שיחה עם מיכל פז קלאפ על התערוכה “כוחות-על: גיבורי-על כמקור העצמה”, המוצגת במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון בין ה-9/3/17 – 14/10/17

מאת אלי אשד

מיכל פז קלאפ היא עורכת ספרי נוער וקומיקס בהוצאת כנרת-זמורה-דביר, ואוצרת במוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון. לאחרונה היא יוצאת עם תערוכה חדשה העוסקת בגיבורי על ובהם הגולם, פרי יצירתי ויצירתו של אורי פינק.

גיבורי-על ידועים מאז ומתמיד כתחום אמריקאי מובהק, אף שעסקו בהם גם בארצות אחרות (למשל באנגליה עם “העכביש“, “השופט דראד”, “מארוול מאן” ואחרים). ישנם יוצרים בישראל, ובראשם הקומיקסאי אורי פינק, הטוענים בעקשנות שאין מקום לגיבורי-על בישראל.

אורי פינק אגב הוא יוצר גיבורי העל מספר 1 של ישראל, אשר הקדיש חלק נכבד מיצירתו לגיבורי-על כמו “הגולם” (עם כותב שורות אלו, אלי אשד) ו”סופר שלומפר”, כך שאין לומר שהוא עקבי במיוחד בעמדתו זו, הסכיזופרנית למדי.

מיכל פז קלאפ חושבת אחרת בעניין, ואת עמדתה זאת ביטאה בתערוכה המציגה את מערכת היחסים הסבוכה של יוצרים ישראלים שונים (ובהם, ואולי יותר מכולם, אותו אורי פינק) עם עולם גיבורי-העל, זה למעלה משמונה עשורים. מיותר לציין כי יוצרים אלה בהחלט לא חשבו שלעולם גיבורי-העל אין מקום בתרבות הישראלית.

היא חילקה את “עידן גיבורי-העל” בתרבות הישראלית לארבע תקופות:

משנות ה-30 עד תחילת שנות ה-70: שנים שבהן הקומיקס נתפש כוולגרי, וגיבורי העל האמריקאים נחשבים לכוח המשחית את דמיונו של הילד. בהתאם לתפישה זו נוצר בארץ קומיקס שונה לגמרי מזה האמריקאי, ובו גיבורי העל האמריקאים הוחלפו ב”ילדי-על עבריים”, כגון גידי גזר, אפרים חד העין, יואב בן-חלב ודרור הגיבור. העלילות הבדיוניות הוחלפו בסיפורי גבורה לאומיים. באותה תקופה התפרסמו סיפורי הקומיקס העבריים בעיתוני הילדים כאמצעי לחינוך הדור הצעיר.

שנות ה-70 וה-80: השבר הלאומי-חברתי בישראל הביא ליצירתו של קומיקס חתרני וביקורתי, שנציגיו הבולטים היו דודו גבע ואורי פינק. בשנים אלו נפתחו ערוצי פרסום חדשים לקומיקס בעיתונים היומיים, בכתבי-עת למתבגרים, בחוברות קומיקס, ובנובלות גרפיות. גבע יצר את דמויותיהם של יוסף והברווז, אנטי-גיבורים מושלמים שנכשלו שוב ושוב בניסיונותיהם להציל את העולם, ופינק, יוצר סדרת הקומיקס המצליחה “זבנג”, עסק בחיפוש אחר גיבור-העל הישראלי המושלם, בתהליך סוער רצוף התלבטויות, אכזבות, וקשיים.

שלהי שנות ה-80 עד ימינו: בהשראת יצירות מופת כגון “ווטצ’מן” ו“שובו של האביר האפל” נולד דור חדש של גיבורי-על בקומיקס העולמי – גיבורים אנושיים ולא מושלמים. לתפישה חדשה זו של גיבורי-העל הייתה השפעה מכרעת על עיצוב דמויותיהם של הגיבורים בעולם כולו, וגם בישראל. בזירה המקומית החלו להופיע שלל התייחסויות לגיבורי-על: מקצתם זאבים בודדים הרואיים כמו “עוזי” מאת נמרוד רשף, אחרים פעלו כקבוצה המדמה את כור ההיתוך הישראלי, כמו אבירי התכלת מאת עופר ומשה זנזורי, אחדים בעלי כוחות-על שנויים במחלוקת, כמו גיבורו של איציק רנרט שכוחו במיניותו, ורבים משעשעים כמו פלאפלמן של דורית מיה-גור, או איש הדבורה מאת ליאב צברי. יוצרים צעירים כמו אהוד בראל, גיא פוגל, אור בנדל, ערן אביאני, ליעד גבע, מתן כהן, או מולי יחב”ס, בראו אנטי גיבורים המגיעים מכל חלקי החברה, מקצתם פגועים, למודי טראומות וכאבים, ואלה דחפו אותם לעבר ייעודם כגיבורי-על.

קיר שלם בתערוכה מוקדש לספרי קומיקס פורצי דרך העוסקים ב”אנדרדוגים” שהיו לגיבורי-על: שאזאם, ספיידרמן, וונדר-וומן, וקיק-אס.

לפניכם ריאיון מקיף עם מיכל פז-קלאפ על התערוכה פורצת הדרך

אלי: מה הקונספט המרכזי של התערוכה?

תוצאת תמונה עבור מיכל פז קלאפ

מיכל: המדובר במכלול של שלוש תת-תערוכות, העוסקות בנושא מזוויות שונות, שכולן ביחד בודקות כיצד גיבורי-על משמשים כמקור העצמה לקוראים וליוצרים, לא מתוך הערצה ליכולותיהם הפיזיות והמנטליות, אלא דווקא בשל הפן הרגיש, הפגיע, האנושי שלהם.

התערוכה כוחות-על עוקבת אחר התפתחותם של גיבורי-העל הישראלים ויחסם של היוצרים אליהם, משנות השלושים ועד היום.

התערוכה צלליות-על מוקדשת לעבודתו של האמן ג’ייסון רטליף, העוסק בכוחות-העל הטמונים בכל אחד ואחד מאיתנו.

התערוכה ילדוּת-על מוקדשת לחלוץ גיבורי-העל בספרות הילדים ההומוריסטית בת-זמננו – קפטן תחתונים.

אלי: האם את כאישה מוצאת את גיבורי העל מושכים, אולי אפילו סקסיים, בהשוואה למצב מסביב?

מיכל: אני מתה על גיבורי־על. הם מעניינים אותי, מרגשים אותי ותמיד תהיתי למה זה קורה. נכון הרבה פעמים אנשים אומרים לי ‘מה את מאמינה לשיט הזה? איך ייתכן שזה עובד עלייך?’ יש פה גישה של — “הגברים האלה בטייטס מגוחכים, זה נאיבי, ואילו אנחנו קשוחים ומסוקסים ולא קונים את זה”. אבל עובדה, יש כאן משהו שבהחלט עובד עלי כאישה.

אלי: מה יש לדעתך בנושא הזה, האיש בעל כוחות העל, שמושך כל כך הרבה יוצרי קומיקס?

*
מיכל: חלום האדם העליון, שנוכל להישען עליו ולסמוך עליו שיגיע להציל אותנו בעת צרה, קיים בתרבות האנושית אלפי שנים. מרגע שהאדם הבין את אפסותו לנוכח הטבע והעולם, הוא מחפש לו נחמה בידיעה שקיים כוח עליון שיושיע אותו. גיבורים עם כוחות על-אנושיים הופיעו כבר בתרבויות קדומות, כמו שמשון הגיבור או גיבורי המיתולוגיה היוונית, וממשיכים ללוות את התרבות האנושית.

בסוף שנות ה־80 טלטלו את עולם גיבורי העל שתי יצירות שתהו לגבי טיבם של גיבורי העל – ‘ווצ’מן’ ו’שובו של האביר האפל’. במרכזן של שתי היצירות האלה עומדות השאלות – האם גיבור על הוא דבר טוב, והאם יצור אנושי בעל כוח בלתי מוגבל הוא מקור לישועה או איום על האנושות.

ביצירות אלו נפתח דיון עמוק ומסועף, ואולי חסר תקדים בעומקו (בתחום הקומיקס לפחות) בנוגע לרעיון הגבורה, דיון הממשיך עד היום בעולם כולו, כולל בישראל. מבחינות רבות גיבורי-העל הם הסמל של סוגת הקומיקס, ואצל מרבית האנשים שאינם מכירים את הסוגה אלה ממש מונחים זהים. האפשרות לבחון את מגבלותיהם וחסרונותיהם של האבות המייסדים, מעניינת יוצרים שגדלו על סיפוריהם של גיבורי-העל, וקורצת גם לאלה שהסתייגו מסיפורים אלה.

אלי: למה דווקא עכשיו נזכרת בגיבורי-העל?

מיכל: לא נזכרתי בגיבורי-על עכשיו! הם מעסיקים אותי כבר שנים. למעשה, הרעיון לתערוכה הזאת עלה לראשונה לפני שלוש שנים, אבל לקח לו זמן להבשיל לכדי תערוכה. כבר המון זמן אני שומעת מאנשים מסוימים (האם מאורי פינק? א”א) ש”אין גיבורי-על ישראלים”, ש”גיבורי-על לעולם לא יזכו להצלחה מסחרית בישראל”, ושהם “לא יוכלו להתקיים בשום תרבות, מלבד זו האמריקאית”. זה תמיד נשמע לי מופרך.

תוצאת תמונה עבור בוקי דגל

עטיפת מגזין קומיקס בעברית משנת 1967 – חייל ישראלי וכמה גיבורי על אמריקאים

מאז שנות ה–50 ועד היום היו פה הרבה פלטפורמות בכתבי עת שונים רבים ומגוונים, שפרסמו קומיקס עם גיבורי־על, מקוריים, וגם מתורגמים.

הרי יש שלל כנסי קומיקס ופנטזיה בארץ, ומספר המשתתפים בהם גדל משנה לשנה. שלא לדבר על ההצלחה הכבירה של גיבורי-העל בקולנוע ובטלוויזיה. הייתי משוכנעת שגם בישראל יש מקום לגיבורי-על, ושאסור לוותר על הז’אנר הזה כל כך בקלות. לשמחתי, כשהתחלנו להוציא לאור ספרי גיבורי-על, הקוראים הצביעו ברגליים והסדרות התקבלו בהתלהבות. כל זה הוביל אותי לתהות מדוע אנשים מסוימים מפקפקים ביכולתם של גיבורי-העל להשתלב במדף הספרים הישראלי, ולכן התחלתי לבדוק את הנושא לעומק.

פרודיה מאת אורי פינק על תמונה ידועה ממלחמת ששת הימים

אלי: ומה גילית?

מיכל: לא יהיה מדויק לומר שלא נוצרו כאן גיבורי-על מפורסמים. קורא קומיקס ישראלי ממוצע מכיר גיבורים, כמו עוזי, אורי און, פלאפלמן, סברמן, או סופר שלומפר. אמנם מכל הרשימה הזו סופר שלומפר הוא היחיד שזכה להצלחה מסחרית וסיפוריו ממשיכים לראות אור עד היום, אך הקומיקס הישראלי כן זוכר חסד נעורים לחלוצים אלו, ויוצרים צעירים ללא ספק הושפעו מהגיבורים הישראליים הללו ומתייחסים אליהם ביצירותיהם עד היום כמקור השראה.

כשבדקתי עוד יותר לעומק, גיליתי שרוב הגיבורים הישראלים החדשים שנוצרו בקומיקס רחוקים מאוד מלהיות מושלמים. מדובר באנשים מצולקים, עם מוטיבציות וסיבות מאוד אישיות לצאת להיאבק במה שהם תופשים כ”רשע”. ברובם אין את הנאיביות המתקתקה של הגיבורים הישנים. הם שואלים שאלות, מתלבטים, סובלים, ונותנים יותר מקום לבן האנוש שבהם. לאמיתו של דבר, ישנם לא מעט יוצרים בישראל  שרואים בנושא גיבורי-העל נושא לגיטימי בהחלט ליצירה, שמתעניינים באפשרות להעביר ביקורת על גיבורי-העל, להציג גיבורים שאינם מושלמים, ולחפש את הכוח שבהם, בעומק נפשם, ובמוטיבציות שלהם, ולא רק בסגולותיהם הפיזיות.

מגמה זו, כמובן, אינה ייחודית רק לישראל. גיבורי-על מפורסמים רבים ובהם באטמן, הענק הירוק, וולברין, דדפול, או ספיידרמן, עוסקים בטראומות ובחולשות שמניעות אותם, ואפילו סופרמן, ההתגלמות של הגיבור המושלם לכאורה, אפילו הוא נאלץ להיפרד מכוחותיו בשנה שעברה ולהתמודד עם אנושיותו.

תוצאת תמונה עבור פלאפל מאן

אלי: האם גיבורי-העל הישראליים זוכים להצלחה מסחרית?

מיכל: ישנה הצלחה. “פלאפלמן” הראשון של דורית מאיה-גור מכר הרבה, נדמה לי שכ-15 אלף עותקים.”סופר שלומפר” של אורי פינק רץ באופן עקבי כסדרה כבר מזה עשרות שנים! אבל אנחנו לא מכירים את זה כי זה קורה בשוליים – בעיתוני ילדים, בפסטיבלים ובחנויות קומיקס ייעודיות כמו ‘קומיקאזה’.  בהחלט יש קוראים לקומיקס ישראלי מקורי.

אלי: איזה גיבורי-על ובאיזה כוחות-על התמקדת בתערוכה?

מיכל: יותר משהתמקדתי בגיבורי-על ספציפיים, עסקתי בתפישות של גיבורי-על ובאופן העיסוק בהם. התערוכה המרכזית, כוחות על, מראה את התהליך שעבר הקומיקס הישראלי מהערצה של הגיבורים, דרך העברת ביקורת נוקבת עליהם, ועד ההשלמה וההזדהות איתם. מוצגים בתערוכה הזאת גיבורים ישראלים רבים, כמו גם קומיקסים שנכתבו על גיבורי-על בינלאומיים ומקומיים, ואפילו קריקטורות שעוסקות בהם.

אלי: מיהם היוצרים שבהם מתמקדת התערוכה?

תוצאת תמונה עבור אורי פינק

אורי פינק. גישה סכיזופרנית לגיבורי-על ישראלים?

מיכל: יוצר אחד שמייצג בעיניי את התהליך הכללי שעברה כל קהילת הקומיקס בישראל בתחום זה הוא אורי פינק. אורי התחיל את דרכו עם גיבור-על מושלם, פטריוט ונאיבי – סברמן, אך לאחר שזה נכשל, איבד את אמונו בז’אנר, ובילה שנים ביצירת סאטירות המעבירות ביקורת נוקבת על גיבורי-על, כמו הבלי משיח, סופר שלומפר, וכמובן פרופיל 107.


קטע מהספר “הגולם: סיפורו של קומיקס עברי” מאת אלי אשד ואורי פינק (מודן, 2003). צייר: אורי פינק. הסגנון כאן הוא חיקוי פארודי של סגנונו האופייני של הקומיקסאי שי צ’רקה ב”אותיות” ו”במקור ראשון”

פרויקט מרכזי בעיני בעולם גיבורי-העל של ישראל הוא הספר הפסבדו-עיוני הגולם (מודן, 2003) שאתה ואורי פינק פרסמתם ביחד. הספר עוסק בתולדותיה של סדרת קומיקס פיקטיבית, ומציג היסטוריה חלופית של השתלשלות דברים תרבותית המתרחשת בישראל שבה קומיקס גיבורי-העל אכן מצליח.

תוצאת תמונה עבור הגולם אורי פינק אלי אשד

הפרויקט הזה מעניין מאוד בעיניי, שכן לצד הנבירה בקרביו של הז’אנר עצמו, הוא מדגיש את הפער שבין התמונה ה”אוטופית” שהוא מציג לבין המציאות, פער שטומן בחובו ביקורת נוקבת המופנית לקהל הקוראים המקומי. בדק הבית הזה של שני קוראי קומיקס מושבעים מסמל, בעיניי, את תחילתה של ההשלמה של אורי עם גיבורי העל, ומציאת מקומו כקורא וכיוצר גם יחד. התהליך הזה מגיע לשיאו בספר הארץ שלנו, ומאפשר לאורי להמשיך לכתוב עד היום סיפורים על גיבורי-על חדשים.

את התערוכה הזאת מלווה קיר מיוחד שמוקדש ל “סופר אנדרדוגים” פורצי דרך בעולם הקומיקס – מדובר בסיפורים על אנשים מקבוצות מוחלשות, שהופכים לגיבורי על: בקיר הזה מוצגים סיפוריהם של קפטן מארוול (שהאזאם) – הילד היתום שהיה לגיבור על (סיפור ה”סופר אנדרדוג” הראשון בעולם); וונדר וומן – האישה הראשונה שזכתה למעמד מרכזי כל כך בעולם גיבורי העל; ספיידר-מן – הגיק הבודד שהיה לגיבור העל הנערץ בעולם; ולסיום: קיק-אס, יצירה המראה את הצד המלוכלך, הקשה, העצוב, והאנושי בגבורת העל.

ג׳ייסון רטליף, סופרגירל

בתערוכה צלליות-על מציג ג’ייסון רטליף את הכוחות הגלומים בילדים, כפי שהם באים לידי ביטוי בצלליות שלהם. הרעיון להציג את מהות האדם ורגשותיו באמצעות הצל אינו חדש, אך בעבודות האלה נעשה בו שימוש מופלא ומעורר מחשבה.

תוצאת תמונה עבור קפטן תחתונים

קפטן תחתונים הוא נושא התערוכה ילדות על. הסדרה הזאת, שמהותה העצמה של הקורא הילדי, משתמשת בסאטירה על סופרמן כדי לעודד את הילדים להאמין ביכולות שלהם וביצירתיות שבהם. יוצר הסדרה מכיר את עולם גיבורי-העל היטב, ועושה שימוש נפלא במאפייני הסוגה כדי ליצור ספרות מדע בדיוני חכמה ומצחיקה ביותר, שמתייחסת בכבוד לעולמם של הקוראים שלה.

באיזה יוצרים  נוספים חוץ מפינק התמקדת? ולמה דווקא הם?

מיכל: בתערוכה כוחות על השתדלתי להציג עבודות מגוונות ככל הניתן. לצד יוצרים ותיקים כמו מיכאל נצר, מישל קישקה, דודו גבע, ואורי פינק, הצגתי יוצרים צעירים מאוד, כמו מתן כהן, מולי יחב”ס וליעד גבע. יוצרים שזיקתם לגיבורי-על איננה מובנת מאליה, כמו אילנה זפרן, איציק רנרט, נעם נדב, יוסי אבולעפיה, עומר הופמן, שי צ’רקה, ועוד, וכמובן יוצרים שעוסקים רבות בתחומים אלו כמו עופר זגורי, נמרוד רשף, דורית מיה-גור, וגיא מורד. היה לי חשוב להראות את הגישות השונות ואת הקולות המגוונים, ובאמצעותם להראות את התהליך שעבר הז’אנר כולו בישראל.

ראו גם:

הבו לנו עוד גיבורות על: עוד שיחה עם מיכל פז-קלאפ

הגולם: פזמון של יסמין אבן וקליפ לדמות שיצרו אלי אשד ואורי פינק

שי צ’רקה בפארודיה על גיבורי-על אופיניים של אורי פינק ואחרים. מתוך “נגיד ש… באבא בתנ”ך”, מודן, 2005

תגובה אחת

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

אחד × ארבע =