"חיוך שהודפס על קרטון חלב המאריך את העצם" – "הילד שנעלם" מאת שרון אולדס ובתרגום שירה סתיו

Image result for sharon olds etan patz

המשוררת והמבקרת שירה סתיו פרסמה בימים אלו את "קרקעית חיינו" (הוצאת אפיק,2017) קובץ תרגומים של שירי המשוררת האמריקאית הידועה שרון אולדס. ספר שיריה הראשון של אולדס, 'השטן אומר', ראה אור ב־198. שיריה מתפרסמים ב'ניו יורקר', ב'פריס ריוויו' ובכתבי עת רבים נוספים, ומופיעים בלמעלה ממאה אנתולוגיות לשירה. עד עתה פרסמה עשרה קובצי שירה ושלוש אסופות, וזכתה בשלל פרסים, בהם פרס חוג המבקרים הלאומי, פרס למונט, פרס ת"ס אליוט ופרס פוליצר לשירה. אולדס מלמדת בתוכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת ניו יורק, והקימה את סדנאות הכתיבה לנכים ולפצועים בבית החולים השיקומי גולדווטר באי רוזוולט. היא מתגוררת בניו יורק ובניו המפשייר.

Image result for ‫שרון אולדס קרקעית חיינו‬‎

רוב השירים בספר עוסקים במיניות נשית וגברית, בדיכוי העצמאית הנשית בידי המשפחה, בפרטים הקטנים של חיי היום יום, ובשירים המאוחרים יותר – בעצמי ובהזדקנותו.

Image result for sharon olds young

אולם שיר אחד יוצא דופן  ביצירתה, ואותו אנו מביאים כאן:

הוא מבוסס על פרשה אמיתית שבמרכזה ילד שנעלם , אשר תמונתו הופיעה במשך שנים קרטוני חלב בארה"ב, עד שהתגלה שנרצח וגופתו הוחבאה בסמוך לבית הוריו במשך שנים.

הילד שנעלם \ שרון אולדס

לאיתן פָּץ (19731979)

Image result for ‫שרון אולדס‬‎

תרגום: שירה סתיו

Image result for ‫שירה סתיו‬‎


והחמאה שמרחנו על הלחם הלבן

נצבעה בצהוב-חמאה, צבע מסרטֵן

וכל ילדי כיתה ד' נלקחו בחשמלית

לראות כיצד מעבדים את החלב.

…לפני שנאספנו חזרה אל החשמלית

נתנו לכל אחד מאתנו בקבוקון חלב

קטן עם קשית לשאיבה. וכך

לאט לאט למדנו על ארצנו.

מתוך "רות סטון, "חלב אמריקני"

הבוקר, בעמוד השער, בכותרת,

הא' והת' של שמך. הלכתי על אותה המדרכה

שעליה הלך בני, בבוקר ההוא,

אל ההסעה אל בית הספר. אני מבקשת את סליחתך

על שאני מדברת אליך עכשיו, אליך שלא הכרתי –

שרק בני, שהיה אז בגילך, הכיר.

והבוקר מאסר, וידוי,

עכשיו יש לנו כמה מלים מתוך סיפור,

פּוּתה, הבטיח, גזוֹז. הוא אומר

שהשאיר אותך במרחק בלוק אחד מן הבניין שלך – לא

אותך, אלא את מה שממנו נחרבתָּ.

איך יכול לראות אותך ולרצות לבלום אותך,

לקרוע אותך מעל פני האדמה. לפני

שלושים ושלוש שנה – מֶשֶךְ חיים ארוך

המונח לצד משך חייך. אמך, אביך,

סלח לי, אינני מכירה אותם – חלפו אולי

על פני דמותך האסופה.

ילד יקר, לשום דבר בך לא היה שום

קשר עם שום דבר שראית ביום ההוא,

או למדת. ומי יוכל לרצות בזה,

שתינוק ייאלץ לראות, בחייו, מי אנחנו

בשעתנו הרעה ביותר, בעיניו האחרונות –

חיוכו הודפס אז, על כל

קרטון חלב המאריך את העצם,

בארוחת הבוקר הביט כל ילד

אל תוך המראָה האדומה. וכך

לאט לאט אנו לומדים על ארצנו.

The Missing Boy

by: Sharon Olds

(for Etan Patz)


Every time we take the bus

my son sees the picture of the missing boy.
He looks at it like a mirror – the dark
blond hair, the pale skin,
the blue eyes, the electric-blue sneakers with
slashes of jagged gold. But of course that
kid is little, only six and a half,
an age when things can happen to you,
when you’re not really safe, and our son is seven,
practically fully grown – why he, would
tower over that kid if they could
find him and bring him right here on this bus and
stand them together. He sways in the silence
wishing for that, the tape on the picture
gleaming over his head, beginning to
melt at the center and curl at the edges as it
ages. At night, when I put him to bed,
my sons holds my hand tight
and says he’s sure that kid’s all right,
nothing to worry about, he just
hopes he’s getting the food he likes,
not just any old food, but the food
he likes the most, the food he is used to.

ראו גם:

היעלמותו של איתן פץ

פרשת רצח הילד איתן פץ

Image result for sharon olds etan patz

שרון אולדס

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך שירה עם התגים , , , , . קישור קבוע.

3 תגובות על "חיוך שהודפס על קרטון חלב המאריך את העצם" – "הילד שנעלם" מאת שרון אולדס ובתרגום שירה סתיו

  1. מאת שירה:‏

    שלום אלי. צריך להכניס כמה תיקונים בפוסט שפרסמת. ראשית, השיר שהבאת בתרגומי שמו ״לאיתן פץ״ ולא ״הילד שנעלם״. השיר שהבאת באנגלית הוא שיר אחר ולא זה שתרגמתי. שנית, העימוד של השיר המתורגם אינו כשורה: תחילה יש מוטו בן שמונה שורות מתוך שיר של רות סטון, והוא צריך להיות נפרד מן השיר עצמו, שבא אחר כך. חלק מן השיר, ההערה שבסופו, לא מובא בפוסט שלך. הייתי מתווכחת על האופן בו תואר הספר של אולדס והגדרת השיר כ״יוצא דופן״ (הוא לא), אבל זה כבר עניין אחר. תודה

  2. מאת אלי אשד:‏

    שלום שירה.
    את השיר השני הוספתי כמשלים לנושא לא כגירסה האנגלית של השיר המקורי שתירגמת.
    השם "הילד האבוד"התווסף מאחר שהוא נראה לי כמוצלח ומתאים ופואטי ומסכם יותר מהכותר החדגוני העיתונאי הרשמי "לאיתן פץ".

  3. מאת ארז לנדוור:‏

    גם רון מיברג כתב על הפרשה:

    http://www.maariv.co.il/journalists/Article-576109

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*