור עמינדב דיקמן הוא ראש המסלול ללימודי תרגום בחוג לספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים – מורהו של רונן סוניס בעבר ועמיתו בהווה. עמינדב דיקמן סקר את תולדות התרגום של שירי בלייק לעברית, והחמיא לתלמידו על פתרונות התרגום המקוריים, על השפה הטבעית העכשווית ועל הסגנון הבהיר, השומר על המוזיקליות של המקור, גם כאשר הוא משתמש במבנה משקלי שונה.

עמינדב דיקמן

ויליאם בלייק למד אמנות באקדמיה המלכותית שבלונדון, היה צייר וחרט מחונן. הוא אף פיתח שיטת חריטה שאפשרה לו להטמיע את הטקסט בתוך הסביבה המאוירת, וכך הוא הוציא לאור את שירי התום והניסיון וכן את רוב ספריו האחרים. המחשוב העכשווי מאפשר לנעמה לוריא – מבקרת אמנות, שזה עתה סיימה תואר ראשון בתולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים – להקרין בפני הקהל את תמונות תחריטיו של בלייק הצייר.

השיר "טיגריס" בתחריט

ג’רמי פוגל סיפר על כך שהמשורר האמריקאי אלן גינסברג העריץ את ויליאם בלייק ושמע אותו בחזיונות. ג’רמי שוב התיישב ליד ההרמוניום ושר את שירו של בלייק  “A Dream” לפי הביצוע של גינסברג.

“כפי שגינסברג שומע משוררים, כך אני שומע מתרגמים” – אמר רונן סוניס וסיפר על תהליך התרגום של השיר “Tyger” – המפורסם והמצוטט בשיריו של בלייק ומשמש באידיאל שירי. שמעתי את עמוס עוז, בהרצאתו על “מקדמות” – סיפורו הפיוטי של ס. יזהר, כדוגמה של לשון שירית-מאגית מדקלם כמתוך השבעה:

ומוסיף, שהשורות האלה כל כך מכושפות, שלא ניתנות כלל לתרגום.

אכן זהו אתגר, ובבואו לתרגם, רונן סוניס, שיודע גם רוסית, קרא את תרגומו של סמואיל מרשק:

ונדלק כמו טיגריס על ההברה הרוסית הזאת “о”, שהופכת להיות “הו” בעברית. אבל “הו!” הוא שמו של כתב העת, שרונן סוניס היה בין מייסדיו בשנת 2005. הגרסה המוקדמת של “טיגריס” פורסמה בינואר 2008 בגיליון הראשון של כתב העת המקוון “החוטם“:

אז כנראה “הו” היה קודם ונכנס לתודעת המתרגם, שקיבל חיזוק נוסף מ- “о” של מרשק.

והנה הטיגריס של רונן סוניס בגרסת הספר במלוא הדר בריאתו:

ולא נקפח גם את השה:

ברוח ההתלהבות המיסטית ועל דרך ההפרזה, הייתי אומרת, שויליאם בלייק ביקר באותו הערב בחנות הספרים “המגדלור” והתרשם ממעצמת התרבות העברית.

ציור של הבריאה מאת ויליאם בלייק

ראו גם:

אלי אשד – ירושלים שעל גדות התמזה

ירושלים קום תקום – בכל סרלואי על שירי תום וניסיון

מאמר על “הנמר” מאת ויליאם בלייק

נישואי העדן והשאול מאת ויליאם בלייק בתרגום גיורא לשם

Image result for ‫ויליאם בלייק‬‎

8 תגובות

  1. סקירה מעולה המשתווה למאמר מלא על יצירתו של משורר חשוב זה שהשפיע על כלל התרבות האנגל-סכסית ועל התרבות המערבית בכלל.
    דברים מרתקים ביותר.

  2. סקירה נפלאה. יש לי התרגום הישן של לשם בהוצאת עקד. אגב בלייק השפיע גם על חליל ג’ובראן. אני תמיד מביא את שניהם כדוגמאות למשוררים שהם גם ציירים. הקורא העברי אינו מכיר די את בלייק. יישר כוח חגית על הדברים שהבאת. הדוגמאות הציורים.

  3. בהחלט, שירים יפים מאת אמן ייחודי ביותר. גם אני מעריך את ויליאם בלייק כאחד האמנים החשובים ביותר שהשפיעו על התרבות בת ימינו. גם אם בארץ לא נחשפו עדיין לכל יצירותיו. מקווה שאחת היצירות שלא תורגמו עדיין לעברית, ואלה, או ארבעת היצורים (Vala, or the Four Zoas), תתורגם גם היא בסופו של דבר. אני נותן שני קישורים, אחד ליצירה עצמה ושני למידע תמציתי עליה מהספרייה הבריטית:

    http://www.jacobboehmeonline.com/yahoo_site_admin/assets/docs/Zoas.14493358.pdf – THE FOUR ZOAS VALA – Jacob Boehme Online

    https://www.bl.uk/collection-items/manuscript-of-william-blakes-the-four-zoas – Manuscript of William Blake’s The Four Zoas

  4. יפה מאד, אבל מוזרה ההתעלמות המוחלטת של כל הדוברים והכותבים הנכבדים מספר של שירי בלייק בתרגומה של חנה ניר, בשם “הלך מטורף”, שיצא אך לפני שנתיים בהוצאת “כרמל”.

  5. יופי של סקירה. אני נעזרת בה להרצאותיי בפני קבוצות הקריאה שלי על סִפרה של אולגה טוקרצ’וק, על עצמות המתים. מוטיבים משירי בלייק, בעיקר הנמר / טיגריס, על עוצמתו האנרגטית ומולו השה, התמים, הטוב והרחום, בעל החיים המופיע גם על עטיפת הספר – מצויים ברומן.

    • לאה יקרה! כמה משמח, שהסקירה הייתה לך לעזר! תודה לך על השימוש בה ועל הכתיבה על כך כאן.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

20 − שתים עשרה =